פרי יהושע כתב:הסתפקתי זה זמן רב, האם חייב לעבור על ג' עבירות כדי להציל חבירו ממות, שי"ל שלא נאמר דין דג' עבירות יהרג ואל יעבור, אלא למי שנהרג ומקיים ונקדשתי, אולם מי שאינו מקיים אולי הוי ככל התורה שנדחית מפני פקו"נ.
ולכא' יש ראיה מימות ואל תעמוד ערומה, אולם שם אולי מדברים כלפיו ולא כלפיה, ואה"נ היא מצוה בכך, רק אין אנו כופים אותה על כך, מפני פגם משפחה, (וגם אולי מסוכן הוא לה אם נכפה אוותה לכך).
מה אתם אומרים האם פשוט לכם שצריך למסור חבירו למיתה על ג' עבירות דידיה?
אוצר החכמה כתב:בעניותי פשוט לא הבנתי מה רצית להוכיח מתעמוד לפניו ערומה כשהיא א"א. לאיזה צד ומה ההוכחה.
הרב יבנה כתב
הפסוק הוא ויקרא כב לב וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י, וכי כשעושה לאחר אין חילול וקידוש ה'?
בכל אופן סברת רציחה היא מאי חזית כו' ששייך אף לאחר. ועריות הוקשו לרציחה. ובע"ז כז: מצינו שר' ישמעאל מנע אחרים מלרפאות את בן דמא משום ע"ז\מינות.
כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל ומוזהרין שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי כיצד כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או יהרגנו יעבור ואל יהרג שנאמר במצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם ואם מת ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו.
הלכה ב[עריכה]
במה דברים אמורים בשאר מצות חוץ מעבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכת דמים אבל שלש עבירות אלו אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תהרג יהרג ואל יעבור בד"א בזמן שהעובד כוכבים מתכוין להנאת עצמו כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אשה לבועלה וכיוצא בזה אבל אם נתכוין להעבירו על המצות בלבד אם היה בינו לבין עצמו ואין שם עשרה מישראל יעבור ואל יהרג ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל יהרג ואל יעבור ואפילו לא נתכוין להעבירו אלא על מצוה משאר מצות בלבד.
הלכה ג[עריכה]
וכל הדברים האלו שלא בשעת הגזרה אבל בשעת הגזרה והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנצר וחביריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצות יהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצות בין נאנס בתוך עשרה בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.
הלכה ד[עריכה]
כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל חנניה מישאל ועזריה ורבי עקיבא וחביריו ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אפילו הרג באונס שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים והתראה שנאמר בנותן מזרעו למולך ונתתי אני את פני באיש ההוא מפי השמועה למדו ההוא לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל העובד אותה באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה ובעריות הוא אומר ולנערה לא תעשה דבר אבל אם יכול למלט נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הנה הוא ככלב שב על קיאו והוא נקרא עובד עבודת כוכבים במזיד והוא נטרד מן העולם הבא ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם.
צופר הנעמתי כתב:מה הציור "למסור חבירו למיתה"?
אם אתה מתכוון למקרה שאומרים לו עבוד ע"ז ואם לא נהרוג את פלוני פשוט שיהרג ואל יעבור (מאי חזית דדמא דפלוני סומק טפי מדמא דידיה).
פרי יהושע כתב:מה שייך מאי חזית ולמה שלא יציל את פלוני מצווה יעשה ולא עבירה (אם כך אכן הדין)
סליחה שלא הסברתי, הכוונה שמשם לכא' מוכח שאינה צריכה לעבור על ג"ע בשביל שהשני לא ימות, דאל"כ למה אמרינן ימות וכו', יאמרו לה שתעמוד ערומה ולא ימות, אולם יש מעט לדחות כנ"ל.
אוצר החכמה כתב:סליחה שלא הסברתי, הכוונה שמשם לכא' מוכח שאינה צריכה לעבור על ג"ע בשביל שהשני לא ימות, דאל"כ למה אמרינן ימות וכו', יאמרו לה שתעמוד ערומה ולא ימות, אולם יש מעט לדחות כנ"ל.
לא הבנתי מילה אחת ממה שכתבת.
יש שתי דעות בגמרא אם היתה א"א או לא. אם היא היתה אשת איש ברור שיש איסור מצדו ובכלל לא דנו אם לה מותר או אסור.
לעצם העניין אני לא מבין למה את סברתך שמותר אבל זה נקודה אחרת. מה שלא הבנתי בעיקר הוא את הראיה.
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:מה שייך מאי חזית ולמה שלא יציל את פלוני מצווה יעשה ולא עבירה (אם כך אכן הדין)
גם כשמציל את עצמו עושה מצווה אם היה כך הדין, אלא שהדין להיהרג ולא לעבור וא"כ הוא הדין באחר דמאי חזית.
למה לא דנו אם לה אסור או מותר או חייבת.
אוצר החכמה כתב:לאיזה עניין הבאת את הגר"א? להוכיח לאיזה שאלה?
אוצר החכמה כתב:למה לא דנו אם לה אסור או מותר או חייבת.
מה יש לדון אם מותר לה או אסור לה אם העניין אסור בגללו.
פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:למה לא דנו אם לה אסור או מותר או חייבת.
מה יש לדון אם מותר לה או אסור לה אם העניין אסור בגללו.
זה נכון, שכאן יש לומר שמ"מ ייאסר הוא ומאי נפק"מ, ומ"מ משכחת לה שהיא תתגנב ותעמוד ערומה אצלו, והוא יהיה כעין אונס במעשה זה ויתרפא, ובפרט אם זה משום פגם משפחה, יכולה לוותר (דמשמע שמ"מ הוי בכלל אבזריהו לו ולה), ויל"ע.
והראיה מהגר"א לכא' ראיה טובה, ואולי הכוונה מצידה לאסור, דהלא אף היא בכלל הלאו דלא תקרבו, וצ"ע שם.
אוצר החכמה כתב:איני מבין דבריך כל מה שתעשה שיתרפא הוא איסור לדידיה שהרי זה מה שהוא רוצה וזה מה שנאסר.
ואיני מבין מה עניין פגם משפחה קשור לסוגייתינו. על הצד שהיתה א"א הגמרא לא אומרת שנאסר משום פגם משפחה אלא משום ערווה ועל הצד שהיא פנויה לא היה בזה איסור ערווה כלל רק רבנן אסרו משום פגם משפחה.
השעיר החיי כתב:לכאורה זה גמרא מפורשת לעניין אסתר שאלמלא היתר היה אסור לה לבוא ברצון
פרי יהושע כתב:אוצר החכמה כתב:איני מבין דבריך כל מה שתעשה שיתרפא הוא איסור לדידיה שהרי זה מה שהוא רוצה וזה מה שנאסר.
ואיני מבין מה עניין פגם משפחה קשור לסוגייתינו. על הצד שהיתה א"א הגמרא לא אומרת שנאסר משום פגם משפחה אלא משום ערווה ועל הצד שהיא פנויה לא היה בזה איסור ערווה כלל רק רבנן אסרו משום פגם משפחה.
א) אם תעשה בלא רצונו לא יעבור על האיסור.
ב) לכא' נראה ש'פגם משפחה' אינו אלא גדר לאבזריהו (אולי מדרבנן) וצל"ע.
בברכה המשולשת כתב:שאלת הרה"ג פרי יהושע שליט"א נדונה באחרונים מסביב לשאלת גילוי עריות כדי להציל (זכור לי שיש מהרי"ק ונוב"י ויעויין בדברי מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סי' קמב-קמד, לעניין החילוק בין רבים לבין ציבור בזה)
בברכה המשולשת כתב:בברכה המשולשת כתב:שאלת הרה"ג פרי יהושע שליט"א נדונה באחרונים מסביב לשאלת גילוי עריות כדי להציל (זכור לי שיש מהרי"ק ונוב"י ויעויין בדברי מרן הרב זצ"ל במשפט כהן סי' קמב-קמד, לעניין החילוק בין רבים לבין ציבור בזה)
כעת מצאתי עוד מר"מ (ממאמר שאיני מסכים עמו כלל, ולכן אינני מצטטו):
שבות יעקב ח"ב סי' קיז
נוב"י מה"ת יו"ד סי' קסא
חזו"א יו"ד הל' ע"ז סי' סט (וזה כבר נכב"ב)
פרי יהושע כתב:השעיר החיי כתב:לכאורה זה גמרא מפורשת לעניין אסתר שאלמלא היתר היה אסור לה לבוא ברצון
הגמ' המפורשת היא לעניין פרהסיא והוא בעצמו חלול ש"ש בעצמו, אבל (הסברני הרב השעיר החי באישי), שהראיה מהתוס' ששאלו על ריב"ם מג"ע דאסתר, ולא תירצו דהיה להצלת אחרים.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את הדיון שלכם בר' ישמעאל.
א. ר ישמעאל אמר לר"א בן דמא שאסור לו להתרפא מיעקב איש כפר סכניא איפה היה פה אחרים.
ב. ר"י ובן דמא בכלל סוברים שמותר לעבור על ע"ז במקום פיקוח נפש ומה שמנע אותו הוא משום חילול השם כמבואר בגמרא שם.
יבנה כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את הדיון שלכם בר' ישמעאל.
א. ר ישמעאל אמר לר"א בן דמא שאסור לו להתרפא מיעקב איש כפר סכניא איפה היה פה אחרים.
ב. ר"י ובן דמא בכלל סוברים שמותר לעבור על ע"ז במקום פיקוח נפש ומה שמנע אותו הוא משום חילול השם כמבואר בגמרא שם.
1. הראיה היא שר' ישמעאל לא היה בסכנה, ואף אם לבן דמא יש איסור להתרפא, אבל לר' ישמעאל יש חיוב לרפאותו בעל כרחו. ומבואר שאין כזה היתר, הרי שאין חילוק בין מתי שהוא ניצל או מישהו אחר.
2. המח' בין ר' ישמעאל ובין רבנן הוא רק לענין צינעא אבל בפרהסיא מודה שצריך למסור את הנפש, ושם היה בפרהסיא וכמבואר שם בהמשך העמ'. ומאי נ"מ אם צריך למסור את הנפש מצד ולא תחללו או מצד בכל מאדך לענין הנידון?
ודכתב פרי יהושע "ואת הראיה מע"ז גם לא הבנתי, הלא שם הם בעצמם היו בכלל חשש מינות". זה גופא הראיה, שלא הותר לעבור ע"ז\מינות כדי להציל נפש של אחר.
יבנה כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את הדיון שלכם בר' ישמעאל.
א. ר ישמעאל אמר לר"א בן דמא שאסור לו להתרפא מיעקב איש כפר סכניא איפה היה פה אחרים.
ב. ר"י ובן דמא בכלל סוברים שמותר לעבור על ע"ז במקום פיקוח נפש ומה שמנע אותו הוא משום חילול השם כמבואר בגמרא שם.
1. הראיה היא שר' ישמעאל לא היה בסכנה, ואף אם לבן דמא יש איסור להתרפא, אבל לר' ישמעאל יש חיוב לרפאותו בעל כרחו. ומבואר שאין כזה היתר, הרי שאין חילוק בין מתי שהוא ניצל או מישהו אחר.
2. המח' בין ר' ישמעאל ובין רבנן הוא רק לענין צינעא אבל בפרהסיא מודה שצריך למסור את הנפש, ושם היה בפרהסיא וכמבואר שם בהמשך העמ'. ומאי נ"מ אם צריך למסור את הנפש מצד ולא תחללו או מצד בכל מאדך לענין הנידון?
ומ"מ גוף דין זה שיהיה מותר לאשת איש לזנות ברצון כדי להציל נפשות אינו תורה, ולא ישר בעיני מה שראיתי באיזה תשובה ולפי שאני לעת עתה בכפר לא אוכל לזכור באיזה תשובה וכמדומה אני שהיא תשובת בית יעקב, באנשים ונשים שהלכו בדרך וקם עליהם ארכיליסטים אחד בשדה עם חבורת ליסטים שכמותו להרוג את כולם וקמה אשה אחת מהם אשה יפת תואר מאד והתחילה להשתדל עם האיש ראש הליסטים בדברים עד שפתתו בחלקת לשונה שנתאוה לה ונבעלה לו ביער מן הצד ועל ידי כן הצילה את בעלה עם כל הנפשות, ופסק בתשובה ההיא ששפיר עבדה ומצוה רבה עבדה ששדלתו לזה להציל נפשות רק שאעפ"כ נאסרה על בעלה והביא ראיה מאסתר. ואני אומר כיון שאמרו רז"ל בכל מתרפאין חוץ מע"ז וג"ע וש"ד א"כ כשם שאין מתרפאין בשלש עבירות הללו כך אין מצילין בהם נפשות ואונס דרחמנא שריה באשה שקרקע עולם היא היינו שהיא אנוסה על גוף הביאה אבל היכא שאינה אנוסה על גוף הביאה ואדרבה היא משתדלת לזה להציל נפשות לא מקרי קרקע עולם ואשה ואיש שוים ותהרג ואל תעבור ואסתר שאני שהיתה להצלת כלל ישראל מהודו ועד כוש ואין למדין הצלת יחידים מהצלת כלל ישראל מנער ועד זקן מהודו ועד כוש ושם היה בהוראת מרדכי ובית דינו ואולי ברוח הקודש. ויש לי בזה כמה פרטי דינים בקצת להיתר ובקצת לאיסור ואין כאן מקום להאריך בזה:
אוצר החכמה כתב:איפה אתה רואה שהנו"ב דן בשאלה הזאת?
היה פשוט לו לאיסור ולא עלה בדעתו הרעיון שלך. וכן לא עלה דבר זה על דעת אותו משיב שהביא אלא שההוא דימה לאסתר ועל זה חלק הנוב"י.
אוצר החכמה כתב:אני ממש לא מבין מה קורה כאן. עלתה בדעתך סברא שלא כתובה בשום מקום (לפחות לפי מה שהביאו עד עתה) וכנראה אף אחד לא מעלה אותה בדעתו ואתה מצפה מכולם להגיד שזה לא נכון או להתייחס אליה.
תנסה לחשוב על זה באופן אחר. שאף אחד לא חושב שהרעיון שלך אפשרי ולכן לא מתייחס אליו.
ואז תראה את הדיון שלהם באור פשוט וברור.
דברי הבית יעקב מפורשים בדברי הנוב"י שהביא ראיה מאסתר. אומר לו הנוב"י איך אפשר להביא ראיה מאסתר? הלא הדבר מפורש לאיסור בגמרא בפסחים שאסור לעבור על על ג' עבירות אפילו במקום הצלת נפשות (כאן אתה שואל את עצמך הרי שם מדובר לעצמו וכאן מדובר להציל אחרים. התשובה היא כנראה שהנוב"י אפילו לא העלה בדעתו חילוק כזה ובצדק כי אין לו מקום) ואם כן למה חשב הבית יעקב שיש ראיה מאסתר, כנראה בגלל שסבר שבאשה שהיא קרקע עולם שרי והגמרא בפסחים היא באיש וזה הראייה מאסתר. אומר הנוב"י אינו כן כי כל ההיתר של קרקע עולם אינו אלא כשאינה עושה השתדלות לעניין אלא היא אנוסה על זה אבל אם היא משתדלת בדבר אזל לו היתר קרקע עולם וממילא אותה אשה עשתה שלא כדין שעברה על עריות. ואז הוא שואל אם כך מה ההיתר באסתר ומתרץ מה שמתרץ.
גם מי שיסבור הצלת רבים אינו משום הסברא שלך אלא שרבים דווקא הוא דין אחר וכעין מה שכתב הנוב"י על כלל ישראל וכעין מה שכתבו ביעל.
אוצר החכמה כתב:לעצם העניין איני מבין מדוע אתה כותב שאי אפשר לומר קרקע עולם באסתר הלא על זה מבאר תוספות בכתובות ג ע"ב שמצד איסור עריות היינו הגמרא בפסחים התירוץ על אסתר קרקע עולם הוא התירוץ הפשוט ולכן התייחס לזה הנוב"י. אגב תוספות זה הוא עוד ראיה נגד סברתך אבל כמדומני שמישהו כבר כתב את לעיל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 83 אורחים