ארזי ביתר כתב:כתב במשנה ברורה (תרפה, א): פרשת זכור לזכור מעשה עמלק, וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים.
מאן דהוא מוכן לתרגם לי לעברית את המשפט המודגש?
מאי עשיית מחיית עמלק איכא בפורים?
מה שנכון נכון כתב:מקור הענין במגילה ל ע"א, ושם עשיה היינו מצוות יום פורים. ועע"ש יז ע"א.
את ל' המ"ב (שמקורו בלבוש) אולי אפשר להסביר כדברי המהרי"ל "ולמה קורין פרשת זכור קודם פורים, כדי להקדים זכירה לעשייה ותהא זכור סמוך למפלתו של המן".
[א"נ ע"פ מש"כ הספרים דכשמכים בפורים את המן למטה, מכים אותו גם בשמים. ועוד כי"ב].
עושה חדשות כתב:ואיך מפרשים את הקדמת שקלינו לשקליו?
ארזי ביתר כתב:כתב במשנה ברורה (תרפה, א): פרשת זכור לזכור מעשה עמלק, וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים.
מאן דהוא מוכן לתרגם לי לעברית את המשפט המודגש?
מאי עשיית מחיית עמלק איכא בפורים?
ואולי נאמר כי מנהגן של ישראל בפרשת זכור לקרותה בשבת מיוחד בכל שנה תורה היא ומפני מצוה זו היא שקבעו כן, והוא השבת שלפני פורים לעולם, ודין יהיה לקרותה ביום פורים לפי שהוא מענינו של יום כי המן הרשע היה מזרעו, אבל להודיע שקודם נס זה נצטוינו בזכירה זו - קבעו הפרשה קודם לפורים, אבל סמכוה לפורים ...
ארזי ביתר כתב:ואילו לעניננו, לדעת רב, כאשר פורים חל בשבת, מקדימים לקרוא פרשת זכור בשבת שלפניה כדי להקדים 'זכירה' ל'עשיה'. ועל זה שאלתי: אם הזכירה היא על מצוות מחיית עמלק, הרי שהעשיה גם היא מחיית עמלק. מתי בפורים אנו מוחים את עמלק?
מה שנכון נכון כתב:אז כנראה שהנחה זו פשוט אינה נכונה, ועשייה אינה קיום הזכירה והוצאתה לפועל, אלא קיום מעשי של מצווה השייכת לענין מחיית עמלק. ולאותו ענין יש מצוה נוספת שהיא זכירה. ולומדים מהפסוק (ורק ממנו, ולא מסברא בגלל קדימה ענינית) "נזכרים ונעשים" שיש להקדים המצוה של הזכירה למצוה של העשיה.
משולש כתב:אני הבנתי בפשטות שכמו שבפסח זה זמן חירות (ולא רק כזכרון הסטורי) כך פורים זה זמן מחיית עמלק ולא רק זכר למה שהיה פעם.
דרומי כתב:לכאורה ההסבר פשוט ביותר - בפ' זכור קוראים בתורה על זכור את אשר עשה לך עמלק, ובפורים קוראים בתורה בס"פ בשלח על מחיית עמלק בפועל על ידי יהושע - "ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב", והיינו עשיה.
שייך כתב:איתא בירושלמי פ"א ה"ה
ר' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק מה עשו מרדכי ואסתר כתבו אגרת ושלחו לרבותינו שכן אמרו להם מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנה אמרו להן לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצין להוסיף עלינו עוד צרתו של המן. חזרו וכתבו להן אגרת שנייה הה"ד לקיים עליהם את אגרת הפרים הזאת השנית מה היה כתוב בה אמרו להן אם מדבר זה אתם מתייראים הרי היא כתובה ומעלה בארכיים (אסתר י) הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערין על הדבר הזה אמרו כתיב (ויקרא כז) אלה המצות אשר צוה ה' את משה אלו המצות שנצטוינו מפי משה וכך אמר לנו משה אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים הדא היא דכתיב (שמות יז) ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר זאת תורה כמה דתימר (דברים ד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל זכרון אלו הנביאים (מלאכי ג) ויכתב ספר הזכרון לפניו ליראי ה' וגו' בספר אלו הכתובים (אסתר ט) ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר .
וראה גם רות רבה פרשה ד סימן ה.
ובבלי מגילה יד ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן.
הרי לנו שהבבלי העמיד יסוד תקנת ימי הפורים על נס ההצלה,והירושלמי העמיד את יסוד הימים האלו (וכל מצוותם וחוקותם) על מאה"כ כתוב זאת זכרון בספר.
והיינו שימי הפורים הם עשיה דמחה אמחה את זכר עמלק.
ארזי ביתר כתב:כתב במשנה ברורה (תרפה, א): פרשת זכור לזכור מעשה עמלק, וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים