עזריאל ברגר כתב:היכן מצינו בלויים ובנשיאים קדושה יתירה?
בכהנים נאמר "להקדישו", "וקדשתו" וכיו"ב.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מצאתי את הדברים בדפוס הישן של הספר הנ"ל, ואין לזה שום קשר כלל. אינני מכיר את מח"ס עבודת שמואל, אבל נראה שטעה בזה במשהו
אם מוסכם שאין מברכים על עבודת השיר, שהיא עיקר העבודה כמבואר ברמב"ן במדבר ח כה ובחינוך מצוה שצד., א"כ כ"ש שאין מברכים על שמירת המקדש שאין בה מעשה (עי' ב"מ צג א), ועל הגפת שערים שאינה מפורשת בתורה. ועכ"פ מסתבר טפי לדמות שמיה"מ והגפת שערים לשיר, מאשר לעבודת הכהנים.
אני לא מצאתי מקורות שמברכים על עבודות הלויים מלבד המהר"י אסאד בסו"ס שנו לענין עבודת השיר, ובכתבי האדר"ת (בגנזך אהבת שלום, תמיד פ"א) לענין שמיה"מ שכתבו כן מסברא.
ומש"כ בד' ה'ראשי בשמים', עיינתי שוב בדבריו, ואכן צדקו דבריו, שנאמרו דווקא לגבי אונן (ובנידון של המהר"י אסאד).
הקשר והכ"ש בין שירה לשאר העבודות, ששירה היא עיקר עבודת הלויים, כפי שצויין מדברי הרמב"ן והחינוך, ואם מצינו בעבודה העיקרית שאין מברכים עליה, על המחדש להביא ראיה שמברכים על העבודות שאינן עיקריות, בפרט שמשמר לאו כעושה מעשה דמי (כדקימ"ל כשמואל בב"מ שם), וכן הגפת שערים לא היתה במשכן שהרי לא היו שם שערים אלא פרוכת.
סוף דבר, לענ"ד, הואיל ומצינו מפורש בדברי אחד מן הראשונים שאין מברכים על עבודת השיר, ולא מצינו לע"ע חולקים בזה (מלבד מהר"י אסאד), הוא הדין לשאר העבודות.
ועל תמיהתו הנכונה למה אין מברכים הלויים על העבודה, אולי יש בדברי הרמב"ם הל' כהמ"ק רפ"ג פתח ומבוא לישוב, במש"כ: ומצות עשה להיות הלוים פנויין ומוכנין לעבודת המקדש וכו', ואח"כ בהל' ב' כתב: עבודה שלהן היא שיהיו שומרין את המקדש, ויהיו מהן שוערין לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו, ויהיו מהן משוררין לשורר על הקרבן בכל יום וכו'. ולא כתב על העבודה עצמה שהיא מצוות עשה, ויעויי"ע הל' ביהב"ח רפ"ח, שמירת המקדש מצות עשה וכו' והשומרים הם הכהנים והלוים וכו', וכן בסה"מ עשה כב שצונו לשמור המקדש וכו' וכן בל"ת סז שהזהירנו מהתעצל בשמירת המקדש וכו' [אמנם במ"ע כג כתב: שנצטוו הלויים לבד לעבוד במקדש בעבודות ידועות כמו נעילת השערים ולומר השיר עם הקרבן, ואולי יש לדחות שהדגש הוא על ה'לבד', לאסור העבודה על זרים] ודקדק המנ"ח מ' שפח סק"ב לענין שמיה"מ, שהמצוה היא על כל ישראל שהכהנים והלויים ישמרו המקדש, ואולי לדעת הרמב"ם, כ"ה אף בעבודת השיר, וע"כ סתם וכתב שהמ"ע היא להיות פנויים ומוכנים לעבודה, ואם כנים הדברים, יעלה ישוב לתמיהה הרבתי למה אין מברכים הלויים על העבודה, לפי שהלויים מקיימים מצוותם במה שהם פנויים ומוכנים לעבודה.
אמנם דברי הרמב"ם בדין 'פנויים ומוכנים' עדיין טעונים ביאור ובירור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 194 אורחים