דרומי כתב:אכן כך אמר האדמור מחבד פעם, שתלוי במחלוקת בבלי וירושלמי. ואיני זוכר הפרטים
קו ירוק כתב:יריחו בודאי נחשבת כמוקפת חומה מימי יהושע שהרי היא נפלה אחרי שנכנסו לארץ. ונקטי' הלכתא כהרמב"ם בהלכ' מגילה דדרשא ד'אשר לוא חומה' אע"פ שהיה לו קודם לכן - ככו"ע אתיא (ולא כמ"ד ערכין לב: שדרשא זו אתיא רק אליבא דמ"ד קדו' ראשונה קד' לעתיד לבא).
[ומענין לענין, כיבוש יהושע מסתמא נחשב כל זמן בית ראשון, בכל מקום חדש שכבשו מן הנכרים והיתה בו חומה גם אם בנו אותה אחרי שנכנסו לארץ - כשעדיין לא כבשו אותה. ועל דרך שכל מקום שכבשו עולי בבל עד הילקח המלכות מישראל עם חורבן בית שני, נחשב כיבוש עולי בבל (ואכמ"ל בפרט זה שדברי כמה אחרונים בו, אינם מובנים)].
ואם הנידון לגבי בתי ערי חומה, זה הלכתא למשיחא.
ולגבי קריאת מגילה, הרי אין בה כלל איש ישראל. ובסמוכות ונראות לעיר חומה שאינה מיושבת, תלוי במח' רבוותא (עי' מוסף לקראת שבת הפלס פר' תצווה זכור בסיכום הנפלא של רמ"ג שליט"א). ואמנם נקטי' הלכה למעשה שאף אם אין בה כלל איש ישראל קוראים בסמוכות ובנראות כדין מוקפות בט"ו, אלא שאין שום ישוב ישראל סמוך ונראה ליריחו.
אולי באי אלו מקומות בישוב 'מצפה יריחו', אלא שאני מסופק שמא היא נראית רק מהתצפית שהרחק מחוץ לישוב. ודבלא"ה הישוב הנ"ל רחוק מאוד יותר מפרסא, והר"ן כתב דבכה"ג אין זה חשיב נראה, בפרט שזה של שתי אבטוניות (שלטונין) ואין שייכות לעיר.
ממילא לא קוראים בשום מקום את המגילה בט"ו משום העיר יריחו.
הישובים בערבת עמק יריחו הקרובים יותר אליה, אינם רואים את העיר העתיקה של יריחו, אלא את הסמוך לה, וביניהם מרחק עצום יותר מקרפף.
כדכד כתב:הדרשה של "אשר לוא חומה" היא לגבי אם היתה חומה בזמן יהושע ונפלה. ברור שאם בימות יהושע לא היתה חומה אלא רק קודם אין זה שהיתה לה קודם לכן.
החומה ביריחו לא נפלה אחרי שנכנסו לארץ אלא תוך כדי שנכנסו לארץ
קו ירוק כתב:כיבוש יהושע מסתמא נחשב כל זמן בית ראשון, בכל מקום חדש שכבשו מן הנכרים והיתה בו חומה גם אם בנו אותה אחרי שנכנסו לארץ - כשעדיין לא כבשו אותה. ועל דרך שכל מקום שכבשו עולי בבל עד הילקח המלכות מישראל עם חורבן בית שני, נחשב כיבוש עולי בבל.
ואחר כך כתב:רגע דריסת כף רגלם בארץ הוא הנקרא 'כיבוש'. ומרגע זה ואילך לא מקבלים בתשובה את הגוים שיבואו לבקש. זהו הנקרא כיבוש והוא המחייב לדיני חלה ערלה ונט"ר.
רגע הכניסה איננו 'מנעד' רחב של כמה ימים שנחליט להגדיר אותם כרצוננו, אלא רגע הכניסה כפשוטו. כל השאר זה הכיבוש למעשה.
ולא נתקררה דעתו עד שהוסיף וכך כתב:והן הדברים שאמרתי מקודם.
קו ירוק כתב:כדכד כתב:הדרשה של "אשר לוא חומה" היא לגבי אם היתה חומה בזמן יהושע ונפלה. ברור שאם בימות יהושע לא היתה חומה אלא רק קודם אין זה שהיתה לה קודם לכן.
החומה ביריחו לא נפלה אחרי שנכנסו לארץ אלא תוך כדי שנכנסו לארץ
עם ישראל נכנס לארץ בט"ו ניסן.
חומת יריחו נפלה בכ"ח ניסן.
לא שונה כיבוש ונפילת חומת יריחו מכיבוש העי או כל עיר אחרת - שהרסו את חומתן עם המשך הכיבוש.
וליתר הרחבה:
רגע דריסת כף רגלם בארץ הוא הנקרא 'כיבוש'. ומרגע זה ואילך לא מקבלים בתשובה את הגוים שיבואו לבקש. זהו הנקרא כיבוש והוא המחייב לדיני חלה ערלה ונט"ר.
רגע הכניסה איננו 'מנעד' רחב של כמה ימים שנחליט להגדיר אותם כרצוננו, אלא רגע הכניסה כפשוטו. כל השאר זה הכיבוש למעשה קמא קמא דמטי לידייהו, והן הדברים שאמרתי מקודם.
מאיפה בכלל יעלה על דעת, להוציא את יריחו מהגדרת מוקפת חומה לכל דיניה, כמו כל הערים האחרות.
???זהו הנקרא כיבוש והוא המחייב לדיני חלה ערלה ונט"ר.
כדכד כתב: אני מוחה על כבוד התורה של הרב קו ירוק אשר על אף שבהרבה מקרים וגם בהלכה זו אני חולק עליו ואני מסכים עם הרב סגי נהור שהוא חידש כאן חידושים מפליגים מדי - אך הוא ת"ח חשוב ותורתו מוכחת עליו וכמובן שאפשר לחלוק בהלכה אך בלי פגיעות אישיות
/size],קו ירוק כתב:טעיתי בתאריכים. זה פסוק מפורש ביהושע שבי' ניסן עלו מן הירדן.
(ממחרת הפסח היה בגלל הפסוק ויאכלו מעברו הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי. ואילו חומת יריחו נפלה אחרי כן בכ"ח ניסן).
ייש"כ להרב ברכה משולשת על ההפניות.
לעצם הענין, נראה לי דברי פשוטים גם מסברא ללא הוכחות.
אבל הוכחתי שבגמ' ערכין לב: איתא שירושלים הנחשבת מוקפ"ח לענין ערי חומה, היא ירושלים הכנענית שנפלה בחלק יהודה בלבד, ונשרפה ע"י בני יהודה מיד כשכבשוה, בדומה ליריחו. כי ירושלים היבוסית שהיא ציון והיא עיר דוד ונכבשה רק בזמן דוד, והיא לא נתחלקה לשבטים ואינה עיר חומה. (וסוגיא זו ארוכה. ואיננה שייכת לכאן).
וגם כל ערי עה"י משה רבינו הרסם, ואח"כ בנאום מחדש, ככתוב בתורה ויבנו בני גד וגו' ודו"ק. וע"כ לא תהיה יריחו שונה מהם. וזה פשוט.
אלא ששאלת מדוע מרגע הכניסה ואילך יהיה קובע, ולא כיבוש העיר עצמה. משום שלפ"ז ברגע שהרסו חומתה הרי אין חומה ואינה עיר חומה .. ולא יתכן לומר הכי, שהרי הרבה ערים נהרסו חומתן כדי לכבשן, יריחו, העי, ירושלים הכנענית, ערי עבר הירדן כגון 'גדור' (שהיא יעזר) והיא עיר חומה, וממילא עצם שנכנסו לארץ חשיב עיר מימי יהושע.
ושכתבת שזה רק לדין חלה. לא כן. אלא גם לערלה ונט"ר [size=85](ראה מלבושי יו"ט חו"ק סי' יז)[
כדכד כתב:אנא מתניתא ידענא "משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן כתיב כי תבואו וכאן כתיב בבבואכם
ולגבי ירושלים בני יהודה כבשו את ירושלים אחרי מות יהושע ואין זה ענין ליריחו שנכבשה בימי יהושע ואז חומתה נפלה
קו ירוק כתב:יריחו בודאי נחשבת כמוקפת חומה מימי יהושע שהרי היא נפלה אחרי שנכנסו לארץ. ונקטי' הלכתא כהרמב"ם בהלכ' מגילה דדרשא ד'אשר לוא חומה' אע"פ שהיה לו קודם לכן - ככו"ע אתיא (ולא כמ"ד ערכין לב: שדרשא זו אתיא רק אליבא דמ"ד קדו' ראשונה קד' לעתיד לבא).
[ומענין לענין, כיבוש יהושע מסתמא נחשב כל זמן בית ראשון, בכל מקום חדש שכבשו מן הנכרים והיתה בו חומה גם אם בנו אותה אחרי שנכנסו לארץ - כשעדיין לא כבשו אותה. ועל דרך שכל מקום שכבשו עולי בבל עד הילקח המלכות מישראל עם חורבן בית שני, נחשב כיבוש עולי בבל (ואכמ"ל בפרט זה שדברי כמה אחרונים בו, אינם מובנים)].
ומה שאנו אומרים אנשי המוקפים חומה והפרזים, אין כוונתנו לכל מוקף חומה וכל פרוז, כי אנו רואים שבאריכות הזמנים עיר מוקפת חומה תיפרץ, ושאינה מוקפת חומה תוקף בחומה. וזה בבחירת המלכים. ואי אפשר שאנחנו נעביר את מנהגנו לפי בחירתם, שכאשר יפרצו את החומה יעבירו היהודים את מנהגם מט"ו לי"ד, וכאשר יבנו חומה יעבירו מי"ד לט"ו. ולפי שענין זה נפסד, יוצא לנו במה שבנו אבותינו חומה בארץ ישראל כשנכנסו אליה וישבו בה, מה שהיה מוקף חומה בזמן זה הרי דינו בט"ו, ואם היה פרוץ ושאר המושבות הרי דינם בי"ד, גם אם הוקפו מקצתם בחומה. ובזה יוודע ולא יבוא בו בלבול. וכמו שאמרו הקדמונים (מגילה פ"א מ"א) 'כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר, כפרים ועירות גדולות קורין בארבעה עשר'.
קו ירוק כתב:ובערי חומה דערכין (דף לב) סוגיא ערוכה דאינו תלוי בבניית ישראל. אדרבא, במה שכבשו ישראל מהנכרים והיתה מוקפת חומה קודם כיבושה.
אמר ר' ישמעאל בר' יוסי וכי אין לנו מוקפת חומה אלא אלו בלבד הרי הוא אומר ששים עיר כל חבל ארגוב וגומר כל אלה ערי בצורות חומה גבוהה וגו' אלא כיון שגלו ישראל לבבל בטלה מהן מצות ערי חומה וכשעלו מן הגולה מצא אלו שמוקפות חומה מימות יהשע בן נון וקדשום ולא אלו בלבד אלא כל שתביא לך במסורת שמוקפות חומה מימות יהשע בן נון כל המצוה הזאת נוהגת בה ושקדשום מכאן ואילך כל המצוה הזאת נוהגת בה.
ורמינהו אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר ששים עיר כל חבל ארגב וכתיב כל אלה ערים בצרת חומה גבהה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים