מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהו פירוש תיבת 'בחינה'

חיפושי מקורות וכדומה

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי ברקים רב » ג' מרץ 20, 2018 8:20 pm

ביטוי שמקורו הרבה לפני החסידות, ופשוטו כמשמעו: אפשר להתבונן ולבחון כל דבר בכמה בחינות.


אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי אבא יודן » ד' מרץ 21, 2018 3:13 am

ברקים רב כתב:ביטוי שמקורו הרבה לפני החסידות, ופשוטו כמשמעו: אפשר להתבונן ולבחון כל דבר בכמה בחינות.

אמרתי 'חסיד'ישע בחינה', רק למשל, ואכן שאלתי מאין מקור המילה? ועדיין לא נושעתי.
מה זה אפשר לבחון כל דבר בכמה בחינות? אני יודע איך משתמשים במילה זו,שאלתי רק מאיזה שורש באת מילה זו?

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי שבע » ד' מרץ 21, 2018 8:56 am

לאזן מלין תבחן (איוב)

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי ברקים רב » ד' מרץ 21, 2018 9:16 am

אבא יודן כתב:
ברקים רב כתב:ביטוי שמקורו הרבה לפני החסידות, ופשוטו כמשמעו: אפשר להתבונן ולבחון כל דבר בכמה בחינות.

אמרתי 'חסיד'ישע בחינה', רק למשל, ואכן שאלתי מאין מקור המילה? ועדיין לא נושעתי.
מה זה אפשר לבחון כל דבר בכמה בחינות? אני יודע איך משתמשים במילה זו,שאלתי רק מאיזה שורש באת מילה זו?

אולי לא הבנתי את שאלתך. בחינה היא משורש בחן. שורש בחן על הטיותיו מופיע בתנ"ך פעמים רבות. השימוש בשורש זה במשמעות 'בחינה', הוא כפי שפירשתי, שדבר מסויים אפשר לבחנו ולהסתכל עליו בבחינה והסתכלות מסוימת.

אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי אבא יודן » ד' מרץ 21, 2018 6:57 pm

הבחנה, בתנ"ך בכל מופעיו, הכוונה להבחין בין דבר לדבר, בין אמת לשקר וכו', [והאוזן בוחנת המילים כמו החיך טועם האוכל].
אבל המשמעות של 'מבט' או 'ראי', שהספרים מרבים להשתמש, מאין תמצא?
[יש עוד שורש במשמע של חוזק או מבצר, 'אבן בוחן' אך דומה שגם זה אינו מענייננו.]

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' מרץ 21, 2018 9:43 pm

לא מובן כל כך על מה אתה שואל. זו דרכה של הלשון, שהמלים מתגלגלות ממשמעות למשמעות. בחינה היא היבט, אספקט, צורה אחת לבחון דבר, ומתוך כך גם מושג מסוים בתוך עולם רוחני נקרא בחינה, להבדילו מן המושגים האחרים שהם הבחינות האחרות שיש באותו עולם.

אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי אבא יודן » ה' מרץ 22, 2018 4:12 pm

סגי נהור כתב:לא מובן כל כך על מה אתה שואל. זו דרכה של הלשון, שהמלים מתגלגלות ממשמעות למשמעות. בחינה היא היבט, אספקט, צורה אחת לבחון דבר, ומתוך כך גם מושג מסוים בתוך עולם רוחני נקרא בחינה, להבדילו מן המושגים האחרים שהם הבחינות האחרות שיש באותו עולם.

תרצת הראשון משורש ב.ח.נ. [איני מקבלו!]
ומה עם השני?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מרץ 22, 2018 4:53 pm

הרי הסברתי. בחינה היא צד מסוים של דבר (דרך אחת לבחון אותו), ולכן צד מסוים של עולם רוחני נקרא בחינה. זאת ההתגלגלות המסתברת של המלה.
האם יש לך רקע בעניני לשון? כי נראה שהגישה שלך לכללות הענין לא נכונה.

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי ברקים רב » ה' מרץ 22, 2018 5:50 pm

אבא יודן כתב:הבחנה, בתנ"ך בכל מופעיו, הכוונה להבחין בין דבר לדבר, בין אמת לשקר וכו', [והאוזן בוחנת המילים כמו החיך טועם האוכל].

מה הפירוש 'להבחין' בין דבר לדבר? שמא תסביר מה משמעות המילה 'להבחין'?

אבא יודן
הודעות: 1256
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי אבא יודן » ו' מרץ 23, 2018 3:42 pm

ברקים רב כתב:
אבא יודן כתב:הבחנה, בתנ"ך בכל מופעיו, הכוונה להבחין בין דבר לדבר, בין אמת לשקר וכו', [והאוזן בוחנת המילים כמו החיך טועם האוכל].

מה הפירוש 'להבחין' בין דבר לדבר? שמא תסביר מה משמעות המילה 'להבחין'?

לבדוק, לנסות, לחקור

ברקים רב
הודעות: 673
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 4:49 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי ברקים רב » א' מרץ 25, 2018 1:11 am

אבא יודן כתב:
ברקים רב כתב:
אבא יודן כתב:הבחנה, בתנ"ך בכל מופעיו, הכוונה להבחין בין דבר לדבר, בין אמת לשקר וכו', [והאוזן בוחנת המילים כמו החיך טועם האוכל].

מה הפירוש 'להבחין' בין דבר לדבר? שמא תסביר מה משמעות המילה 'להבחין'?

לבדוק, לנסות, לחקור

המרחק בין 'לחקור' ובין 'להתבונן' הוא קצר מאוד.

[ובמהות הדברים: ההכרה בשוני שבין דבר לדבר היא לא המשמעות המילולית של 'בחינה'. אלא שעל ידי בחינה אפשר להבדיל בין אמת לשקר. למשל, הקב"ה בוחן כליות. לא נאמר שהוא בוחן אם מחשבתו של האדם טובה או לאו, אלא שהוא בוחן את הכליות. הבחינה היא על הכליות עצמן, והיינו שעל ידי הבחינה הוא רואה מה שבתוכם.]

אוהב&דעת
הודעות: 26
הצטרף: ב' ינואר 09, 2017 1:48 pm

Re: א חסיד'ישע 'ב ח י נ ה'. מאיזה שורש היא? ומאין מקור המילה?

הודעהעל ידי אוהב&דעת » ד' מאי 23, 2018 10:53 pm

וכמו שער הבחינה בחובת הלבבות.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי תא חזי » ו' מרץ 05, 2021 6:08 am

נפשי בשאלתי, האם מאן דהוא כתב הסבר מפורט מהי משמעות תיבת 'בחינה', הנזכר לאין ספור בכתבי המקובלים והחסידות, ואף קודם לכן בספרי הפילוסופיה והחקירה?
או אם יש למישהו מחו"ר דפה הסבר נאה ומתקבל, אשמח לשמעו.
תודה.

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי שבע » ו' מרץ 05, 2021 6:52 am

משורש 'אזן מלין תבחן'

כלומר, הדבר נבחן גם במשמעות הזאת
כמו: יעקב הוא בחינת שמש

לבד משאר 'בחינותיו' של יעקב
הריהו נבחן גם כן במשמעות זו של 'שמש' (מאיר וכו')

במסתרים
הודעות: 1744
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי במסתרים » ו' מרץ 05, 2021 7:15 am

נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב ב' מרץ 08, 2021 2:13 am, נערך פעם 1 בסך הכל.
סיבה: האשכולות מוזגו. יישר כח.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי תא חזי » ו' מרץ 05, 2021 11:31 am

שבע כתב:משורש 'אזן מלין תבחן'

כלומר, הדבר נבחן גם במשמעות הזאת
כמו: יעקב הוא בחינת שמש

לבד משאר 'בחינותיו' של יעקב
הריהו נבחן גם כן במשמעות זו של 'שמש' (מאיר וכו')

ראיתי שגם באשכול המקושר לעיל כת"ר ענה כדברים האלה, אולם במחכ"ת זה קצת מעגלי: 'בחינה' היא מלשון 'מלין תבחן', כלומר 'הדבר נבחן' וכו'.
לא הוסבר כאן ולו במעט, אחהמ"ר.
אני מחפש הסבר קצת יותר מפורט.
מה גם שמפרשי הפשט על אתר פירשו כי 'תבחן' הוא מלשון בירור אמת מן השקר (ר"י קרא, רמב"ן, רלב"ג, רבנו תם, ר' משה קמחי) - וכן נראה פשוט מן התקבולת בפסוק עצמו (כמו החך שטועם אוכל ומבדיל בין מר למתוק, כך יש יכולת באוזן לבחון אם הדברים ששומעת נכונים או לא).
אולם זה אינו משבר את אוזני להבין מה פי' בחינה בדברי הראשונים, המקובלים, והחסידים.

שבע כתב:לבד משאר 'בחינותיו' של יעקב
הריהו נבחן גם כן במשמעות זו של 'שמש' (מאיר וכו')

ככה"נ מקור ההבחנה יעקב-שמש שהבאת, היא מליקוטי מוהר"ן סימן א':
וזה בחינת יעקב. כי יעקב זכה לבכורה, שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה, כמו שכתוב: "ראשית חכמה". וזה בחינת : "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס "וחכמני". וזה בחינת שמש, כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת : "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חי"ת, לשון חיות, כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'.

כמובן שקשה להבין דברי מוהר"ן לכל הפחות מבלי לסכם את כלל התורה, אבל מעיון בלשון פסקא זו רואים שמוהר"ן משתמש במילה 'בחינה' (על הטיותיה) באופן אחד (שכרגע הוא לא ברור לי), משא"כ הרמב"ם (לפי תרגום אבן תיבון לפחות) משתמש בביטוי זה באופן אחר, לדוגמא:
ספר מורה נבוכים - חלק א פרק נג
וכן בלא ספק היכולת והרצון, אין כל אחד מהם נמצא לבורא בבחינת עצמו, שהוא לא יוכל על עצמו ולא יתואר ברצותו עצמו - וזה מה שלא יצירהו אדם. אבל אלו התארים אמנם יחשבום בבחינת יחסים מתחלפים בין האלוה ית' ובין ברואיו, וזה - שהוא יכול שיברא מה שיברא ורוצה להמציא הנמצא כפי מה שהמציאו ויודע במה שהמציע. הנה כבר התבאר לך שאלו התארים גם כן אינם בבחינת עצמו, אבל בבחינת הברואים:

ולא הרי אלו כהרי השימוש של רבינו בחיי (אליבא דהמתרגם כמובן) בביטוי הזה:
ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ג
והעילה, אשר בעבורה חייב הבורא את האדם לחזור ולסבב על סיבות הטרף ושאר מה שהוא צריך אליו, לשני פנים: אחד מהם - מפני שחייבה החכמה בחינת הנפש בעבודת האלהים ובהמרותו, בחן אותה במה שמראה זה ממנה, והוא הצורך והחסרון אל מה שהוא חוץ לה ממאכל ומשתה ומלבוש ומעון ומשגל, וציוה אותם לחזור עליהם להביאם בסיבות המוכנות להם על פנים מיוחדים ועתים ידועות.

ולא הרי שלושתם כשימושם של האר"י והרח"ו בלשון בחינה:
ספר עץ חיים - שער יד פרק ט
והנה הוי"ה זו נחלקת לד' בחי' בד' אותיותיה והם ב' אהי"ה דיודי"ן וא' דאלפי"ן וא' דההי"ן והיא רמוזה בה' ראשונה דהוי"ה הכוללת כל האצילות ואבא הוא י' של שם הוי"ה כנ"ל ואמא זו היא י"ס גמורות ואמנם בהתחלקותה לב' בחינות כמ"ש אז בחי' ראשונה נרמזת במילוי ו"ד דיו"ד דהוי"ה הכוללת הנזכר לעיל ובחי' ב' נרמזה בה' ראשונה דהוי"ה הכוללת כל האצילות כנודע ואז בחינה הראשונה הנרמזת במילוי יו"ד נקרא אהי"ה דיודי"ן ובחי' ב' נקרא שם ס"ג גם הראשונה נקרא אמא עלאה או בינה והב' נקרא תבונה.

וכעין זה הוא בלשון הרש"ש:
ספר נהר שלום - הקדמת רחובות הנהר - דף ב עמוד ב
גם נודע כי המלכים יצאו בתחילה בבחי' כלים דנפש לבד שהם המלכות דכל מלך וכל מלכות כלולה מעשר וגם הג"ר יצאו בבחי' כלים דנפש אלא שכל אחת מהג"ר כלולה מעשר מלכיות וכל מלכות כלולה מעשר אמנם זה הכללות שהיה בהם עדיין לא היה מבורר ומתוקן כראוי עד שיצא שם מ"ה החדש ותיקנם בבחי' פרצוף כראוי כמ"ש בע"ה

ובלשון הרמ"ק כן הוא גם כן:
ספר פרדס רמונים - שער ב פרק ז
והנה בה בעצמה יוכרח היות בה בחינת מעילה לעלול שתעלה מבחי' לבחי' עד מעלה מעלה. והמשל בזה הבחי' המשתוה אל הכתר היא העילה אל בחינת עצמותה ובחינת עצמותה היא עילה אל המשתוה אל הבינה [וכן בכל בחי' ובחי' תהיינה ג' בחי' אלו עצמם מעס"ר] ובין כל שתי בחינות יוכרחו עוד ג' בחי' והם בחי' המשתוה הבחי' הראשונה אל הכתר והבחינה עצמה והבחי' המשתוה אותה אל עצמותה.



אז מה בעצם קורה כאן? הלא אי אפשר לומר שבימי המקובלים ותלמידי הבע"ש נעשתה "אינפלציה" בשימוש במונח 'בחינה', וחזקה עלינו שבכל אות ותיבה בדבריהם יש הסבר עמוק, ואשמח להסבר יותר מובן ומניח את הדעת לרפה השכל שכמותי. (אפשר גם להביא דוגמאות, אולי יחנן ה' ויעזור להבין על ידי זה)

בריושמא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי בריושמא » ו' מרץ 05, 2021 2:10 pm

פתח נא מילונו של אברהם אבן שושן, ותמצא דוגמאות מספרי הראשונים.
דוגמאות שמהן עולה כי 'בחינה' משמעה: דומה ל-, בדרגה של-, בתורת-, בחזקת-, במדרגת-.
הלשון מאפשרת ליצור משמעויות חדשות למילה ישנה, עם קשר או בלי קשר לשורש.
על כן אין לחפש דווקא את הקשר בין 'בחינה' במשמעויותיה במשך הדורות ובין השורש המקורי שלה.
לשון היא דבר חי, אנשים משתמשים בה ומגלגלים אותה לכאן ולשם.
בדרך כלל אינם חוקרים את שורשיה ואת מקורותיה.
ואם החכם והבקי והידען המופלג הרב יאיר אתמר ייכנס לאשכול זה - בוודאי ידע לרשום מאמרים רבים כחול הים
על משמעותן של מילים בכל דור ודור.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי תא חזי » ב' מרץ 08, 2021 10:25 am

בריושמא כתב:פתח נא מילונו של אברהם אבן שושן, ותמצא דוגמאות מספרי הראשונים.
דוגמאות שמהן עולה כי 'בחינה' משמעה: דומה ל-, בדרגה של-, בתורת-, בחזקת-, במדרגת-.
הלשון מאפשרת ליצור משמעויות חדשות למילה ישנה, עם קשר או בלי קשר לשורש.
על כן אין לחפש דווקא את הקשר בין 'בחינה' במשמעויותיה במשך הדורות ובין השורש המקורי שלה.
לשון היא דבר חי, אנשים משתמשים בה ומגלגלים אותה לכאן ולשם.
בדרך כלל אינם חוקרים את שורשיה ואת מקורותיה.
ואם החכם והבקי והידען המופלג הרב יאיר אתמר ייכנס לאשכול זה - בוודאי ידע לרשום מאמרים רבים כחול הים
על משמעותן של מילים בכל דור ודור.

הנה הלום פתחתי מילון אבן שושן, ואכן הביא שם 6 פירושים למלה 'בחינה' (=בדיקה, מבחן, ניסוי, אספקט-השקפה-צד, מדרגה בהכרת האלהות, שלב רוחני עליון, שיעור הפרומילים של מתכת יקרה בתוך מִסגֵי מתכות) 4 מילים נרדפות למלה 'בחינת' (=דומה ל, בדרגה של, מקביל ל, מתאים), ו3 פירושים למלה 'בבחינת' (=בתורת, בחזקת, במדרגת).
והעתיר עליהם דוגמאות מעטות מדברי הראשונים, וכנגדם דוגמאות מלשונם של ביאליק, הזז, סדן, ועגנון.... ולענייננו אין מדבריהם הוכחה לדבר.
וכל זה איננו שוה לי.
ובצאתי חפש'י במילון בן יהודה מצאתי ג' פירושים - חקירה, בדיקה מוסרית, יחס וסיבה (ושם אכן מביא דוגמאות מלשונות הראשונים לרוב).
ותבט עיני בשורי במילון אבניאון (המקוון) ובו ז' פירושים, רובם חוזרים על האמור במילון אבן שושן, ואציין רק את המחודשים שבו: בחינה (=נקודת מבט, היבט, חזות, פן, זווית ראיה (כל אלו מתכתבים עם הפי' הרביעי במילון אבן שושן, אבל יש בהם איזה חידוש קצת), השוואת אופיין אחד או יותר של מוצר או שירות לדרישות מוגדרות (ובתור דוגמה לזה הפירוש מביא את הלשון (כנראה מהאר"י, לא חיפשתי) "והמוחין עצמן הם בחינת הכלי שלהם").
זו תמצית הדברים המצויים במילונים המודרניים שבהישג ידי כרגע.
עכ"פ ברור שהלשון מאפשר ליצור משמעויות חדשות למלה ישנה, ולהתגלגל אנה ואנה, אבל אני סבור, ובוודאי תסכים איתי, כי סוף כל סוף אמור (אולי אף חייב) להיות קשר לשורש המקורי של המלה, ולו תהא זו מלה מחודשת, ועל זה אני בא ושואל מדוע נקטו המקובלים, החסידים, והפילוסופים, דווקא תיבה זו, בפרט בהקשר של מינוח 'רוחני'. ואיני הראשון שחותר להבין למה נקט מי שנקט במינוח כזה או אחר כאשר דיבר על עניינים שכליים או רוחניים, קדמוני בזה ה'שומר אמונים' הקדמון (וכמדומני גם הרמח"ל בדעת תבונות, ואיני זוכר כרגע בדיוק) מדוע נקטו המקובלים לשון 'אור' על הספירות. ואחריהם אני בא ושואל מה התועלת בנקיטת לשון 'בחינה', ולו רק מהצד הסמנטי, מה המשמעות שלה? כל הפירושים במילונים הנ"ל באים 'לאחר מעשה', כלומר מהתוכן וההקשר של הדברים אפשר להבין בערך את משמעות המלה, אבל זה חסר יסודיות לדעתי העניה. אי אפשר להבין מה טוב יותר במלה זו מאשר מלים אחרות. הגע עצמך, אם 'נציב' בדברי הרמ"ק למשל את הפירוש המילונאי שלכאו' הכי תואם לסוגה הזו (הפירוש "מדרגה בהכרת האלהות"/"שלב רוחני עליון") מה נקבל?
והנה בה בעצמה יוכרח היות בה מדרגת מעילה לעלול שתעלה ממדרגה למדרגה בהכרת האלהותעד מעלה מעלה. והמשל בזה המדרגה המשתוה אל הכתר היא העילה אל מדרגת עצמותה ומדרגת עצמותה היא עילה אל המשתוה אל הבינה [וכן בכל מדרגה ומדרגה תהיינה ג' מדרגות אלו עצמם מעס"ר] ובין כל שתי מדרגות יוכרחו עוד ג' מדרגות והם מדרגה המשתוה המדרגה הראשונה אל הכתר והמדרגה עצמה והמדרגה המשתוה אותה אל עצמותה.

האם התחדש לנו משהו בהבנת הקטע בכך שהצבנו את ה'פירוש' המילונאי למושג 'בחינה' (יכלתי לסרבל ולהציב ממש את המילים 'מדרגה בהכרת האלהות' או 'שלב רוחני עליון' כפי שהם במילון, או שהייתי יכול לסגנן מחדש את הקטע עם מילים אלו, אבל מה בצע? עדיין לא נוספה בכך כל הבנה? האם לזה נתכוון הרמ"ק כשדיבר על בחינות?
'הא כלא סתים כדבקדמיתא'
(כמובן איני מתיימר להבין סודם של דברים, אבל בתיבה כזו השגורה וחוזרת פעמים רבות אפילו במשפט אחד, מן הסתם יש בה אמירה ומובן יותר ברור)

בריושמא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי בריושמא » ב' מרץ 08, 2021 12:03 pm

המילה 'בחינה' באה מן השורש 'בחן'.
כאשר אתה בוחן חפץ אתה מוצא בו דברים אחדים, צדדים שונים, חלקים רבים.
או אז אתה מגיע למסקנה כי בחפץ שאתה בוחן יש בחינות שונות - דברים אחדים, צדדים שונים, חלקים רבים.
ואז כאשר מאן דהו שואל: 'מה טיבו של חפץ זה'?
אתה עונה לו: בחנתי את החפץ ומצאתי בו דברים אחדים, כל אחד נבחן מחברו. כל אחד מאלה הוא בחינה שונה בחפץ.
ואו אז מבקש מאן דהו: אולי תיתן לי את החפץ הזה, אבל בעצם אינני רוצה את החפץ בשלמותו, רק חלק אחד ממנו,
רק בחינה אחת.
כמובן, אתה מסכים. בטוב לבך אתה נותן לו חלק אחד ממנו, בחינה אחת ממנו.
וכאשר מישהו שואל אותך: מה נתת לאותו מאן דהו?
אתה עונה לו: לא נתתי לו את כל החפץ. הוא ביקש רק את הגלגלים, בחינת הדבר הנע ומתגלגל בו.
כך התגלגלה לה המילה בחינה משורשה בחן.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי תא חזי » ב' מרץ 08, 2021 2:02 pm

בריושמא כתב:המילה 'בחינה' באה מן השורש 'בחן'.
כאשר אתה בוחן חפץ אתה מוצא בו דברים אחדים, צדדים שונים, חלקים רבים.
או אז אתה מגיע למסקנה כי בחפץ שאתה בוחן יש בחינות שונות - דברים אחדים, צדדים שונים, חלקים רבים.
ואז כאשר מאן דהו שואל: 'מה טיבו של חפץ זה'?
אתה עונה לו: בחנתי את החפץ ומצאתי בו דברים אחדים, כל אחד נבחן מחברו. כל אחד מאלה הוא בחינה שונה בחפץ.
ואו אז מבקש מאן דהו: אולי תיתן לי את החפץ הזה, אבל בעצם אינני רוצה את החפץ בשלמותו, רק חלק אחד ממנו,
רק בחינה אחת.
כמובן, אתה מסכים. בטוב לבך אתה נותן לו חלק אחד ממנו, בחינה אחת ממנו.
וכאשר מישהו שואל אותך: מה נתת לאותו מאן דהו?
אתה עונה לו: לא נתתי לו את כל החפץ. הוא ביקש רק את הגלגלים, בחינת הדבר הנע ומתגלגל בו.
כך התגלגלה לה המילה בחינה משורשה בחן.

חזק וברוך. תודה רבה! (אם כי בזאת לא תמו חיפושיי)
בעצם כת"ר לכאו' 'מגלגל' את פירוש המלה 'בחינה' אל הפירוש "בחינה=שיעורה של מתכת יקרה בתוך מִסגֵי מתכות".
זה יכול להעלות תובנות מעניינות.

בריושמא
הודעות: 1324
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי בריושמא » ב' מרץ 08, 2021 3:14 pm

תא חזי כתב:(אם כי בזאת לא תמו חיפושיי)

כיוון שלא תמו חיפושיך - אעזור לך, ואעלה כאן את ערך 'בחינה' באוצר המונחים הפילוסופיים של קלצקין.
כאן תמצא ציטוטים למכביר של המילה בחינה בכתבי הראשונים.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: מהו פירוש תיבת 'בחינה'

הודעהעל ידי תא חזי » ב' מרץ 08, 2021 3:42 pm

תשואות חן חן.
אגב, כאן יש גירסה אלקטרונית מחודשת של אוצר המונחים הפילוסופיים, לנוחיות הקוראים
https://peshat.gwiss.uni-hamburg.de/con ... iginal.pdf


חזור אל “מנא הני מילי?”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים