חשבון הנפש - מהדורה חדשה ומושלמת

[איש_ספר]

כבר נודע הספר חשבון הנפש והפולמוס סביבו. מחד הספר היה חביבם של גדולי חכמי המוסר, ועל צבאם הגרי"ס שעודד את הדפסתו, מאידך נטען על המחבר, על ספרו ועל מקורותיו. [ולצד זה נידונה השאלה העקרונית: האם חכמת המוסר, היא תיקון הנפש גרידא שיש לקבל האמת ממי שאומרו, בחינת חכמה בגויים תאמין, או שמא חכמה זו, הרי היא כשאר מקצועות התורה, שאם הרב אינו דומה וכו' אין מבקשים תורה מפיו].

עתה יוצא לאור הספר מחדש במסגרת מוסד הרב קוק ע"י הרה"ג ר' מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א במהדורה מוערת ובראשו מבוא מרתק ומלא ענין, המתפלמס עם שוללי הספר וטענותיהם.
מלבד זה נוספו לספר מאמרים חדשים מכתביו של המחבר, שחלקם לא נדפסו מעולם. לדעתו של המהדיר שליט"א, תוכן של חלק נרחב מהם, מלמד שהם כתבים שחשב המחבר לצרף כהמשך לספרו זה, ומאיזו סיבה לא השלים מגמתו.
יש לשער כי הוצאה מקורית זו עשויה להצית מחדש את הויכוח שנראה ששקט לעת האחרונה.


רצ"ב חלקו הראשון של המבוא.

חשבון הנפש.pdf

(189.19 KiB) הורד 1012 פעמים

[חיימקה]

מה הקשר אם בכלל בינו ליצחק סטאנאב בעל "ויעתר יצחק"

[מחולת המחנים]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?103195&

[הבטחתי]

האם נמצאה מהדורתו הראשונה של הספר

[בברכה המשולשת]

יש להעיר עוד שהגוי פרנקלין עצמו הואשם ע"י הסטוריון אחד בחוסר יושר ובהעתקות רבות מאחרים ללא ציון מקור

[ספרן]

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... um_id=1364

[חיימקה]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?103195&

נא לפתוח

[צונאמי]

כבר נודע הספר חשבון הנפש והפולמוס סביבו. מחד הספר היה חביבם של גדולי חכמי המוסר, ועל צבאם הגרי"ס שעודד את הדפסתו, מאידך נטען על המחבר, על ספרו ועל מקורותיו. [size=85][ולצד זה נידונה השאלה העקרונית: האם חכמת המוסר, היא תיקון הנפש גרידא שיש לקבל האמת ממי שאומרו, בחינת חכמה בגויים תאמין, או שמא חכמה זו, הרי היא כשאר מקצועות התורה, שאם הרב אינו דומה וכו' אין מבקשים תורה מפיו].

יש הטוענים שדווקא עניין המוסר והמידות אסור ללמוד מגויים
וראה כאן
מה רע בפסיכולוגיה?
מאידך, המכתב מאליהו שהיה מגדולי המוסר השתמש בדברים כאלו.

[יבנה]

הקדמת שמונה פרקים לרמב"ם-
"ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מימרה שלימה שהיא לשון ספר מפורסם, ואין בכל זה רע, ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם, לפי שאני כבר הודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכור: אמר פלוני, אמר פלוני, שזו אריכות אין תועלת בה; ואפשר, לפעמים, ששם האיש ההוא יכניס בלב מי שאין תבונה בו - שזה הדבר נפסד, ויש בו תוך רע שלא ידעהו. ומפני זה ראיתי שלא לזכור האומר, הואיל וכוונתי שתושג התועלת לקורא, ושנבאר לו העניינים הצפונים בזאת המסכתא."
מבואר שאין בעיה לקבל האמת ממי שאמרו, ושאף בזמנו היו כאלו שסברו שיש בכך בעיה.
בענין המכתב מאליהו שפירא כותב שא' מהדרשות שלו לקוח מדייל קרנגי. גם ידוע ההשפעות של ספרי הגויים על גרובין-קעלם. ועי' כאן על כך [באנגלית] http://www.aishdas.org/asp/rav-dessler-25-teves

[צונאמי]

בענין המכתב מאליהו, שפירא כותב שא' מהדרשות שלו לקוח מדייל קרנגי. גם ידוע ההשפעות של ספרי הגויים על גרובין-קעלם. ועי' כאן על כך [באנגלית] http://www.aishdas.org/asp/rav-dessler-25-teves

ראה כאן וכן כאן
קריאת ספרי מוסר ומידות חיצוניים

[יבנה]

עוד יש להוסיף את "בן המלך והנזיר".

[צונאמי]

עוד יש להוסיף את "בן המלך והנזיר".

שם זה הרבה יותר,
זה תרגום סיפור החניכה של בודהא "בכבודו ובעצמו"!

[עדיאל ברויאר]

כבר נודע הספר חשבון הנפש והפולמוס סביבו. מחד הספר היה חביבם של גדולי חכמי המוסר, ועל צבאם הגרי"ס שעודד את הדפסתו, מאידך נטען על המחבר, על ספרו ועל מקורותיו. [size=85][ולצד זה נידונה השאלה העקרונית: האם חכמת המוסר, היא תיקון הנפש גרידא שיש לקבל האמת ממי שאומרו, בחינת חכמה בגויים תאמין, או שמא חכמה זו, הרי היא כשאר מקצועות התורה, שאם הרב אינו דומה וכו' אין מבקשים תורה מפיו].

יש הטוענים שדווקא עניין המוסר והמידות אסור ללמוד מגויים
וראה כאן
מה רע בפסיכולוגיה?
מאידך, המכתב מאליהו שהיה מגדולי המוסר השתמש בדברים כאלו.

זה שהיו חכמים שלקחו רעיונות מחכמי הגוים, אינו סותר לגמרי את טענות המתנגדים שם (ובכללם אני, בעקבות מה ששמעתי מרבותיי), כי זה שחכם שסולל דרך מסוימת נעזר בזה, זה עדיין לא אומר שצריך להנחיל את זה לציבור הרחב כפי שזה.
אף שאליבא דאמת כמדומה שאף באופן כזה (כעזרה לחכם שסולל דרך) אין להשתמש בדברים כאלה, ועדיף ללמוד מנמלה מאשר מגוי. והיינו לומדים צניעות מחתול אם לא היתה ניתנת תורה. אבל אחרי שניתנה תורה אין לנו מה ללמוד צניעות מחתול...

[size=85]ויש להזכיר כאן שמתשובת רב האיי גאון על ד' שנכנסו לפרדס, עולה שהוא רואה בשלילה את ההשפעות הזרות שהושפעו גאונים אחרים (ובראשם חותנו!) מרוב קריאת דברי הגוים.

[גביר]

על ספר זה ישנו מאמר של הרב ניסן וקסמן, חניך ישיבות סלבודקה ומיר ושנים רבות רב בארצות הברית ואח"כ כאן באה"ק, בשם 'ספר שנתעלם מן העין', בתוך ספרו חידושי תורה, ביוגרפיות ומאמרים /מאת ניסן וקסמן ; [ליקט וערך: חיים אייזיק בן ניסן וקסמן].ירושלים :מוסד הרב קוק,תשע"ג . המחבר דן בזיקתו של הספר לפרנקלין, מבקר את נטייתו המשכילית ודן בהתקבלותו אצל בעלי המוסר. שם עמ' .260-251 הספר ישנו באוצר https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?174422&

[בן אליהו]

א. לפני כמה שנים קראתי מאמר הגנה על הספר, פרי עטו של ר' יצחק ירוחם ברודיאנסקי שליט"א, שעורך השוואה בין פרנקלין לספר חשבון הנפש, ומוכיח שאמנם ר' מנדל נעזר בספרו של פרנקלין אך בהחלט לא ייסד את ספרו עליו.

ב. ביחס להיזדקקות לחכמת הגויים בתיקון המידות, להלן פיסקה מאורות הקודש חלק ג:

"חכמת העלאת המדות

הסדר של העלאת המדות היא בנפש חכמה מיוחדת,
שצריכה להרחבתה את כל הרכוש של תורת הנפש עם כל
ההתחדשות היותר מעובדה שבדורותינו, ובעולם היא הסתכלות
עולם רחבה, שתוכל להכניס בתוכה את כל המדע והרגש היותר
מחודש, ולתן בכל אלה נשמה חדשה, שתוכל מאז להתאים
עם כל דרישת הקודש והמוסר הטהור והאיתן."

ג. ראש לספרי המוסר בקלם היה ספר המידות לאריסטו. אעפ"כ בספר "כתבי הסבא מקלם ותלמידיו" מובאים בהרחבה כמה חילוקים בין ספרו לבין דברי תורה

[יבנה]

עי' כאן http://www.hakirah.org/Vol17Maimon.pdf [באנגלית] שדן בזה בפרט בעמ' 13-14, והביא הרבה מקורות שבעלי המוסר למדו מספרי גוים ומשכילים.
הוזכר שם מאמר זה https://www.academia.edu/30416554/Benja ... ightenment [באנגלית] שדן בייחוס חשבון הנפש לפרקלין.

[היא שיחתי]

ובל ישכח אשכול זה
viewtopic.php?f=7&t=5978&p=51575&hilit=בהתקרב+חודש+אלול#p51575

[איש_ספר]

לאחר שאזלה המהדורה, הופיע החיבור בשנית כשהוא כולל שתי תוספות:
א. מאמר עולם הגמול נעתק מכת"י ומתורגם (מיודיש)
ב. קונטרס בצל חשבון - הערות על סדר הספר.

[תוכן]

המהרי"צ חיות כתב הרבה מכתבים בפלפול התורה למהר"ם א"ש, והמהר"ם א"ש סירב לענות לו. לבסוף כתב לו המהרי"ץ חיות מכתב מלא תרעומות אליו, למה הוא לא עונה לו, והמהר"ם א"ש החזיר מכתב, שהוא פתח אחד מספרי מהרי"ץ חיות, והוא מצא שכתב 'החכם הגדול' על אהרן חארינער, וא"כ מה למהר"ם א"ש ולמהרי"ץ חיות. זאת אומרת, שפעם היה מקובל אצל חלקים מהציבור החרדי, שמי שמתחבר לריפורמים ולחבריהם, הוא עצמו פסול לגמרי. והנה מרדכי פלונגיאן שלימד בבית המדרש לרבנים שהיה שנוא נפשם של הרבנים החרדים, נפסל מלבוא בקהל, ואת השו"ע והמדרש רבה מדפיסים ללא הגהותיו, למרות שהסטייפלר עצמו מעיד שאינו יוצא חוץ לשיטה, והקדמתו למדרש רבה הרבה הרבה יותר חרדי מבית מדרש הגר"א ופשוטו של מקרא.

מאידך, היתה גישה אחרת אצל הרבה רבנים, שלמרות שאי אפשר להסכים עם דרכו של אדם, אבל כל עוד שלא יצא מן הדת, אפשר לקרוא ולהנות מכתביו. עיין למשל בהקדמת מאור עינים דפוס וילנא רשימה של גדולי עולם שעיינו בספר זה, על אף החרם של הבית יוסף.

ספר חשבון הנפש הוא דוגמא לגישה השניה, האם יש מכאן הוכחה מהי הגישה הראויה לבני תורה...