בשועה"ר סי' תפח ס"ג:
"וכל היום כשר לקריאת ההלל, מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, שאם לא קרא מיד אחר תפלת שחרית - יכול לקרות כל היום עד צאת הכוכבים. ולכתחילה לא יקראו אותו קודם הנץ החמה, לפני שעדיין הוא כלילה בעיני הבריות; ואם עבר וקרא - יצא".
ומסגנון לשונו נראה שכן הוא לכתחילה - שאפשר לקרוא (ולברך) מהנץ החמה עד צאת הכוכבים ממש!
האמנם דברים ככתבן?