יצחק והבארות

[סגי נהור]

כתיב (בראשית כו): וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר וגו', וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.

ובהמשך הכתוב: ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים, ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמר לנו המים גו', ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה גו', ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות גו'.

לא ברור לי כ"כ פשט הסיפור. האם מדובר באותם הבארות שחפר אברהם אביו וסתמום פלשתים, ומ"ש וישב יצחק ויחפר הוא הקדמה לתיאור המפורט של החפירה (ע"י עבדי יצחק)? כך לכאורה מבאר הרמב"ן, אלא שלפירושו "הבארות אשר חפרו עבדי אביו גו' סתמום פלשתים" ו"בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים" הם בארות שונים, הראשונים בגרר עצמה ולא שב יצחק וחפרם כלל, והאחרונים מחוץ לגרר והם אשר חפרו עבדי יצחק. וזה לכאורה חידוש ודלא כפרש"י וההבנה הפשוטה. בשאר מפרשי התורה הקלאסיים לא הצלחתי למצוא משהו ברור.

היכן ניתן למצוא סיכום ברור של הענין?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי למה לא לפרש כמו הפשט הפשוט. שאת הבארות שחפרו וסתמו חפר שנית ועליהם לא רבו הפלשתים (כי ידעו שזה שלו מכח אביו). אבל כשחפרו באר חדשה עליה רבו. וכן בשניה ובשלישית לא.

[סגי נהור]

האם פירוש כוונת הכתוב לפי זה, שבהיותו בגרר חפר את הבארות שסתמו פלשתים, אשר היו בגרר עצמה (כמו שכותב רש"י), אמנם אחר שגרשו אבימלך לא היתה לו גישה לבארות אלה וממילא נאלץ לחפור בארות חדשים?

[אוצר החכמה]

האם פירוש כוונת הכתוב לפי זה, שבהיותו בגרר חפר את הבארות שסתמו פלשתים, אשר היו בגרר עצמה (כמו שכותב רש"י), אמנם אחר שגרשו אבימלך לא היתה לו גישה לבארות אלה וממילא נאלץ לחפור בארות חדשים?

כלומר הקושי העיקרי שלך הוא למה לחפור באר נוספת אם יש לו כבר את הבארות של אברהם?

[סגי נהור]

לא בדיוק, אלא יש כאן אי בהירות כללית במהלך העניינים. הפלשתים מקנאים ביצחק ומתוך כך (האמנם? כך מפרש הספורנו ועוד) סותמים את בארותיו. אבימלך מגרש את יצחק עקב התסיסה שנוצרת בעם ויצחק מסתלק. ואז מודיענו הכתוב שקודם שהסתלק (לפי רש"י) חפר מחדש את הבארות שנסתמו. מה פשר הודעה זו? ותכף לאחר מכן מבואר שחפר בארות חדשים במקומו החדש.

רשב"ם כותב "סתמום פלשתים - הוצרך לכתוב בשביל שכשנתרחק משם שב וחפרם". הרי שהבארות שחפרו עבדי יצחק אחר גירושו הם הם הבארות שנסתמו (דלא כרש"י), ונראה שכוונתו שחפר במקום אחר, המרוחק מגרר, והגיע לאותם מקורות מים שהגיע אליהם אביו בגרר עצמה. ועל זה רבו עמו הפלשתים לאמר לנו המים. זה לכאורה מהלך יותר סביר בכתוב.

[אוצר החכמה]

למה לא לפרש כך. שהבארות הללו היו סמוכים לנחל ולא בעיר. ואברהם חפרם והפלשתים סיתמום אותם אחרי שאברהם מת כי חששו מגייסות (כפירש"י) שיתקרבו לעיר ויהיה להם מים. וכשעזב יצחק את העיר וישב ליד הנחל חזר וחפרם ואחר כך חפר עוד בארות.
בהסבר זה יש קושי אחד בכתובים. למה פסוק טו לא נכתב יותר מאוחר אחרי פסוק יז.
אבל אפשר להשיב תשובה פשוטה. הפסוק הזה מסביר למה יצחק ישב בעיר ולמה קינאו בו ולא באברהם. כי אברהם ישב מחוץ לעיר ליד הנחל ושם חפר בארות. אבל יצחק כיוון שהבארות נסתמו הלך וישב בתוך העיר. כיוון שקינאו בו פלשתים ואבימלך אמר לו ללכת הלך וישב ליד הנחל וחידש את הבארות של אברהם. עם זה לא היתה לו בעייה כמו שכתבתי. אבל כשמצא באר חדשה הרועים (שהיו מחוץ לעיר כי היו רועים) רבו איתו. וכן על השניה. רק כשהתרחק יותר לא רבו.
כנראה שרש"י שהבאת לא הבין כך כי כתב קודם שנסע מגרר. אע"פ שאפשר לדחוק שכוונתו קודם שהעתיק אבל זה לא נראה כי זה ברור מהפשט ולמה היה לא לציין ועל כרחך שהבין שהבארות היו בתוך העיר.

[סגי נהור]

זה פירוש אפשרי, אלא שהוא דורש לשלב פירושים של ראשונים שונים (כי אם נלך לפי הרשב"ם, הוא כותב שהפלשתים סתמו את בארות אברהם כדי שלא יחזיקו בהם בניו), וגם לחדש חידוש גדול לכאורה, שאברהם ישב בנחל גרר ולא בעיר עצמה (ולא כך משמע לכאורה).
אפשר להציע עוד אפשרויות כמובן, אבל הייתי שמח יותר למצוא פשט מוצק ומבוסס שעולה מתוך המפרשים עצמם.

[סגי נהור]

כעת ראיתי בגו"א וכן בנחלת יעקב (המצוין בשפ"ח) שפירשו בדומה למה שכתבת, והעמיסו כן ברש"י.