מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
קול מבשר
הודעות: 66
הצטרף: ו' אוגוסט 04, 2017 11:14 am

למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי קול מבשר » ד' אפריל 18, 2018 2:20 pm

שאלה לאומרי ההלל מבין חברי הפורום.

כמדומני שרבים מבין אומרי ההלל נסמכים על תשובת חת"ס בעניין פורים דפפד"מ, הדנה בעשיית יו"ט ביום שנעשה לו נס,ומכח זה קבעו יום הודיה על ניסי תש"ח.
וכאן הבן שואל האם ראוי לקבוע הודיה דוקא ביום ה' באייר,שהיה בעיצומה של מלחמת העצמאות? האם לא יותר ראוי לקבוע יום הודיה תאריך בו נחתם הסכם שביתת הנשק למשל?

השאלה נכתבה ע"מ להבין את השיטה ולא ע"מ לקנטר.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 18, 2018 2:23 pm

השאלה מה היה הנס עליו אומרים, ואיך הוא מוגדר.
יש על זה מאמר של רבינו הרצי"ה, להסביר למה דווקא בתאריך ההכרזה (שאז חזרה מלכות לישראל ומכוח זה היה ניצחון ועוד כמה טעמים).
אגב, ביום שביתת הנשק (כמדומני שהישיכ"ע העלה באמת סברא לקבוע אז את יום ההודיה) לא קרה שום דבר, הרי המלחמות המשיכו גם אח"כ (וכפי שהעיר הגר"ד ליאור על דברי הישכי"ע)

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ד' אפריל 18, 2018 2:34 pm

קול מבשר כתב:שאלה לאומרי ההלל מבין חברי הפורום.

כמדומני שרבים מבין אומרי ההלל נסמכים על תשובת חת"ס בעניין פורים דפפד"מ, הדנה בעשיית יו"ט ביום שנעשה לו נס,ומכח זה קבעו יום הודיה על ניסי תש"ח.
וכאן הבן שואל האם ראוי לקבוע הודיה דוקא ביום ה' באייר,שהיה בעיצומה של מלחמת העצמאות? האם לא יותר ראוי לקבוע יום הודיה תאריך בו נחתם הסכם שביתת הנשק למשל?

השאלה נכתבה ע"מ להבין את השיטה ולא ע"מ לקנטר.

האם בכדי כינית את עצמך "קול מבשר"?
הא לך דברי שו"ת קול מבשר על שאלתך:
שו"ת קול מבשר חלק א סימן כא
ויפה כיוונו המנהיגים שקבעו את היום הזה דוקא, אשר בו היה עיקר הנס שיצאנו מעבדות לחירות ע"י הכרזת העצמאות, ואלמלא נעשית ההכרזה באותו היום והיתה נדחית ליום אחר אז היינו מאחרים את המועד ולא היינו משיגים את ההכרה וההסכמה של המעצמות הגדולות שבאומות העולם, כידוע, ונס זה משך אחריו גם את הנס השני של ההצלה ממות לחיים הן במלחמתנו נגד הערביים בא"י והן הצלת יהודי הגולה מיד אויביהם במקומות מגוריהם שעלו לא"י ובא על ידי כך הנס השלישי של קיבוץ גליות.

וראה כל תשובתו שם.

להרחבת ההשכלה ראה שו"ת מנחת יצחק ח"י סי' י נגד תשובת קול מבשר הנ"ל.

כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי קראקובער » ד' אפריל 18, 2018 2:49 pm

עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

בכלל שאכתי עבדי בן גוריון אנן?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי משולש » ד' אפריל 18, 2018 3:00 pm

מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" (ה' באייר) שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

מתוך קול התור.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 18, 2018 4:29 pm

המאמר של רבינו הרצי"ה אליו ציינתי הוא "לתקף קדשתו של יום עצמאותנו", לנתיבות ישראל חלק א, עמ' רמו-רנ

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 18, 2018 8:54 pm

משולש כתב:מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" (ה' באייר) שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

מתוך קול התור.

ועפ"ז צע"ג איך אומרים השנה הלל בי"ט לעומר שאיננו יסוד שבתפארת....
ובכלל מזה שמשחקים עם יום החג, ועד שקבעו בו יום אבל בקביעות מסוימת, מוכח להדיא שאין לדעתם שום קדושה בתאריך עצמו, והדרא קושיא לדוכתא מי התיר להם לקבוע חג בתקופת האבל של ספה"ע...

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי המעיין » ד' אפריל 18, 2018 9:16 pm

דווקא לזה יש לי עצה למחמירים שיעברו את קו התאריך ויחזרו כך שכבר בד באייר יהיה להם יט לספירה שהא יסוד שבתפארת

בן מיכאל
הודעות: 2253
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בן מיכאל » ד' אפריל 18, 2018 10:12 pm

עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

עתניאל בן קנז
הודעות: 2244
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' אפריל 18, 2018 10:31 pm

בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

ומנין לך שהיו קובעים חג - לצאת ממלכות דריוש או אלכסנדר ולהכנס תחת ממשלת אחאב?

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ד' אפריל 18, 2018 10:39 pm

בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

צודק עתניאל בן קנז.
אבל על עצם הרעיון של יציאה מעבדות לחירות, האם אזרחי מדינת ישראל יותר בני חורין, כיהודים, מאשר אזרחי ארה"ב?

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ד' אפריל 18, 2018 11:02 pm

משולש כתב:מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" (ה' באייר) שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

מתוך קול התור.


כל מחשבי הגאולה ע"פ הגר"א ומציינים את התוצאה בה' באייר פספסו את דבריו בתיקוני זוהר חדש דף כז ע"א. בתחלה יתער בשמאלא שמאלו תחת לראשי והוא יהיה פקידה כמו שהיה בבית שני בימי כורש ולא יצאו בו ואח"כ יתער ימינא
מה זה אומר על שנה זו?

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי טברייני » ד' אפריל 18, 2018 11:05 pm

עיין באריכות דברי מרן הגרע"י זצוקללה"ה יביע אומר ח"ו סי' מא (כן, אותם דפים שקרעו אותם בהרבה בתי מדרשות.)

ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם. וכתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ.

והרי לן, שאינו קשור כלל ליציאה מעבדות לחירות אלא לגאולה מצרה, ובזה בואו נודה יצאנו מצרה גדולה לגאולה. (ולא, אני לא אומר הלל מחר בבוקר.)

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אפריל 18, 2018 11:09 pm

בברכה המשולשת כתב:השאלה מה היה הנס עליו אומרים, ואיך הוא מוגדר.
יש על זה מאמר של רבינו הרצי"ה, להסביר למה דווקא בתאריך ההכרזה (שאז חזרה מלכות לישראל ומכוח זה היה ניצחון ועוד כמה טעמים).
אגב, ביום שביתת הנשק (כמדומני שהישיכ"ע העלה באמת סברא לקבוע אז את יום ההודיה) לא קרה שום דבר, הרי המלחמות המשיכו גם אח"כ (וכפי שהעיר הגר"ד ליאור על דברי הישכי"ע)

מה הפירוש? הלא מלחמת השחרור הסתיימה עם שביתת הנשק? האי"ז? כוונתך למלחמות שבאו אח"כ, ומה בכך?

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אפריל 18, 2018 11:28 pm

טברייני כתב:עיין באריכות דברי מרן הגרע"י זצוקללה"ה יביע אומר ח"ו סי' מא (כן, אותם דפים שקרעו אותם בהרבה בתי מדרשות.)

ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם. וכתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ.

והרי לן, שאינו קשור כלל ליציאה מעבדות לחירות אלא לגאולה מצרה, ובזה בואו נודה יצאנו מצרה גדולה לגאולה. (ולא, אני לא אומר הלל מחר בבוקר.)

בה' באייר לא יצאנו משום צרה. אדרבה, המלחמה אז רק התעצמה שבעתיים וכל הישוב נכנס לסכנה קיומית. לא רחוק לומר שהכרזת המדינה באותה השעה היתה מעשה של הפקרות שבדרך הטבע יכל להמיט כליה על כל יושבי הארץ (לולי ה' שהיה לנו).

ה' באייר הוא חג פוליטי שמשמעותו הזדהות עם עצם הקמת המדינה ללא קשר להצלה הניסית מהמלחמה שהושתה עלינו בעקבות הכרזתה המסוכנת ובעקבות כ"ט בנובמבר שקדם לה. לדעתינו יהודי יר"ש לא יכול להזדהות עם מדינה חילונית שמעצם הגדרתה הינה חילול שם שמים נורא.
וממילא, ל'הלל' מה זו עושה?


אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים (ובד בבד להתפלל על שיבת הרחוקים ועל ואשיבה שופטייך ועל ומלאה הארץ דעה את ה' וכו').
אבל לא בה' באייר. מה לנו ולהזדהות עם מדינת חילול ה' יהודית המכריזה בגאון שאיננה כפופה לתורת ה' ושאדרבה מייסדיה והוגיה פעלו כל אשר לאל ידם לבלתי יזכר שם תורת אבותינו עוד?
נערך לאחרונה על ידי פרנקל תאומים ב ד' אפריל 18, 2018 11:41 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי טברייני » ד' אפריל 18, 2018 11:38 pm

פרנקל תאומים כתב:
טברייני כתב:והרי לן, שאינו קשור כלל ליציאה מעבדות לחירות אלא לגאולה מצרה, ובזה בואו נודה יצאנו מצרה גדולה לגאולה.

בה' באייר לא יצאנו משום צרה. אדרבה, המלחמה אז רק התעצמה שבעתיים וכל הישוב נכנס לסכנה קיומית. לא רחוק לומר שהכרזת המדינה באותה השעה היתה מעשה של הפקרות שבדרך הטבע יכל להמיט כליה על כל יושבי הארץ (לולי ה' שהיה לנו).


לא התכוונתי כלל וכלל להיכנס לדיון על עצם היום הנדון באשכול זה, כי אם להתייחס לדברי עקביה וסייעתו שההתדיינו בדברי הקול מבשר על יציאה מעבדות לחרות, וציינתי לדברי הגרע"י בענין זה. ובדבריו משמע שההלל הוא על הגאולה מן הצרה.

עקביה
הודעות: 5421
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עקביה » ד' אפריל 18, 2018 11:44 pm

טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי טברייני » ד' אפריל 18, 2018 11:54 pm

עקביה כתב:
טברייני כתב:ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם.

פשט דברי הגמ' שם שעל גאולה מצרה אומרים הלל פעם אחת בלבד. אין משם מקור לקביעה לדורות.


הגר"ע(קביה), עיין שם בתשובת הגר"ע(ובדיה), ותמצא רוב נחת.

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ד' אפריל 18, 2018 11:59 pm

פרנקל תאומים כתב:
טברייני כתב:עיין באריכות דברי מרן הגרע"י זצוקללה"ה יביע אומר ח"ו סי' מא (כן, אותם דפים שקרעו אותם בהרבה בתי מדרשות.)

ובתחילת דבריו כתב:

בפסחים (קיז), תנו רבנן, הלל זה מי אמרו, נביאים תקנו להם לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, וכן על כל צרה שלא תבא עליהם, ולכשנגאלים ממנה יהיו אומרים אותו על גאולתם. וכתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ.

והרי לן, שאינו קשור כלל ליציאה מעבדות לחירות אלא לגאולה מצרה, ובזה בואו נודה יצאנו מצרה גדולה לגאולה. (ולא, אני לא אומר הלל מחר בבוקר.)

בה' באייר לא יצאנו משום צרה. אדרבה, המלחמה אז רק התעצמה שבעתיים וכל הישוב נכנס לסכנה קיומית. לא רחוק לומר שהכרזת המדינה באותה השעה היתה מעשה של הפקרות שבדרך הטבע יכל להמיט כליה על כל יושבי הארץ (לולי ה' שהיה לנו).

ה' באייר הוא חג פוליטי שמשמעותו הזדהות עם עצם הקמת המדינה ללא קשר להצלה הניסית מהמלחמה שהושתה עלינו בעקבות הכרזתה המסוכנת ובעקבות כ"ט בנובמבר שקדם לה. לדעתינו יהודי יר"ש לא יכול להזדהות עם מדינה חילונית שמעצם הגדרתה הינה חילול שם שמים נורא.
וממילא, ל'הלל' מה זו עושה?


אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים (ובד בבד להתפלל על שיבת הרחוקים ועל ואשיבה שופטייך ועל ומלאה הארץ דעה את ה' וכו').
אבל לא בה' באייר. מה לנו ולהזדהות עם מדינת חילול ה' יהודית המכריזה בגאון שאיננה כפופה לתורת ה' ושאדרבה מייסדיה והוגיה פעלו כל אשר לאל ידם לבלתי יזכר שם תורת אבותינו עוד?


יש לציין שכל חגי ישראל נקבעו ביום בו הסתיימה המלחמה, חנוכה נקבע כיום שבו חנו בכ"ה וחנכו את המקדש, פורים נקבע רק שנה לאחר עיקר הנסים שהיו בניסן, משום שרק אז נחו היהודים מאויביהם, ואפילו תיקנו יום מיוחד לשושן הבירה משום ששם נחו מאויביהם רק יום אחר כך. גם פסח שהזכירו שהתעצמה הסכנה, לא ברור, וכי לא אמר הקב"ה 'ליל שימורים הוא'?
לעומת זאת ה' באייר היה יום בו החלה מלחמת העצמאות בה נהרגו כ6,000 יהודים.

עיניו בראשו
הודעות: 17
הצטרף: ו' דצמבר 30, 2011 3:38 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי עיניו בראשו » ה' אפריל 19, 2018 2:56 am

בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

גרוע וגרוע.
אחאב ודעימי' מלכו ע"פ נבואת ה'.

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' אפריל 19, 2018 7:06 am

משולש כתב:מתחילת בואנו תלמידי רבנו הגר"א לאר"י בשנת תקס"ט "אפרים בכורי" לפ"ק, התחילה האתחלתא המעשית הראשונה של "אילת השחר" שבחז"ל, והאתחלתא של עת לחננה בתפקידו של משיח הראשון, משיחא דאתחלתא, משיח בן יוסף בטוריא דעזרא ונחמיה כמו בימי כרש בימי בית שני שע"ז התכוון רבנו הגר"א הרבה בחבוריו הקדושים בתורת הקבלה וביעודו של רבנו שהוא נהורא דמב"י בדרגה דטוב. וכאשר קבענו מושבנו בעיה"ק ירושלם ת"ו בשנת תקע"ב "מעונתו" בציון לפ"ק, תחילת פקידה ג' דאתחלתא של "עת הזמיר" בסוד "קול התור". ובאחד הימים באותה שנה, תקע"ב, שבו הניחו את היסוד להקמת "בית מדרש אליהו" על שם רבנו הגר"א. ויחד עם זה הבנת פעולה חשובה לבנין ירושלם נראה לנו תלמידי רבנו הגר"א בגוונין נהירין כי באותה שעה נפתח החלון הראשון של מחיצת הברזל לחבור הזכות של ברית אבות (החבור שהוא יסוד דתפארת דרך מלכות) שהיה נפסק מחורבן בית המקדש. ואותו היום היה יום ה"עשרים בעמר" (ה' באייר) שהוא יסוד דתפארת כידוע ליודעי חן.

מתוך קול התור.

למה לצטט קטע מספר מזויף מתוכו, כשאף הקטע עצמו מלא ב'עובדות' בדויות:
- תלמידי הגר"א החלו לעלות בתקס"ח לא בתקס"ט (העיקר שיש גימטריה).
- הם עלו לירושלים בתקע"ו ולא בתקע"ב (בחורף תקע"ג ביקר בה ר' סעדיה לבדוק את אפשרות המעבר לירושלים, ובקיץ תקע"ג ברח אליה עם חלק מהקהילה בגלל המגיפה שם מתו הוא ואחרים במגיפה ושאר הקהילה חזרה לצפת בסוף המגיפה. גם כאן העיקר שיש גימטריה).
- ביהמ"ד של תלמידי הגר"א בירושלים לא נקרא "בית מדרש אליהו".

אז העיקר שהבדיה 'אירעה' בה' באייר???

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 8:44 am

עקביה כתב:
בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

צודק עתניאל בן קנז.
אבל על עצם הרעיון של יציאה מעבדות לחירות, האם אזרחי מדינת ישראל יותר בני חורין, כיהודים, מאשר אזרחי ארה"ב?


הדיון אינו על האדם הפרטי אלא על עמ"י.
אמריקה היא גלות ללא קשר לרמת החירות הפרטית של האזרחים. (ויעויין בדברי מרן הגרימ"ח על שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות)

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 8:47 am

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:השאלה מה היה הנס עליו אומרים, ואיך הוא מוגדר.
יש על זה מאמר של רבינו הרצי"ה, להסביר למה דווקא בתאריך ההכרזה (שאז חזרה מלכות לישראל ומכוח זה היה ניצחון ועוד כמה טעמים).
אגב, ביום שביתת הנשק (כמדומני שהישיכ"ע העלה באמת סברא לקבוע אז את יום ההודיה) לא קרה שום דבר, הרי המלחמות המשיכו גם אח"כ (וכפי שהעיר הגר"ד ליאור על דברי הישכי"ע)

מה הפירוש? הלא מלחמת השחרור הסתיימה עם שביתת הנשק? האי"ז? כוונתך למלחמות שבאו אח"כ, ומה בכך?


כוונתי פשוטה. מצד סיום מלחמת העצמאות/שחרור/קוממיות, היא אכן הסתיימה (רשמית) ביום שביתת הנשק, אבל מאז ועד היום הערבים ימש"ו לא השלימו עם זה והם ממשיכים בלוחמה ומלחמות.
מה שקרה ביום העצמאות זו העצמאות, דהיינו השחרור משלטון הגויים, ומכח זה שאר הישועות והנצחונות. (ואכן, על זה ורק על זה נקבע היום ליום ההכרזה ולא ליום אחר, כדלעיל)

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' אפריל 19, 2018 8:57 am

יש לזכור שחנוכה אף שנקבעה על הנצחון במלחמה (עכ"פ למי שס"ל כן), למעשה המלחמות המשיכו עוד כמעט 30 שנה!

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 9:01 am

פרנקל תאומים כתב: בה' באייר לא יצאנו משום צרה. אדרבה, המלחמה אז רק התעצמה שבעתיים וכל הישוב נכנס לסכנה קיומית. לא רחוק לומר שהכרזת המדינה באותה השעה היתה מעשה של הפקרות שבדרך הטבע יכל להמיט כליה על כל יושבי הארץ (לולי ה' שהיה לנו).

ה' באייר הוא חג פוליטי שמשמעותו הזדהות עם עצם הקמת המדינה ללא קשר להצלה הניסית מהמלחמה שהושתה עלינו בעקבות הכרזתה המסוכנת ובעקבות כ"ט בנובמבר שקדם לה. לדעתינו יהודי יר"ש לא יכול להזדהות עם מדינה חילונית שמעצם הגדרתה הינה חילול שם שמים נורא.
וממילא, ל'הלל' מה זו עושה?


אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים (ובד בבד להתפלל על שיבת הרחוקים ועל ואשיבה שופטייך ועל ומלאה הארץ דעה את ה' וכו').
אבל לא בה' באייר. מה לנו ולהזדהות עם מדינת חילול ה' יהודית המכריזה בגאון שאיננה כפופה לתורת ה' ושאדרבה מייסדיה והוגיה פעלו כל אשר לאל ידם לבלתי יזכר שם תורת אבותינו עוד?


א. אה"נ, בה' באייר חזרה הריבונות, ולא היתה הצלה משום צרה. ובאמת על זה נקבע שמו יום העצמאות, כי זה מה שקרה בו, ועל זה מודים לה' ביום הזה.
ב. "פוליטי", בודאי. בעם ישראל הפוליטיקה היא דבר ה', ואכן יש בזה "הזדהות עם עצם הקמת המדינה", וזו כל מהותו של היום הזה. אולם, ההזדהות איננה עם החילוניות של {הרבה מ}מנגנוני השלטון אלא עם עצם הריבונות (ונכב"ב). סוכ"ס, הדיון הוא על אמירת ההלל, ובאמירת ההלל יש הודאה ותהילה לקב"ה (שזו היא כל מהותו ועניינו של ההלל) על אשר הסיר מעלינו עול שעבוד מלכויות. מה שבפועל התבצע מתבצע ויתבצע עם המתנה האלוקית הזו, על זה יביא האלוקים במשפט את כל אדם מישראל על חלקו בטוב או חלילה ברע.
ג. ממילא, אין כאן "חילול השם נורא" אלא קידוש השם של הסרת החרפה וחילול השם של הגלות. בנוסף, יש כאן חילול השם של {הרבה מ}מנגנוני השלטון, ואה"נ נגד זה צריך להילחם בתוקף, אבל זה לא נוגע לעצם הריבונות (וגם זה נכב"ב).
ד. מבין השורות של דברי כתר"ה, ניכר שהוא אוחז בשיטתו של הרה"ג יצחק ברויאר זצ"ל בנושאים אלו. אה"נ, דרכנו שונה בזה, כאמור.
ייש"כ גדול ושפע ברכה והצלחה

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 9:03 am

שים-שלום כתב: לעומת זאת ה' באייר היה יום בו החלה מלחמת העצמאות בה נהרגו כ6,000 יהודים.


א. טעות בידי כת"ר. מלחמת העצמאות התחילה אחרי החלטת האו"מ, כו"כ חודשים לפני כן.
ב. "נהרגו"? סתם?

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 9:04 am

עיניו בראשו כתב:
בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

גרוע וגרוע.
אחאב ודעימי' מלכו ע"פ נבואת ה'.


ומלכי בית חשמונאי האחרונים?

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ה' אפריל 19, 2018 10:07 am

בברכה המשולשת כתב:
שים-שלום כתב: לעומת זאת ה' באייר היה יום בו החלה מלחמת העצמאות בה נהרגו כ6,000 יהודים.


א. טעות בידי כת"ר. מלחמת העצמאות התחילה אחרי החלטת האו"מ, כו"כ חודשים לפני כן.
ב. "נהרגו"? סתם?


א. אמנם כן הוא, אך רק עם הערביים המקומיים. לאחר ההכרזה הצטרפו למלחמה כל מדינות ערב כידוע.
ב. ח"ו וחלילה סתם, על בנין העם והארץ, ומכל מקום העובדה כי המלחמה הייתה בעיצומה ולא בסופה, לא משתנה, וע"כ אין זה הזמן בו ראוי לקבוע יום הודיה לדורות.

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ה' אפריל 19, 2018 10:11 am

איש-אחד כתב:יש לזכור שחנוכה אף שנקבעה על הנצחון במלחמה (עכ"פ למי שס"ל כן), למעשה המלחמות המשיכו עוד כמעט 30 שנה!


אך זהו היום בו חנכו את המקדש. ובוודאי מעיד על נצחון כללי. לשם ההמחשה, לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הכרזת המרד ע"י מתתיהו כיום חג

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ה' אפריל 19, 2018 10:23 am

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב: בה' באייר לא יצאנו משום צרה. אדרבה, המלחמה אז רק התעצמה שבעתיים וכל הישוב נכנס לסכנה קיומית. לא רחוק לומר שהכרזת המדינה באותה השעה היתה מעשה של הפקרות שבדרך הטבע יכל להמיט כליה על כל יושבי הארץ (לולי ה' שהיה לנו).

ה' באייר הוא חג פוליטי שמשמעותו הזדהות עם עצם הקמת המדינה ללא קשר להצלה הניסית מהמלחמה שהושתה עלינו בעקבות הכרזתה המסוכנת ובעקבות כ"ט בנובמבר שקדם לה. לדעתינו יהודי יר"ש לא יכול להזדהות עם מדינה חילונית שמעצם הגדרתה הינה חילול שם שמים נורא.
וממילא, ל'הלל' מה זו עושה?


אין הכ"נ, בלי קשר לה' באייר, בכל ימות השנה, עלינו להודות לה' על הארת פניו, על התחלת קיבוץ הנידחים, על פריחת ארצנו הקד' ופריחתם של היכלי התורה בתוכה בזכותם ובפעולתם של גדולינו, על הנס המתמשך של קיומנו בלב הג'ונגל הישמעאלי המייחל להשמדתינו ועוד ועוד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים (ובד בבד להתפלל על שיבת הרחוקים ועל ואשיבה שופטייך ועל ומלאה הארץ דעה את ה' וכו').
אבל לא בה' באייר. מה לנו ולהזדהות עם מדינת חילול ה' יהודית המכריזה בגאון שאיננה כפופה לתורת ה' ושאדרבה מייסדיה והוגיה פעלו כל אשר לאל ידם לבלתי יזכר שם תורת אבותינו עוד?


א. אה"נ, בה' באייר חזרה הריבונות, ולא היתה הצלה משום צרה. ובאמת על זה נקבע שמו יום העצמאות, כי זה מה שקרה בו, ועל זה מודים לה' ביום הזה.
ב. "פוליטי", בודאי. בעם ישראל הפוליטיקה היא דבר ה', ואכן יש בזה "הזדהות עם עצם הקמת המדינה", וזו כל מהותו של היום הזה. אולם, ההזדהות איננה עם החילוניות של {הרבה מ}מנגנוני השלטון אלא עם עצם הריבונות (ונכב"ב). סוכ"ס, הדיון הוא על אמירת ההלל, ובאמירת ההלל יש הודאה ותהילה לקב"ה (שזו היא כל מהותו ועניינו של ההלל) על אשר הסיר מעלינו עול שעבוד מלכויות. מה שבפועל התבצע מתבצע ויתבצע עם המתנה האלוקית הזו, על זה יביא האלוקים במשפט את כל אדם מישראל על חלקו בטוב או חלילה ברע.
ג. ממילא, אין כאן "חילול השם נורא" אלא קידוש השם של הסרת החרפה וחילול השם של הגלות. בנוסף, יש כאן חילול השם של {הרבה מ}מנגנוני השלטון, ואה"נ נגד זה צריך להילחם בתוקף, אבל זה לא נוגע לעצם הריבונות (וגם זה נכב"ב).
ד. מבין השורות של דברי כתר"ה, ניכר שהוא אוחז בשיטתו של הרה"ג יצחק ברויאר זצ"ל בנושאים אלו. אה"נ, דרכנו שונה בזה, כאמור.
ייש"כ גדול ושפע ברכה והצלחה



ב. יש על כך משל שהמשיל מו"ר הרב שמואל טל, לאדם שומר תו"מ שירקוד בחתונת יהודייה וגוי, ולכשישאל על מה זו השמחה, יאמר שסיים בדיוק מסכת, ועל כך הוא שמח ורוקד. אין זה ראוי להודות ביום בו הוכרזה המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך, באופן שלא היה מעולם, וכדלקמן.
ג. קידוש ה' של הסרת חרפת ה' והגלות תלוי בד בבד בקיום מצוות ה', כדמוכח מדברי הנביא (יחזקאל לו), שתלה את קידוש ה' לא רק בגאולה, אלא גם ובעיקר בקיום תורה ומצוות. מעולם לא הייתה מלכות לישראל אשר באופן רשמי ובהגדרתה הינה 'חילונית'. הרמב"ם בסה"מ (ל"ת ס"ג) האריך בביאור גדר חילול ה' וקידוש ה'. והדברים פשוטים - חילול ה' היינו עברה, קידוש ה' היינו מצווה. נמצא שמדינה זו, מחללת שם שמים באופן הקיצוני ביותר שהיה מעולם.

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי איש-אחד » ה' אפריל 19, 2018 10:32 am

שים-שלום כתב:
איש-אחד כתב:יש לזכור שחנוכה אף שנקבעה על הנצחון במלחמה (עכ"פ למי שס"ל כן), למעשה המלחמות המשיכו עוד כמעט 30 שנה!


אך זהו היום בו חנכו את המקדש. ובוודאי מעיד על נצחון כללי. לשם ההמחשה, לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הכרזת המרד ע"י מתתיהו כיום חג

בימים ההם לא היתה שום משמעות מדינית לעצם הפתיחה במרד, משא"כ בכיבוש ו"שחרור" המקדש וירושלים והשליטה בשטח מסוים. כיום זה כמעט הפוך, אין לכיבוש שטח משמעות מדינית ללא הכרזה על הפיכת השטח לשטח ריבוני וכו', עד כדי שגם להכרזת עצמאות יש משמעות מדינית גם ללא החזקה בשטח.
אינני חושב שיש לומר הלל, אבל מסיבות אחרות.

שים-שלום
הודעות: 387
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 10:09 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי שים-שלום » ה' אפריל 19, 2018 10:47 am

איש-אחד כתב:
שים-שלום כתב:
איש-אחד כתב:יש לזכור שחנוכה אף שנקבעה על הנצחון במלחמה (עכ"פ למי שס"ל כן), למעשה המלחמות המשיכו עוד כמעט 30 שנה!


אך זהו היום בו חנכו את המקדש. ובוודאי מעיד על נצחון כללי. לשם ההמחשה, לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הכרזת המרד ע"י מתתיהו כיום חג

בימים ההם לא היתה שום משמעות מדינית לעצם הפתיחה במרד, משא"כ בכיבוש ו"שחרור" המקדש וירושלים והשליטה בשטח מסוים. כיום זה כמעט הפוך, אין לכיבוש שטח משמעות מדינית ללא הכרזה על הפיכת השטח לשטח ריבוני וכו', עד כדי שגם להכרזת עצמאות יש משמעות מדינית גם ללא החזקה בשטח.
אינני חושב שיש לומר הלל, אבל מסיבות אחרות.


כמדומה שליהודים בשושן לא היה ריבונות, אף לאחר שנה. ומכל מקום דחו את קביעת ההודיה ליום בו נחו מאויביהם

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 11:40 am

[שים שלום/] ב. יש על כך משל שהמשיל מו"ר הרב שמואל טל, לאדם שומר תו"מ שירקוד בחתונת יהודייה וגוי, ולכשישאל על מה זו השמחה, יאמר שסיים בדיוק מסכת, ועל כך הוא שמח ורוקד. אין זה ראוי להודות ביום בו הוכרזה המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך, באופן שלא היה מעולם, וכדלקמן.
ג. קידוש ה' של הסרת חרפת ה' והגלות תלוי בד בבד בקיום מצוות ה', כדמוכח מדברי הנביא (יחזקאל לו), שתלה את קידוש ה' לא רק בגאולה, אלא גם ובעיקר בקיום תורה ומצוות. מעולם לא הייתה מלכות לישראל אשר באופן רשמי ובהגדרתה הינה 'חילונית'. הרמב"ם בסה"מ (ל"ת ס"ג) האריך בביאור גדר חילול ה' וקידוש ה'. והדברים פשוטים - חילול ה' היינו עברה, קידוש ה' היינו מצווה. נמצא שמדינה זו, מחללת שם שמים באופן הקיצוני ביותר שהיה מעולם.[/quote]
ב. המשל מוכר לי (ואפילו הועלה לאשכול אחר ע"י הרה"ג איש ספר שליט"א), אך אחרי בקשת המחילה מהדר"ג של הגאון הגדול והצדיק רבי שמואל טל שליט"א, שזכיתי להגות בספריו המאירים בתורה ולהכיר כו"כ מתלמידיו הרבנים שליט"א, אין המשל דומה לנמשל, בדיוק בגלל הנקודה שאותה הדגשתי לעיל. אין כאן מציאות שבה "המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך", אלא {הרבה מ}מנגנוני השלטון, {רוב של}מנהיגי המדינה, וגישה בסיסית של {חלק ניכר מ}הוגיה. כל זה איננו נוגע לעצם המדינה, שהיא הריבונות עצמה, ונכב"ב.
ג. פשיטא שהכל תלוי במצוות ה'. אולם, מלבד שעצם הריבונות היא מצווה, ומלבד ש-"המדינה" מעולם לא "הוגדרה רשמית" כ-"חילונית", הרי שכיווני פעולות המנגנונים והמוסדות תלויים בבחירה, וישרים דרכי ה' וכו'.

בן מיכאל
הודעות: 2253
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בן מיכאל » ה' אפריל 19, 2018 1:40 pm

עיניו בראשו כתב:
בן מיכאל כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

וכי הוא גרוע מאחאב עמרי יהואחז ירבעם וכו'???

גרוע וגרוע.
אחאב ודעימי' מלכו ע"פ נבואת ה'.

רק בירבעם אתה צודק, וגם הוא, היה זה קודם שסרח.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אפריל 19, 2018 2:03 pm

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב:השאלה מה היה הנס עליו אומרים, ואיך הוא מוגדר.
יש על זה מאמר של רבינו הרצי"ה, להסביר למה דווקא בתאריך ההכרזה (שאז חזרה מלכות לישראל ומכוח זה היה ניצחון ועוד כמה טעמים).
אגב, ביום שביתת הנשק (כמדומני שהישיכ"ע העלה באמת סברא לקבוע אז את יום ההודיה) לא קרה שום דבר, הרי המלחמות המשיכו גם אח"כ (וכפי שהעיר הגר"ד ליאור על דברי הישכי"ע)

מה הפירוש? הלא מלחמת השחרור הסתיימה עם שביתת הנשק? האי"ז? כוונתך למלחמות שבאו אח"כ, ומה בכך?


כוונתי פשוטה. מצד סיום מלחמת העצמאות/שחרור/קוממיות, היא אכן הסתיימה (רשמית) ביום שביתת הנשק, אבל מאז ועד היום הערבים ימש"ו לא השלימו עם זה והם ממשיכים בלוחמה ומלחמות.

הרי בקרוב לשנתיים של מלחמת השחרור הישוב היה נתון בסכנת כליון מוחשית, ובניסי ניסים בחמלת ה' על עמו' הצילנו מידם. מאי נפק"מ שהערבים לא השלימו עם כך ופתחו במהלך השנים במלחמות נוספות? תכל'ס ספציפית בתש"ח תש"ט היתה סכנה עצומה והקב"ה הצילנו מידם.

אלא שהסיפא של דבריך מבאר את הרישא, והן הן הדברים שגם אני הק' כתבתי לעיל:
בברכה המשולשת כתב:מה שקרה ביום העצמאות זו העצמאות, דהיינו השחרור משלטון הגויים, ומכח זה שאר הישועות והנצחונות. (ואכן, על זה ורק על זה נקבע היום ליום ההכרזה ולא ליום אחר, כדלעיל)

שיום העצמאות כשמו כן הוא והוא נקבע על עצם הקמת המדינה העצמאית, ולא על נס נצחון המלחמה שכאמור לא היה בכלל בה' באייר, וממילא הנידון אם היה ראוי לקובעו ביום שביתת הנשק כלל לא רלוונטי, מכיוון שהיתה למייסדי היום כוונה עקרונית לחגוג את עצם הקמת המדינה ללא קשר לניצחון המלחמה.
ואילו אנו בדידן: כיצד ניתן לחגוג ולקבוע יו"ט על יסודה של מדינה חילונית הכופרת בה' ובתורתו?
וכל הביקורת והטענות שמופנים כלפי היהודים החרדים מדוע הם לא מוצאים לנכון להשתתף ב'יום ההודאה' כביכול שנקבע על נצחון המלחמה הינם פיטומי מילי בעלמא, מפני שכאמור פשוט וברור שהיום הזה נקבע על עצם יסוד המדינה החילונית ולא על ניצחון המלחמה.
(אמנם גם על ניצחון המלחמה לא היינו קובעים יו"ט, אי משום רבינו החזו"א שס"ל שכבר אין בכוחינו לייסד מועדים/ימי אבל, אי משום שגם קביעת יום כזה נניח בתאריך של חתימת שביתת הנשק, גם הוא היה מתפרש כהזדהות עם המדינה החילונית וחינוך ילדינו מה יהיה עליו).

ארזי הלבנון
הודעות: 1322
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » ה' אפריל 19, 2018 2:06 pm

קול מבשר כתב:שאלה לאומרי ההלל מבין חברי הפורום.

כמדומני שרבים מבין אומרי ההלל נסמכים על תשובת חת"ס בעניין פורים דפפד"מ, הדנה בעשיית יו"ט ביום שנעשה לו נס,ומכח זה קבעו יום הודיה על ניסי תש"ח.
וכאן הבן שואל האם ראוי לקבוע הודיה דוקא ביום ה' באייר,שהיה בעיצומה של מלחמת העצמאות? האם לא יותר ראוי לקבוע יום הודיה תאריך בו נחתם הסכם שביתת הנשק למשל?

השאלה נכתבה ע"מ להבין את השיטה ולא ע"מ לקנטר.


מבלי להתייחס למענה על השאלה המצויינת, שכבר כתבו על כך רבים וטובים -
תמהני מדוע שאלה זו נשאלת ב'אספקלריא' ולא ב'בית המדרש'. מה שקיבל אישור מהליטאים - תורה, ומה שלא - הוא השקפה?
פוק חזי בשאלות הזויות שנשאלות בבית המדרש בפורום, 'חידושים' שלא שזפתן עין מעולם. דומני ששאלות אלו הן הראויות להכתב ב'אספקלריא', השקפת השואל על התורה, כאילו זו התורה והשאלות הן אלו הראויות לבית המדרש.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אפריל 19, 2018 2:21 pm

בברכה המשולשת כתב:
עקביה כתב:
עקביה כתב:כשלעצמי איני מאומרי הלל, ואיני מבין מדוע המעבר משלטון הבריטים לשלטון בן גוריון נחשב יציאה מעבדות לחירות.

צודק עתניאל בן קנז.
אבל על עצם הרעיון של יציאה מעבדות לחירות, האם אזרחי מדינת ישראל יותר בני חורין, כיהודים, מאשר אזרחי ארה"ב?


הדיון אינו על האדם הפרטי אלא על עמ"י.
אמריקה היא גלות ללא קשר לרמת החירות הפרטית של האזרחים. (ויעויין בדברי מרן הגרימ"ח על שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות)

לא מובן.
ממ"נ: אם אתה מדבר על החירות המעשית, הרי אזרחי ישראל וארה"ב שווים בה, ואין כאן יציאה מעבדות לחירות יותר מבארה"ב.
ואם אתה מדבר על "גלות" כפשוטה, אתה כמובן צודק שארה"ב היא 'גלות', ואילו אר"י היא ארץ ה'. אבל מה זה נוגע להקמת המדינה? גם אבות אבותיי שחיו באר"י כבר מאמצע המאה התשע עשרה למניין אוה"ע, חיו בארץ ה' ולא בארצות הגלות.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אפריל 19, 2018 2:24 pm

ארזי הלבנון כתב:
קול מבשר כתב:שאלה לאומרי ההלל מבין חברי הפורום.

כמדומני שרבים מבין אומרי ההלל נסמכים על תשובת חת"ס בעניין פורים דפפד"מ, הדנה בעשיית יו"ט ביום שנעשה לו נס,ומכח זה קבעו יום הודיה על ניסי תש"ח.
וכאן הבן שואל האם ראוי לקבוע הודיה דוקא ביום ה' באייר,שהיה בעיצומה של מלחמת העצמאות? האם לא יותר ראוי לקבוע יום הודיה תאריך בו נחתם הסכם שביתת הנשק למשל?

השאלה נכתבה ע"מ להבין את השיטה ולא ע"מ לקנטר.


מבלי להתייחס למענה על השאלה המצויינת, שכבר כתבו על כך רבים וטובים -
תמהני מדוע שאלה זו נשאלת ב'אספקלריא' ולא ב'בית המדרש'. מה שקיבל אישור מהליטאים - תורה, ומה שלא - הוא השקפה?
פוק חזי בשאלות הזויות שנשאלות בבית המדרש בפורום, 'חידושים' שלא שזפתן עין מעולם. דומני ששאלות אלו הן הראויות להכתב ב'אספקלריא', השקפת השואל על התורה, כאילו זו התורה והשאלות הן אלו הראויות לבית המדרש.

כבר שנה לנו הרב קראקובער (שם, שם) שהגן עדן הוא רק של הליטאים, ואם קבלת אישור כניסה נא לשמור על השקט ולא לחולל מהומות...

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' אפריל 19, 2018 2:43 pm

בברכה המשולשת כתב:
שים שלום כתב: ב. יש על כך משל שהמשיל מו"ר הרב שמואל טל, לאדם שומר תו"מ שירקוד בחתונת יהודייה וגוי, ולכשישאל על מה זו השמחה, יאמר שסיים בדיוק מסכת, ועל כך הוא שמח ורוקד. אין זה ראוי להודות ביום בו הוכרזה המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך, באופן שלא היה מעולם, וכדלקמן.
ג. קידוש ה' של הסרת חרפת ה' והגלות תלוי בד בבד בקיום מצוות ה', כדמוכח מדברי הנביא (יחזקאל לו), שתלה את קידוש ה' לא רק בגאולה, אלא גם ובעיקר בקיום תורה ומצוות. מעולם לא הייתה מלכות לישראל אשר באופן רשמי ובהגדרתה הינה 'חילונית'. הרמב"ם בסה"מ (ל"ת ס"ג) האריך בביאור גדר חילול ה' וקידוש ה'. והדברים פשוטים - חילול ה' היינו עברה, קידוש ה' היינו מצווה. נמצא שמדינה זו, מחללת שם שמים באופן הקיצוני ביותר שהיה מעולם.

ב. המשל מוכר לי (ואפילו הועלה לאשכול אחר ע"י הרה"ג איש ספר שליט"א), אך אחרי בקשת המחילה מהדר"ג של הגאון הגדול והצדיק רבי שמואל טל שליט"א, שזכיתי להגות בספריו המאירים בתורה ולהכיר כו"כ מתלמידיו הרבנים שליט"א, אין המשל דומה לנמשל, בדיוק בגלל הנקודה שאותה הדגשתי לעיל. אין כאן מציאות שבה "המדינה המורדת ומחללת שמו יתברך", אלא {הרבה מ}מנגנוני השלטון, {רוב של}מנהיגי המדינה, וגישה בסיסית של {חלק ניכר מ}הוגיה. כל זה איננו נוגע לעצם המדינה, שהיא הריבונות עצמה, ונכב"ב.
ג. פשיטא שהכל תלוי במצוות ה'. אולם, מלבד שעצם הריבונות היא מצווה, ומלבד ש-"המדינה" מעולם לא "הוגדרה רשמית" כ-"חילונית", הרי שכיווני פעולות המנגנונים והמוסדות תלויים בבחירה, וישרים דרכי ה' וכו'.

אני רוצה להוסיף ולחדד את המשל:
אולי גם אותו יהודי יר"ש המפזז באושר בחתונתם של היהודיה והנכרי, יאמר שהוא רוקד בגלל החלק של היהודייה ולא בגלל החלק של הגוי... סוף סוף בת ישראל זוכה להקים את ביתה... האי עם גוי? אין הכ"נ זה החלק השלילי של העניין, הוא לא רוקד בגללו, כ"א רק בגלל החלק החיובי...

ידידינו היקר הגאון ר' בברכה שליט"א: הלא השידוך של אר"י עם כפירה בה' ובתורתו תחת החופה הנקראת "מדינה", הוא שידוך נורא של בת ישראל ונכרי, והחתונה היא של שניהם גם יחד. לא ניתן להפריד בין הדבקים.

מה הפירוש "הרבה ממנגנוני השלטון"? האם החוקה של המדינה היא חוקת התורה? האם שלושת הרשויות שלה, 'המחוקקת' 'המבצעת' ו'השופטת' כפופות לחוקת התורה? האם הם מחוייבים לתורה ולמצוותיה או לחוקות הגויים?
וכי ה"מדינה" זה הוא איזה גוף ערטילאי המשוטט בשמים? המדינה היא היא מנגנוני השליטה שלה. הריבונות היא היא מנגנוני השלטון.
מה זה "עצם המדינה"? (אולי "הדבר כשהוא לעצמו"... אם דברנו על הרב ברויאר..)
ואגב, המדינה לא הוגדרה רשמית כחילונית? נו באמת...
אין הכ"נ, כאשר המנגנונים והמוסדות יפעלו עפ"י התורה, והעיקר- יהיו כפופים עקרונית אך ורק לחוקת התורה, אזי יתכן שיהיה ראוי לעשות יו"ט (אילולא החזו"א הנ"ל), אבל הוא יהיה מנותק לגמרי מן התנועה הציונית, הוא יהיה יו"ט על שלטון התורה באר"י, על שלטון יהודי ולא על שלטון של יהודים.

בברכה המשולשת כתב:ד. מבין השורות של דברי כתר"ה, ניכר שהוא אוחז בשיטתו של הרה"ג יצחק ברויאר זצ"ל בנושאים אלו. אה"נ, דרכנו שונה בזה, כאמור.
אמנם כן, זכיתי בס"ד להיות מושפע הרבה מכתביו המאירים של האדם הגדול הזה. בפרט מ"הכוזרי החדש" שהוא לענ"ד ספר חובה לכל מי שרוצה ללבן לעצמו היטב את הלך הרוח של היהדות החרדית מן המסד ועד הטפחות. אם כי לצערי יש בספר העמוק והמופלא הזה גם לא מעט קטעים פילוסופיים שעוד לא זכיתי להבינם כדבעי.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: למה אומרים הלל בה' באייר דוקא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אפריל 19, 2018 4:11 pm

פרנקל תאומים כתב:
בברכה המשולשת כתב: כוונתי פשוטה. מצד סיום מלחמת העצמאות/שחרור/קוממיות, היא אכן הסתיימה (רשמית) ביום שביתת הנשק, אבל מאז ועד היום הערבים ימש"ו לא השלימו עם זה והם ממשיכים בלוחמה ומלחמות.

הרי בקרוב לשנתיים של מלחמת השחרור הישוב היה נתון בסכנת כליון מוחשית, ובניסי ניסים בחמלת ה' על עמו' הצילנו מידם. מאי נפק"מ שהערבים לא השלימו עם כך ופתחו במהלך השנים במלחמות נוספות? תכל'ס ספציפית בתש"ח תש"ט היתה סכנה עצומה והקב"ה הצילנו מידם.

אלא שהסיפא של דבריך מבאר את הרישא, והן הן הדברים שגם אני הק' כתבתי לעיל:
בברכה המשולשת כתב:מה שקרה ביום העצמאות זו העצמאות, דהיינו השחרור משלטון הגויים, ומכח זה שאר הישועות והנצחונות. (ואכן, על זה ורק על זה נקבע היום ליום ההכרזה ולא ליום אחר, כדלעיל)

שיום העצמאות כשמו כן הוא והוא נקבע על עצם הקמת המדינה העצמאית, ולא על נס נצחון המלחמה שכאמור לא היה בכלל בה' באייר, וממילא הנידון אם היה ראוי לקובעו ביום שביתת הנשק כלל לא רלוונטי, מכיוון שהיתה למייסדי היום כוונה עקרונית לחגוג את עצם הקמת המדינה ללא קשר לניצחון המלחמה.
ואילו אנו בדידן: כיצד ניתן לחגוג ולקבוע יו"ט על יסודה של מדינה חילונית הכופרת בה' ובתורתו?
וכל הביקורת והטענות שמופנים כלפי היהודים החרדים מדוע הם לא מוצאים לנכון להשתתף ב'יום ההודאה' כביכול שנקבע על נצחון המלחמה הינם פיטומי מילי בעלמא, מפני שכאמור פשוט וברור שהיום הזה נקבע על עצם יסוד המדינה החילונית ולא על ניצחון המלחמה.
(אמנם גם על ניצחון המלחמה לא היינו קובעים יו"ט, אי משום רבינו החזו"א שס"ל שכבר אין בכוחינו לייסד מועדים/ימי אבל, אי משום שגם קביעת יום כזה נניח בתאריך של חתימת שביתת הנשק, גם הוא היה מתפרש כהזדהות עם המדינה החילונית וחינוך ילדינו מה יהיה עליו).


אכן כן, ויפה כתבתם וביארתם, מלבד עצם נקודת המחלוקת העקרונית על הגדרת המדינה, כאמור לעיל ולהלן.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים