ראיתי חידוש בדברי המשך חכמה בפרשת פנחס, שדייק מן הפסוקים בפרשת אמור ובפרשת פנחס, שבאופן שרוב ישראל יעשו פסח שני (וכה"ג שהיו טמאים בטומאת זב/מצורע לאפוקי טומאת מת- או באופן שיבנה ביהמ"ק בין פסח ראשון לשני) אז יהיה חג מצות שבעת ימים. ומה שאמרו בפסחים דפסח שני מצה עמו בבית, הוא רק במיעוט ישראל שעושים פסח. ודייק לה ממה שתלתה התורה את חג המצות שבעת ימים, בחודש שעושים בו פסח, ולא תלתה אותו בחודש הראשון.
האם מישהו מכיר חי' כזה בשאר הספרים, דפלא הוא שדין כזה לא נכתב עד לאו"ש.