אב בבינה כתב:מפורש בתלמודא ששייך תקרובת ע"ז אפי' אם אין איסור, עי' סנהדרין סא. בדברי רב פפא ששייך תקרובת בלי חיוב מיתה, כיון שלדבריו ר' יוחנן לא צריך מקור שמחשבין מעבודה לעבודה הוי תקרובת, ורק צריך פסוק ללמוד לענין מיתה, מבואר שיש פשיטות ששייך תקרובת בלא עבירה, ודו"ק
אב בבינה כתב:אב בבינה כתב:מפורש בתלמודא ששייך תקרובת ע"ז אפי' אם אין איסור, עי' סנהדרין סא. בדברי רב פפא ששייך תקרובת בלי חיוב מיתה, כיון שלדבריו ר' יוחנן לא צריך מקור שמחשבין מעבודה לעבודה הוי תקרובת, ורק צריך פסוק ללמוד לענין מיתה, מבואר שיש פשיטות ששייך תקרובת בלא עבירה, ודו"ק
עוד מראה מקומות בענין תקרובת ע"ז בלי איסור ע"ז.
יש נידון גדול אם גוי מצווה בשיתוף והנידון מתחלת בדעת התוס' מה שכתבו לענין שבועה, ועל הצד שאין הגוי מצווה בשיתוף מכל מקום מצינו בכל הראשונים שדנו בלחם ונרות של הנוצרים אם נאסר משום תקרובת ע"ז, וע"כ צ"ל שיש איסור תקרובת ע"ז במה שנקטר לשיתוף אפי' אם הגוי לא מצווה בשיתוף, וכ"כ התבוא"ש סי' ד' א', וכ"כ בשו"ת ושב הכהן.
וע"ע בדברי התוס' רי"ד ע"ז נא. שהשוחט בעל מום לע"ז על אף שאינו חייב מיתה מכל מקום הבהמה תקרובת ע"ז
מלבב כתב:אב בבינה כתב:אב בבינה כתב:מפורש בתלמודא ששייך תקרובת ע"ז אפי' אם אין איסור, עי' סנהדרין סא. בדברי רב פפא ששייך תקרובת בלי חיוב מיתה, כיון שלדבריו ר' יוחנן לא צריך מקור שמחשבין מעבודה לעבודה הוי תקרובת, ורק צריך פסוק ללמוד לענין מיתה, מבואר שיש פשיטות ששייך תקרובת בלא עבירה, ודו"ק
עוד מראה מקומות בענין תקרובת ע"ז בלי איסור ע"ז.
יש נידון גדול אם גוי מצווה בשיתוף והנידון מתחלת בדעת התוס' מה שכתבו לענין שבועה, ועל הצד שאין הגוי מצווה בשיתוף מכל מקום מצינו בכל הראשונים שדנו בלחם ונרות של הנוצרים אם נאסר משום תקרובת ע"ז, וע"כ צ"ל שיש איסור תקרובת ע"ז במה שנקטר לשיתוף אפי' אם הגוי לא מצווה בשיתוף, וכ"כ התבוא"ש סי' ד' א', וכ"כ בשו"ת ושב הכהן.
וע"ע בדברי התוס' רי"ד ע"ז נא. שהשוחט בעל מום לע"ז על אף שאינו חייב מיתה מכל מקום הבהמה תקרובת ע"ז
יש מי שסובר שהנצרות היא בכלל שיתוף שהגויים אינם מצווים עליה? לפי מה שכתב הרשבא בחידושי אגדות הגויים מצווים על כזה שיתוף, כיון שהם משווים את אותו האיש לאלוקים, מה שהותר שותפות בגוי הוא רק כשמאמינים שהוא תחת שליטת קל אחד.
אב בבינה כתב:מלבב כתב:אב בבינה כתב:עוד מראה מקומות בענין תקרובת ע"ז בלי איסור ע"ז.
יש נידון גדול אם גוי מצווה בשיתוף והנידון מתחלת בדעת התוס' מה שכתבו לענין שבועה, ועל הצד שאין הגוי מצווה בשיתוף מכל מקום מצינו בכל הראשונים שדנו בלחם ונרות של הנוצרים אם נאסר משום תקרובת ע"ז, וע"כ צ"ל שיש איסור תקרובת ע"ז במה שנקטר לשיתוף אפי' אם הגוי לא מצווה בשיתוף, וכ"כ התבוא"ש סי' ד' א', וכ"כ בשו"ת ושב הכהן.
וע"ע בדברי התוס' רי"ד ע"ז נא. שהשוחט בעל מום לע"ז על אף שאינו חייב מיתה מכל מקום הבהמה תקרובת ע"ז
יש מי שסובר שהנצרות היא בכלל שיתוף שהגויים אינם מצווים עליה? לפי מה שכתב הרשבא בחידושי אגדות הגויים מצווים על כזה שיתוף, כיון שהם משווים את אותו האיש לאלוקים, מה שהותר שותפות בגוי הוא רק כשמאמינים שהוא תחת שליטת קל אחד.
כל האחרונים שדנו על השיתוף דנו כן ע"פ דברי התוס' סנהדרין סג: ד"ה אסור שבוודאי מיירי בנוצרים
מלבב כתב:מי האחרונים האלה?
ר_חיים_הקטן כתב:זה שהגויים מותרים לעע"ז בשיתוף או לכה"פ שאין זה נקרא ע"ז אצלם מובא ברמ"א וש"ך כנזכר וכ"ה בספר המקנה (קידושין לא:) והכתב והקבלה (דברים ד:יט), ובביאור הגר"א (או"ח ס' קנו סק"ו)), ובספר יעלת חן (תאומים) עמ' קפא: ובסדר משנה הל' יסודי התורה ובשושן עדות בסופו.. מאידך גיסא במעיל צדקה ס' כב ובשערי אפרים ס' כ"ד ובשו"ת ושב הכהן ס' ל"ח ובקרן אורה (נדרים סב:) וביד אפרים (יו"ד ס' קמז:ג) ובנוב"י הנ"ל ובמחצית השקל (אוח קנו) פרי מגדים (ש"ד יו"ד סה:יא, או"ח א"א קנו:ב) כתבו שגם הגויים אסורים לעע"ז בשיתוף ורק הותר ענין השיתוף לענין איסור לגרום לעכו"ם שיזכיר שם ע"ז. ובדעת היעב"ץ יש סתירה עיין שאילת יעב"ץ ח"א ' מא ומור וקציעה או"ח ס' רכד.
וגם יש את שיטת רבינו בחיי (בראשית א:יח, דברים ד:יט) שאין בני נח מצווים על האיסור עבודה זרה בכלל. וכעין זה כתב בעל העקידה (שער פ"ח) שהותר להם הז' מצוות בני ננח (וכ"ה בשו"ת פני יהושע ח"א ס' ג', ח"ב אה"י ס' מ"ג).
ר_חיים_הקטן כתב:זה שהגויים מותרים לעע"ז בשיתוף או לכה"פ שאין זה נקרא ע"ז אצלם מובא ברמ"א וש"ך כנזכר וכ"ה בספר המקנה (קידושין לא:) והכתב והקבלה (דברים ד:יט), ובביאור הגר"א (או"ח ס' קנו סק"ו)), ובספר יעלת חן (תאומים) עמ' קפא: ובסדר משנה הל' יסודי התורה ובשושן עדות בסופו.. מאידך גיסא במעיל צדקה ס' כב ובשערי אפרים ס' כ"ד ובשו"ת ושב הכהן ס' ל"ח ובקרן אורה (נדרים סב:) וביד אפרים (יו"ד ס' קמז:ג) ובנוב"י הנ"ל ובמחצית השקל (אוח קנו) פרי מגדים (ש"ד יו"ד סה:יא, או"ח א"א קנו:ב) כתבו שגם הגויים אסורים לעע"ז בשיתוף ורק הותר ענין השיתוף לענין איסור לגרום לעכו"ם שיזכיר שם ע"ז. ובדעת היעב"ץ יש סתירה עיין שאילת יעב"ץ ח"א ' מא ומור וקציעה או"ח ס' רכד.
וגם יש את שיטת רבינו בחיי (בראשית א:יח, דברים ד:יט) שאין בני נח מצווים על האיסור עבודה זרה בכלל. וכעין זה כתב בעל העקידה (שער פ"ח) שהותר להם הז' מצוות בני ננח (וכ"ה בשו"ת פני יהושע ח"א ס' ג', ח"ב אה"י ס' מ"ג).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 244 אורחים