דרומי כתב:היה על זה פעם אשכול בכותרת דומה.
הרואה כתב:באופן כללי ההתייחסות היא לאומה ולא לפרט, גם אצל ישראל ההתייחסות לפרט היא כחלק מהכלל, ובפרט בגויים שאין להם השגחה פרטית אלא רק השגחה על האומות כדברי הרמח"ל בדרך ה' ח"ב (והביאור בזה שיש השגחה על הפרטים אבל רק למטרת הכלל וא"ש הקושיות שמיד יתקיפו וכבר נידון בעבר).
שייף נפיק כתב:'כל מקום שהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתעלה ומתקלס'
כי מציאות הרשע בעולם מכחשת כבודו ית', ונותנת מקום להרהור על השגחתו ית', וכשנעשה בהם הדין שמו מתעלה, כשמתגלה על ידי זה גילוי כבודו.
ועל כן אשרי שיאחז וניפץ את עולליך על הסלע, המצטרף לגילוי כבוד שמים.
וכן מצינו בחסידים לעתיד המקווה שיעשו הם הנקמה בגויים, והוא הדר להם כדברי אדונינו דוד.'
שבענו מטובך כתב:רצה לספר בזה גודל רשעת הבבליים שעשו כן לישראל, לכן אמר אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ, אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.
ואמר: מי יתן ויטעמו הבבליים את הצער העצום של הריגת עולליהם לעיניהם באכזריות. אין המטרה לצער את העוללים, אלא את אבותיהם האכזרים. ולשם השגת מטרה זו, אין ברירה אלא להרוג את עולליהם.
ארזי הלבנון כתב:הרואה כתב:באופן כללי ההתייחסות היא לאומה ולא לפרט, גם אצל ישראל ההתייחסות לפרט היא כחלק מהכלל, ובפרט בגויים שאין להם השגחה פרטית אלא רק השגחה על האומות כדברי הרמח"ל בדרך ה' ח"ב (והביאור בזה שיש השגחה על הפרטים אבל רק למטרת הכלל וא"ש הקושיות שמיד יתקיפו וכבר נידון בעבר).
לענ"ד אין זה עונה על השאלה.
יש כאן ייחול של בעל המזמור לניפוץ בני האויבים בסלע. מדוע מייחל לכך?
אם ההשגחה היא העניין כאן - אז שישאיר זאת לבעל ההשגחה, ולא לייחל לכך...
הרואה כתב:ארזי הלבנון כתב:הרואה כתב:באופן כללי ההתייחסות היא לאומה ולא לפרט, גם אצל ישראל ההתייחסות לפרט היא כחלק מהכלל, ובפרט בגויים שאין להם השגחה פרטית אלא רק השגחה על האומות כדברי הרמח"ל בדרך ה' ח"ב (והביאור בזה שיש השגחה על הפרטים אבל רק למטרת הכלל וא"ש הקושיות שמיד יתקיפו וכבר נידון בעבר).
לענ"ד אין זה עונה על השאלה.
יש כאן ייחול של בעל המזמור לניפוץ בני האויבים בסלע. מדוע מייחל לכך?
אם ההשגחה היא העניין כאן - אז שישאיר זאת לבעל ההשגחה, ולא לייחל לכך...
אם כך יש לך 2 שאלות.
א. למה נענש הפרט שלא חטא בגלל הכלל שחטא - שעל זה עניתי
ב. מה בכלל העניין לנפץ אויבים על הסלע.
התשובה על ב' היא כמו לתת נקמת ה' במדין, שמי שאוהב את ה' מקנא לשמו.
פרנקל תאומים כתב:מה אתם אומרים?
אוצר החכמה כתב:אני בכלל לא מבין את הדיון הזה.
זה כמו שאתה אומר ועוד יותר פשוט. הכעס והרצון לנקום צודקים. וכל אדם נורמלי שאפילו ראה תמונות או תיאורים על מה שעשו הנאצים (שלא לדבר על מי שהיה שם) כעסו על הנאצים הפוגעים אומר לו אשרי מי שינפץ עולליך על הסלע. האם הכוונה היא שהוא הולך מחר לתפוס תינוק גרמני ולדפוק לו את הראש בסלע ברור שלא ולא מפני שהוא מפחד אלא כי הוא לא עושה את זה בפועל לתינוק שלא עשה מאומה. אבל הביטוי מבטא את הכעס.
יאיר כתב:דחוק בעיני לומר שאומרים כך ולא מתכוונים לכך ואין מקרא יוצא מידי פשוטו..
אוצר החכמה כתב:זה בהחלט נקרא שמתכוונים למה שאומרים ופשוטו של מקרא. לא פחות מערים גדולות ובצורות בשמים.
אוצר החכמה כתב:אני בכלל לא מבין את הדיון הזה.
זה כמו שאתה אומר ועוד יותר פשוט. הכעס והרצון לנקום צודקים. וכל אדם נורמלי שאפילו ראה תמונות או תיאורים על מה שעשו הנאצים (שלא לדבר על מי שהיה שם) כעסו על הנאצים הפוגעים אומר לו אשרי מי שינפץ עולליך על הסלע. האם הכוונה היא שהוא הולך מחר לתפוס תינוק גרמני ולדפוק לו את הראש בסלע ברור שלא ולא מפני שהוא מפחד אלא כי הוא לא עושה את זה בפועל לתינוק שלא עשה מאומה. אבל הביטוי מבטא את הכעס.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 44 אורחים