האם לרש"י היה ספר תורה אחר משלנו או רק חומש אחר?

[אי''ש יהודי]

בפרשת תרומה פרק כה פסוק כב

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

וברש"י;
ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה וכמוהו הרבה במקרא וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:

שפתי חכמים;
אע"פ שאין כתיב ואת בוא"ו בספר תורה של רש"י היה כתוב בוא"ו:

ודנו בזה

[אי''ש יהודי]

כאן תגובה למאמרו של ר' ע''כ ועוד מנוסחאות רש"י

[ישבב הסופר]

החוקר ר' שניאור ליימן כתב מאמר באנגלית בענין.

כאן ברשימת המאמרים זה נמצא, http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications.html

Was Rashi's Torah scroll flawed
כמדומה שהוא מסיק שאכן כך היה כתוב בספר תורתו של רש"י והחזקוני והראב"ע.

[מרדכי וינטרויב]

ראה גם י"ש פנקובר, 'נוסח המקרא שעמד לפני רש"י כפי שהוא משתקף בפירושיו למקרא', רש"י - דמותו ויצירתו א (תשסט), עמ' 99-122.

[מקורות]

אין להתפלא על התופעה, כי היו הרבה שינויים במסורות של התנ"ך. ראה מאמרו שהרב דוד יצחקי בחוברת אור תורה -מונסי לניסן תשס"ט (שנה יד, גליון ג' נה) המופיע באוצר, מעמוד ריט, ובפרט בהערה 6 שמביא הרבה דוגמאות לשינויי נוסחאות שנזכרו בראשונים, ואף שרובם היו בחסרות ויתירות, אבל לא כולם. ובמאמר הנ"ל הוא מסיק שלא נהיה מסורה מוסכמת עד להופעת המהדורא תנינא של קסת הסופר בשנת תרל"א עם הסכמת החתם סופר.

[ישבב הסופר]

הרד"צ הופמן קיבץ את כל ההבדלים בחסרות ויתרות שרש"י מביאם ואינם לפנינו.
המסקנא של הר"ד יצחקי שקסת הסופר היה זה שקבע לבסוף את נוסח המסורה האחיד והבינלאומי לעניני חסרות ויתרות, נדמה לי שהרש"ז ליימן קדמו בזה. במאמרו המצויין masorah and Halacha, a study in conflict.
http://www.leimanlibrary.com/texts_of_p ... nflict.pdf

[שיף]

כבר האריך בטו"ט הגרעק"א בגליון הש"ס שבת נה: על שינויים במקרא בדברי רש"י ותוס' עי"ש ותמצא נחת.

[עורך סופר]

מאמר מיוחד בכך התפרסם עתה בכרך החדש של תבונות חלק ב' שיצא לקראת פסח תשע"ח.

מאמר הרב איזירר.pdf

(2.05 MiB) הורד 540 פעמים

[קו ירוק]

viewtopic.php?f=7&t=39420&p=453372#p452899

[חזון-איש'ניק]

רש"י הוא לא היחיד, יש שינויי מסורה גם בתוס'.
עי' תוס' שבת דף נ"ה, ועי' בגליון הש"ס לרע"א שם.

[תוכן]

המסורה האשכנזית של נוסח המקרא שונה מהמסורה של כתר ארם צובה.

[לבי במערב]

המסורה האשכנזית של נוסח המקרא שונה מהמסורה של כתר ארם צובה.

התוכל לבאר ולפרט דבריך?
יש"כ מראש.

[קו ירוק]

רש"י דברים ו ט - כת'י לייפציג.
מזזות ביתך. מזוזת כת' שאין צריך אלא האחת.

מזוזת.png (605.6 KiB) נצפה 11483 פעמים

[תוכן]

המסורה האשכנזית של נוסח המקרא שונה מהמסורה של כתר ארם צובה.

התוכל לבאר ולפרט דבריך?
יש"כ מראש.

מקובל לומר, שכתר ארם צובה משקף בנאמנות את נוסח המקרא כפי שקבעוה חכמי המסורה. מסתבר, שהיו כמה בתי מדרש אצל חכמי המסורה, וכתר ארם צובה משקף מסורת אחת, וספרי התנ"ך האשכנזים הקדומים משקפים מסורת אחרת.

[קו ירוק]

כלל לא בטוח שספרי התורה האשכנזים משקפים מסורת אחרת, שהרי בן אשר ובן נפתלי היו בא"י ובבבל.
יתכן שסה"ת באשכנז השתבשו עם הגלויות

[תוכן]

כלל לא בטוח שספרי התורה האשכנזים משקפים מסורת אחרת, שהרי בן אשר ובן נפתלי היו בא"י ובבבל.
יתכן שסה"ת באשכנז השתבשו עם הגלויות

זה גם אפשרי, אבל יותר נראה שמדובר בשיטה מאשר בשיבוש. יכול להיות שבעבר הרחוק נוצר שיבוש, ואח"כ כולם החזיקו בשיבוש הזה, אבל זה פחות מסתבר.

[ע. דשא]

לרש"י הקדוש וכן לשאר רבותינו הראשונים היה מן הסתם את אותו נוסח המסורה כמו שיש לפנינו [למעט אולי שינויים מעטים, בד"כ בניקוד או בטעמים].
אמנם בין נוסח המסורה לנוסח של חז"ל יש הרבה שינויים [וכבר נכתב על כך בהרבה מקומות], ורבינו רש"י הק' בפירושו בד"כ מצטט את לשון חז"ל במדרשים, ולכן בכמה מקומות שיש הבדל בין נוסח המסורה לבין הדרשה המובאת ברש"י אין זה מחמת שהיה לפניו נוסח אחר, אלא שכן לשון המדרש שמעתיק ממנו [בעיקר במדרש 'טעמי חסירות ויתירות' - ראו ילקוט מדרשים חלק ח'].

[חזון-איש'ניק]

המסורה האשכנזית של נוסח המקרא שונה מהמסורה של כתר ארם צובה.

התוכל לבאר ולפרט דבריך?
יש"כ מראש.

מקובל לומר, שכתר ארם צובה משקף בנאמנות את נוסח המקרא כפי שקבעוה חכמי המסורה. מסתבר, שהיו כמה בתי מדרש אצל חכמי המסורה, וכתר ארם צובה משקף מסורת אחת, וספרי התנ"ך האשכנזים הקדומים משקפים מסורת אחרת.

אם כתר אר"צ הוא אכן המקרא של בן אשר הרי שרבותינו הרמב"ם והרמ"ה והמאירי סמכו עליו, אבל יש אצל הרבה ראשונים נוסחאות אחרות מכתר אר"צ, כמו שציינתי לעיל את הגליוהש"ס לרע"א, יש גם שיטת ר"ת ב"לטוטפות" מלא, יש גם הרבה שינויי פרשיות, פצוע דכה ועוד, אבל יתכן שזה מפני שלא היה להם אתת נוסח הכתר, ואם היה מזדמן להם היו משנים את הנוסח, כמו מצינו שבב"ש כתב להשאיר רווח פרשה אצל ויהי כי הקשה פרעה ווהיה כי יביאך, ואנן לא נהיגין הכי כיוון שהרמב"ם (שהוא עפ"י הכתר) לא כתב כן.

[קו ירוק]

מגוחך לכתוב:

אם כתר אר"צ הוא אכן המקרא של בן אשר

ולא זה מיישב את שינויי הנוסחאות של רבותינו ראשוני אשכנז.
ואת"ל שהם גם השתמשו במסורת בן אשר (מה שלא שמענו) אזי ספריהם נשתבשו ברוב הגלויות.

[ברזילי]

כלל לא בטוח שספרי התורה האשכנזים משקפים מסורת אחרת, שהרי בן אשר ובן נפתלי היו בא"י ובבבל.
יתכן שסה"ת באשכנז השתבשו עם הגלויות

זה גם אפשרי, אבל יותר נראה שמדובר בשיטה מאשר בשיבוש. יכול להיות שבעבר הרחוק נוצר שיבוש, ואח"כ כולם החזיקו בשיבוש הזה, אבל זה פחות מסתבר.

יש מאות כת"י אשכנזיים בידינו (ס"ת, תיקוני סופרים וכו'), וניתוח חלקי שלהם מלמד כי בזמן הראשונים לא היתה מסורת אחידה אפילו בתוך אשכנז עצמה. יוסי פרץ (בעבודת הדוקטורט שלו) מיפה את השינויים בארבעה פרקים בלבד, ומצא מאות שינויי גירסא עקביים - כלומר חוזרים על עצמם בשלשה מקורות לפחות - ביחס לנוסח המסורה. רובם המכריע לא היו משותפים לכל המקורות. וע"ע בעבודותיו של יצחק פנקובר, על שינויי גירסאות בספרי תורה של רבנו גרשום, רבנו מנחם מיואני ועוד. כמו כן, במחזור ויטרי יש העתק של תיקון ספר תורה של רבנו-תם, ובו הבדלים רבים מאד מנוסח המסורה. היה אפשר לחשוב שכל אלה מקורם בטעויות העתקה, אבל מכיוון שההבדלים עקביים עם (חלק) מכתה"י, די ברור שר"ת נהג כמנהג מקומו ותל"מ.

[תוכן]

כלל לא בטוח שספרי התורה האשכנזים משקפים מסורת אחרת, שהרי בן אשר ובן נפתלי היו בא"י ובבבל.
יתכן שסה"ת באשכנז השתבשו עם הגלויות

זה גם אפשרי, אבל יותר נראה שמדובר בשיטה מאשר בשיבוש. יכול להיות שבעבר הרחוק נוצר שיבוש, ואח"כ כולם החזיקו בשיבוש הזה, אבל זה פחות מסתבר.

יש מאות כת"י אשכנזיים בידינו (ס"ת, תיקוני סופרים וכו'), וניתוח חלקי שלהם מלמד כי בזמן הראשונים לא היתה מסורת אחידה אפילו בתוך אשכנז עצמה. יוסי פרץ (בעבודת הדוקטורט שלו) מיפה את השינויים בארבעה פרקים בלבד, ומצא מאות שינויי גירסא עקביים - כלומר חוזרים על עצמם בשלשה מקורות לפחות - ביחס לנוסח המסורה. רובם המכריע לא היו משותפים לכל המקורות. וע"ע בעבודותיו של יצחק פנקובר, על שינויי גירסאות בספרי תורה של רבנו גרשום, רבנו מנחם מיואני ועוד. כמו כן, במחזור ויטרי יש העתק של תיקון ספר תורה של רבנו-תם, ובו הבדלים רבים מאד מנוסח המסורה. היה אפשר לחשוב שכל אלה מקורם בטעויות העתקה, אבל מכיוון שההבדלים עקביים עם (חלק) מכתה"י, די ברור שר"ת נהג כמנהג מקומו ותל"מ.

השינויים העקביים האלו מלמדים, שלא מדובר כאן בטעויות רנדומליים של מעתיק מתרשל, אלא בשיטה אחרת שהיתה נהוגה בתפוצות אשכנז, עד שהגיע נוסח המסורה ועקר את הנוסח הישן. השאלה היא, האם מסורה עתיקה זו אכן משקפת מסורה במובן שמדובר בהכרעת מסורה שונה מאשר הכרעת בן אשר, או שמדובר במסורה שמקורה בטעות. הסברא אומרת, שמדובר במסורה אחרת. אבל עדיין תחום זה בצעירותו, ויש הרבה עבודה לעשות, עד שתעלה תמונה ברורה.

[ברזילי]

השינויים העקביים האלו מלמדים, שלא מדובר כאן בטעויות רנדומליים של מעתיק מתרשל, אלא בשיטה אחרת שהיתה נהוגה בתפוצות אשכנז, עד שהגיע נוסח המסורה ועקר את הנוסח הישן. השאלה היא, האם מסורה עתיקה זו אכן משקפת מסורה במובן שמדובר בהכרעת מסורה שונה מאשר הכרעת בן אשר, או שמדובר במסורה שמקורה בטעות. הסברא אומרת, שמדובר במסורה אחרת. אבל עדיין תחום זה בצעירותו, ויש הרבה עבודה לעשות, עד שתעלה תמונה ברורה.

באשכנז עצמה היו באותה תקופה הרבה הרבה מסורות (עתיקות או לא, אין לדעת), שגם השתנו והתפתחו דינמית במהלך השנים, עד שכמעט לא תמצא שני כתבי יד המסכימים ביניהם בכל הפרטים. לכן, אין מה לדבר בהקשר זה על מסורה לשון יחיד, ולא על "שיטה שנהגה באשכנז".

[תוכן]

השינויים העקביים האלו מלמדים, שלא מדובר כאן בטעויות רנדומליים של מעתיק מתרשל, אלא בשיטה אחרת שהיתה נהוגה בתפוצות אשכנז, עד שהגיע נוסח המסורה ועקר את הנוסח הישן. השאלה היא, האם מסורה עתיקה זו אכן משקפת מסורה במובן שמדובר בהכרעת מסורה שונה מאשר הכרעת בן אשר, או שמדובר במסורה שמקורה בטעות. הסברא אומרת, שמדובר במסורה אחרת. אבל עדיין תחום זה בצעירותו, ויש הרבה עבודה לעשות, עד שתעלה תמונה ברורה.

באשכנז עצמה היו באותה תקופה הרבה הרבה מסורות (עתיקות או לא, אין לדעת), שגם השתנו והתפתחו דינמית במהלך השנים, עד שכמעט לא תמצא שני כתבי יד המסכימים ביניהם בכל הפרטים. לכן, אין מה לדבר בהקשר זה על מסורה לשון יחיד, ולא על "שיטה שנהגה באשכנז".

אין שום כת"י של המקרא בעולם הדומה אחד לשני בכל פרטיו. היתרון של כתר ארם צובא הוא א. שהוא מייצג קונצנזוס, וב. שמערכת המסורה הפנימית אינה סותרת את עצמה, משא"כ שאר הכתב"י של התנ"ך. עצם זה שיש טעויות ושינויים בין הכת"י, משקף בודאי את אי יכולת של הסופר לדייק בעשרות אלפי פרטים, אבל הוא לא מוכיח שלא היתה כאן מסורת ייחודית כשלעצמה.

[ברזילי]

אין שום כת"י של המקרא בעולם הדומה אחד לשני בכל פרטיו. היתרון של כתר ארם צובא הוא א. שהוא מייצג קונצנזוס, וב. שמערכת המסורה הפנימית אינה סותרת את עצמה, משא"כ שאר הכתב"י של התנ"ך. עצם זה שיש טעויות ושינויים בין הכת"י, משקף בודאי את אי יכולת של הסופר לדייק בעשרות אלפי פרטים, אבל הוא לא מוכיח שלא היתה כאן מסורת ייחודית כשלעצמה.

אנסה פעם שלישית:

אין המדובר כאן על טעויות מקריות של סופר בודד, על על חילופי גירסה החוזרים על עצמם בכמה וכמה כתבי יד. כאשר מסתכלים אך ורק על חילופים כאלה, מוצאים שלל כתבי יד שבכל אחד יש צירוף שונה של הכרעות במכלול האותיות המסופקות. כך גם כאשר מדובר לא בכתב יד ספציפי, אלא בתיקוני סופרים, או בסדר כתיבת ספר תורה של ר"ת, וכך הלאה. לכן, ברור לחלוטין שבזמן הראשונים לא היה באשכנז נוסח אחד מוסכם.

[תוכן]

אין שום כת"י של המקרא בעולם הדומה אחד לשני בכל פרטיו. היתרון של כתר ארם צובא הוא א. שהוא מייצג קונצנזוס, וב. שמערכת המסורה הפנימית אינה סותרת את עצמה, משא"כ שאר הכתב"י של התנ"ך. עצם זה שיש טעויות ושינויים בין הכת"י, משקף בודאי את אי יכולת של הסופר לדייק בעשרות אלפי פרטים, אבל הוא לא מוכיח שלא היתה כאן מסורת ייחודית כשלעצמה.

אנסה פעם שלישית:

אין המדובר כאן על טעויות מקריות של סופר בודד, על על חילופי גירסה החוזרים על עצמם בכמה וכמה כתבי יד. כאשר מסתכלים אך ורק על חילופים כאלה, מוצאים שלל כתבי יד שבכל אחד יש צירוף שונה של הכרעות במכלול האותיות המסופקות. כך גם כאשר מדובר לא בכתב יד ספציפי, אלא בתיקוני סופרים, או בסדר כתיבת ספר תורה של ר"ת, וכך הלאה. לכן, ברור לחלוטין שבזמן הראשונים לא היה באשכנז נוסח אחד מוסכם.

אם הבנתי נכון מאלו שעוסקים בנושא, כי אני עצמי לא חקרתי את זה, אז יש שינויים עקביים משך רוב כתבי היד. מה שמעיד, שיש כאן מסורה ולא סתם הכרעה מקומית או טעות רנדומלית.

[ברזילי]

אם הבנתי נכון מאלו שעוסקים בנושא, כי אני עצמי לא חקרתי את זה, אז יש שינויים עקביים משך רוב כתבי היד. מה שמעיד, שיש כאן מסורה ולא סתם הכרעה מקומית או טעות רנדומלית.

זה לא המצב, כפי שתוכל לראות בעבודה של פרץ הנ"ל. יש עקביות במובן זה שאותו שינוי ניתן למצוא בהרבה כתבי יד, לפעמים ברוב ולפעמים במיעוט, אבל אין בשום פנים ואופן נוסח אחד שניתן לומר שאחריו עוקבים כל או רוב כתבי היד (גם כשמתעלמים מטעויות סופר מקריות). נמצאו גם תיקוני סופרים שעברו הגהה, וניתן לראות שם תיקונים של המגיה מנוסח אחד לנוסח אחר. גם בתיקונים הללו (שבודאי מייצגים מסורת מקומית, לאפוקי טעות מקרית) אין אחידות בין כל המקורות.

וכבר כתב הרמ"ה "ואם באנו לסמוך על הספרים המוגהים אשר בידינו גם הם נמצאו בהם מחלוקות רבות", ומתברר לנו היום שבאשכנז המצב לא היה טוב יותר.

[תוכן]

לדבריך, כל אותם שינויים מהמסורה שנמצאים בספרי הראשונים, אינם משקפים מסורה רבת שנים, אלא מדובר בטעויות סופר, ולכל היותר, באיזה שהוא מסורת מקומית שהשתרשה ללא בסיס ראוי. ההתרשמות שלי, שלא כך המצב, אבל איני יודע מספיק.

[פי האתון]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=30670&hilit=%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%91%D7%A8

[מרדכי וינטרויב]

השינויים העקביים האלו מלמדים, שלא מדובר כאן בטעויות רנדומליים של מעתיק מתרשל, אלא בשיטה אחרת שהיתה נהוגה בתפוצות אשכנז, עד שהגיע נוסח המסורה ועקר את הנוסח הישן. השאלה היא, האם מסורה עתיקה זו אכן משקפת מסורה במובן שמדובר בהכרעת מסורה שונה מאשר הכרעת בן אשר, או שמדובר במסורה שמקורה בטעות. הסברא אומרת, שמדובר במסורה אחרת. אבל עדיין תחום זה בצעירותו, ויש הרבה עבודה לעשות, עד שתעלה תמונה ברורה.

באשכנז עצמה היו באותה תקופה הרבה הרבה מסורות (עתיקות או לא, אין לדעת), שגם השתנו והתפתחו דינמית במהלך השנים, עד שכמעט לא תמצא שני כתבי יד המסכימים ביניהם בכל הפרטים. לכן, אין מה לדבר בהקשר זה על מסורה לשון יחיד, ולא על "שיטה שנהגה באשכנז".

חלק מהנוסחאות שרווחו באשכנז מקורם כבר במזרח, כפי שהוכיח י"ש פנקובר בכמה ממאמריו, ועליהן בהחלט ניתן לדבר כמסורות עתיקות.

[בעל קורא]

ספרי טבריה ידועים היו כמדוייקים מאד עקב כך ששם היה מקום מושבם של גדולי בעלי המסורה כבן אשר ובן נפתלי ועוד שעיקר מלאכתם היתה במלאכת המקרא והמסורה, ולכן הספרים המזרחיים מדוייקים הרבה יותר, והטעויות ואי ההתאמה למסורה בספרים הבאים משם קטנים יחסית.
ספרי אשכנז ידועים היו כמבולבלים ומרובים בשגיאות ואי דיוקים ושינויים רבים עקב העתקות מרובות שגרמו לכך ואי קרבתם לבעלי מסורה מומחים שיעשו את עבודתם כראוי בהגהת הספרים.
ספרי ספרד קרובים יותר לספרי טבריה מאשר לספרי אשכנז, אם כי אין בהם אחידות גמורה ויש מהם המזכירים יותר את ספרי אשכנז (בעיקר אלו המאוחרים יותר).

יש לזכור שצורת העתקה של ימיהם מכתב יד לכתב יד תמיד תהיה עם שינויים מעטים ולא תהיה זהה לגמרי, וגם נקדן ומסרן דייקן יטעה מעט, ואחר שהספרים בכתבי יד בנויים על העתקות מהעתקות מהעתקות, לא יימלט שיהיו עשרות שינויי נוסחאות קטנים וגדולים, אלא שבמקום שהיתה מלאכה והקפדה מיוחדת לשמור ולקבע את הנוסח הנכון הנוסח נשמר יותר, כך שאין כל פלא בכך.

על ערכם ורמת דייקנותם של ספרי אשכנז מעיד לנו בעל האור תורה בפרשת צו, ואף כתב שאף סופרי אשכנז מודים בכך שאין ספריהם מדוייקים:
ומה שכתב שבכל הספרים הטובים מצא שתיהן פתוחות ספריו אלה ספרי אשכנז הם, והם עצמם מודים שאין לסמוך רק על ספרי ספרד וכו', ומ"ש שכן מצא בתקון ס"ת של הר"ר יוסף נקדן גם אני ידעתי שבלבולים כאלה ימצאו בספרי אשכנז ובדברי סופריהם ואנו אין לנו אלא ספרי ספרד דמתחזקי בדיוקא. אני מצאתי בפ' שמיני בספרי אשכנז ארבעה פיסקות יתרות ומשובשות בפרש' אחת וכו' העל אלה נסמוך וכו'.
וכעין זה כתב גם בראש פרשת בראשית:
ולא נמצא במקף רק בספרים אשכנזים ואין לסמוך עליהם.

ויתירה מזו, שאף ראשוני אשכנז עצמם הודו בכך שספרי ספרד מדויקים יותר מספרי אשכנז, כמו שכתב בהגהות מיימוניות (הלכות ס"ת פ"ח אות כ'):
ובדקתי בספרי אספמיא (הם ספרי ספרד) המעולים המדויקים שבמלכות אשר קבעתי לעשות אחריהם העתק מדויק בחסרות ויתרות לספר תורה.

לכן גם אין להתפלא על כך שבמשך הזמן ספרי טבריה דחקו את נוסחאות ספרי אשכנז.

[מלבב]

אין להתפלא על התופעה, כי היו הרבה שינויים במסורות של התנ"ך. ראה מאמרו שהרב דוד יצחקי בחוברת אור תורה -מונסי לניסן תשס"ט (שנה יד, גליון ג' נה) המופיע באוצר, מעמוד ריט, ובפרט בהערה 6 שמביא הרבה דוגמאות לשינויי נוסחאות שנזכרו בראשונים, ואף שרובם היו בחסרות ויתירות, אבל לא כולם. ובמאמר הנ"ל הוא מסיק שלא נהיה מסורה מוסכמת עד להופעת המהדורא תנינא של קסת הסופר בשנת תרל"א עם הסכמת החתם סופר.

ומה היה עד אז? האם לא התקבל נוסח הרמה והאור תורה והמנחת שי לפני הסתם הסופר?

[מעט דבש]

מעניין שהרמב"ם כותב באגרת תימן על התורה:

שהיא מקובלת דור מפי דור ממזרח העולם ועד מערבו, ולא נמצא בכל זה שום חלוף כלל, ואפילו בדקדוקיה, אפילו בין קמץ חטף לשורק לא נמצא בה שום חלוף.

[מעט דבש]

מאמרו של פרופ' מנחם כהן על נוסח התורה של רש"י:
https://www.mgketer.org/article/10/%D7% ... 7%A4%D7%AA