מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

העבודה הנכונה בחג השבועות

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מאי 17, 2018 11:31 pm

משוש דורים כתב:שמעתי פעם מהגרז"נ גולדברג שליט"א שפעם התארח בר"ה אצל חמיו מרן הגרש"ז זצ"ל (לשמו ולזכרו תאות נפש), וסיפר לו כי הגר"מ סאלאווייציק (אחי הגרי"ז) הגיע פעם להקריא את התקיעות וראה את התוקע שהיה יהודי חסידי מתמוגג בדמעותיו, פנה ואמר לו: וכי בזמן אכילת מצה אתה גם בוכה? הרי מצות התורה היא ויש לעשותה בשמחה.
סח לי הגרז"נ, שסבור היה שחמיו איש ההלכה יהנה מהעובדא, אך מרן הגרש"ז ממש הזדעזע, וכמה פעמים בר"ה אמר לו בזעזוע, איך אפשר להכניס קרירות ברגש תשובה של יהודי.
ואני הקטן שראיתי את הגרש"ז כמה שנים בשעת התקיעות, מעידני כי לא היה ניכר עליו מתח, ואדרבה היה נראה שמח לקיים מצוות הבורא, (וכמו דאיתא במעשה רב על הגר"א), אך כוונתו היתה (לענ"ד), שיש הרבה דרכים לעבוד את הבורא, וכל שכוונתו ודרכו לעבוד את הבורא ראוי לסייעו ולתומכו, ולא לקרר אותו מדרך זו, וכן הדברים אמורים בנידו"ד שהרבה פנים לתורה, ואין טעם לבוז למי שחפץ בקרבת אלוקים ע"י מידת היראה.
אכן ודאי שאין לשכוח שיש מצווה מדאורייתא של שמחה ברגל, ויש למצוא את האיזון הנכון בין הדברים.
הדברים נפלאים.
יש גם מעשה ידוע מהמגיד ממזריטש ובעל יסושה"ע, שאני מתיירא שמא לא אדייק בו, אבל התובנה העולה ממנו, כי לעיתים הטיית 'עובד' מדרכו המסויימת לדרך אחרת, אפילו נעלית ממנה, אבל אינה מתאימה לו, עשויה להפסיד ממנו את חלקו המיוחד לו, ולכלל העבודה ה'חדשה' לא יגיע. ונראה שמלבד שעצם הקרירות ברגשי קדושה, ולו בשם ה'ריאליות' היא עוון פלילי, וניתן לכתוב את מכלול העצות למעשה בצורה יותר מעודנת ובלי שום זלזול וציניות, יש בכך סיכון גדול שאנשים מסוימים לא יעלה בידם אלא קרירות מדרכם ולא הדרך המוצעת.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 17, 2018 11:39 pm

הרב ונתנו ידידים:
ברשותך אפתח דיון על דבריך:

כשמודיעים לאדם שזכה במליון דולר הוא שמח מאוד מאוד. ויצחק כל הדרך אל הבנק.
אבל אם מזכירים לו את זה אחרי שנה עוד פעם, הוא יפטיר באנחה: "נו, כבר הרבה מים זרמו בירדן מאז..."

ברוך השם אנחנו מוקפים חסדי השם כבר עשרות שנים, והתרגלנו לזה. אם אין חידוש הלב לא מבין מה פתאום לשמוח עכשיו על שגרה של ארבעים שנה??? להודות ולשבח בוודאי קל מאוד, אבל בגלל זה להיות פתאום בשמחה עצומה, (אל תשכח שאנחנו כבר ל"ג יום בצער ואבל, אז אם כל כך סיבה לשמוח איפה היית אתמול?)

כתוב בחז"ל שהצדיקים לבם ברשותם והרשעים נמצאים ברשות לבם, ואולי הוא אשר דיברנו. (ידוע על גדולי ישראל שהיה אפשר לראות עליהם איך הרגש שלהם מתנווט במדוייק על פי תורה)

ונ"ל שזה גם קשור לאשכול הזה

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מאי 17, 2018 11:40 pm

משוש דורים כתב:שמעתי פעם מהגרז"נ גולדברג שליט"א שפעם התארח בר"ה אצל חמיו מרן הגרש"ז זצ"ל (לשמו ולזכרו תאות נפש), וסיפר לו כי הגר"מ סאלאווייציק (אחי הגרי"ז) הגיע פעם להקריא את התקיעות וראה את התוקע שהיה יהודי חסידי מתמוגג בדמעותיו, פנה ואמר לו: וכי בזמן אכילת מצה אתה גם בוכה? הרי מצות התורה היא ויש לעשותה בשמחה.
סח לי הגרז"נ, שסבור היה שחמיו איש ההלכה יהנה מהעובדא, אך מרן הגרש"ז ממש הזדעזע, וכמה פעמים בר"ה אמר לו בזעזוע, איך אפשר להכניס קרירות ברגש תשובה של יהודי.

viewtopic.php?f=30&t=36203&p=402276#p402178

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 18, 2018 1:15 am

חשבתי עוד על הנושא, להלן מחשבות שעלו לי מהשרוול:

נ"ל שריבוי הוורטים ושיחות המוסר סביב עניין שמחת החג (ובפרט שבועות) גרם לנו להתבלבל לגמרי מה זה בדיוק שמחה ואיך שמחים וכו'.

הרי אדם שבא לחתונה, הוא שמח והוא גם יודע להצביע בקלות ובמדוייק על השמחה שלו. זה מגיע טבעי וספונטני. וזה דבר פשוט מאוד. ונובע מזה שמעולם לא שמענו שיחה ולא קראנו עלון שמסביר מהי מהות שמחת החתונה וכיצד יש לשאוף להשיג אותה. ולכן לא קיבלנו עליה שום תסבוכים.

וגם שמחת הפורים, כיון שיודעים שזה שמחה גשמית פשוטה (שהרי אפי' לא יודעים בין ארור לברוך) יותר קל להגיע אליה. אבל בחגים אנשים בטוחים שיש מין סוג של שמחה רוחנית נעלה שצריך לשאוף אליה, ועל כן הם מנסים "לעבוד" על מידת השמחה, ולהכריח את עצמם לשמוח שמחה רוחנית גבוהה (שהם אינם יודעים מהי בכלל) בסופו של דבר עולה בידם רק תסכול והחמצה. ולא קיימו את המצווה הבסיסית של שמחה.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' מאי 18, 2018 2:20 am

יום הדין והמסתעף הוא אכן דבר שצריך לגונזו ועכ"פ אינו עיקר מהותו של יום.
מאידך הלימוד בלילה נותן לחג את הפולקלור חוויה וכו' אין מצוות אחרות המיוחדות ליום.
ורוב הלומדים נהנים, ומי שלא יכול לישן על מיטתו.
ומה שהוא דואג כ"כ לילדים, הוא טועה בגדול, והם הם אלו שנהנים מהלימוד בלילה.
אולם הכל בנחת ובשמחה לא על חשבון סעודות יו"ט וכו'.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי מעט דבש » ו' מאי 18, 2018 8:49 am

שיר השירים רבה פרשה א, פסוק ג
רבי אבין פתח 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו' אמר רבי אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה, בא שלמה ופירש 'נגילה ונשמחה בך' - בהקב"ה, 'בך' - בישועתך, 'בך' - בתורתך, 'בך' - ביראתך, אמר רבי יצחק 'בך' בכ"ב אותיות שכתבת לנו בתורה בי"ת שנים כ"ף עשרים הרי 'בך'.

אליסף
הודעות: 1126
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי אליסף » ו' מאי 18, 2018 9:01 am

ראיתי מכתב נפלא ולא ידוע מר' ירוחם. הוא כותב לר' אברהם קלמנוביץ אודות בנו ר' שרגא משה שלמד במיר כנער צעיר. המכתב נכתב לאחר חג השבועות, ור"י מעלה על נס את השמחה ששררה בישיבה בחג הן בין גדולי הישיבה ואפי' בין בני חו"ל, ומדגיש את גודל השמחה ותועלת השמחה. לצערי אין העתק תח"י.
זה נדפס בקונטרס לזכרו של ר' שרגא משה קלמנוביץ ר"י מיר נ.י.
ובזה הנני מאחל לכולכם חג שמח בשמחה אמיתית ומרוממת
הק' אליסף

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' מאי 18, 2018 9:04 am

משולש כתב:הרב ונתנו ידידים:
ברשותך אפתח דיון על דבריך:

כשמודיעים לאדם שזכה במליון דולר הוא שמח מאוד מאוד. ויצחק כל הדרך אל הבנק.
אבל אם מזכירים לו את זה אחרי שנה עוד פעם, הוא יפטיר באנחה: "נו, כבר הרבה מים זרמו בירדן מאז..."

ברוך השם אנחנו מוקפים חסדי השם כבר עשרות שנים, והתרגלנו לזה. אם אין חידוש הלב לא מבין מה פתאום לשמוח עכשיו על שגרה של ארבעים שנה??? להודות ולשבח בוודאי קל מאוד, אבל בגלל זה להיות פתאום בשמחה עצומה, (אל תשכח שאנחנו כבר ל"ג יום בצער ואבל, אז אם כל כך סיבה לשמוח איפה היית אתמול?)

כתוב בחז"ל שהצדיקים לבם ברשותם והרשעים נמצאים ברשות לבם, ואולי הוא אשר דיברנו. (ידוע על גדולי ישראל שהיה אפשר לראות עליהם איך הרגש שלהם מתנווט במדוייק על פי תורה)

ונ"ל שזה גם קשור לאשכול הזה

משולש כתב:חשבתי עוד על הנושא, להלן מחשבות שעלו לי מהשרוול:

נ"ל שריבוי הוורטים ושיחות המוסר סביב עניין שמחת החג (ובפרט שבועות) גרם לנו להתבלבל לגמרי מה זה בדיוק שמחה ואיך שמחים וכו'.

הרי אדם שבא לחתונה, הוא שמח והוא גם יודע להצביע בקלות ובמדוייק על השמחה שלו. זה מגיע טבעי וספונטני. וזה דבר פשוט מאוד. ונובע מזה שמעולם לא שמענו שיחה ולא קראנו עלון שמסביר מהי מהות שמחת החתונה וכיצד יש לשאוף להשיג אותה. ולכן לא קיבלנו עליה שום תסבוכים.

וגם שמחת הפורים, כיון שיודעים שזה שמחה גשמית פשוטה (שהרי אפי' לא יודעים בין ארור לברוך) יותר קל להגיע אליה. אבל בחגים אנשים בטוחים שיש מין סוג של שמחה רוחנית נעלה שצריך לשאוף אליה, ועל כן הם מנסים "לעבוד" על מידת השמחה, ולהכריח את עצמם לשמוח שמחה רוחנית גבוהה (שהם אינם יודעים מהי בכלל) בסופו של דבר עולה בידם רק תסכול והחמצה. ולא קיימו את המצווה הבסיסית של שמחה.


ארחיב מעט את הדיבור בענין זה:
כמו שאמרת בהודעתך השני', שמחה של מצוה ושמחת החג ושמחה רוחנית אינה דבר רציני שצריך לעשות באימה ויראה אלא הוא שמחה פשוטה שיהי' מח וטוב לב מדברים רוחנים. אמנם שהוא עבודה גדולה היינו משום דכדי שיהי' לו שמחה אמיתית ממצוה ותורה וכו' צריך שיהי' לו קשר אמיתי עם הדברים האלו, וככל שיש לו יותר הנאה מהדברים האלו ויותר קשר איתם יהי' שמחתו מהם יותר ויותר, וגם שהוא מביא לדברים גדולים מאד וכמו שאומרים על האריזל שאמר שהגיע לכל מדרגותיו בזכות השמחה של מצוה שהי' לו ששמח בקיום מצוות הבורא שמחה יתירה.

ומ"מ הבסיס לכל שמחה וכדי להגיע למדריגות של שמחה אלו צריך שיהי' פשוט שמח בפשוטו היינו שיהא במצב רוח מרומם וטוב מרוצה ושמח, ומשם ע"י התבוננות בהדברים הנכונים יכול להגיע גם לשמחה של מצוה ושמחה רוחנית, כי שמחה מוליד שמחה. וכן רואין בחז"ל שהדרך לקיים שמחת יו"ט הוא ע"י בשר ויין כי כשיש לו סעודה טובה ובפרט בשתיית יין המשמחת הרי הוא במצב רוח טוב ומרומם ויכול לשמוח עם החג באמת.

ואמנם כל אדם יש לו דברים מסויימים שכשיחשוב עליהם יגיע לקצת שמחה וכמו שאפרט בהמשך, ולכן כשמגיעים למועדים וזמנים שצריך לשמוח יחשוב על הדברים האלו ויעורר השמחה בלבו, ואחר שיהי' במצב רוח מרומם ומרגיש הודאה להקב"ה על דברים האלו יכול להרחיב דעתו גם לעוד ענינים שיש להודות עליהם עד שיגיע למצב של שמחה רוחנית, ובדומה למה שאמר ריב"ז לאספסיונוס שיביא לפניו א' שישנה את מצב רוחו כי בשורה טובה תדשן עצם וכן להיפך.

ובנוגע לטענתך בההודאה הראשונה אשאל אותך כמה שאלות:
אדם מגיע הביתה אחר יום עמוס עיף ומותש ואשתו ו/או ילדיו מקדמים אותו בהארת פנים אם הוי דבר של מה בכך, ולמי שיש תינוק בבית מלא חן ומתיקות ומשתעשע עמו האם אין להודות להקב"ה על זה.
אדם יש לו כולל שהוא מרוצה ממנו, או עבודה מסודרת ו/או סדר היום מסודר, ואם יש לו גם שיעור תורה למה שלא ירגיש מרוצה.
אם אתה בריא ו/או אשתך בריאה ו/או הילדים בריאים ב"ה, בימים האלו שאין יום שאין קללתו מרובה משל חבירו וכל יום שומעים עוד ועוד צרות, האם באדם שפוי אין זה מוליד רגשי תודה להקב"ה.
האם יש לך חברים טובים דבר שהוא כ"כ חיוני לאדם, מעמד חברתי טוב, משרה שנותן לך סיפוק יומי או משרה חשובה שנותן לך כבוד
האם יש לך אהבה למוזיקה, הבנה עמוקה באיזשהו חכמה, דבר מסוים שמעניין אותך ונותן לך סיפוק, תודה לקל על זה
ועוד כהנה רבות בגשמיות ויכול לפרט כל דבר לפרטים רבים,

ומשם ימשיך לרוחניות:
האם אתה זוכה ללמוד תורה כל היום איך צריך לשמוח ע"ז, ואם יש לך שיעור קבוע של דף יומי וכדו' שוש אשיש בהשם,
האם אתה זוכה לחדש חידושים ישרים או להרחיב בוסגיות בבהירות, האם יש לך קשר עם איזה תחום בתורה (או"ח, חו"מ, קנין מסכתות, ידע בהישיבישער רייד, זרעים וטהרות וכו')
האם יש לך קשר עם איזשהו גדול מסוים או משפיע שהרחיב את דעתך והעמידך על דרך נכונה, הרי זהו גם קנין של תורה ומסתמא ליכא אלפים כמותך שיש להם קשר עם האדם המסוים הזה, וזהו חלקך בתורה וצריך להודות להקב"ה ע"ז
האם אתה עסקן ושזוכה להרבות בחסדים ולשמח ליבות בנ"א יומיומי או עוסק בחינוך וזוכה להרבות חילים למקום האם יש אושר פחות מזה, כל זה הוא חלק מקבלת התורה
וע"ז צריך להרחיב את המחשבה וכהנה רבות כפי רוחב לבך

ואחרי שמגיע לקצת שמחה אמיתית יתחיל לחשוב בכל מועד ומועד החסד המיוחד שבמועד זה: בפסח שהוציאנו ממצרים ובחרתנו מכל העמיןם ובשבועות ברוממתמנו מכל הלשונות וקדשנו במצוותיו ובודאי בקבלת התורה כנ"ל שע"ז א"א להפסיק לשמוח יש כ"כ הרבה מה לחשוב ולהרחיב המחשבה בזה, ובפורים על דברי הרמב"ם של מי כהשם אלוקינו בכל קראינו אליו והניסים שבתוך ההסתר וכן בפסח ובסוכות יחשוב על הניסים הנגלים אנו מודים בניסים הנסתרים

כ"ז לאדם פשוט כמוני שעדיין לא הגיע למצב ולא נכנס להעבודה האמיתית של להתבונן בהנהגת הבורא ולראות חסדי המקום בכל צד ושעל,
והוא לפני שמתבוננים בבריאה ורואים חכמת הבורא וחסדיו בכל חלק מחלקי הבריאה,
ולפני שמגיעים להשמחה האמיתית של לשמוח בכל מצוה שזוכים לקיים ובכל הנחת תפילין וקריאת שמע.
וכשאומרים בספירת העומר בשמחה ברכת אקב"ו על ספירת העומר וכן בהדלקת נר חנוכה צריך לזכור שבכל יום זוכים לומר אקב"ו על נטילת ידים.

הסיבה שאין מרגישים כן לאדם בריא ונורמלי הוא פשוט מחוסר מחשבה בזה, וכן מרוב המחשבה בהדברים המעיקים והקשיים המתעוררים כל יום ויום ושאר מדות רעות המפריעים להסתכלות נכונה על החיים, ואמנם שהוא קשה לחיות כל הזמן במצב הנכונה אם כי זהו התכלית המקווה, מ"מ כשמגיע זמנים של שמחה צריך להשליך מעליו את כל השטויות ולהתבונןן בהאמת של החיים ובקל יגיע לשמחה גדולה עם קצת הכנעה וענוה.
אקוה שדברי מובנים היטב ויעזרו קצת לשמחת החג בהאי יומא טבא שהוא יום אחד בשנה יוודע להשם.

נ.ב. אמנם בנושא האשכול, איני מסכים להקונטרס שאינו נכון להשקיע רוב היום הגדול והקדוש ללמוד תורה כי ודאי אין יום גדול מזה לנצל את הזמן ללמיד התורה הקדושה ובעינן 'נמי' לכם (כהמליצה המקובלת), ובזה מראים את גודל אהבתינו להתורה ושמחתינו בקבלתה, ואמשול משל לילד שקיבל מתנה אם הוא אוהב אותו מהו עושה משחק בו ומשתעשע בו, אמנם הכיוון הנכון הוא שהעיקר היום הוא שיהי' במצב רוח מרומם ויכניס חיות לכל המסתופפים בצילו דהיינו אשתו ובניו ובנותיו וחבירים שלו שכולם ישמחו בהמתנה הטובה של כי לקח טוב נתתי לכם, ובד בבד ישתדל לנצל את זמנו ככל שיותר אפשרי בלי נערווען

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי שעת הכושר » ו' מאי 18, 2018 9:28 am

נקודה נוספת, כללית יותר.

בכל זמן של עבודה מסויימת, או אפילו בכל תפילת שמו"ע, יכול להיות שאדם יחשוב על רוממות הענין וגודל המעלה, ויכול להיות שהוא יהיה עסוק ומוטרד האם אני עושה את זה מספיק טוב.
לדוגמא - שבת. אפשר להיות שרוי בשמחה והתפעלות על האי יומא רבא, ואפשר להלך לחוץ ומדוכדך שאולי אני לא מספיק מרגיש את הנשמה יתירה או לא מספיק מתעורר באמונה וכדומה.

דוגמא נוספת - שבועות.
הקושי לשמוח נובע מכך, כי לפי החינוך וההרגל שלנו, אז דבר ראשון אדם שואל את עצמו "איפה אני בתמונה". נכון שהקב"ה בא מסיני הופיע וזרח ואתא, אבל האם אני מרגיש את זה באמת או רק בכאילו, וכיצד בכלל אני יכול לשמוח אם אתמול באמצע סדר א יצאתי לפטפט חצי שעה.

אדוני היקר, תעזוב רגע את עצמך, ותפסיק לחשוב האם השבועות הפרטי שלך היה מספיק מרומם/לחוץ/שמח/מתפעל כפי שצריך להיות. תחשוב על העם כולו, השכונה שלך, החברים שלך, בבית הכנסת בכולל ובישיבה ובמשפחה, תחשוב רגע על הדורות הקודמים, באיטליה ובגליציה, (לבעלי מעוף; אפשר גם על הדורות הבאים), ותצרף בעיני רוחך את כל לימוד התורה שלהם כל ימי חייהם, את דביקותם במצוות, את כיסופיהם לפסגת הר סיני, את חרדתם מקול השופר, ואת יראתם ודקדוקם בהליכה בדרכי השם. זה עצום. חביבי אל תדאג, אתה חלק מהתמונה הזאת, גם בלי שתסתכל כל הזמן בראי על עצמך.

משכבר הימים ראיתי בחידושי המאירי היכן שהוא, שמעלת תפילה בציבור כי עי"ז אדם נמשך יותר לכוין. (וכדרכו שאינו מפרש הענינים באופן סגולי). אמנם לפי ההרגל שלנו היה קשה עלי דבר זה, אדרבה, נוכחותם של אנשים מסביב מפריעה היא את הכוונה, את החפירה במעמקי החיבור.

אבל הדבר פשוט אצל מי שמורגל לראות את עצמו בתור 'חלק' מהעם, לא בדיד. כי כל המחשבות והספיקות והבלבולים זה רק כאשר אדם עסוק בעצמו, לרגעים יבחננו ולבקרים יפקדנו. חבר יקר, תעשה טובה תעזוב את עצמך קצת! ודאי ודאי, פעם בשבוע תעשה חשבון הנפש אישי אישי אישי, אבל התפילות שלך והלימוד שלך והשבת שלך והפסח שלך הרי הם לא רק סוגיא עצמית למדוד את ההתקדמות שלך ולספק סחורה לחשבון הנפש. זה עבודה שבאה מתוך כל העם שאתה נולדת בו ותישאר בו לעולם, ומי כעמך ישראל.

אז באמצע הלילה בשעה 2.30 אם תרגיש קצת עייפות, ובכלל יכנסו לך קצת מחשבות שהלימוד כעת איננו במסירה גמורה כראוי, ומי יודע מה יהיה הלאה, והאם אני ממש ממש או לא ממש ממש. צא מעצמך, צא מביהכנ"ס, תשאף אויר, תחזור חזרה ותסתכל על אחרים. תתפעל מההתלהבות של האחים שלך כשהם לומדים תורה, תיהנה מהדביקות שלהם בנותן התורה, תצא מהכלים כאשר תתבונן על קיום המצוות של העם שלנו, אשר אתה בתוכו ושמך רשום בקרבו. אתה שם - אתה בפנים, אל דאגה.

כי לכל העם באהבה ובמורא, ברגש ובהתפעלות,
ובשמחה!

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' מאי 18, 2018 10:00 am

ודאי ודאי כל מילה נכונה , שמעתי פעם מא' שהתבטא כלפי א' הגדולים שצריך להודות להשי"ת על שזכינו להיות באותו עם שהגדול ההוא נמצא, וכן יש עוד כ"כ הרבה לחשוב ולהודות.
כתבתי את זה בקוצר אמרים בהודאתי הראשונה שלא יהי' כ"כ אגואיסט ויתנהג יותר בענוה, ובאמת כל המחשבה על ה'אני' אינו עבודת השי"ת לש"ש אלא כולו גאוה, אמנם נכון שבד"כ שם אנו נמצאים ומתוך שלל"ש יבא לשמה, אבל לפעמים צריך להוציא את עצמו מזה ולחשוב מחשבות אמיתיות.
אמנם אין זה רק כלפי הכלל שיחשוב על התורה של אחרים שהוא נכון מאד, אלא שהוא גם כלפי עצמו שצריך שיחשוב על התורה שכן יש לו, על הסדרים שהוא כן למד, ועל החלק התורה שיש לו ולהסתכל על הדברים הטובים ולא על השלילי.
וכדמבואר בחובת הלבבות שער עבודת אלוקים פ"ו באריכות.
ורצוני להוסיף שגם כלפי ההרגשות השליליות שיש לאדם על קוצר מעשיו יכול להודות ולהלל ויקח חיזוק מזה שיש לנו כח התשובה שהוא מתנת אלוקים וחלק מקבלת התורה ולשמוח בהקבלה על העתיד עד אין שיעור.
עוד נקודה, לא צריך לחשוב אם השבועות שלי הי' מרומם/ שמח וכו' כמו שכתבת אלא יחשוב שיהא מרומם ויהא שמח והכל מה שיכול לעשות טוב ולא כמה עשה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 18, 2018 10:56 am

הרב שעת הכושר העלה, כדרכו, נקודה מאוד נכונה ויסודית. אשרי המעמיק בדברים ומתחבר עמהם, טוב לו בזה ובבא.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ו' מאי 18, 2018 11:22 am

נ"ל שעיקר מה שמביא לשמחה זה הדברים הגשמיים. דוגמאות מהמקורות: אין שמחה אלא ביין/בשר/בגדי צבעונין/קליות ואגוזים, עגלא תילתא, מצוה להסתפר ולכבס ערב הרגל (ודוחה אבלות), מצוה ללבוש בגדי יו"ט, מצוה לקבוע סעודה חשובה על הפת.
וכן מצאנו שהתירו הרבה דברים גשמיים משום שמחת יום טוב לאורך כל מסכת ביצה.


מאידך לא זכור לי מאף מקום שחז"ל ציוו לעסוק בחג באיזה דבר רוחני לצורך שמחה.

ולהיפך, ברמב"ם משמע שכל החלק הרוחני של היום טוב (תפילה ולימוד תורה) אין מקיימים בו מצות ושמחת בחגיך.

וקיום מצות ושמחת בחגיך הוא שיאכל וישתה ועי"ז ישמח שמחה גשמית (וזה יוביל אותו לעבודת השם) ויש להקדיש זמן ביו"ט לאכילה ולשתיה, כנגד כל זמן התפילות והלימוד באותו היום. (דהיינו אם מתפלל שלוש שעות ולומד שלוש שעות, ירבה באכילה ושתיה ושמחה שש שעות).

חזן הכנסת
הודעות: 97
הצטרף: ה' אפריל 05, 2018 11:08 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי חזן הכנסת » ו' מאי 18, 2018 11:38 am

משולש כתב:נ"ל שעיקר מה שמביא לשמחה זה הדברים הגשמיים. דוגמאות מהמקורות: אין שמחה אלא ביין/בשר/בגדי צבעונין/קליות ואגוזים, עגלא תילתא, מצוה להסתפר ולכבס ערב הרגל (ודוחה אבלות), מצוה ללבוש בגדי יו"ט, מצוה לקבוע סעודה חשובה על הפת.
וכן מצאנו שהתירו הרבה דברים גשמיים משום שמחת יום טוב לאורך כל מסכת ביצה.


מאידך לא זכור לי מאף מקום שחז"ל ציוו לעסוק בחג באיזה דבר רוחני לצורך שמחה.

ולהיפך, ברמב"ם משמע שכל החלק הרוחני של היום טוב (תפילה ולימוד תורה) אין מקיימים בו מצות ושמחת בחגיך.

וקיום מצות ושמחת בחגיך הוא שיאכל וישתה ועי"ז ישמח שמחה גשמית (וזה יוביל אותו לעבודת השם) ויש להקדיש זמן ביו"ט לאכילה ולשתיה, כנגד כל זמן התפילות והלימוד באותו היום. (דהיינו אם מתפלל שלוש שעות ולומד שלוש שעות, ירבה באכילה ושתיה ושמחה שש שעות).


חז"ל והרמב"ם למדו תורה לשמה ולפיכך אין בו שום שמחה גשמית
אבל בזמנינו שלומדים שלא לשמה הרי זה ג"כ שמחה גשמית (כבוד וכיו"ב) וא"כ אולי אפשר לקיים בו חציו לכם... (זה רק בדיחה, נא לקבלו בהתאם)

פלגינן
הודעות: 3232
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי פלגינן » ו' מאי 18, 2018 12:13 pm

שעת הכושר כתב:נקודה נוספת, כללית יותר.

בכל זמן של עבודה מסויימת, או אפילו בכל תפילת שמו"ע, יכול להיות שאדם יחשוב על רוממות הענין וגודל המעלה, ויכול להיות שהוא יהיה עסוק ומוטרד האם אני עושה את זה מספיק טוב.
לדוגמא - שבת. אפשר להיות שרוי בשמחה והתפעלות על האי יומא רבא, ואפשר להלך לחוץ ומדוכדך שאולי אני לא מספיק מרגיש את הנשמה יתירה או לא מספיק מתעורר באמונה וכדומה.

דוגמא נוספת - שבועות.
הקושי לשמוח נובע מכך, כי לפי החינוך וההרגל שלנו, אז דבר ראשון אדם שואל את עצמו "איפה אני בתמונה". נכון שהקב"ה בא מסיני הופיע וזרח ואתא, אבל האם אני מרגיש את זה באמת או רק בכאילו, וכיצד בכלל אני יכול לשמוח אם אתמול באמצע סדר א יצאתי לפטפט חצי שעה.

אדוני היקר, תעזוב רגע את עצמך, ותפסיק לחשוב האם השבועות הפרטי שלך היה מספיק מרומם/לחוץ/שמח/מתפעל כפי שצריך להיות. תחשוב על העם כולו, השכונה שלך, החברים שלך, בבית הכנסת בכולל ובישיבה ובמשפחה, תחשוב רגע על הדורות הקודמים, באיטליה ובגליציה, (לבעלי מעוף; אפשר גם על הדורות הבאים), ותצרף בעיני רוחך את כל לימוד התורה שלהם כל ימי חייהם, את דביקותם במצוות, את כיסופיהם לפסגת הר סיני, את חרדתם מקול השופר, ואת יראתם ודקדוקם בהליכה בדרכי השם. זה עצום. חביבי אל תדאג, אתה חלק מהתמונה הזאת, גם בלי שתסתכל כל הזמן בראי על עצמך.

משכבר הימים ראיתי בחידושי המאירי היכן שהוא, שמעלת תפילה בציבור כי עי"ז אדם נמשך יותר לכוין. (וכדרכו שאינו מפרש הענינים באופן סגולי). אמנם לפי ההרגל שלנו היה קשה עלי דבר זה, אדרבה, נוכחותם של אנשים מסביב מפריעה היא את הכוונה, את החפירה במעמקי החיבור.

אבל הדבר פשוט אצל מי שמורגל לראות את עצמו בתור 'חלק' מהעם, לא בדיד. כי כל המחשבות והספיקות והבלבולים זה רק כאשר אדם עסוק בעצמו, לרגעים יבחננו ולבקרים יפקדנו. חבר יקר, תעשה טובה תעזוב את עצמך קצת! ודאי ודאי, פעם בשבוע תעשה חשבון הנפש אישי אישי אישי, אבל התפילות שלך והלימוד שלך והשבת שלך והפסח שלך הרי הם לא רק סוגיא עצמית למדוד את ההתקדמות שלך ולספק סחורה לחשבון הנפש. זה עבודה שבאה מתוך כל העם שאתה נולדת בו ותישאר בו לעולם, ומי כעמך ישראל.

אז באמצע הלילה בשעה 2.30 אם תרגיש קצת עייפות, ובכלל יכנסו לך קצת מחשבות שהלימוד כעת איננו במסירה גמורה כראוי, ומי יודע מה יהיה הלאה, והאם אני ממש ממש או לא ממש ממש. צא מעצמך, צא מביהכנ"ס, תשאף אויר, תחזור חזרה ותסתכל על אחרים. תתפעל מההתלהבות של האחים שלך כשהם לומדים תורה, תיהנה מהדביקות שלהם בנותן התורה, תצא מהכלים כאשר תתבונן על קיום המצוות של העם שלנו, אשר אתה בתוכו ושמך רשום בקרבו. אתה שם - אתה בפנים, אל דאגה.

כי לכל העם באהבה ובמורא, ברגש ובהתפעלות,
ובשמחה!

דברים נאים ולוואי שיתקבלו גם על לבם של בוגרי שיטת המוסר הצרוף והנוקב, אך לא רק.
מתקשר למחלוקת עתיקה הקרובה לכך, האם היהדות היא תאוצנטרית או אנתרופוצנטרית, כשבגדול ניתן לומר שזו מחלוקת חסידים ומתנגדים...

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 18, 2018 1:43 pm

בהקשר האשכול, יש איחול שהיו מאחלים לקראת חג השבועות 'קבלת התורה בשמחה ובפנימיות'. וביאר האדמור מחבד בזה:
בכל מצוה, אין הכרח כל כך שיהודי יחוש את השמחה בגלוי, וכן בכך שהמצוה תחדור בכל פנימיותו. שכן, גם אם הוא לא חש את המצוה בכל פנימיותו ובשמחה גלויה והוא עושה זאת כאילו "בעל כרחו" –
הרי סוף סוף, עצם היותו יהודי מחייב שבעומק נשמתו הוא כן חש ומרגיש את השמחה בקיום המצוה, ואין זאת אלא ש"יצרו הוא שתקפו" ולא נותן לו להרגיש זאת בגלוי .
יסוד זה נכון בכל המצוות שיהודי מקיים - לאחר שהוא כבר נעשה ליהודי שלם; אולם כאשר מדובר על עצם הכניסה תחת כנפי השכינה, כאשר אדם שאינו יהודי בא להתגייר ולהפוך ליהודי – כאן, כמובן, אי אפשר להסתפק באותו קשר המסתתר בעומק נשמתו, שהרי הנשמה עדיין לא קיימת בו. הן זו גופא מטרתו בגיור – לקבל את אותה נשמה!
אם כן, כאשר אדם בא להתגייר, כאן דרושה הסכמה פנימית ואמיתית לקבל את עול התורה והמצוות, הסכמה שהוא חש גם בצורה גלויה וחיצונית.
ומעתה, בחג השבועות שאז חוזר על עצמו המעמד של מתן תורה כאשר כל היהודים נכנסו וקיבלו על עצמם את התורה , ממש כמו גרים שנכנסים לעם ישראל מחדש – כאן צריכה קבלת התורה להיות "בשמחה ובפנימיות"; אי אפשר להתגייר מתוך הכרח וכפייה…

אחרון התלמידים
הודעות: 480
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ו' מאי 18, 2018 5:18 pm

ב"ה
יש לקטן שכמוני הרבה מה לומר בענין, בעיקר על 'אימת הדין' שיצא מזמן מכל בגבולות וזהו היפך ממה שהורתה לנו תורה שבכתב ושבע"פ. אבל הכל כבר נאמר כאן.
לכן רוצה אני לכתוב דבר שנראה שכולם יסכימו אתי, עצם זה שנפתח דיון בנושא זה הוא דבר מבורך וזכינו בשנים האחרונות ביישוב הדעת שכל נושא נבדק לעומקו ולא מובן מאליו מה שלא כ"כ הי' בזמן בחרותינו, וראוי שכך. כמובן מתוך כבוד וכוונה אמיתית לדעת מה רצון התורה הקדושה - מה רצון ה'. וזהו דבר מבורך ואשרי הכותב.
ונזכה לכולנו לחג שמח - כלומר שנזכה שכולנו נקיים ושמחת בחגיך כפי שציוותה עלינו תורה וטוב יהיה לנו בזה ובבא. כי ה' דיבר טוב על ישראל צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא.

מענה איש
הודעות: 1022
הצטרף: ה' יולי 06, 2017 12:14 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי מענה איש » ו' מאי 18, 2018 5:32 pm

שעת הכושר כתב:נקודה נוספת, כללית יותר.

בכל זמן של עבודה מסויימת, או אפילו בכל תפילת שמו"ע, יכול להיות שאדם יחשוב על רוממות הענין וגודל המעלה, ויכול להיות שהוא יהיה עסוק ומוטרד האם אני עושה את זה מספיק טוב.
לדוגמא - שבת. אפשר להיות שרוי בשמחה והתפעלות על האי יומא רבא, ואפשר להלך לחוץ ומדוכדך שאולי אני לא מספיק מרגיש את הנשמה יתירה או לא מספיק מתעורר באמונה וכדומה.

דוגמא נוספת - שבועות.
הקושי לשמוח נובע מכך, כי לפי החינוך וההרגל שלנו, אז דבר ראשון אדם שואל את עצמו "איפה אני בתמונה". נכון שהקב"ה בא מסיני הופיע וזרח ואתא, אבל האם אני מרגיש את זה באמת או רק בכאילו, וכיצד בכלל אני יכול לשמוח אם אתמול באמצע סדר א יצאתי לפטפט חצי שעה.

אדוני היקר, תעזוב רגע את עצמך, ותפסיק לחשוב האם השבועות הפרטי שלך היה מספיק מרומם/לחוץ/שמח/מתפעל כפי שצריך להיות. תחשוב על העם כולו, השכונה שלך, החברים שלך, בבית הכנסת בכולל ובישיבה ובמשפחה, תחשוב רגע על הדורות הקודמים, באיטליה ובגליציה, (לבעלי מעוף; אפשר גם על הדורות הבאים), ותצרף בעיני רוחך את כל לימוד התורה שלהם כל ימי חייהם, את דביקותם במצוות, את כיסופיהם לפסגת הר סיני, את חרדתם מקול השופר, ואת יראתם ודקדוקם בהליכה בדרכי השם. זה עצום. חביבי אל תדאג, אתה חלק מהתמונה הזאת, גם בלי שתסתכל כל הזמן בראי על עצמך.

משכבר הימים ראיתי בחידושי המאירי היכן שהוא, שמעלת תפילה בציבור כי עי"ז אדם נמשך יותר לכוין. (וכדרכו שאינו מפרש הענינים באופן סגולי). אמנם לפי ההרגל שלנו היה קשה עלי דבר זה, אדרבה, נוכחותם של אנשים מסביב מפריעה היא את הכוונה, את החפירה במעמקי החיבור.

אבל הדבר פשוט אצל מי שמורגל לראות את עצמו בתור 'חלק' מהעם, לא בדיד. כי כל המחשבות והספיקות והבלבולים זה רק כאשר אדם עסוק בעצמו, לרגעים יבחננו ולבקרים יפקדנו. חבר יקר, תעשה טובה תעזוב את עצמך קצת! ודאי ודאי, פעם בשבוע תעשה חשבון הנפש אישי אישי אישי, אבל התפילות שלך והלימוד שלך והשבת שלך והפסח שלך הרי הם לא רק סוגיא עצמית למדוד את ההתקדמות שלך ולספק סחורה לחשבון הנפש. זה עבודה שבאה מתוך כל העם שאתה נולדת בו ותישאר בו לעולם, ומי כעמך ישראל.

אז באמצע הלילה בשעה 2.30 אם תרגיש קצת עייפות, ובכלל יכנסו לך קצת מחשבות שהלימוד כעת איננו במסירה גמורה כראוי, ומי יודע מה יהיה הלאה, והאם אני ממש ממש או לא ממש ממש. צא מעצמך, צא מביהכנ"ס, תשאף אויר, תחזור חזרה ותסתכל על אחרים. תתפעל מההתלהבות של האחים שלך כשהם לומדים תורה, תיהנה מהדביקות שלהם בנותן התורה, תצא מהכלים כאשר תתבונן על קיום המצוות של העם שלנו, אשר אתה בתוכו ושמך רשום בקרבו. אתה שם - אתה בפנים, אל דאגה.

כי לכל העם באהבה ובמורא, ברגש ובהתפעלות,
ובשמחה!


יפה מאוד!!!
אך בנוגע לנקודת ההתכללות (מלשון כלל) דווקא אותם הביקורתיים כלפי עצמם מתקשים מאוד לזרום עם הכלל ולהיות חלק ממנו על דרך שאמרו בריה (או שמא חהר''ל) אפי' באלף לא בטיל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מאי 20, 2018 10:31 pm

דבריו הנפלאים והקולעים של שעת הכושר, נכונים תמיד, ונכונים שבעתיים כאשר מדובר בחויות רוחניות הבאות מזמן לזמן.

ליבת הנושא 'סוד היחיד והיחד'. מרוב יחידאיות - חיפוש מקום פרטי ומיוחד בתוך הזמן והמקום, התפקיד והמטרה, נוטה ה'עובד' והמבקש, לשכוח את הכלל. מרוב עיסוק ב'חובת האדם בעולמו', מתרכז האדם בעצמו ובחובתו ומתעלם מקיומו של עולם!

מאידך, הדרך לחשוב על הכלל. על עם ישראל, על הדורות, על הקב"ה, עוברת דרך השתייכות וחיבור לעם הזה, וזו עבודה פנימית - רגשית בפני עצמה.

בלומדי בצעירותי בפוניבז', שמעתי פעם מבעל נפש גדול. בכניסה לעזרת הנשים, ישנו אשנב צר, דרכו ניתן לסקור בסקירה מקיפה וכוללת את כל היכל הישיבה. המראה - בעיצומו של סדר הבוקר מפעים ומדהים. משובב נפש ומלא השראה. מאות בחורים ואברכים, במגוון גילאים, בסימפוניה אדירה של שירת התורה. בניגון ובניצוח, בסערה ובמחול. אם אתה מרגיש חלק מזה, מצבך יציב ואיתן, הולך טוב עם הלימוד ועם החברותא. לבך מתרונן, אתה נעצר לרגע כדי לשאוב כוחות ואנרגיות. תודה לקל, אני חלק מתופעת הענק הזו. והיה אם חלילה, לא הולך כמו שצריך, המראה הזה רק צובט ואוכל אותך. אתה חש כאילו מישהו משליך אותך משם. אינך ראוי ואינך שווה מספיק להיות חלק מזה.

מן המשל לנמשל, על מנת לחוש חלק מן העם, מן היעוד, מן ההיסטוריה, אתה מוכרח, כתנאי ראשון, להרגיש שאתה חלק מזה.
אחרי התבוננות בנקודה זו, הכל נהיה יותר קל.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' מאי 21, 2018 12:13 am

החיד"א, ספר 'לב דוד', פרק לא
ויזהר כי הגם שיש לשמוח ולאכול, וכמו שמצינו בגדולי עולם שמחים ישבעו ויתענגו, מ"מ יקיים וגילו ברעדה, כי התורה נתנה ברתת ואימה, וגם הוא זמן דין על פירות האיל'ן. עוד יוסיף אומץ לתת חלק ביום לתורה כיד ה' הטובה עליו, ויום קדוש כזה אל ישלחנו ריקם מלמוד התורה. והשם ארחותיו, מוצא מקום לנוח מעט ולשמוח בשמחת יום טוב בסעודה, וללמוד תורה ביום שקבלנוה.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ג' מאי 22, 2018 5:12 pm

א. לא בענין הקונטרס אלא בענין כותרת האשכול
העבודה הנכונה בחג השבועות היא הנפת שתי הלחם עם שני כבשים לשלמים והקרבת עוד קרבנות עולה וחטאת בגלל הלחם ועוד קרבנות מוסף.
ב. לגבי טענת הרב משולש שלא נמצא בחז"ל עיסוק רוחני בקשר לשמחה - הנה מצינו "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ולכן אבל ובת"ב אסור בלימוד תורה ומינה שמקיימים בלימוד שמחת יו"ט וכן השאגת אריה בהלכ' יו"ט מסביר מדוע את "חציו לה'" למדו מפסוק "עצרת לה'" ולא מ"ממשמחי לב" והסביר שהלימוד ההוא הוא כדי לקבוע את השיעור
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ד' מאי 23, 2018 5:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ג' מאי 22, 2018 8:02 pm

אין ספק שהתורה משמחת, אבל אין מקיימים בזה מצות "ושמחת בחגיך".

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 23, 2018 5:26 pm

השאגת אריה טוען שכן

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 23, 2018 6:00 pm

כדכד כתב:השאגת אריה טוען שכן

איך הוא מסביר את הגמ' בפסחים, הרי מבואר שרק אליבא דר' יהושע איכא מצות שמחה - ולכן לדעתו חציו לכם באכילה ושתיה ולא בלימוד התורה, אבל לר"א ליכא מצות שמחה לבד מעצרת ולכן סגי שיהא יושב ושונה כל היום.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 23, 2018 6:14 pm

אשמח למי שיעלה את לשון השאגת אריה ונוכל לראות מה כוונתו.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' מאי 23, 2018 6:14 pm

משוש דורים כתב:שמעתי פעם מהגרז"נ גולדברג שליט"א שפעם התארח בר"ה אצל חמיו מרן הגרש"ז זצ"ל (לשמו ולזכרו תאות נפש), וסיפר לו כי הגר"מ סאלאווייציק (אחי הגרי"ז) הגיע פעם להקריא את התקיעות וראה את התוקע שהיה יהודי חסידי מתמוגג בדמעותיו, פנה ואמר לו: וכי בזמן אכילת מצה אתה גם בוכה? הרי מצות התורה היא ויש לעשותה בשמחה.

לפני הזעזוע של הגרש"ז, אפשר לשאול על עצם השאלה? וכי יהודי ירא ושלם לא יכול להתגעגע למצוה באופן כזה שכאשר תבוא לידו ויקיימנה יזלגו עיניו דמעות שליש?

ומעשה מופלא בענין זה:

כ"ק אדמו"ר מסלונים שליט"א סיפר פעם תחת אחד השיחים אודות ליל הסדר במחיצת זקנו [מצד רעייתו ע"ה] בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ זיע"א. כידוע, אצל בעל 'אמרי חיים' זיע"א היתה מצות אכילת מצה, ה'שפיץ' של כל השנה. בכל ימות השנה היה שומר ומצפה לליל שימורים, אז יזכה לקיים את המצוה הגדולה.

אדמו"ר מסלונים שליט"א שהה במחיצתו בעריכת הסדר מספר פעמים. וכך סיפר: במהלך אמירת ההגדה, היו יושבים בני האמרי חיים ותלמידיו סביבו, ומביטים בזיו פניו המאירים, כיצד 'בער' ולהט באמירת ההגדה. ואילו אני, ישבתי והבטתי בהגדה שלפני, ואמרתיה יחד עם כל המסובים. כאשר הגיעה עת דודים - קיום המצוה אליה כה השתוקק, פנו כולם לעסוק בעניניהם. רבי משהל'ה [בעל ישועות משה] פתח ספר חסידי, רבי מרדכיל'ה [ממאנסי] פתח 'קצות', וכן שאר תלמידיו ומקורביו הגדולים, עסקו כל אחד בעניניו הוא. ואילו אני, או-אז נפניתי להביט בפניו הקדושות של זקני, כיצד הוא אוכל את המצה אליה השתוקק כ"כ. ראיתיו יושב בהסבה עם המצה בידו, והוא אוכל אותה בהתלהבות גדולה, כאשר שני עיניו זולגות דמעות כנחלים...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 23, 2018 6:14 pm

הוא לא "מסביר את הגמרא בפסחים". הוא דן בגמרא בפסחים.
הוא שואל מדוע הגמרא אומרת שנחלקו בפרוש הפסוקים "עצרת לה' אלקיך" ו"עצרת תהיה לכם" אם כולו לה' או כולו לכם כדעת ר"א או חציו לה' וחציו לכם כדעת ר' יהושע הרי הוא השאג"א הוכיח שיוצאים ידי חובת שמחת יו"ט בכל דבר המשמח והרי לימוד תורה משמח כמו שכתוב "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכותב שמה שדנה הגמרא מהפסוק "עצרת לה' אלקיך" הוא רק כדי לקבוע מה שיעור לימוד התורה ביו"ט (חציו או כולו) ולא לעצם העובדה שהלימוד הוא חלק משמחת יו"ט.
לסיכום, הלימוד הוא חלק משמחת היו"ט אבל לא חלק מדין "לכם" אלא חלק מדין "לה'".
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ד' מאי 23, 2018 6:16 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2273
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ד' מאי 23, 2018 6:15 pm

שעת הכושר כתב:נקודה נוספת, כללית יותר.

בכל זמן של עבודה מסויימת, או אפילו בכל תפילת שמו"ע, יכול להיות שאדם יחשוב על רוממות הענין וגודל המעלה, ויכול להיות שהוא יהיה עסוק ומוטרד האם אני עושה את זה מספיק טוב.
לדוגמא - שבת. אפשר להיות שרוי בשמחה והתפעלות על האי יומא רבא, ואפשר להלך לחוץ ומדוכדך שאולי אני לא מספיק מרגיש את הנשמה יתירה או לא מספיק מתעורר באמונה וכדומה.

דוגמא נוספת - שבועות.
הקושי לשמוח נובע מכך, כי לפי החינוך וההרגל שלנו, אז דבר ראשון אדם שואל את עצמו "איפה אני בתמונה". נכון שהקב"ה בא מסיני הופיע וזרח ואתא, אבל האם אני מרגיש את זה באמת או רק בכאילו, וכיצד בכלל אני יכול לשמוח אם אתמול באמצע סדר א יצאתי לפטפט חצי שעה.

אדוני היקר, תעזוב רגע את עצמך, ותפסיק לחשוב האם השבועות הפרטי שלך היה מספיק מרומם/לחוץ/שמח/מתפעל כפי שצריך להיות. תחשוב על העם כולו, השכונה שלך, החברים שלך, בבית הכנסת בכולל ובישיבה ובמשפחה, תחשוב רגע על הדורות הקודמים, באיטליה ובגליציה, (לבעלי מעוף; אפשר גם על הדורות הבאים), ותצרף בעיני רוחך את כל לימוד התורה שלהם כל ימי חייהם, את דביקותם במצוות, את כיסופיהם לפסגת הר סיני, את חרדתם מקול השופר, ואת יראתם ודקדוקם בהליכה בדרכי השם. זה עצום. חביבי אל תדאג, אתה חלק מהתמונה הזאת, גם בלי שתסתכל כל הזמן בראי על עצמך.

משכבר הימים ראיתי בחידושי המאירי היכן שהוא, שמעלת תפילה בציבור כי עי"ז אדם נמשך יותר לכוין. (וכדרכו שאינו מפרש הענינים באופן סגולי). אמנם לפי ההרגל שלנו היה קשה עלי דבר זה, אדרבה, נוכחותם של אנשים מסביב מפריעה היא את הכוונה, את החפירה במעמקי החיבור.

אבל הדבר פשוט אצל מי שמורגל לראות את עצמו בתור 'חלק' מהעם, לא בדיד. כי כל המחשבות והספיקות והבלבולים זה רק כאשר אדם עסוק בעצמו, לרגעים יבחננו ולבקרים יפקדנו. חבר יקר, תעשה טובה תעזוב את עצמך קצת! ודאי ודאי, פעם בשבוע תעשה חשבון הנפש אישי אישי אישי, אבל התפילות שלך והלימוד שלך והשבת שלך והפסח שלך הרי הם לא רק סוגיא עצמית למדוד את ההתקדמות שלך ולספק סחורה לחשבון הנפש. זה עבודה שבאה מתוך כל העם שאתה נולדת בו ותישאר בו לעולם, ומי כעמך ישראל.

אז באמצע הלילה בשעה 2.30 אם תרגיש קצת עייפות, ובכלל יכנסו לך קצת מחשבות שהלימוד כעת איננו במסירה גמורה כראוי, ומי יודע מה יהיה הלאה, והאם אני ממש ממש או לא ממש ממש. צא מעצמך, צא מביהכנ"ס, תשאף אויר, תחזור חזרה ותסתכל על אחרים. תתפעל מההתלהבות של האחים שלך כשהם לומדים תורה, תיהנה מהדביקות שלהם בנותן התורה, תצא מהכלים כאשר תתבונן על קיום המצוות של העם שלנו, אשר אתה בתוכו ושמך רשום בקרבו. אתה שם - אתה בפנים, אל דאגה.

כי לכל העם באהבה ובמורא, ברגש ובהתפעלות,
ובשמחה!

דבריך קילורין לעינין... וכבר אמרו צדיקים: זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו. בו - בה', בו - ביום. לא נאמר נגילה ונשמחה בנו...

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 23, 2018 6:17 pm

משולש כתב:אשמח למי שיעלה את לשון השאגת אריה ונוכל לראות מה כוונתו.

זה לא ענין של כוונות.
מה שכתבתי בשמו הוא כותב. לא מתכוון לכתוב.
הדברים בשאגת אריה הלכות יום טוב סימן ס"ט באמצע הדברים על חיוב שמחת יו"ט לנשים

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 23, 2018 6:47 pm

רבי כדכד, עיינתי בשאג"א וראיתי דבריך כנים ונכוחים למבין.

אמנם עדיין ניתן לומר שמי שלא עושה "חציו לכם" אינו מקיים מצות "ושמחת בחגיך" והרי הוא כמו שנטל לולב ללא אתרוג או ציצית עם שלוש כנפות.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 23, 2018 7:31 pm

כדכד כתב:הוא לא "מסביר את הגמרא בפסחים". הוא דן בגמרא בפסחים.
הוא שואל מדוע הגמרא אומרת שנחלקו בפרוש הפסוקים "עצרת לה' אלקיך" ו"עצרת תהיה לכם" אם כולו לה' או כולו לכם כדעת ר"א או חציו לה' וחציו לכם כדעת ר' יהושע הרי הוא השאג"א הוכיח שיוצאים ידי חובת שמחת יו"ט בכל דבר המשמח והרי לימוד תורה משמח כמו שכתוב "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכותב שמה שדנה הגמרא מהפסוק "עצרת לה' אלקיך" הוא רק כדי לקבוע מה שיעור לימוד התורה ביו"ט (חציו או כולו) ולא לעצם העובדה שהלימוד הוא חלק משמחת יו"ט.
לסיכום, הלימוד הוא חלק משמחת היו"ט אבל לא חלק מדין "לכם" אלא חלק מדין "לה'".

לא הבנתי, אעתיק לך לשון הגמ': "רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש". מבואר שדעת ר' יהושע היא ששמחת יו"ט נמי מצוה היא, לעומת דעת ר' אליעזר שאינו מצוה, לא כן?

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי מעט דבש » ד' מאי 23, 2018 7:43 pm

"שמחת יום טוב" בגמרא היא כינוי לשמחה במאכל ומשתה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 23, 2018 7:54 pm

מעט דבש כתב:"שמחת יום טוב" בגמרא היא כינוי לשמחה במאכל ומשתה.

לעומת כוונת התורה "ושמחת" שזה כל מיני שמחה כולל (בעיקר) לימוד תורה.

אמנם כשהרצתי הדברים לפני ת"ח אחד אמר לי בשם הגרי"ש שלא כל אחד הוא בדרגה של שמחה בתורה.
ועניתי לו שסו"ס ההלכה נפסקה לכל כלל ישראל שיש מצוה של לימוד תורה ביו"ט (חוץ מהמצווה הרגילה של "ודברת בם" יש מצוה מיוחדת ביום טוב ללמוד תורה משום שמחת יו"ט).
ואולי מי שלא נהנה מלימוד תורה הרי הוא כמו מי שאינו נהנה מיין או מבשר שאינו חייב בהם. וצ"ע.

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי בן אדם » ד' מאי 23, 2018 8:56 pm

משולש כתב:ואולי מי שלא נהנה מלימוד תורה הרי הוא כמו מי שאינו נהנה מיין או מבשר שאינו חייב בהם. וצ"ע.

האם מצאנו בפוסקים מי שדן בזה - במי שאינו נהנה מיין אם יוצא יד"ח שמחה בשאר דברים המענגים ומשמחים?

כ"חסיד" גדול למהגי אשכנז ופרקפורט דמיין, כנראה ידוע לך שבעל היוסף אומץ מסתפק בזה

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי שעת הכושר » ד' מאי 23, 2018 10:43 pm

פלגינן כתב:
שעת הכושר כתב:נקודה נוספת, כללית יותר.

בכל זמן של עבודה מסויימת, או אפילו בכל תפילת שמו"ע, יכול להיות שאדם יחשוב על רוממות הענין וגודל המעלה, ויכול להיות שהוא יהיה עסוק ומוטרד האם אני עושה את זה מספיק טוב.
לדוגמא - שבת. אפשר להיות שרוי בשמחה והתפעלות על האי יומא רבא, ואפשר להלך לחוץ ומדוכדך שאולי אני לא מספיק מרגיש את הנשמה יתירה או לא מספיק מתעורר באמונה וכדומה.

דוגמא נוספת - שבועות.
הקושי לשמוח נובע מכך, כי לפי החינוך וההרגל שלנו, אז דבר ראשון אדם שואל את עצמו "איפה אני בתמונה". נכון שהקב"ה בא מסיני הופיע וזרח ואתא, אבל האם אני מרגיש את זה באמת או רק בכאילו, וכיצד בכלל אני יכול לשמוח אם אתמול באמצע סדר א יצאתי לפטפט חצי שעה.

אדוני היקר, תעזוב רגע את עצמך, ותפסיק לחשוב האם השבועות הפרטי שלך היה מספיק מרומם/לחוץ/שמח/מתפעל כפי שצריך להיות. תחשוב על העם כולו, השכונה שלך, החברים שלך, בבית הכנסת בכולל ובישיבה ובמשפחה, תחשוב רגע על הדורות הקודמים, באיטליה ובגליציה, (לבעלי מעוף; אפשר גם על הדורות הבאים), ותצרף בעיני רוחך את כל לימוד התורה שלהם כל ימי חייהם, את דביקותם במצוות, את כיסופיהם לפסגת הר סיני, את חרדתם מקול השופר, ואת יראתם ודקדוקם בהליכה בדרכי השם. זה עצום. חביבי אל תדאג, אתה חלק מהתמונה הזאת, גם בלי שתסתכל כל הזמן בראי על עצמך.

משכבר הימים ראיתי בחידושי המאירי היכן שהוא, שמעלת תפילה בציבור כי עי"ז אדם נמשך יותר לכוין. (וכדרכו שאינו מפרש הענינים באופן סגולי). אמנם לפי ההרגל שלנו היה קשה עלי דבר זה, אדרבה, נוכחותם של אנשים מסביב מפריעה היא את הכוונה, את החפירה במעמקי החיבור.

אבל הדבר פשוט אצל מי שמורגל לראות את עצמו בתור 'חלק' מהעם, לא בדיד. כי כל המחשבות והספיקות והבלבולים זה רק כאשר אדם עסוק בעצמו, לרגעים יבחננו ולבקרים יפקדנו. חבר יקר, תעשה טובה תעזוב את עצמך קצת! ודאי ודאי, פעם בשבוע תעשה חשבון הנפש אישי אישי אישי, אבל התפילות שלך והלימוד שלך והשבת שלך והפסח שלך הרי הם לא רק סוגיא עצמית למדוד את ההתקדמות שלך ולספק סחורה לחשבון הנפש. זה עבודה שבאה מתוך כל העם שאתה נולדת בו ותישאר בו לעולם, ומי כעמך ישראל.

אז באמצע הלילה בשעה 2.30 אם תרגיש קצת עייפות, ובכלל יכנסו לך קצת מחשבות שהלימוד כעת איננו במסירה גמורה כראוי, ומי יודע מה יהיה הלאה, והאם אני ממש ממש או לא ממש ממש. צא מעצמך, צא מביהכנ"ס, תשאף אויר, תחזור חזרה ותסתכל על אחרים. תתפעל מההתלהבות של האחים שלך כשהם לומדים תורה, תיהנה מהדביקות שלהם בנותן התורה, תצא מהכלים כאשר תתבונן על קיום המצוות של העם שלנו, אשר אתה בתוכו ושמך רשום בקרבו. אתה שם - אתה בפנים, אל דאגה.

כי לכל העם באהבה ובמורא, ברגש ובהתפעלות,
ובשמחה!

דברים נאים ולוואי שיתקבלו גם על לבם של בוגרי שיטת המוסר הצרוף והנוקב, אך לא רק.
מתקשר למחלוקת עתיקה הקרובה לכך, האם היהדות היא תאוצנטרית או אנתרופוצנטרית, כשבגדול ניתן לומר שזו מחלוקת חסידים ומתנגדים...



ארצה להעיר עוד נקודה קטנה, שיש בה כדי להקל גם על המחונכים על ברכי המוסר הצרוף והנוקב.

גם אם נניח שהעבודה האמיתית בכל תחום צריכה להיות מלווה בהרבה מבט אישי ביקורתי פנימה, עדיין צריך להיזהר מלהיות בכלל 'קטני אמנה'.

במה דברים אמורים? פורים כדוגמא. הלימוד שלנו מאותו מאורע הוא כי ה' קרוב אלינו בכל קראינו אליו, ע"י הצומות וזעקתם זכינו לישועתו.
בעל האופי הלחוץ והקטנוני חייב לראות אצל עצמו הפקת לקחים מיידית, התפילה של פורים בעצמה כבר צריכה לעוף לגובה, אחרת סימן שלא הפנמתי כראוי. וכך קיבלנו את "יום תפילה" של פורים במקום "יום שמחה", (כוונתי עוד טרם עידן הכוללים של אותו היום).
אבל מותר להיות קצת רחב יותר ורגוע יותר. לאמור; היום נשיש ונשמח על כך ש"מי גוי גדול" וכו', וממילא בתקופה שאחר כך, אם מיד אם לאחר זמן, תבוא התעוררות בתפילה.
כנ"ל גם בשבועות, האם השמחה בקבלת התורה חייבת להשפיע כאן ועכשיו על לימוד ברציפות 10 שעות בלי הפסקה? להשפעה יש תהליך איטי, לא בהכרח מיידי.
אז היום נשמח במאכל ומשתה על שבחר בנו ונתן לנו, ועוד חודש כאשר נתלבט האם ללמוד ביום שישי אחה"צ או ליסוע לשירתון, תבוא השמחה ותכריע.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 24, 2018 11:03 am

בן אדם כתב:
כדכד כתב:הוא לא "מסביר את הגמרא בפסחים". הוא דן בגמרא בפסחים.
הוא שואל מדוע הגמרא אומרת שנחלקו בפרוש הפסוקים "עצרת לה' אלקיך" ו"עצרת תהיה לכם" אם כולו לה' או כולו לכם כדעת ר"א או חציו לה' וחציו לכם כדעת ר' יהושע הרי הוא השאג"א הוכיח שיוצאים ידי חובת שמחת יו"ט בכל דבר המשמח והרי לימוד תורה משמח כמו שכתוב "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכותב שמה שדנה הגמרא מהפסוק "עצרת לה' אלקיך" הוא רק כדי לקבוע מה שיעור לימוד התורה ביו"ט (חציו או כולו) ולא לעצם העובדה שהלימוד הוא חלק משמחת יו"ט.
לסיכום, הלימוד הוא חלק משמחת היו"ט אבל לא חלק מדין "לכם" אלא חלק מדין "לה'".

לא הבנתי, אעתיק לך לשון הגמ': "רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש". מבואר שדעת ר' יהושע היא ששמחת יו"ט נמי מצוה היא, לעומת דעת ר' אליעזר שאינו מצוה, לא כן?

כוונת הגמרא שם היא להסביר מדוע סובר רבי יהושע שכשנאסר לעשות לצורך אוכל נפש ביו"ט דברים שניתן היה לעשותם מערב יו"ט ואפילו הם דרבנן זה נחשב שהיאסור דוחה דבר שהוא לצורך אוכל נפש כי לדעת ר' יהושע שמחת יו"ט באכילה ושתיה נחשבת מצוה כי צריך גם לכם ולעומתו ר"א אומר לו שם במשנה "מה זו ראיה רשות למצוה" כי לשיטתו השמחה ביו"ט ע"י אכילה ושתיה היא רשות שכן לשיטתו אפשר לקיים את המצוה של שמחת יו"ט רק ע"י לימוד

בן אדם
הודעות: 431
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 6:15 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי בן אדם » ה' מאי 24, 2018 11:41 am

כדכד כתב:
בן אדם כתב:
כדכד כתב:הוא לא "מסביר את הגמרא בפסחים". הוא דן בגמרא בפסחים.
הוא שואל מדוע הגמרא אומרת שנחלקו בפרוש הפסוקים "עצרת לה' אלקיך" ו"עצרת תהיה לכם" אם כולו לה' או כולו לכם כדעת ר"א או חציו לה' וחציו לכם כדעת ר' יהושע הרי הוא השאג"א הוכיח שיוצאים ידי חובת שמחת יו"ט בכל דבר המשמח והרי לימוד תורה משמח כמו שכתוב "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכותב שמה שדנה הגמרא מהפסוק "עצרת לה' אלקיך" הוא רק כדי לקבוע מה שיעור לימוד התורה ביו"ט (חציו או כולו) ולא לעצם העובדה שהלימוד הוא חלק משמחת יו"ט.
לסיכום, הלימוד הוא חלק משמחת היו"ט אבל לא חלק מדין "לכם" אלא חלק מדין "לה'".

לא הבנתי, אעתיק לך לשון הגמ': "רבי יהושע לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב נמי מצוה היא. דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש". מבואר שדעת ר' יהושע היא ששמחת יו"ט נמי מצוה היא, לעומת דעת ר' אליעזר שאינו מצוה, לא כן?

כוונת הגמרא שם היא להסביר מדוע סובר רבי יהושע שכשנאסר לעשות לצורך אוכל נפש ביו"ט דברים שניתן היה לעשותם מערב יו"ט ואפילו הם דרבנן זה נחשב שהיאסור דוחה דבר שהוא לצורך אוכל נפש כי לדעת ר' יהושע שמחת יו"ט באכילה ושתיה נחשבת מצוה כי צריך גם לכם ולעומתו ר"א אומר לו שם במשנה "מה זו ראיה רשות למצוה" כי לשיטתו השמחה ביו"ט ע"י אכילה ושתיה היא רשות שכן לשיטתו אפשר לקיים את המצוה של שמחת יו"ט רק ע"י לימוד

זה קצת דחוק בלשון הגמ', אבל אם קבלה נקבל

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי כדכד » ה' מאי 24, 2018 12:13 pm

וכי תעלה על דעתך שלדעת ר"א אין מצות שמחת יו"ט?
מקובלני מרבותי שעדיף לדחוק בלשון מבסברה. אולם בנ"ד, ברור מתוך ההקשר שדברי הגמרא מכוונים למה שכתבתי וכנראה קושייתך מצד המלים שלר' יהושע שמחת יו"ט מצוה ומינה שלר"א לא אבל נראה לי שהגמרא בהקשרה הנכון מוסברת כמו שהסברתיה אפילו בלי דוחק בלשון

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 24, 2018 1:00 pm

סתם שאלה צדדית. לפי רבי אליעזר למה התורה התירה אוכל נפש ביום טוב אם אין מצוה לאכול.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי דרומי » ה' מאי 24, 2018 1:18 pm

זו שאלה שחזקה בעיקר לגבי ראש השנה, שאינו יום שמחה וכבר דנו בזה בפורומנו.

אבל כמובן שעצם ההנחה לא מוסכמת, כי אפשר לפרש את היתר אוכל נפש שמלכתחילה לא נאסרו מלאכות אלו כלל, מחמת שיו"ט במהותו קדושתו פחותה ועל כן אין איסור במלאכות אלו וכבר נידון הענין בספרי האחרונים

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: העבודה הנכונה בחג השבועות

הודעהעל ידי משולש » ה' מאי 24, 2018 1:24 pm

קשה להבין שהכוונה לקדושה פחותה, כי במקרה רק מלאכות של אוכל הותרו. האם דווקא מלאכות אלו יצאו במקרה הראשונות להידחות החוצה?


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים