מקובל בספרים ובקונטרסים וכו' לכתוב 'הקדשה', לרוב על שם בעל יארצייט וכיו"ב.
בדרך כלל הנוסח הוא 'לעילוי נשמת', אולם ראיתי לפעמים שכותבים 'לזכרון' פב"פ או 'לזכר נשמת'.
במבט ראשון חשבתי שאולי הביטוי 'לעילוי נשמת' יש בו איזה חוסר כבוד להמנוח, כאילו אין נשמתו מעולה מספיק, ולכן יש שכתבו 'לזכרון' שבזה אין חשש.
האם יש דברים בגו?