כדכד כתב:מח' רבנן ור' יהודה על הכתוב "לא יגלה כנף אביו" עם מתייחס גם לאנוסת אביו או לא (ולכאורה ה"ה מפותה יהיה מותר לרבנן)
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את ההתייחסות לאם אחיותיו. אתה מדבר על אנוסת אביו. זה מחלוקת ר"י ורבנן יבמות ד א.
אוצר החכמה כתב:אז מה אתה שואל?
כדכד כתב:מהסוגיה עולה שצריך מקור לאסור ולא להתיר
אוצר החכמה כתב:חשבתי בהתחלה שלזה כוונתך. אבל לא הבנתי למה עולה בדעתך דבר כזה. אין סימטריה באיסורים אלו. אחות אביו אסורה ובת אחיו מותרת.
אוצר החכמה כתב:אני משתומם עליך. אתה מניח הנחה ושואל שאלה איפה מצאת את דין הסימטריה הזה?
אוצר החכמה כתב:בכל מקרה אני רוצה להבין את שאלתך אם היא ילדה בנים לאביו גם אז אתה שואל? או שלדעתך יהיה הבדל בזה בין ילדה לו בנים או בנות?
אוצר החכמה כתב:דברתי על הסימטריה ההלכתית ולהיפך אני משתומם שאתה חושב שצריך מקור על זה שמותר הלא זה פשוט אליבא דרבנן.
שאלתי לדעתך על ההבדל בין בנים לבנות אליבא דרבנן. (אליבא דר"י תמיד אסור).
על כל פנים אם אתה מבין שאין הבדל אליבא דרבנן ציינתי לך מקור. בגמרא יבמות י ע"ב היה אמו אנוסת אביו ונישאת לאחיו מאביו הא קמן שאע"פ שיש לאביו של אחיו בן מאנוסתו נשא אותה אחיו.
אוצר החכמה כתב:לענ"ד התשובה פשוטה כי לא עלה על דעתם שהסימטריה הזאת היא סיבה לאסור.
אוצר החכמה כתב:אגב יש לי סימטריה יפה. בת אמו אסורה. אם בתו מותרת.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין אתה צריך מקור שאדם רשאי להחזיר גרושתו או לשאת את אנוסתו? שני דברים מפורשים בתורה.
אוצר החכמה כתב:אני לא מצליח להבין את דרך החשיבה שלך.
עלה בדעתך רעיון (ללא שום מקור) שיש סימטריה באיסורים האלה.
ומעתה כשכתוב בתורה בפירוש שאדם חייב לשאת את אנוסתו. אפשר לשאול אולי מיירי שלא הרתה (שהרי אין אשה מתעברת מביאה ראשונה וודאי לא מיירי בשלטה בעצמה... )אבל אם היא הרתה וילדה בת אין את הדין הזה. ולא די בזה שאף אחד לא ציין דבר כזה אלא שמזה שלא כתוב להיפך אפשר לשאול אולי זה באמת כך ולהתפלא למה לא כתוב בפירוש שזה אחרת?
אותו דבר במחזיר גרושותו. אבל שם אפשר להמציא הותרה...
למה לא להגיד פשוט שאין שום מקום לרעיון הזה.
להבנתי זה כמו שמישהו יבא ויאמר אולי מי שיש לו קרחת אין בו את הדין של לא יוכל שלחה. ואמנם זה לא כתוב בתורה אבל למה לא כתוב הפוך?
דהיינו שאחיו נשא את אמו אנוסת אביו.יבמות י' ע"א כתב:אמו פעמים פוטרת צרתה ופעמים אינה פוטרת צרתה כיצד היתה אמו נשואת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שאין פוטרת צרתה היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.
צורב מתחיל כתב:אני לא בטוח שהבנתי את הנידון, אבל בכל זאת:דהיינו שאחיו נשא את אמו אנוסת אביו.יבמות י' ע"א כתב:אמו פעמים פוטרת צרתה ופעמים אינה פוטרת צרתה כיצד היתה אמו נשואת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שאין פוטרת צרתה היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.
הפשטן כתב:צורב מתחיל כתב:אני לא בטוח שהבנתי את הנידון, אבל בכל זאת:דהיינו שאחיו נשא את אמו אנוסת אביו.יבמות י' ע"א כתב:אמו פעמים פוטרת צרתה ופעמים אינה פוטרת צרתה כיצד היתה אמו נשואת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שאין פוטרת צרתה היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה.
viewtopic.php?f=17&t=40372&p=461507#p461483
אוצר החכמה כתב:למה לא הבנת? הבנת והבאת ראיה נכונה.
רק לא שמת לב שהבאתי כבר אותה.
צורב מתחיל כתב:אוצר החכמה כתב:למה לא הבנת? הבנת והבאת ראיה נכונה.
רק לא שמת לב שהבאתי כבר אותה.
אבל אם יש גמ' מפורשת שמותר, והיא לא נעלמה מעיני השואל, אז מה השאלה?
עזריאל ברגר כתב:לא רק שאין סימטריה בעריות, ואין במה מצינו בעריות, אפילו קל-וחומר אין בעריות:
בת בנו ובת בתו - בשריפה.
בת בן אשתו ובת בן אשתו - בשריפה.
אם אבי אשתו ואם אם אשתו - בשריפה.
אם אביו ואם אמו - אין בהן איסור דאורייתא כלל!!! (הן מהשניות)
או בקיצור, בעברית מדוברת:
סבתא של אשתי - ערווה עלי, וסבתא שלי - איננה ערווה.
מדוע לא למדוה בק"ו?
כנראה הבינו חז"ל שאין ק"ו בעריות (כנראה בגלל שיש שם יותר משני כתובים הבאים כאחד וכיו"ב).
הפשטן כתב:אחרי שהפוסקים דנו בשאלה האם מותרת לו מפותתו שהיא אם-אמו, או בת-בתו, או בת-אמו, למה לא דנו בשאלה הסימטרית האם מותרת לו מפותתו שהיא אם-בתו.
ארזי ביתר כתב:הפשטן כתב:אחרי שהפוסקים דנו בשאלה האם מותרת לו מפותתו שהיא אם-אמו, או בת-בתו, או בת-אמו, למה לא דנו בשאלה הסימטרית האם מותרת לו מפותתו שהיא אם-בתו.
עזריאל ברגר כתב:זיל קרי בי רב הוא:
מהר ימהרנה לו לאשה, ולו תהיה לאשה.
עזריאל ברגר כתב:ועוד, לא מצינו בשום מקום שלידת ילד/ה תאסור אשה על איש.
עזריאל ברגר כתב:ועוד, שהוא דבר לא הגיוני לחלוטין.
צורב מתחיל כתב:השאלה האם בכלל יש שם כזה שנקרא "אם בתו" או "אם אחיותיו".
צורב מתחיל כתב:אולי כשהקשר ביניהם נובע ממקום אחר, השם הנכון הוא "מפותתו" / "אנוסתו", או "מפותת אביו" / "אנוסת אביו". ולידת הילדים שבינתיים לא שינתה את שמה.
צורב מתחיל כתב:השם מפותתו מביע את קרבתם יותר מהשם אם בתו וכו'.
עזריאל ברגר כתב:לא רק שאין סימטריה בעריות, ואין מה מצינו בעריות, אפילו קל-וחומר אין בעריות:
בת בנו ובת בתו - בשריפה.
בת בן אשתו ובת בת אשתו - בשריפה.
אם אבי אשתו ואם אם אשתו - בשריפה.
אם אביו ואם אמו - אין בהן איסור דאורייתא כלל!!! (הן מהשניות)
או בקיצור, בעברית מדוברת:
סבתא של אשתי - ערווה עלי, וסבתא שלי - איננה ערווה.
הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:זיל קרי בי רב הוא:
מהר ימהרנה לו לאשה, ולו תהיה לאשה.
ולטעמיך, האם הפסוק מדבר על כל מפותה, כולל על מפותתו שהיא - בת-אמו - או בת-בתו, וכדומה? אלא מאי אית לך למימר, דקרא - לא מיירי בכל מפותה - אלא מיירי רק במפותה שאינה אסורה מטעמא אחרינא, ועל זה הבן שואל: האם זה שהיא אם-בתו - הוי טעמא לאוסרה אע"ג דהיא מפותתו.
בקיצור: השאלה שלי היא, האם יש לחלק בין בת-אמו (ובת-בתו וכדומה) לבין אם-בתו, וא"ת - דיש לחלק ביניהן - ודאם-בתו מותרת, א"כ תצוץ השאלה - למה לא דנו הפוסקים בהיתר הזה - כשם שדנו בהיתרים אחרים כגון בבת-אחותו ובבת-אשת-אביו וכדומה.
הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:ועוד, לא מצינו בשום מקום שלידת ילד/ה תאסור אשה על איש.
מצינו, דאע"ג דאלמנת ראובן שלא ילדה לו בנים מותרת לאחיו שמעון, מ"מ אלמנת-ראובן שילדה לו בנים אסורה לאחיו שמעון.
הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:ועוד, שהוא דבר לא הגיוני לחלוטין.
זאת לא טענה. גם פרה אדומה היא דבר לא הגיוני לחלוטין. והאם הגיוני שלשמעון יהיה מותר ליבם את אלמנת אחיו ראובן, אע"ג דבעלמא אלמנת-ראובן שילדה לו בנים, אסורה על שמעון?
עזריאל ברגר כתב:הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:זיל קרי בי רב הוא:
מהר ימהרנה לו לאשה, ולו תהיה לאשה.
ולטעמיך, האם הפסוק מדבר על כל מפותה, כולל על מפותתו שהיא - בת-אמו - או בת-בתו, וכדומה? אלא מאי אית לך למימר, דקרא - לא מיירי בכל מפותה - אלא מיירי רק במפותה שאינה אסורה מטעמא אחרינא, ועל זה הבן שואל: האם זה שהיא אם-בתו - הוי טעמא לאוסרה אע"ג דהיא מפותתו.
בקיצור: השאלה שלי היא, האם יש לחלק בין בת-אמו (ובת-בתו וכדומה) לבין אם-בתו, וא"ת - דיש לחלק ביניהן - ודאם-בתו מותרת, א"כ תצוץ השאלה - למה לא דנו הפוסקים בהיתר הזה - כשם שדנו בהיתרים אחרים כגון בבת-אחותו ובבת-אשת-אביו וכדומה.
התכוונתי לומר שהתורה ציוותה עליו לשאתה לאשה ללא נפק"מ אם התעברה מביאה זו או לא.
עזריאל ברגר כתב:הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:ועוד, לא מצינו בשום מקום שלידת ילד/ה תאסור אשה על איש.
מצינו, דאע"ג דאלמנת ראובן שלא ילדה לו בנים מותרת לאחיו שמעון, מ"מ אלמנת-ראובן שילדה לו בנים אסורה לאחיו שמעון.
לא הלידה אוסרת, אלא נישואיה הראשונים (והא ראיה - שאסורה אפילו לפני מ' יום של הריון, אע"פ שאינה נקראת "אמה" עד שתלד, כדרשת חז"ל על "ובמות אביה ואמה").
עזריאל ברגר כתב:הפשטן כתב:עזריאל ברגר כתב:ועוד, שהוא דבר לא הגיוני לחלוטין.
זאת לא טענה. גם פרה אדומה היא דבר לא הגיוני לחלוטין. והאם הגיוני שלשמעון יהיה מותר ליבם את אלמנת אחיו ראובן, אע"ג דבעלמא אלמנת-ראובן שילדה לו בנים, אסורה על שמעון?
אם זה דבר לא הגיוני לאסור - אז לא צריכים לחפש מקורות להתיר, ולא צריכים לדון בו. בשביל גזירת הכתוב - צריך כתוב.
עזריאל ברגר כתב:שים לב, שלא ייתכן שקשר של ערווה יווצר דווקא בפיתוי ולא בנישואין, והנה אם-בתו שהיא נשואתו - מותרת (מפורש בחז"ל בריבוי מקומות), ואין סברא כלל להחמיר בפיתוי יותר מנישואין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 146 אורחים