מורה צדק כתב:ראיתי בכמה לוחות שהזמן הוא 1 וחצי.
ותמהתי, וכי יש לזה זמן קבוע לפי שעות שוות ביום?
ועוד, גם אם זה בזמן קבוע זה צריך להיות ב 2 וחצי לפי שעון קיץ?
נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו, ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח סובבת בשוה, ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב מעלה אחת, ונקודה זו היא הנקראת גובה. גובה השמש מהלכו בכל עשרה ימים שניה אחת וחצי שניה שהיא שלשים שלישיות, נמצא מהלכו במאה יום חמש עשרה שניות, ומהלכו באלף יום שני חלקים ושלשים שניות, ומהלכו בעשרת אלפים יום חמשה ועשרים חלקים, ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום ארבע שניות ועוד, ומהלכו בשנה סדורה שלש וחמשים שניות. (רמב"ם קדה"ח פי"ב ה"ב)
מורה צדק כתב:אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?
לאכול מיד - היינו לקדש כדי שיזכור שבת בכניסתו ועסי' רע"ג ס"ג, וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק וכ"כ בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג
הבונה כתב:כפי המובא בפרקי דר"א וברש"י על הש"ס (ברכות נט:, שבת קכט:, ערובין נו.) המזלות שצ"ם חנכ"ל שולטים בזה אחר זה, וסימן תחילת הלילות (החל מיום א') כצנ"ש חל"ם, לכן מאדים שולט בשעה א' בליל שבת.
מורה צדק כתב:אבל כשכל הלוח מובנה על שעון קיץ יש לציין זאת, לא כל אחד חכם ויודע מה שאתה כתבת.
מורה צדק כתב:אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?
אצב כתב:מורה צדק כתב:אצב
מה המקור לאי שתיית יין אדום בשעות מסוימות?
האמת היא שאין לי מושג רק כך מקובלני מבית אבא.
מורה צדק כתב:בזמן המולד אין נפק"מ למעשה, אם לא שעת סיום ברכת הלבנה בליל ט"ו, וממילא נפסק להלכה שמברכים כל ליל ט"ו. לעומת שעת התקופה שיש בזה נפק"מ למעשה.
מורה צדק כתב:בזמן המולד אין נפק"מ למעשה, אם לא שעת סיום ברכת הלבנה בליל ט"ו, וממילא נפסק להלכה שמברכים כל ליל ט"ו. לעומת שעת התקופה שיש בזה נפק"מ למעשה.
אצב כתב:גם לעניין קידוש על יין אדום, ידוע שאין לקדש בין שעות מסויימות (תלוי במיקום), מצד זה שכוכב מאדים מאיר באותו זמן. וזה לא משתנה אלא רק בשעון קיץ או חורף.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים