הודעהעל ידי דעת_האברך » ד' יוני 20, 2018 10:32 pm
אבי ז"ל נהג בהמתנה של חמש שעות, ומסתבר לי מאד שנהג כן על פי אביו שהיה מגדולי הרבנים הליטאיים ששימשו ברבנות בארץ הקודש והיה מגזע תרשישים שאביו וזקנו ולמעלה בקודש היו גם כן רבנים חשובים מאד בליטא מצאצאי הגר"א, אך לא זכיתי לשאלו בזה דבר, וכשביררתי אצל דודי ודודתי אם שמעו גם כן מנהג זה מבית אבא לא הצליחו לזכור...
אכן שמעתי מדודתי שזוכרת שאביה (זקני הגאון הנ"ל) הורה לה להיתר באופן שישנה שנת צהריים ביום לאחר הסעודה הבשרית והגיע כבר הלילה, וכמדומני שנסמך בזה על הפרי חדש שמסעודת יום לסעודת לילה חשיב הפרדה לכולי עלמא בצירוף שנת קבע שיש אומרים שמפסקת.
יש בשו"ת דברי יציב שמדבר בזכות המנהג להמתין חמש שעות ועוד ונשמע מדבריו שהיו רבים שנהגו כך, אך אינני זוכר מקומו המדויק.