שייף נפיק כתב:"א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא ... אלא הכי אמר ר' חייא בר אבא"
בפשטות משמע שר' אבא אומר כן, וצ"ב איך מזכיר אביו בשמו, ולא אומר הכי אמר אבא.
קאצ'קלה כתב:אבל הרב משכיל לאיתן ביד אברהם ליו"ד סי' רמב סעיף טו חולק עליהם, ומסתייע מכאן שמותר להזכיר שם האב שלא בפניו אם מקדימים לו תואר 'רבי'.
מה שהקשה במה שאמר ר' יהושע בן קרחה בסנהדרין "זה ר' עקיבא", ולא אמר "זה אבא וחביריו" כו', לעניות דעתי הא נמי לא קשיא, והוא, דאפשר לומר דר' יהושע בן קרחה כשאמר זה כבר אמר "זה אבא וחביריו" כדינו, אלא דהמסדר התלמוד לא ביארו.
מיהו מצינו דוגמא לזה בתוספתא (תרומות פרק ז' הי"ח), אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה מעשה שהלך ר' יוחנן בן ברוקה. ולא אמר מעשה שהלך אבא.
שברי לוחות כתב:ועיין ברכות מ"ח ע"א: 'אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא (אמר רבי יוחנן): שמעון בן שטח דעבד - לגרמיה הוא דעבד, דהכי אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן'.
קראקובער כתב:קאצ'קלה כתב:אבל הרב משכיל לאיתן ביד אברהם ליו"ד סי' רמב סעיף טו חולק עליהם, ומסתייע מכאן שמותר להזכיר שם האב שלא בפניו אם מקדימים לו תואר 'רבי'.
מביאים ראיה גם משבת קטו: אבא חלפתא ובגליון הש"ס במקום כבר העיר על זה.
ושא_נס כתב:לעיל כתב החכם קאצ'קלה: "בדפוסה הראשון של הגהותיו (דיהרנפורט תקס"ג) נדפס: "יתכן להיות הכי א"ר אבא א"ר יוחנן אלו וכו', וע' מ"ק ךב.". וכן נדפס לנכון בדפוסים הבאים: ווין תקס"ו; ווין תקפ"ב; פראג תק"צ; ווין תק"צ; טשערנאוויץ תקצ"ט; ברלין תר"ב; ווין תר"ג; פראג תר"ד; ווין תר"כ; לעמבערג תר"כ; ווארשא תרל"ה".
יש להוסיף גם את הדפוסים הבאים: דיהרנפורט תקע"ו, סלאוויטא תקע"ז (השלישי), סלאוויטא תקצ"ה (הרביעי).
בדפוס פיורדא תקפ"ט: "יתכן להוסיף הכי א"ר אבא א"ר יוחנן...".
בדפוס ווילנא תרי"ט (השני) בשיבוש: "יתכן להיות הכי אמר אבא א"ר יוחנן...".
אותה אבקש כתב:ב"מ כ"ב: א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא, ותי' הגרח"ק שליט"א דהתורגמן אמר, וכקידושין לא:.
מיללער כתב:במס' ב"ק לט: אמר ליה רב אחא בר אביי לרבינא, בשלמא לאביי דאמר פליגי וכו'
מצינו שרב אחא בר אביי מזכיר את אביו אביי בשמו, או שנאמר שרב אחא בר אביי לא היה בנו של האמורא אביי המפורסם (ויש גורסין רב אחא בר אבין)
קראקובער כתב:קאצ'קלה כתב:אבל הרב משכיל לאיתן ביד אברהם ליו"ד סי' רמב סעיף טו חולק עליהם, ומסתייע מכאן שמותר להזכיר שם האב שלא בפניו אם מקדימים לו תואר 'רבי'.
מביאים ראיה גם משבת קטו: אבא חלפתא ובגליון הש"ס במקום כבר העיר על זה.
מיללער כתב:קראקובער כתב:מביאים ראיה גם משבת קטו: אבא חלפתא ובגליון הש"ס במקום כבר העיר על זה.
*קטו.
לא מצאתי בגה"ש שם
חידושי רע"א
אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא. וכתב רש"י ז"ל, אבא של ר"י חלפתא שמו. קשה לי איך הזכיר ר"י את אביו בשמו, הא אמרינן בקידושין, דלא יזכיר אביו בשמו, לא בחייו, ולא במותו. ובני הבן יקיר לי קיר לבבי, רבי שלמה נ"י תירץ לי עפ"י דברי רש"י פרק חלק (דף ק' ע"א ד"ה בשמו), ואינו אומר רבי ומורי פלוני, מבואר דבמקדים שבח לפני שם העצם שרי, וה"ה הכא שהקדים אבא לשם העצם חלפתא, והקשה הוא כעין קושי' זו מפרק בכל מערבין (דף לו ע"א), אר"י אבטולמוס העיד, וכתב רש"י (ד"ה דידי'), ומתני' דרבי אבטולמוס הוא, והיה בינינו מו"מ של דברים בזה, [אב"ה הלא הם כתובים תוך תשובות אבא מארי נ"י בחלק הכתבים].
בקרו טלה כתב:מיללער כתב:קראקובער כתב:מביאים ראיה גם משבת קטו: אבא חלפתא ובגליון הש"ס במקום כבר העיר על זה.
*קטו.
לא מצאתי בגה"ש שםחידושי רע"א
אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא. וכתב רש"י ז"ל, אבא של ר"י חלפתא שמו. קשה לי איך הזכיר ר"י את אביו בשמו, הא אמרינן בקידושין, דלא יזכיר אביו בשמו, לא בחייו, ולא במותו. ובני הבן יקיר לי קיר לבבי, רבי שלמה נ"י תירץ לי עפ"י דברי רש"י פרק חלק (דף ק' ע"א ד"ה בשמו), ואינו אומר רבי ומורי פלוני, מבואר דבמקדים שבח לפני שם העצם שרי, וה"ה הכא שהקדים אבא לשם העצם חלפתא, והקשה הוא כעין קושי' זו מפרק בכל מערבין (דף לו ע"א), אר"י אבטולמוס העיד, וכתב רש"י (ד"ה דידי'), ומתני' דרבי אבטולמוס הוא, והיה בינינו מו"מ של דברים בזה, [אב"ה הלא הם כתובים תוך תשובות אבא מארי נ"י בחלק הכתבים].
קראקובער כתב:מסתבר שלבנו של מרי בר רחל היה מותר לומר אבא מארי.
קאצ'קלה כתב:אותה אבקש כתב:ב"מ כ"ב: א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבא, ותי' הגרח"ק שליט"א דהתורגמן אמר, וכקידושין לא:.
לא ברור אם רב אחא בריה דרבא אכן היה בנו של רבא הידוע. ראה תותו"א בערכו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים