שו"ת מנחת יצחק חלק ג סימן יג
(י) ואגב הנני בזה, בדבר שראיתי לכמה צדיקים, שבעת הקידושא רבה, אף אם לא הי' הקידוש במקום שעשו סעודתם, מ"מ דקדקו שיביאו לחם משנה על השלחן, בשעת הקידוש, דבמקום הסעודה הקבועה דינא הכי, כמבואר בש"ע הרב (סי' ער"א סעי' י"ז), דאע"ג דמעיקר הדין הי' נכון להביא השלחן ערוך עם הפת אחר הקידוש, כדי שיהא ניכר, שבא לכבוד שבת, מ"מ עכשיו ששלחנות שלנו גדולים, וטורח להביאו אחר קידוש, נוהגין להביאו לכתחילה, קודם קידוש, ולפרוס מפה וכו', והא אי אפשר לומר, שיביאו רק הלחם אחר הקידוש, שאם כן יהי' חסר העיקר משלחנו הערוך, שצריך להיות ערוך ומסודר בבואו מביהכ"נ /מבהכ"נ/, בין בלילה, כמבואר בש"ע (סי' רס"ב), ובין ביום כדאיתא (בסי' רפ"ט), ועי' בטו"ז (יו"ד סי' קע"ח סק"ז), בשם הלבוש, בדבר המנהג להיות הלחם משנה כל הלילה, ועי' בטור (או"ח סוס"י רפ"ט), דבאשכנז נוהגין שמניחים השלחן ערוך כל יום השבת, ובמרדכי (פ' כל כתבי) שמשמע שמדינא דגמ' הוי כן, אבל כ"ז דוקא בחדר ושלחן שאוכלין, שייך כל זה, ועי' בתו"ח (שם סי' רס"ב אות ה'), אבל להביא לחם משנה, לחדר אחר, שעושים רק קידושא רבה, עם פת כיסנין, טעמא בעי, ועי' בש"ע הרב (שם סי' רמ"ט בקו"א אות ד' באמצע הדבור), שכתב בפירוש, דא"צ להיות הלחם על השלחן בשעת קידוש, כשאוכל מיני תרגימא מיד עיין שם.
יאיר כתב:מי יכול להביא בבקשה מכאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168786& עמ' 170 ו-374?
ספר 'מעשה רב' ומשמע שהגר"א סבר שלא יהיו החלות על השלחן בזמן הקידוש.
אשר177 כתב:פסחים ק ע"ב
רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא אייתו תכא קמיה פרס מפה וקידש, תניא נמי הכי ושוין שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש...
יישר כח!!בקרו טלה כתב:
פרנקל תאומים כתב:יהיה איך שיהיה, הנחת החלות על השולחן היא קולא ולא חומרא.
פרנקל תאומים כתב:יהיה איך שיהיה, הנחת החלות על השולחן היא קולא ולא חומרא.
גם זו לטובה כתב:נראה דכשם שיש גנאי שבא לביתו ואין שולחנו ערוך, הכא נמי חמיר טפי כשמתחיל כבר הסעודה (קידוש) ועדיין אין שולחנו ערוך, ולכן יתכן שיפה עושים אותם שמקפידים שהחלות יהיו על השלחן (לפחות) מזמן הקידוש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 273 אורחים