פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

דרישה במצות ישוב ארץ ישראל ומשמעותה המעשית, וחקירה בסוגיית מדינת ישראל, סמליה וחגיה במשנת חכמים
ראש
הודעות: 207
הצטרף: ו' אפריל 17, 2015 9:43 am

פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי ראש » ד' יולי 11, 2018 7:51 pm

הנושא שמעניין אותי הוא הלכתי טהור. אעפ"כ הכנסתי לאספקלריא מכיוון שאני מבין שזה יכול בקלות להגיע למחוזות לא רצויים מבחינת מה שאני מחפש. אבל ההכרח לא יגונה.
אנא התייחסו לשאלה ההלכתית.

אחי סיפר לי שלפני שנים כשהיה אחראי על פינוי חללים וכד בצבא, היתה להם שאלה על פינוי חללים בשבת.
ברור שאין בזה פיקוח נפש, כמובן.
אבל מכיוון שזה יורד לירידה מוראלית אצל הרבה חיילים, השאלה היתה האם הדבר נחשב כפיקוח נפש.
הרב מרדכי אליהו פסק להם שיש שיקול כזה של פיקוח נפש לאומי ומוראלי, ושיחללו שבת לשם כך.

אחי מחפש כעת בשביל שאלה שונה מקורות ומראי מקומות.
ני שיש לו ידיעה ברורה בענין זה, נשמח לדעת.

סגי נהור
הודעות: 2425
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' יולי 11, 2018 8:04 pm

ודאי שיש מושג של פיקוח נפש מוראלי, כגון כל מה שהתירו ליולדת וכיו"ב כדי שתתיישב דעתה עליה.
אינני יודע מה ענין לאומיות לכאן.


לענין
הודעות: 753
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי לענין » ד' יולי 11, 2018 10:48 pm

היביע אומר התיר משום כך לפנות חללים במלחמת יום הכפורים. ובארחות רבינו חלק ה' שפך ע"ז דליי חמאה.

חלמישצור
הודעות: 875
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' יולי 11, 2018 10:50 pm

מעט דבש כתב:http://www.daat.ac.il/he-il/tsava-imilhama/diney-tsava/halperin-halalim.htm

וראה עוד כאן (http://www.daat.ac.il/daat/tsava/maamar/benmeir-1.htm) כאן (https://www.zomet.org.il/?CategoryID=39 ... earchParam) ובמאמרו של הרב אודי שורץ '"חוסן לאומי" ומשמעותו ההלכתית', צהר, מ, תשע"ו (http://asif.co.il/wpfb-file/1-12-pdf-135/).

--
אל"מ דרור ויינברג הקדים ושאל בעניין כמה רבנים מההתיישבות אם אפשר לפנות חללים בשבת, ודנו בדבר, והיו שפסקו וכך והיו אחרת (יש על זה תשובות אצל הרב דוב ליאור ב'דבר חברון', הרב רא"ם הכהן ב'בדי אהרן' ועוד), וסוף דבר של"ע נתקיימה הסוגייה בו עצמו. הי"ד.

ראש
הודעות: 207
הצטרף: ו' אפריל 17, 2015 9:43 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי ראש » ה' יולי 12, 2018 1:03 am

לענין כתב:היביע אומר התיר משום כך לפנות חללים במלחמת יום הכפורים. ובארחות רבינו חלק ה' שפך ע"ז דליי חמאה.
קבצים מצורפים
‏‏לכידה.PNG
‏‏לכידה.PNG (20.32 KiB) נצפה 301 פעמים

חלמישצור
הודעות: 875
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי חלמישצור » ה' יולי 12, 2018 11:20 am

ראש כתב:
לענין כתב:היביע אומר התיר משום כך לפנות חללים במלחמת יום הכפורים. ובארחות רבינו חלק ה' שפך ע"ז דליי חמאה.

viewtopic.php?f=19&t=33503&p=413606&hilit#p413571

כדכד
הודעות: 2440
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי כדכד » ה' יולי 12, 2018 11:50 am

נדמה לי שבספר "ועלהו לא יבול" יש תשובה של הגרשז"א בענין דומה שגם הוא התיר משום פקו"נ.
אמנם הספר לא נחשב וגם מחברו לא התיימר להיחשב כספר פסיקה הלכתית אבל אם הביאואת ארחות רבנו ח"ה דומני שאפשר להביאו כמראה מקום.
יתכן מאד שיש לזה התיחסות נוספת של הגרשז"א אולי בספר "הצבא כהלכה.

מעט דבש
הודעות: 2684
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' יולי 12, 2018 12:53 pm

במאמר שציינתי לעיל מובאת התייחסות הגרשז"א לענין.


ראש
הודעות: 207
הצטרף: ו' אפריל 17, 2015 9:43 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי ראש » ה' יולי 12, 2018 2:32 pm

עוד אחד בשביל הקוריוז...

יואל שילה
הודעות: 23
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי יואל שילה » ה' יולי 12, 2018 9:24 pm

סגי נהור כתב:ודאי שיש מושג של פיקוח נפש מוראלי, כגון כל מה שהתירו ליולדת וכיו"ב כדי שתתיישב דעתה עליה.
אינני יודע מה ענין לאומיות לכאן.

בפשטות זה איננו נכון, אף שכך הגישה הציבורית המקובלת.
מוכח מההקשר בגמ' ומלשונות הראשונים שכל ההיתר של יתובי דעתא, הוא ישירות מחמת הסכנה שעלולה לאחוז אותה שמא לא יוכלו לטפל בה במקרה של תקלה, ולכאורה הוא המכונה אצלנו 'פאניקה'.
לגמ' היה ברור שהמשנה חידשה סיבה פרטית להיתר חילול שבת, שלא קשורה לעצם תקינות הלידה, והוא מצאה סיבה פרטית להתיר לחלל שבת, אך ברור שגם סיבה זו מעוגנת בהיתר הרגיל של חשש פיקו"נ, ואיננה דרשה מחודשת, כעין להתיר למול בשבת; ביאור הגמ' (שבת קכ"ח:) מילדין את האשה וכו', מכדי תנא ליה מילדין את האשה וקורין לה חכמה ממקום למקום, 'ומחללין עליה את השבת' - לאתויי מאי [=לאחר שאמרו שמיילדים את האשה מה נותר לרבות ב'מחללין עליה', כלומר עבור צורך פרטי שלה]? לאתויי הא דתנו רבנן אם היתה [=רק היא צריכה, באופן פרטי, לא המיילדת] צריכה לנר חבירתה [=הנמצאת שם כדי לתמוך בה, או המיילדת (סוף הגמ' מסתדר טוב יותר אם נאמר שחברתה היא המיילדת)] מדלקת לה את הנר... אמר מר אם היתה צריכה לנר חבירתה מדלקת לה את הנר פשיטא [=פשוט שאם אין תאורה - ידליקו נר כחלק מצרכי הלידה, ולא כבקשה פרטית שלה], לא צריכא [=לחדש שיש צורך פרטי שלה לנר שאינו בעצם חלק מתהליך הלידה] בסומא [=שרק בסומא יתכן שהמיילדת מסתדרת עם מה שיש ואפילו הכי היולדת חוששת שמא אולי משהו יקרה, ולכן יש לה צורך פרטי לדעת שיש תאורה], מהו דתימא כיון דלא חזיא - אסור [=מאחר והמיילדת באמת מסתדרת ללא הנר, וכל הנר הוא רק לצורך הרגעת היולדת, סד"א שלא נתיר חילול שבת שאינו מועיל לעצם הלידה], קא משמע לן איתובי מיתבא דעתה [=התחדש שלעתים יש סיבה המתירה לחלל שבת גם כדי שהיולדת תרגע מהידיעה שאם תהיינה הפתעות - יוכלו לעשות את המקסימום, אף שהמיילדת מספיק מנוסה כדי להסתדר כך בכל מצב], סברא אי איכא מידי [=אם תהיה איזו תקלה] חזיא חבירתה ועבדה לי [=חברתה/המיילדת תוכל לטפל בי ביעילות המירבית, וידיעה זו תרגיע אותה שלא תלחֵץ].
וז"ל הראשונים והפוסקים: שיותר יכולה היולדת להסתכן על ידי פחד שתתפחד שמא אין עושין יפה מה שהיא צריכה (תוס' שבת קכ"ח: ד"ה קמ"ל), ש"מ דמשום יתובי דעתא דחולה בעלמא מחללינן שבתא במלתא דמסתכנא בה (רמב"ן תורת האדם שער המיחוש ענין הסכנה), יולדת שאמרנו שמחללין עליה את השבת לא סוף דבר למה שהוא נעשה לה לרפואה אלא אף במה שאינו נעשה אלא לישב את דעתה, כיצד היתה צריכה לנר... בכאן מתוך פחדה יכולה להסתכן וצריך לישב את דעתה (מאירי שבת קכ"ח:), ואף על פי דהדלקת הנר עיקרה אינה לרפואה - אעפ"כ מחללין דקים להו לרבנן דיתובי דעתא דיולדת הוא מילתא דמסתכנא בה בלא"ה (מ"ב ש"ל ד'), נראה, דהא דמותר לעשות מלאכה בשבת כדי ליישב דעת החולה, היינו היכי שהחולה חושש שלא יעשו לו צרכי הרפואה כפי הצורך... ואם אין דעתה מיושבת משום שחוששת שלא יעשו לה כל צרכי רפואה כפי הצורך - וחשש זה יכול להביא לידי סכנה, ולכן מותר לעשות מלאכה בשבת, אבל בנדון החת"ס דענין הפסת הדעת אינו בדבר הנצרך לרפואת השכיב מרע אלא שרוצה להקנות נכסיו כחפצו, והעדר ישוב הדעת אינו בגלל חששו שמא לא יעשו לו צרכי רפואה - הנה בכהאי גוונא אסור לעשות מלאכה בשבילו, דלא חיישינן שיבוא לידי סכנה, מכיון שאינו מתפחד שמא לא יעשו לו צרכי הרפואה (להורות נתן ה' כ"ז ז'), שמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שאין להתיר לחלל שבת כדי להביא לבית חולים גם את הבעל וגם סייעת, כי לייתובי דעתיה של היולדת די באחד מהם, ואף שהיולדת ממילא נוסעת, וצירוף הסייעת אינה מכבידה על המכונית, מ"מ יש כאן איסור תחומין, ואף שהיא רק איסור דרבנן, מ"מ סייעת זה רק פינוק, ואין מחללין שבת עבור זה (חשוקי חמד ע"ז כ"ו.).

כדכד
הודעות: 2440
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: פיקוח נפש לאומי או מוראלי - שיקול הלכתי?

הודעהעל ידי כדכד » א' יולי 15, 2018 7:46 pm

מה שהרב רוצה לומר כאן הוא שדין יתובי דעתא הוא דווקא ביולדת ולא באף אחד אחר או שדין יתובי דעתא זה לא סתם להרגיע אנשים אלא להרגיע אנשים שנמצאים בסכנה מסיבות אחרות ואז כשהם מבוהלים זה עלול לסכן אותם?
אם זה כאפשרות השניה אז בודאי מובן הדימוי של זה לחיילים בקרב


חזור אל “דרישת ציון”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים