כינוי לקב"ה בכתבי יד קדומים: הק'

[יעקובי]

לפניי תצלומי כתבי יד של חיבור לאחד מרבותינו הראשונים. בשניים הקדומים שבהם (שהם שני עדי נוסח נפרדים לגמרי) מופיע הכינוי לקב"ה: הק'

בכתבי היד המאוחרים של החיבור מופיע כבר: הב"ה, הקב"ה.

האם הכינוי הנ"ל ידוע? מישהו פגש משהו דומה? והאם ישנו הסבר לכינוי מקוצר (ולא כל כך ברור) זה?

[מה שנכון נכון]

מצוי הרבה. בפשטות זה קיצור ל'הקב"ה'. [כמדומני שבכת"י ספרדיים לא כ"כ מצוי].

[מה שנכון נכון]

בפשטות זה קיצור ל'הקב"ה'.

העיר לי חכ"א:

מה שכתבת לא מדויק. כמה וכמה כבר העירו שבכתבי יד של מדרשים מדויקים נכתב "הקודש" ככינוי לקב"ה, והוא מקביל ל"המקום", שנקרא על שם המקום ששיכן שמו שם. רק בשלב שני הומר הקודש להקדוש.

[ויש לבדוק אם יש כת"י שמשמשים בהם שני הקיצורים במקביל].

[יעקובי]

ראשית, ייש"כ על המידע.

מעניינת ההערה בנוגע לכתבי היד הספרדיים. בהקשר לכך אציין, כי אחד משני עדי הנוסח הנ"ל הינו בכתיבה ספרדית (ליתר דיוק מזרחית, מאת המעתיק עובדיה גזאוי, מצרים ש"כ), ובהעתקתו מופיע בטעות: ה"ק. אולם ברור לגמרי מן ההקשר שצ"ל: הק', וכך מופיע בעד הנוסח השני שהוא בכתיבה אשכנזית ומקורו בגרמניה.

[יעקובי]

וכעת, להתייעצות.
מי שמוטל עליו לההדיר קטע המכיל קיצור שכזה, כיצד עליו לנהוג?
להציג 'הק' ' - לא כ"כ ברור למעיין בן זמננו;
להציג 'הקודש' - כ"ש שאינו מובן;
להציג הקב"ה - יתכן ואין זה מדויק וכנ"ל.

מה עושים?

[מה שנכון נכון]

אני הייתי נותן אימון בכח ההבנה ע"פ ההקשר של רוב צבור הקוראים (עכ"פ אלו שמיועד להם ס' זה). לכל היותר להקדיש לזה איזו הערה במבוא.

עיין עוד (ביחס לספרות חז"ל).

סוקולוף לשוננו תשכט.PNG (79.76 KiB) נצפה 3384 פעמים

ליברמן.PDF

(469.19 KiB) הורד 198 פעמים

[חד ברנש]

הק' = הקב"ה מצוי מאוד בכת"י אשכנזיים. אני נוהג לפתוח את הקיצור בתוספת גרש המסמן את כתיבו המקורי. כך: הק'ב"ה. קצת מסורבל, אבל עונה על הדרישה לדיוק ההדרה ומאידך מובן מספיק למעיין.

תיקנתי את מיקום הגרש שהיה מוטעה בהודעה הראשונה

[מה שנכון נכון]

בפשטות זה קיצור ל'הקב"ה'.

העיר לי חכ"א:

מה שכתבת לא מדויק. כמה וכמה כבר העירו שבכתבי יד של מדרשים מדויקים נכתב "הקודש" ככינוי לקב"ה, והוא מקביל ל"המקום", שנקרא על שם המקום ששיכן שמו שם. רק בשלב שני הומר הקודש להקדוש.

[ויש לבדוק אם יש כת"י שמשמשים בהם שני הקיצורים במקביל].

אמנם יש להעיר שאם לא מצאנו בלשון הראשונים האשכנזיים בכתיבה מפורשת "הקודש" (עם 'ב"ה' או בלי); או: הקוד'; או לפחות: הקו', אין הכרח ללמוד את פענוח הקיצור שבלשונם מלשון המדרש.
והרי מאידך די ברור שהם השתמשו בכנוי 'הקדוש (ב"ה)', וא"כ בפשטות גם בקיצור הק' הכוונה לזה.

[יעקובי]

הק' = הקב"ה מצוי מאוד בכת"י אשכנזיים. אני נוהג לפתוח את הקיצור בתוספת גרש המסמן את כתיבו המקורי. כך: הק'ב"ה. קצת מסורבל, אבל עונה על הדרישה לדיוק ההדרה ומאידך מובן מספיק למעיין.

תודה על העצה המקצועית מאדם מקצועי. תודה גם להרב משנ"נ. ותודה גם למסייע בפרטי.

[אבא יודן]

מצאתי בפסיקתא רבתי פיסקא לא - ותאמר ציון:

שראה דוד אותם ברוח הקודש היאך הם עתידים לשעבד את ישראל, והוא מעמיד את הקודש על אחת ואחת קומה ה', קומה ה'.

הגרא"ז ועל פיו רמא"ש מגיהים בלא היסוס: (הקודש) [הקדוש ברוך הוא].
ואילו רז"ו כתב כמסתפק: פירוש הקב"ה. ואולי כצ"ל הקדוש ברוך הוא.
וע"ע כאן

Pages from פסיקתא רבתי דרב כהנא.jpg (1.6 MiB) נצפה 1777 פעמים

[חד ברנש]

לזכרוני, הרב יעקב לויפר פרסם לאחרונה מאמר מעניין בו הראה שהכינוי המקורי להקב"ה היה 'הקודש' ורק לאחר מכן נשתנה ל'הקדוש'.

[שמואלייזער]

בענין הצילום הנ"ל מלשוננו, אפשר מראה מקום מדוייק בלשוננו הנ"ל? הצילום קטן ואין שם מספר עמוד
תודה

[שמואלייזער]

מצאתי בפסיקתא רבתי פיסקא לא - ותאמר ציון:

שראה דוד אותם ברוח הקודש היאך הם עתידים לשעבד את ישראל, והוא מעמיד את הקודש על אחת ואחת קומה ה', קומה ה'.

הגרא"ז ועל פיו רמא"ש מגיהים בלא היסוס: (הקודש) [הקדוש ברוך הוא].
ואילו רז"ו כתב כמסתפק: פירוש הקב"ה. ואולי כצ"ל הקדוש ברוך הוא.
וע"ע כאן

Pages from פסיקתא רבתי דרב כהנא.jpg

היכן ראית שהגרא"ז מגיה?

[חד ברנש]

הנה מאמרו של הרב לויפר

לויפר י, סיפורה של מילה; הקודש ברוך הוא.pdf

(595.99 KiB) הורד 118 פעמים

[חד ברנש]

בענין הצילום הנ"ל מלשוננו, אפשר מראה מקום מדוייק בלשוננו הנ"ל? הצילום קטן ואין שם מספר עמוד
תודה

זה עמ' 276.