ויעוין גם כאן
https://israelitombstones.blogspot.com/2016/09/7.htmlלקראת סוף הקטע נכתב שם:
מי שהיה רבה של העיירה וישניבה בבילורוס אך הספיק לבקר את החלוצים יוצאי עיירתו ב'הכובש' שליד פתח –תקווה אומרים שנרצח. אומרים בשלהי תרצ"ח. יספרו גם על בן שנפטר, אומרים מטיפוס. חיפושי לא העלו דבר
"והנה 'לאחר חצי שנה ברחובות חזר לעיירתו - אך לפני שעלה הרב על אונייה ביפו בדרכו חזרה לגולה נזעקו איכרי רחובות ושאלו אותו לסיבות עזיבתו - " משכורת לא מספקת? דיור לא טוב?" והוא ענה להם, כדרכו באורך רוח "זו פעם ראשונה שמי שואל אותי שאלה כאן וזו הסיבה" , הניחם והפליג " סיפר הנגר הרחובותי מנחם ישראלי [מנדקה גרשוביץ] בנם של פייגע-מלכה ילידת העיירה ווישניבה ולייזר- נחום הכובען שיובא מאיווייה [שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בשנת 942 ].
"הרבנית עלקה אשתו של ר' זונדל לוריא הרב של וישניבה במלחמת העולם הראשונה הייתה בתו של פרלמן הוא הישל מרגלית
" רבי זונדל לוריא בעל הדרת פנים, גבוה וחסון, וזקנו יורד לו על פי מידותיו. היה אדם פיקח, גדול בתורה, ובעל גישה ליברלית אל החיים ואל אנשים צעירים וזקנים, דתיים כלא דתיים ולכן זכה להערכה ולהערצה של אנשי קהילתו ומחוצה לה. בשנת 1927 עלה לארץ-ישראל ונתמנה לרב ברחובות [גר ברחוב יעקב] במקום סבנו שהיה כבר זקן מופלג [העשל מרגליות] אמרו שהוא לא הסתגל אל האוויר של ארץ-ישראל והוא חזר לווישניבה אך לא עבדו הימים והוא נמנה לרב בשצ'וצ'ין עיר שרובה יהודים . נרצח על ידי נאצים. תנצב"ה" כתבו בנותיו בלומה [לימים רובין מרחובות] וצ'רנה [ לימים אהרוני מחיפה]
[במשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז. [1947=
רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 ובראשה החלוץ, הפועל, והעסקן בן-ציון הורוביץ איש מפלגת הפועלים.
עוד מקורות שנזכר בהם כרב המושבה:
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7241421502 https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7241421502ויעוין גם בספר מלאכים כבני אדם של שמחה רז שהרב יהושע העשיל מרגליות חתום על כרוז שצילומו שם [אאל"ט בעניין חילול שבת במשחק כדורגל] וכמדומה שמוזכר שם כרב המושבה [אינו כעת תח"י] ומשם נודע לי שמו לראשונה ואז שאלתי את הזקנים [שבינתיים נלב"ע, תנצב"ה] ולא ידעו עליו, כמו שכבר ציינתי לעיל .
