לענין כתב:ידוע מה היה בכנסיה הגדולה, כאשר חסידי האמרי אמת דרשו מחיצה משמעותית יותר, והחפץ חיים אמר שבכל כי האי גוונא הצדק עם המחמיר.
אין ספק.
בן מיכאל כתב:הרב ונתנו ידידים ראשית לא זכיתי להבין מדוע תרגום רב יוסף החז"לי בעיניך אחרי רש"י, כמובן שרש"י הינו חז"ל (בדר"כ), אז זו מקסימום מחלוקת בחז"ל.
שנית, בעניין הפירוש אכן לא חשבתי על הפירוש נביותא - נבואה ויש"כ על הפירוש היפה, עלי עדיין לעיין היטב בכך, אך אני מקבל את הדברים לפחות כצד משמעותי בהבנת התרגום.
שלישית, נחלקו בהדיא גם על למואל שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א ג' שמות נקראו לו ידידיה שלמה קהלת, ריב"ל אמר הנהו תלתא אגור יקא למואל איתיאל הא שבעה.
רביעית, דבריך בעניין כי שלמה קיבל בחכמת אלוקים שבו כי הדברים אמת מסתברים, וכמדומני שכך כתבו כמה מהראשונים על כך - אינני זוכר הכל, שוב אם מישהו יסרוק ויעלה לכאן את המאמר אודה לו מאד (רק לא הבנתי היכן ראית בדברי משגב אחרת מכך).
לענין כתב:ידוע מה היה בכנסיה הגדולה, כאשר חסידי האמרי אמת דרשו מחיצה משמעותית יותר, והחפץ חיים אמר שבכל כי האי גוונא הצדק עם המחמיר.
אין ספק.
אבל, בשעת מעשה שאלני ת''ח מופלג שנכח במקום, למה כאשר מראים בריש גלי, באורך ובפרסום, תמונות של עבודה זרה של ממש, שיש בזה איסור של אל תפנו אל האלילים, לא היה פוצה פה [אולי בגלל שמפרשים את האיסור על חודש אלול... סתם סתם סתם. היחיד שלקח את הפירוש הזה רציני זה מוהרא''ש, שהיה זועם עליו עד בלי די], ואילו בנדון דידן מיד היו תנועות בקהל.
בהחלט הם צודקים, והנפש היה נמנעת מכל מה שיכול להזכיר כל דהו, כמבואר בצוואת פרי הארץ זיע''א, אבל ראיית עבודה זרה איננה קלה יותר.
עתניאל בן קנז כתב:לבן מיכאל.
א. נראה לי שאתה לוקח את זה אישי מידי. מדברים על התופעה, ולא על מעשיך באופן אישי.
ב. ולהעיר זוית אחרת. למרות הלימוד זכות שלך על דברי חגי, אבל דומני שתסכים להודות שיש בדבריו הרבה בטויים הצורמים לאוזן ירא וחרד.
אלא מאי, כמצופה ממרצה שאינו חרד, אנו מבינים שלא יצליח לגמרי ליישר קו עם שיג ושיח של הציבור החרדי.
מדוע לא תבין כן לגבי צדודיות של גברות?
או בנוסח אחר, מדוע על דברי הבל הגובלים בזלזול בדברי חז"ל, הנך מוכן לעבור בסלחנות, ולא לאיים שבפעם הבאה תעבור על כל הדברים מראש, ודוקא בענין שרוב רובם של הציבור אינו רואה בו עוול, הנך לוקח זאת כפרוייקט אישי, ומ'איים' שבפעם הבאה תצנזר את כל השקופיות מראש.
האם הכנס אמור לשקף את עמדת השומעים, או עמדת מגזר מאוד מסוים מציבור החרדי?
עיניו כיונים כתב:מתפלא אני לראות כותבים המתלוננים על חוסר תרבות וחשוב להם שהכול יהיה ב"אווירה תרבותית", ויחד עם זאת בנשימה אחת, מעירים בפומבי פעם ופעמיים ושלוש הערות אישיות ומבזות כלפי אדם מוכר וידוע כאן. כנראה איני בקי כל כך ב"תרבותיות" זו שהם חדורים בה ואף מטיפים לה, אבל דרך ארץ וכבוד האדם ואהבת ריע - ודאי אין בכך. כל שכן כשמדובר באדם יקר שמשקיע כוחו וזמנו להנאת הציבור ולתועלתו. וכפי שנראה מדבריו, הוא אינו אוטם אוזנו מביקורת אלא רוצה בה, א"כ מי שיש לו הערות אישיות כלפיו ייכבד ויעביר אותן אליו באופן אישי ומכבד.
החותם בתפילה לביעור הכסילות והרשעות מקרבינו, ע"כ.
דרומי כתב:(אגב, ההשתתפות עלתה כסף? או שזה בחינם ובכל זאת באים בטענות?...)
בן מיכאל כתב:בקיצור בכינוס שאני עושה ואני משקיע, עלי לוותר על עקרונותיי עבור הלקוחות, ומשלא עשיתי זאת לא ביטאתי כבוד ללקוחות, התנהגתי בבריונות ובצרות אופקים, וביזיתי את עצמי ואת המעמד.
מעדיף לא לתאר את תחושותיי במילים.
ישא ברכה כתב:בעז"ה
אני לא חושב שהפורום הוא הפלטפורמה לדון במעשים של יוזם ומארגן האירוע, זה לא היעוד של הפורום לדון במעשים של איש פרטי. וגם מסתבר שזה לא ראוי מצד בין אדם לחבירו.
אני לא חושב שאתה המוסמך להחליט מה יידון בפורום ומה לא, בפרט שלא מדובר במעשיו של אדם פרטי אלא בהתנהלותו הציבורית ובפרט בתגובותיו כאן ע"ג הפורום.
ואם כבר הנושא עלה (שלא ביושר, ונעשה עוול). לדעתי הקטנה היות והכנס הוצג כעומד בסטנדרטים החרדים החמורים ביותר, מסתבר שעל דעת זה באו חלק מהמשתתפים. ויפה עשה כשהופיעו במרקע דמויות שאצל חלק מהציבור החרדי (החסידי בכלל והגוראי בפרט, שהיו חלק לא מבוטל מהמשתתפים והמרצים) לא מקובל להציגם בפומבי דאג להסירם, גם במחיר אי נעימות אישית (שהיתה לו לבטח יותר מכולם). וכמו שבכל אירוע הדרישות יהיו המחמירות יותר, כדי לספק את צרכי רוב הקהל. לא אשכח את הכנס של מטמוני ארץ על כלכלה יהודית, ואחד המרצים האריך בתיאור על מושגים מהעולם המוסלמי. אני נהנתי מאד, אבל מול עיני ישב יהודי יר"ש שהגיע בתמימות, ונע ונד באי נוחות.
הדרישה שבכל כנס מעין זה יחולו הסטנדרטים המחמירים ביותר היא חסרת תוחלת שכן על כל דבר ועניין יש 'מחמירים' יותר (שלא להזכיר את התארוך המקובל, שלא להזכיר דתות אחרות ואולי אף שלא להביא אנשי אקדמיה כלל)... ואין לדבר סוף.
נ.ב. אגב.. הפרופגנדה (כך כותבים זאת) שנעשית כאן בפורום בטח גורמת לאנשים שלא היו לדמיין שהייתה במקום סערה רצינית. אך לא כך היה, כל הסיפורים היו אפיזודות קטנות שגרמו לקהל ולמרצה לחייך לכמה שניות, ותו לא מידי.
גם ההערה שלי על העניין הייתה אפיזודה קטנה (שורה וחצי) אלמלא תגובותיו של בן מיכאל שהתעקש להחליט עבור כל הציבור החרדי מה הם הקווים האדומים שמצדיקים התנהגות שכזו כולל הצהרה על שידור חוזר בכנס הבא.
אני מקווה שלא יהיה איזה אויבער חכם שימשיך למרות זאת לדון בענינים שאין הפורום מקומם.
בן מיכאל כתב:עתניאל בן קנז כתב:לבן מיכאל.
א. נראה לי שאתה לוקח את זה אישי מידי. מדברים על התופעה, ולא על מעשיך באופן אישי.
ב. ולהעיר זוית אחרת. למרות הלימוד זכות שלך על דברי חגי, אבל דומני שתסכים להודות שיש בדבריו הרבה בטויים הצורמים לאוזן ירא וחרד.
אלא מאי, כמצופה ממרצה שאינו חרד, אנו מבינים שלא יצליח לגמרי ליישר קו עם שיג ושיח של הציבור החרדי.
מדוע לא תבין כן לגבי צדודיות של גברות?
או בנוסח אחר, מדוע על דברי הבל הגובלים בזלזול בדברי חז"ל, הנך מוכן לעבור בסלחנות, ולא לאיים שבפעם הבאה תעבור על כל הדברים מראש, ודוקא בענין שרוב רובם של הציבור אינו רואה בו עוול, הנך לוקח זאת כפרוייקט אישי, ומ'איים' שבפעם הבאה תצנזר את כל השקופיות מראש.
האם הכנס אמור לשקף את עמדת השומעים, או עמדת מגזר מאוד מסוים מציבור החרדי?
הרב הקניזי, ראשית, ממה שצוטט כאן מדברי חגי וממה ששמעתי בהרצאה לא מצאתי שום דבר שאיננו בסדר או נסלח בדיעבד, כמה העירו לי באישי כי היו לו דברים בעייתים, אח"כ בעז"ה אקשיב להרצאתו מתחילה ועד הסוף בישוב הדעת (גם בנושא התמונה כאמור פיספסתי את התמונות של שווייקה).
שנית, במחילה, אתה השני הכותב זאת, ואני חש (אולי שלא בצדק) תחושת האחד בא לגור..., מאד שמחתי שהגעת ושמחתי בכל אחד שבא, אבל מה הכינוס אמור לשקף זאת החלטה שלי, ובאירוע שאני ארגנתי זכותי לקבוע את כללי המשחק, ומקומם שדבר כזה הינו נושא לדיון.
אגב, שאני אומר כי אני מעוניין לבדוק תפריט כלשהו קודם שאני מגיש אותו זהו איום בעיניך????
ושוב, בעניין טענות אם ישנן על הרצאה מסויימת אשמח לשמוע ולבדוק מה ניתן לשפר.
קו ירוק כתב:אני מחזק ידי כולם על יום העיון הנפלא.
פן אחר שמקוצר השעה המאוחרת לא קיבל דיו את משקלו, הוא שיעורו של הג"ר חיים ביניש שהתקצר למדי.
הרב ביניש הצביע על כך שמידות ר"ח נאה בטעות יסודן, ומידת הרמב"ם קטנה יותר. אך מלבד זאת הוא הצביע שגם החזו"א שהכריע כהמידה הגדולה, מודד אותה לא לפי היחס של רח" נאה. כלומר הוא הכריע שהביצים נתקטנו בחצי והרביעית בחצי, ומאיזה חצי הוא הכריע שהרביעית התקטנה? מחצי של 75 גרם! ולכן הכפילה ל-150 גר'
ואילו לפי ר"ח נאה היה צריך להכפיל את הרביעת מ=86 גר' ל-172 גר' וזו לא שמענו.
העירו שכך נהגו בפולין וכך עשו אצל אדמור"י גור זצ"ל 75 גר' כהשיעור הקטן.
זו הוכחה לא פשוטה שר"ח נאה בדעת מיעוט, או בכלל בדעה דלא כמאן, גם בשיעורו הקטן שלו. (מבלי להמעיט בערך עבודתו הכבירה).
כאשר עלה נינו של ר"ח נאה לומר שיש מידות מקובלות בעם ישראל.. זה לא נקרא מידות מקובלות.
עתניאל בן קנז כתב:אכן הדברים ידועים. והרב ביניש כתבם בספרו לפני עשוריים. וגם ר' יעקב גרשון ווייס החרה אחריו, ועוד רבים וטובים.
למעשה כאשר פניתי אל הרבנים - המורים והפוסקים בבתי הוראה, שלמעשה צריך להודיע על כך לציבור, שידעו להזהר בזה כאשר נוגע לחומרא (בשיעור לבוד, או בג"ט טפחים אויר, וד' טפחים סכך בסוכה, ובעיקר לגבי שיעור 'דופן עקומה', ששם ההבדל בהחלט משמעותי, שאפשר להתיר רק במרחק קטן יותר). אולם לא זכיתי לעורר את ענינם בדבר.
חלקם אפילו צטטו לי בשום גדולי הפוסקים זצ"ל, ש'הנח להם לישראל', וכיון ששיעורו של הגר"ח נאה התקבל, אז כנראה שאין להלחם עמו. (משהו בסגנון דיבוריו של הגר"ש נדל).
למרות שאישית אני מזהיר לשומע לקחי על כך. אבל למעשה הפסקתי מלהתרות על כך בציבור הרחב.
אדרבה, אולי מכנס זה יצא הבשורה, והדבר יזכה לליבון חוזר בבית המדרש.
עתניאל בן קנז כתב:קו ירוק כתב:אני מחזק ידי כולם על יום העיון הנפלא.
פן אחר שמקוצר השעה המאוחרת לא קיבל דיו את משקלו, הוא שיעורו של הג"ר חיים ביניש שהתקצר למדי.
הרב ביניש הצביע על כך שמידות ר"ח נאה בטעות יסודן, ומידת הרמב"ם קטנה יותר. אך מלבד זאת הוא הצביע שגם החזו"א שהכריע כהמידה הגדולה, מודד אותה לא לפי היחס של רח" נאה. כלומר הוא הכריע שהביצים נתקטנו בחצי והרביעית בחצי, ומאיזה חצי הוא הכריע שהרביעית התקטנה? מחצי של 75 גרם! ולכן הכפילה ל-150 גר'
ואילו לפי ר"ח נאה היה צריך להכפיל את הרביעת מ=86 גר' ל-172 גר' וזו לא שמענו.
העירו שכך נהגו בפולין וכך עשו אצל אדמור"י גור זצ"ל 75 גר' כהשיעור הקטן.
זו הוכחה לא פשוטה שר"ח נאה בדעת מיעוט, או בכלל בדעה דלא כמאן, גם בשיעורו הקטן שלו. (מבלי להמעיט בערך עבודתו הכבירה).
כאשר עלה נינו של ר"ח נאה לומר שיש מידות מקובלות בעם ישראל.. זה לא נקרא מידות מקובלות.
אכן הדברים ידועים. והרב ביניש כתבם בספרו לפני עשוריים. וגם ר' יעקב גרשון ווייס החרה אחריו, ועוד רבים וטובים.
למעשה כאשר פניתי אל הרבנים - המורים והפוסקים בבתי הוראה, שלמעשה צריך להודיע על כך לציבור, שידעו להזהר בזה כאשר נוגע לחומרא (בשיעור לבוד, או בג"ט טפחים אויר, וד' טפחים סכך בסוכה, ובעיקר לגבי שיעור 'דופן עקומה', ששם ההבדל בהחלט משמעותי, שאפשר להתיר רק במרחק קטן יותר). אולם לא זכיתי לעורר את ענינם בדבר.
חלקם אפילו צטטו לי בשום גדולי הפוסקים זצ"ל, ש'הנח להם לישראל', וכיון ששיעורו של הגר"ח נאה התקבל, אז כנראה שאין להלחם עמו. (משהו בסגנון דיבוריו של הגר"ש נדל).
למרות שאישית אני מזהיר לשומע לקחי על כך. אבל למעשה הפסקתי מלהתרות על כך בציבור הרחב.
אדרבה, אולי מכנס זה יצא הבשורה, והדבר יזכה לליבון חוזר בבית המדרש.
לא נפגעתי מההערה על ציורי הנשים. גם לא קיבלתי את ההערה כנזיפה, אלא באמת כהסבת תשומת הלב לרגישות שלא הייתי מודע לה. בסופו של דבר באמת השתדלתי והבאתי רק ציור אחד של אשה, וגם ממנה רק קוי מתאר, ולמעשה היו שם שתי דמויות שהיו דומות מאד ונראה לי שאיש בקהל אף לא ידע מיהו הגבר ומיהי האשה. אני לחלוטין מקבל את מרותו של מי שמארגן את הכנס ואת זכותו לקבוע כללים, ומוקיר לו תודה על עצם ההזדמנות להרצות בכנס כזה. הקהלים שלנו, החרדי והציוני דתי, התרחקו מדי במהלך השנים. בני דורי עדיין זוכרים ביקורים משפחתיים אלו אצל אלו ויחסי קרבה ורעות, וכל הזדמנות כזו להזכיר שכולנו לומדי אותה תורה היא ברוכה בעיני. ומעל לכל, יישר כח גדול למארגנים ולרב יוסקוביץ בפרט, על מאמציו ועל הטלפונים הרבים שקדמו לאירוע כדי לסגור את כל הפינות עד כמה שאפשר עוד לפני הכנס.
פרנקל תאומים כתב:עתניאל בן קנז כתב:קו ירוק כתב:אני מחזק ידי כולם על יום העיון הנפלא.
פן אחר שמקוצר השעה המאוחרת לא קיבל דיו את משקלו, הוא שיעורו של הג"ר חיים ביניש שהתקצר למדי.
הרב ביניש הצביע על כך שמידות ר"ח נאה בטעות יסודן, ומידת הרמב"ם קטנה יותר. אך מלבד זאת הוא הצביע שגם החזו"א שהכריע כהמידה הגדולה, מודד אותה לא לפי היחס של רח" נאה. כלומר הוא הכריע שהביצים נתקטנו בחצי והרביעית בחצי, ומאיזה חצי הוא הכריע שהרביעית התקטנה? מחצי של 75 גרם! ולכן הכפילה ל-150 גר'
ואילו לפי ר"ח נאה היה צריך להכפיל את הרביעת מ=86 גר' ל-172 גר' וזו לא שמענו.
העירו שכך נהגו בפולין וכך עשו אצל אדמור"י גור זצ"ל 75 גר' כהשיעור הקטן.
זו הוכחה לא פשוטה שר"ח נאה בדעת מיעוט, או בכלל בדעה דלא כמאן, גם בשיעורו הקטן שלו. (מבלי להמעיט בערך עבודתו הכבירה).
כאשר עלה נינו של ר"ח נאה לומר שיש מידות מקובלות בעם ישראל.. זה לא נקרא מידות מקובלות.
אכן הדברים ידועים. והרב ביניש כתבם בספרו לפני עשוריים. וגם ר' יעקב גרשון ווייס החרה אחריו, ועוד רבים וטובים.
למעשה כאשר פניתי אל הרבנים - המורים והפוסקים בבתי הוראה, שלמעשה צריך להודיע על כך לציבור, שידעו להזהר בזה כאשר נוגע לחומרא (בשיעור לבוד, או בג"ט טפחים אויר, וד' טפחים סכך בסוכה, ובעיקר לגבי שיעור 'דופן עקומה', ששם ההבדל בהחלט משמעותי, שאפשר להתיר רק במרחק קטן יותר). אולם לא זכיתי לעורר את ענינם בדבר.
חלקם אפילו צטטו לי בשום גדולי הפוסקים זצ"ל, ש'הנח להם לישראל', וכיון ששיעורו של הגר"ח נאה התקבל, אז כנראה שאין להלחם עמו. (משהו בסגנון דיבוריו של הגר"ש נדל).
למרות שאישית אני מזהיר לשומע לקחי על כך. אבל למעשה הפסקתי מלהתרות על כך בציבור הרחב.
אדרבה, אולי מכנס זה יצא הבשורה, והדבר יזכה לליבון חוזר בבית המדרש.
לא הבנתי. הלא אתה מערבב בין שיעורי כזית וכביצה ובין שיעורי אורך?! האם הדרשן שם גם טען ששיעורי האורך הם קטנים משיעוריו של הגר"ח נאה?
פרנקל תאומים כתב:עתניאל בן קנז כתב:קו ירוק כתב:אני מחזק ידי כולם על יום העיון הנפלא.
פן אחר שמקוצר השעה המאוחרת לא קיבל דיו את משקלו, הוא שיעורו של הג"ר חיים ביניש שהתקצר למדי.
הרב ביניש הצביע על כך שמידות ר"ח נאה בטעות יסודן, ומידת הרמב"ם קטנה יותר. אך מלבד זאת הוא הצביע שגם החזו"א שהכריע כהמידה הגדולה, מודד אותה לא לפי היחס של רח" נאה. כלומר הוא הכריע שהביצים נתקטנו בחצי והרביעית בחצי, ומאיזה חצי הוא הכריע שהרביעית התקטנה? מחצי של 75 גרם! ולכן הכפילה ל-150 גר'
ואילו לפי ר"ח נאה היה צריך להכפיל את הרביעת מ=86 גר' ל-172 גר' וזו לא שמענו.
העירו שכך נהגו בפולין וכך עשו אצל אדמור"י גור זצ"ל 75 גר' כהשיעור הקטן.
זו הוכחה לא פשוטה שר"ח נאה בדעת מיעוט, או בכלל בדעה דלא כמאן, גם בשיעורו הקטן שלו. (מבלי להמעיט בערך עבודתו הכבירה).
כאשר עלה נינו של ר"ח נאה לומר שיש מידות מקובלות בעם ישראל.. זה לא נקרא מידות מקובלות.
אכן הדברים ידועים. והרב ביניש כתבם בספרו לפני עשוריים. וגם ר' יעקב גרשון ווייס החרה אחריו, ועוד רבים וטובים.
למעשה כאשר פניתי אל הרבנים - המורים והפוסקים בבתי הוראה, שלמעשה צריך להודיע על כך לציבור, שידעו להזהר בזה כאשר נוגע לחומרא (בשיעור לבוד, או בג"ט טפחים אויר, וד' טפחים סכך בסוכה, ובעיקר לגבי שיעור 'דופן עקומה', ששם ההבדל בהחלט משמעותי, שאפשר להתיר רק במרחק קטן יותר). אולם לא זכיתי לעורר את ענינם בדבר.
חלקם אפילו צטטו לי בשום גדולי הפוסקים זצ"ל, ש'הנח להם לישראל', וכיון ששיעורו של הגר"ח נאה התקבל, אז כנראה שאין להלחם עמו. (משהו בסגנון דיבוריו של הגר"ש נדל).
למרות שאישית אני מזהיר לשומע לקחי על כך. אבל למעשה הפסקתי מלהתרות על כך בציבור הרחב.
אדרבה, אולי מכנס זה יצא הבשורה, והדבר יזכה לליבון חוזר בבית המדרש.
לא הבנתי. הלא אתה מערבב בין שיעורי כזית וכביצה ובין שיעורי אורך?! האם הדרשן שם גם טען ששיעורי האורך הם קטנים משיעוריו של הגר"ח נאה?
בן מיכאל כתב:הנה הקישור להרצאות באתר בינינו.
http://beinenu.com/faceted_search/facet ... on%3A62909
אפרקסתא דעניא כתב:בן מיכאל כתב:הנה הקישור להרצאות באתר בינינו.
http://beinenu.com/faceted_search/facet ... on%3A62909
מדוע נפקדה הרצאתו של הגר"ש נדל?
ונתנו ידידים כתב:להרב בן מיכאל:
בענין הנידון אם למואל הוא חכם ישמעאלי, האם מצינו את הסופית א-ל אצל שמות ערבים?
ובהקשר אחר: מישהו הזכיר שאהרן ומרים הם שמות ערבים, איך זה מתאים עם דברי חז"ל שלא שינו את שמם?
ונתנו ידידים כתב:בענין הנידון אם למואל הוא חכם ישמעאלי, האם מצינו את הסופית א-ל אצל שמות ערבים?
תוכן כתב:אפרקסתא דעניא כתב:בן מיכאל כתב:הנה הקישור להרצאות באתר בינינו.
http://beinenu.com/faceted_search/facet ... on%3A62909
מדוע נפקדה הרצאתו של הגר"ש נדל?
גא"מ.
איש גלילי כתב:ונתנו ידידים כתב:בענין הנידון אם למואל הוא חכם ישמעאלי, האם מצינו את הסופית א-ל אצל שמות ערבים?
כמובן, כגון "ישמעאל"... (וגם בנו אדבאל)
איש גלילי כתב:למה חזאל מלך ארם עובר אצלך יותר בקלות?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 91 אורחים