איש_ספר כתב:כדי לעמוד על עיקר הדברים א"צ להאזין להרצאה כולה. די להאזין מדקה 19.30 עד דקותיים אח"ז. באופן אישי קדרתי, שמה החזקתני.
אפשר לשער השערות שונות למה סיבב הקב"ה שאין לנו היום אפשרות להקריב קרבנות, אכן ככה"נ מעולם, לא נמצא ת"ח ירא"ש העומד ומכריז בפומבי, שאפילו אם תהיה האפשרות בידנו מכל הבחינות, ההלכתית והמציאותית, אנו נוותר על מצוות הקרבנות. שוב, אפשר להניח שמשום כך וכך, הקב"ה יגלגל את הדברים באופן שלא תהיה בידנו האפשרות, אך לומר שגם כאשר המציאות תאפשר, אנו נוותר ונמנע, דיבורים כאלה לא נשמעו מפי חכם משלומי אמוני ישראל מעולם.
במקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב, ואת"ל, אין טוענים למסית.
באופן אישי הדהים אותי שטיעון כזה, הנושא בתוכו פוטנציאל של הרס וחורבן, טיעון שהמסר שלו מזעזע לא רק אותי מן הסתם, נאמר כך כלאחר יד, כמשהו שנשלף מהשרוול ("עכשיו כשביקשו ממני לדבר פה עשיתי חושבים עוד פעם") בזחיחות כזו, כאלו הוא חולק איתנו איזה חאפ של ר' יוסף ענגיל, או איזה "חשבון" של מנ"ח.
כך מדברים על עיקר העיקרים שביהדות...?
=====================
ידיד שהאזין לדברים כתב לי: חדא מתרצתא בירך חברתה. היסוד הוא שהוא אינו מוכן להטיל תכלת, ולצורך כך הוא מוכן להשתמש בכל טיעון שניתן לבטא בשפתיים. והרי אפילו לשיטתו אינו מובן מנין לו הפשיטות שאין אנו "מחוברים" לתכלת, עדי כדי כך שמשום כך הוא מבקש לבטל את ישראל ממ"ע מה"ת? אלא מחוורתא כדאמרן, שאין כאן שום חשיבה רצינית (והרי העיד על עצמו שדבריו הם כמין ימא לטיגנא) אלא פטפוטי דברים, ואף שהדברים בלתי ראויים להאמר אין זה אלא כמשובת הילדים אשר לעיתים מוציאים מפיהם דיבורים בלתי ראויים כשהם מבקשים לזכות בשימת לב העומדים סביבם, והכרת פניהם ענתה בם.
אינני מסכים עם הדברים של הגר"ש לפחות לפי מה שנאמר כאן בשמו,
אבל מה שכתבת שדבריו נאמרו כלאחר יד וכו', כנראה שאינכם מכירים את הסגנון של התלמידי חכמים מביהמ"ד של החזו"א, הם לעולם לא מדברים בהפצצות, ולא תשמע מהם נוסחאות כמו שהשאילה כבר מטרידה אותם שנים, [בעוד שלפני דקות אחדות הוא מצא את הקושיא באוצה"ח] והכל יותר בצורה של שיחה בגובה העינים מה אני חושב, ולכן גם שהוא אומר משפט כזה אין זה אומר שזה "יצא" לו תוך כדי הכנת השיעור, וכונתו דסידר הדברים,
מה עוד שדווקא הוא ודכוותיה התענינו הרבה בסוגיא זו, ולא כרובא דעלמא שלא טרחו ולא בדקו ולא העמידו בזה משנה סדורה,
עוד נקודה רובא דרובא דעלמא אינם יודעים להסביר למה הם לא לובשים תכלת [מעבר לעובדה שגדולי הדור לא עשו כן] ולכל מי שאינו לובש קימת איזה שהוא תחושה שזה "גדול" עליו והוא לא יודע להגדיר הדברים,
גם בציבור החזו"א כפי שידוע לכל המכירם, אף שבדעות יש להם פתיחות מסוימת, ב"למעשה" הם נשארים במסורת המקובלת, וגם להם קימת החרשה לא לעשות אחרת [אמר לי מישהו בשם הרב טבגר שהכי הרבה מגיעים לבדוק את התכלת זה מהחוג החזו"א, והכי פחות משתכנעים למעשה זה ג"כ מהחוג הנ"ל ודוק.]
ולכן רע עלי הזלזול שהוא אינו מוכן להטיל תכלת, כאילו זה מפני פחד מה יאמרו... וכדומה, והרי כל המכיר שיחו יודע שאין לו את זה בגנים... [ואם כבר אדרבה...] אלא מחרוורתא כדאמרן,
נ.ב. והגם שלא באתי להצדיק הדברים ח"ו, אבל רציתי לעדן אותם, אני שמעתי ממי ששמע מר' שמואל אויערבך זצ"ל, שהתכלת צריך להיכנס מלמטה ללמעלה, והיינו שהאנשים הפשוטים ילכו וכך זה יכנס לכל שדרות הציבור, ולא מלמעלה למטה, וגם בזה אני שואל האם "הצורה" זה תשובה מספקת למה לבטל מצות עשה עד שהקטנים ילמדו הגדולים , וע"כ הטעם הוא שס"ל שזה לא מחייב משום אזה טעם אלא שראוי הוא להכניסו ונראה לו שכך הוא הנכון,
וה"נ צ"ל שס"ל לר"ש נדל שאף שאינו מחייב אבל למה לא לעשות כן וע"ז אמר את הנ"ל ועדיין הדברים קשים.