חסידי וילנא

[שבט הסופרים]

נתוני יד ושם שאמינים יותר מויקיפדיה מעלים
שמפולין שרדו כ-10% ומליטא כ-14%
אמת שכמות הניצולים מפולין גבוהה יותר אך זה בעקבות שהקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם לפני השואה היה בפולין (מעל 3 מליון) לעומת ליטא שם היו יהודים בכמות קטנה מאוד יחסית לפולין (פחות מחמישית...!)
הטענה שיהדות ליטא נרצחה בצורה מאסיבית יותר, עקב אכזריות הליטאים, בורות הריגה וכו' וכו' לא נכונה!
מצ"ב קישור ליד ושם https://www.yadvashem.org/he/holocaust/faqs.html

[בקרו טלה]

קראתי באחד מספרי התולדות של בית בריסק
שרבי חיים זצ"ל אמר שהחיילים שהיו לו בכל מלחמות הדת היו בעיקר מחסידים.

מסופר שפעם הגיע איש נכבד לרבי חיים זצ"ל והתלונן על 2 יהודים חסידים שקראו לו אפיקורס, רבי חיים זצ"ל ניסה לדבר על ליבו שאולי לא התווכנו אליו אלא אל אחרים. הוא התעקש שהתכוונו אליו.
אמר לו רבי חיים זצ"ל אם הם אמרו שאתה אפיקורס - כנראה שהם צודקים. חסידים אינם חכמים גדולים אבל אף גדול יש להם... (שמעתי את הסיפור באידיש...)

מצא את ההבדלים
בין ההדסים להגרמ"מ שולזינגר

[סגי נהור]

מתוך ויקיפדיה
פולין: מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה
ליטא: מתוך קהילה של כ-220,000 יהודים לפני הפלישה הגרמנית, נרצחו בשואה, בעזרתם הפעילה של הליטאים, כ-206,800 (כ-94 אחוזים מבני הקהילה).
חשבון פשוט מעלה שנשארו 13200 יהודים מליטא,

השאלה הראשונה היא למה מתכוונים כשאומרים "ליטא", ראה באשכול שעוסק בזה.
ליטא הקטנה שאתה מדבר עליה לא כוללת לא את וולוז'ין, לא את בריסק, לא את גרודנא, לא את ראדין, לא את נובהרדוק, לא את ברנוביץ'... להמשיך?

[ידידיה]

קראתי באחד מספרי התולדות של בית בריסק
שרבי חיים זצ"ל אמר שהחיילים שהיו לו בכל מלחמות הדת היו בעיקר מחסידים.

מסופר שפעם הגיע איש נכבד לרבי חיים זצ"ל והתלונן על 2 יהודים חסידים שקראו לו אפיקורס, רבי חיים זצ"ל ניסה לדבר על ליבו שאולי לא התווכנו אליו אלא אל אחרים. הוא התעקש שהתכוונו אליו.
אמר לו רבי חיים זצ"ל אם הם אמרו שאתה אפיקורס - כנראה שהם צודקים. חסידים אינם חכמים גדולים אבל אף גדול יש להם... (שמעתי את הסיפור באידיש...)

מצא את ההבדלים
בין ההדסים להגרמ"מ שולזינגר [עי' עוד בספרו פניני רבינו האבי עזרי עמ' 304]

לאיזו חסידות היו משוייכים יהודי בריסק החסידיים?

[שבט הסופרים]

היכן האשכול שעוסק בזה?

[סגי נהור]

היכן האשכול שעוסק בזה?

ראה מכאן ואילך.

[בקרו טלה]

לאיזו חסידות היו משוייכים יהודי בריסק החסידיים?

[שבט הסופרים]

לאיזו חסידות היו משוייכים יהודי בריסק החסידיים?

0000000.png (27.99 KiB) נצפה 10986 פעמים

[ידידיה]

לאיזו חסידות היו משוייכים יהודי בריסק החסידיים?

תודה רבה.

לא הייתי מאמין שעדיין ישנם חסדויות שלא שמעתי שמעם.
דומציבה, נוסהויז.


באמת מעניין.

[סוקולקה]

נתוני יד ושם שאמינים יותר מויקיפדיה מעלים
שמפולין שרדו כ-10% ומליטא כ-14%
אמת שכמות הניצולים מפולין גבוהה יותר אך זה בעקבות שהקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם לפני השואה היה בפולין (מעל 3 מליון) לעומת ליטא שם היו יהודים בכמות קטנה מאוד יחסית לפולין (פחות מחמישית...!)
הטענה שיהדות ליטא נרצחה בצורה מאסיבית יותר, עקב אכזריות הליטאים, בורות הריגה וכו' וכו' לא נכונה!
מצ"ב קישור ליד ושם https://www.yadvashem.org/he/holocaust/faqs.html

סליחה אבל אתה כותב לא נכון

המספר של 168000 יהודים בליטא לפני המלחמה לא כולל ווילנא והאזור וזה לא המספר המדוייק של יהודים בליטא כשהגיעו הנאצים ימ"ש כי הוא כולל גם אלה שברחו מזרחה וגם את אלה שהסובייטים גרשו לסיביר.
המספר המדוייק לפי יד ושם כשהגיעו הנאצים היה של 145000 יהודים וצריך להוסיף עוד 3000 פליטים שהגיעו מגרמניה. מתוכם נרצחו בן 140000 ל 143000 יהודים הי"ד שזה בן 94% ל 96%
אם מוסיפים את אזור ווילנא מגיעים לאותו אחוז בערך

[גיזונטע קאפ]

מתוך ויקיפדיה
פולין: מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה
ליטא: מתוך קהילה של כ-220,000 יהודים לפני הפלישה הגרמנית, נרצחו בשואה, בעזרתם הפעילה של הליטאים, כ-206,800 (כ-94 אחוזים מבני הקהילה).
חשבון פשוט מעלה שנשארו 13200 יהודים מליטא,

השאלה הראשונה היא למה מתכוונים כשאומרים "ליטא", ראה באשכול שעוסק בזה.
ליטא הקטנה שאתה מדבר עליה לא כוללת לא את וולוז'ין, לא את בריסק, לא את גרודנא, לא את ראדין, לא את נובהרדוק, לא את ברנוביץ'... להמשיך?

שיטת ההשמדה בליטא הליטאית, שהייתה קטלנית כל כך, דהיינו חיסול יהודי העיירות בבורות מחוץ לעיירה, הייתה גם בעיירות שציינת שהשתייכו לליטא הפולנית, כך שאחוזי ההשמדה בהם חופפים לליטא הליטאית,
כמדומני גיטאות היו רק בסלבודקה, שוואלי, ובוילנא.

[סגי נהור]

מתוך ויקיפדיה
פולין: מתוך אוכלוסייה של שלושה מיליוני יהודים לפני המלחמה, שרדו כשלוש מאות ושמונים אלף יהודים לאחריה
ליטא: מתוך קהילה של כ-220,000 יהודים לפני הפלישה הגרמנית, נרצחו בשואה, בעזרתם הפעילה של הליטאים, כ-206,800 (כ-94 אחוזים מבני הקהילה).
חשבון פשוט מעלה שנשארו 13200 יהודים מליטא,

השאלה הראשונה היא למה מתכוונים כשאומרים "ליטא", ראה באשכול שעוסק בזה.
ליטא הקטנה שאתה מדבר עליה לא כוללת לא את וולוז'ין, לא את בריסק, לא את גרודנא, לא את ראדין, לא את נובהרדוק, לא את ברנוביץ'... להמשיך?

שיטת ההשמדה בליטא הליטאית, שהייתה קטלנית כל כך, דהיינו חיסול יהודי העיירות בבורות מחוץ לעיירה, הייתה גם בעיירות שציינת שהשתייכו לליטא הפולנית, כך שאחוזי ההשמדה בהם חופפים לליטא הליטאית,
כמדומני גיטאות היו רק בסלבודקה, שוואלי, ובוילנא.

רוב העיירות שציינתי לא השתייכו לליטא הפולנית אלא לבלארוס של היום, שבזמן מלחמת העולם השנייה היתה חלק מברית המועצות.
אחוז הניצולים מיהודי ברית המועצות הוא גבוה מאוד (מאיפה הגיעו כמיליון עולים יהודים?), והסיבה שלא שמעת עליהם היא מפני שתחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים. ועל כך בהזדמנות אחרת בהרחבה.

[שבט הסופרים]

נתוני יד ושם שאמינים יותר מויקיפדיה מעלים
שמפולין שרדו כ-10% ומליטא כ-14%
אמת שכמות הניצולים מפולין גבוהה יותר אך זה בעקבות שהקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם לפני השואה היה בפולין (מעל 3 מליון) לעומת ליטא שם היו יהודים בכמות קטנה מאוד יחסית לפולין (פחות מחמישית...!)
הטענה שיהדות ליטא נרצחה בצורה מאסיבית יותר, עקב אכזריות הליטאים, בורות הריגה וכו' וכו' לא נכונה!
מצ"ב קישור ליד ושם https://www.yadvashem.org/he/holocaust/faqs.html

סליחה אבל אתה כותב לא נכון

המספר של 168000 יהודים בליטא לפני המלחמה לא כולל ווילנא והאזור וזה לא המספר המדוייק של יהודים בליטא כשהגיעו הנאצים ימ"ש כי הוא כולל גם אלה שברחו מזרחה וגם את אלה שהסובייטים גרשו לסיביר.
המספר המדוייק לפי יד ושם כשהגיעו הנאצים היה של 145000 יהודים וצריך להוסיף עוד 3000 פליטים שהגיעו מגרמניה. מתוכם נרצחו בן 140000 ל 143000 יהודים הי"ד שזה בן 94% ל 96%

א. מניין לך?
ב. ראה בקישור המצ"ב, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=393 ע"פ הנתונים שם בליטא הושמדו 90% ובפולין 85.7%
ג. כך את קובנה כדוגמה: ע"פ נתוני יד ושם היו בקובנה לפני השואה כ-25,000 יהודים מקומיים+כ-8,000 פליטים מעיירות הסביבה. מספר יהודי קובנה ששרדו עומד על -3,000 שזה אומר 12% (אם נלך לחומרא לכלול גם את הפליטים מה שלא כ"כ מסתבר עדיין זה יוצא מעל 8%)
עכ"פ זהו אחוז החופף לניצולים מפולין! http://www.yadvashem.org/yv/he/research ... sp?cid=879

[סוקולקה]

נתוני יד ושם שאמינים יותר מויקיפדיה מעלים
שמפולין שרדו כ-10% ומליטא כ-14%
אמת שכמות הניצולים מפולין גבוהה יותר אך זה בעקבות שהקיבוץ היהודי הגדול ביותר בעולם לפני השואה היה בפולין (מעל 3 מליון) לעומת ליטא שם היו יהודים בכמות קטנה מאוד יחסית לפולין (פחות מחמישית...!)
הטענה שיהדות ליטא נרצחה בצורה מאסיבית יותר, עקב אכזריות הליטאים, בורות הריגה וכו' וכו' לא נכונה!
מצ"ב קישור ליד ושם https://www.yadvashem.org/he/holocaust/faqs.html

סליחה אבל אתה כותב לא נכון

המספר של 168000 יהודים בליטא לפני המלחמה לא כולל ווילנא והאזור וזה לא המספר המדוייק של יהודים בליטא כשהגיעו הנאצים ימ"ש כי הוא כולל גם אלה שברחו מזרחה וגם את אלה שהסובייטים גרשו לסיביר.
המספר המדוייק לפי יד ושם כשהגיעו הנאצים היה של 145000 יהודים וצריך להוסיף עוד 3000 פליטים שהגיעו מגרמניה. מתוכם נרצחו בן 140000 ל 143000 יהודים הי"ד שזה בן 94% ל 96%

א. מניין לך?
ב. ראה בקישור המצ"ב, http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=393 ע"פ הנתונים שם בליטא הושמדו 90% ובפולין 85.7%
ג. כך את קובנה כדוגמה: ע"פ נתוני יד ושם היו בקובנה לפני השואה כ-25,000 יהודים מקומיים+כ-8,000 פליטים מעיירות הסביבה. מספר יהודי קובנה ששרדו עומד על -3,000 שזה אומר 12% (אם נלך לחומרא לכלול גם את הפליטים מה שלא כ"כ מסתבר עדיין זה יוצא מעל 8%)
עכ"פ זהו אחוז החופף לניצולים מפולין! http://www.yadvashem.org/yv/he/research ... sp?cid=879

א. יש לי את האנציקלופדיה עם כל המספרים
ב. רשום שמה מספר יהודים לפני המלחמה, פה מדברים על מספר יהודים בזמן כיבוש הנאצים שזה מאוד שונה
ג. בתחילת תש"ד כל מי שנשאר בגטו קובנה גורש למחנות בגרמניה כך שאי אפשר ללמוד מהמספרים כלום על האכזריות הליטאית. מתושבי קובנה של לפני המלחמה משערים ששרדו בערך 5%

[משולש]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

אתה מטיל עוד פצצה:
ההתנגדות גרמה להתחלנות בברית המועצות.

[דרומי]

סבי ז"ל שהיה תחת השלטון הקומניסיטי שנים רבות סיפר שבאופן כללי מי שנשאר ביהדותו בבריה"מ התחבר או לחסידי חב"ד או לחסידי ברסלב, מלבדם כמעט לא היה מאומה

[מיני ומינך]

אתה מטיל עוד פצצה:
ההתנגדות גרמה להתחלנות בברית המועצות.

כתגובה על אשכול זה: האם יש הטוענים שהחסידות גרמה להתחלנות באירופה?

[קראקובער]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

[/quote]
מטבע הדברים אלו שהם חלק מקבוצה מגובשת יש להם יותר סיכוי לשרוד במצבים כאלו כמו תלמידי נובורדוק שמסרו נפשם תחת הבולשביקים, בכל אופן היו גם הרבה יהודים לא מפלגתיים שמסרו נפשם עיין בביוגרפיה על הרב יצחק זילבר.

[עמקן]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

מטבע הדברים אלו שהם חלק מקבוצה מגובשת יש להם יותר סיכוי לשרוד במצבים כאלו כמו תלמידי נבורדוק בכל אופן היו גם הרבה יהודים לא מפלגתיים שמסרו נפשם עיין בביוגרפיה על הרב יצחק זילבר.

זה הלך בשני כיוונים. באופן כללי החסידים שהצליחו לעמוד יחד בקבוצה החזיקו זה את זה ועמדו יותר בניסיונות. אבל מבין אלו שהתנקו מהקבוצה ונאצלו לעמוד בנסיונות בכח עצמם, דוקא החסידים נפלו יותר. זה בא לידי ביטוי במיוחד במלחמת עולם השני'.

[שיבר]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

מטבע הדברים אלו שהם חלק מקבוצה מגובשת יש להם יותר סיכוי לשרוד במצבים כאלו כמו תלמידי נבורדוק בכל אופן היו גם הרבה יהודים לא מפלגתיים שמסרו נפשם עיין בביוגרפיה על הרב יצחק זילבר.

זה הלך בשני כיוונים. באופן כללי החסידים שהצליחו לעמוד יחד בקבוצה החזיקו זה את זה ועמדו יותר בניסיונות. אבל מבין אלו שהתנקו מהקבוצה ונאצלו לעמוד בנסיונות בכח עצמם, דוקא החסידים נפלו יותר. זה בא לידי ביטוי במיוחד במלחמת עולם השני'.

למעשה הם כבר היו נפולים ברוחניות בעצם היותם חסידים, כך שפשיטא וברירא שבשעת נסיון הם נפלו יותר וא"צ לזה לשום סימוכין.

[סגי נהור]

לא תכננתי להרחיב בזה אבל כיון שהנושא כבר צובר תאוצה.

על תולדות היהדות בברית המועצות אין צורך בשום ספקולציות. אלו תולדות משפחתי ומשפחות רבים חבריי ומכריי. סבי ע"ה, אב אבי, נולד למשפחה ממעמקי ליטא שנותרה מאחורי מסך הברזל לאחר המהפכה הקומוניסטית. כאשר גדל ואביו הי"ד - חניך ישיבת סלבודקא ותלמיד מובהק של בעל ברכת שמואל זצ"ל - ביקש לשלוח אותו ללמוד תורה, לא נותרו בכל האזור שום מוסדות תורה מלבד הישיבות המחתרתיות של חב"ד שפעלו במסירות נפש תחת הכוונתו של הרבי הריי"צ זי"ע. בשנים הבאות התגלגל סבא בין ז'יטומיר, קייב, ברדיצ'ב וערים נוספות, ויחד עם חבריו נתפס יותר מפעם אחת ואף נעצר, אך בסופו של דבר זכה להימלט משם ולהקים את ביתו. כך הפכו סבי ואחיו לחסידי חב"ד.

כמו רוב חסידי חב"ד שנותרו מערב למסך הברזל, סבא נמלט מרוסיה בבריחה הגדולה של השנים תש"ו-תש"ז, בקרונות ("עשאלונים") שבהם מאות-מאות של חסידים שלא רק נשארו יראים ושלמים אלא חינכו דור שלם תחת השלטון הסובייטי בשנים הקשות והאכזריות ביותר. רוב מניין ובניין חסידות חב"ד השורשית הם מצאצאי חסידים אלה.

איפה הרכבות עם שאר עמך בית ישראל? האם אתם מכירים עוד קהילה חרדית שורשית שמתבססת על יהודים יוצאי רוסיה הסובייטית? ומדוע לא בעצם - הרי רוב תחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, על מיליוני היהודים שבו, נכלל בברית המועצות? אולם המציאות היא שההיסטוריה של היהדות התורנית בשטחי האימפריה הרוסית, למעט יוצאי דופן מעטים, מסתיימת עם ירידת מסך הברזל. משם מתחיל רק תהליך של דעיכה שסופו קץ היהדות. יהודים יודעי ספר שמתפלפלים אם וכיצד מותר להם לעבוד בשבת מטעמי פיקוח נפש, שילדיהם לומדים מחוסר ברירה ב"שקאלע" ומצטרפים לקומסומול וחוגגים סביב מדורה גדולה בליל יום הכיפורים מחוץ לבית הכנסת שבו מתפללים הוריהם המזדקנים, כאשר מתוארים הדברים הכואבים בספרי דברי הימים. ולכן לא פלא שנמצאים כאן כותבים שבטוחים שיהדות ליטא (במובן הרחב, ע"ע) נכחדה בשואה, ולא מעלים על דעתם שרובה (!) נכלאה מאחורי מסך הברזל. יהדות רוסיה הסובייטית היא לא חלק מההיסטוריה שלהם.

ובאותה שעה ממש, מי חופר מקווואות מחתרתיות במסירות נפש (בלי מליצה), ומי הולכות לטבול בהם במסירות נפש (בלי מליצה)? מי מסתיר את בניו ובנותיו מעין השלטונות כדי שלא ישמעו את דברי הכפירה והארס בבתי הספר הממשלתיים? מי שולח את הילדים הרכים שטרם הגיעו למצוות הרחק מהבית, ללא מסמכים חוקיים, לאזורים שורצי סכנות, רק כדי שילמדו תורה, ומקים בתוך ברית המועצות של סטאלין דור שלם של ילדים וילדות טהורים וטהורות, עד שאתה עומד ותמה כדברי הנביא בהפטרת פרשתנו: מי ילד לי את אלה, ואני שכולה וגלמודה?! ואלה מי גידל?!

אלה לא סיפורי אגדה. הילדים והילדות האלה הם הסבים והסבתות שלנו. באוזנינו שמענו ואבותינו סיפרו לנו. אילולא החינוך העמוק של ישיבות תומכי תמימים למסירות נפש ללא פשרות על רצון ה', בניצוחו של קדוש ה' הרבי הריי"צ זי"ע, הארי הלוחם שמי יוכל לעמוד במחיצתו! שעליו נקראים דברי רש"י: לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג! - אילולא כל זאת, מפחיד לחשוב איפה היינו אנחנו.

[ידידיה]

לא באמת אפשר לדעת על חיי הדת ברוסיה עד הסוף.
וכמובן אי אפשר ליטול מחב"ד את הפעילות המאורגנת.
שמא היו בזה תקופות?
אחרי כל הפעילות בתקופת הריי"ץ כמדובר, לא באמת נשארו קהילות מסודרות שמצאנו אותן פעילות כשנפלו החומות.

בשנים שלפני נפילת החומות החלה תופעה של חזרה בתשובה, והיו שיתופי פעולה מעניינים.
https://www.google.co.il/amp/s/www.kika ... amp/137849


עוד קצת נתונים:
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16936

[עמקן]

לא תכננתי להרחיב בזה אבל כיון שהנושא כבר צובר תאוצה.

על תולדות היהדות בברית המועצות אין צורך בשום ספקולציות. אלו תולדות משפחתי ומשפחות רבים חבריי ומכריי. סבי ע"ה, אב אבי, נולד למשפחה ממעמקי ליטא שנותרה מאחורי מסך הברזל לאחר המהפכה הקומוניסטית. כאשר גדל ואביו הי"ד - חניך ישיבת סלבודקא ותלמיד מובהק של בעל ברכת שמואל זצ"ל - ביקש לשלוח אותו ללמוד תורה, לא נותרו בכל האזור שום מוסדות תורה מלבד הישיבות המחתרתיות של חב"ד שפעלו במסירות נפש תחת הכוונתו של הרבי הריי"צ זי"ע. בשנים הבאות התגלגל סבא בין ז'יטומיר, קייב, ברדיצ'ב וערים נוספות, ויחד עם חבריו נתפס יותר מפעם אחת ואף נעצר, אך בסופו של דבר זכה להימלט משם ולהקים את ביתו. כך הפכו סבי ואחיו לחסידי חב"ד.

כמו רוב חסידי חב"ד שנותרו מערב למסך הברזל, סבא נמלט מרוסיה בבריחה הגדולה של השנים תש"ו-תש"ז, בקרונות ("עשאלונים") שבהם מאות-מאות של חסידים שלא רק נשארו יראים ושלמים אלא חינכו דור שלם תחת השלטון הסובייטי בשנים הקשות והאכזריות ביותר. רוב מניין ובניין חסידות חב"ד השורשית הם מצאצאי חסידים אלה.

איפה הרכבות עם שאר עמך בית ישראל? האם אתם מכירים עוד קהילה חרדית שורשית שמתבססת על יהודים יוצאי רוסיה הסובייטית? ומדוע לא בעצם - הרי רוב תחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, על מיליוני היהודים שבו, נכלל בברית המועצות? אולם המציאות היא שההיסטוריה של היהדות התורנית בשטחי האימפריה הרוסית, למעט יוצאי דופן מעטים, מסתיימת עם ירידת מסך הברזל. משם מתחיל רק תהליך של דעיכה שסופו קץ היהדות. יהודים יודעי ספר שמתפלפלים אם וכיצד מותר להם לעבוד בשבת מטעמי פיקוח נפש, שילדיהם לומדים מחוסר ברירה ב"שקאלע" ומצטרפים לקומסומול וחוגגים סביב מדורה גדולה בליל יום הכיפורים מחוץ לבית הכנסת שבו מתפללים הוריהם המזדקנים, כאשר מתוארים הדברים הכואבים בספרי דברי הימים. ולכן לא פלא שנמצאים כאן כותבים שבטוחים שיהדות ליטא (במובן הרחב, ע"ע) נכחדה בשואה, ולא מעלים על דעתם שרובה (!) נכלאה מאחורי מסך הברזל. יהדות רוסיה הסובייטית היא לא חלק מההיסטוריה שלהם.

ובאותה שעה ממש, מי חופר מקווואות מחתרתיות במסירות נפש (בלי מליצה), ומי הולכות לטבול בהם במסירות נפש (בלי מליצה)? מי מסתיר את בניו ובנותיו מעין השלטונות כדי שלא ישמעו את דברי הכפירה והארס בבתי הספר הממשלתיים? מי שולח את הילדים הרכים שטרם הגיעו למצוות הרחק מהבית, ללא מסמכים חוקיים, לאזורים שורצי סכנות, רק כדי שילמדו תורה, ומקים בתוך ברית המועצות של סטאלין דור שלם של ילדים וילדות טהורים וטהורות, עד שאתה עומד ותמה כדברי הנביא בהפטרת פרשתנו: מי ילד לי את אלה, ואני שכולה וגלמודה?! ואלה מי גידל?!

אלה לא סיפורי אגדה. הילדים והילדות האלה הם הסבים והסבתות שלנו. באוזנינו שמענו ואבותינו סיפרו לנו. אילולא החינוך העמוק של ישיבות תומכי תמימים למסירות נפש ללא פשרות על רצון ה', בניצוחו של קדוש ה' הרבי הריי"צ זי"ע, הארי הלוחם שמי יוכל לעמוד במחיצתו! שעליו נקראים דברי רש"י: לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג! - אילולא כל זאת, מפחיד לחשוב איפה היינו אנחנו.

ברור שלא נתורו קהילה גדולה מאחורי מסך הברזל חוץ מחסידי חב"ד, משום שלא היו הרבה כאלו במקומתיהם גם לפני זה. כמה ליטאים היו בהערים שבחרת לדוגמא: ז'יטומיר, קייב, וברדיצ'ב, לפני מלחמת עולם הראשונה. ליטא גופא היה קרוב יותר לגבול, ורוב ליטאים הצליחו לברוח.
תשכח מהליטאים. מה תאמר על שאר החסידיות. תתמקד על חסידיות ליטאית, כגון קרלין וסלאנים. מה תגיד? זה אותו תשובה, רק חסידי חב"ד היה להם נציגות עמוק ברוסיה שלא הצליחו לברוח. אצל השאר נשארו רק בודדים.
וזה בלי לדון באמינות סיפורי חב"ד.

[סגי נהור]

ברור שלא נתורו קהילה גדולה מאחורי מסך הברזל חוץ מחסידי חב"ד, משום שלא היו הרבה כאלו במקומתיהם גם לפני זה. כמה ליטאים היו בהערים שבחרת לדוגמא: ז'יטומיר, קייב, וברדיצ'ב, לפני מלחמת עולם הראשונה. ליטא גופא היה קרוב יותר לגבול, ורוב ליטאים הצליחו לברוח.
תשכח מהליטאים. מה תאמר על שאר החסידיות. תתמקד על חסידיות ליטאית, כגון קרלין וסלאנים. מה תגיד? זה אותו תשובה, רק חסידי חב"ד היה להם נציגות עמוק ברוסיה שלא הצליחו לברוח. אצל השאר נשארו רק בודדים.

קשקוש מקושקש. מיהם לדעתך מעל מיליון וחצי יהודי ברית המועצות?
אני מדבר על בלארוס הגדולה, שהיו בה הרבה יותר יהודים (ליטאים) משאר בליטא עצמה. הערים ז'יטומיר וברדיצ'ב וכו' אינן קשורות לנושא, הרי גם חסידי חב"ד לא היו באזורים אלה לפני המהפכה. אבל לאחר המהפכה יהודים נמלטו מאזור לאזור ומעיר לעיר, ומשפחת סבי נמלטה מליטא לאוקראינה יחד עם המוני משפחות יהודיות חסידיות ולא חסידיות, ולכן התקיימו שם הישיבות הנ"ל.

וזה בלי לדון באמינות סיפורי חב"ד.

מהערה זדונית ומחוצפת זו אתעלם בשלב זה.

אחתום בדברים היפים שכותב החסיד ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה המתאר מעט בספרו "למען ידעו" את דברי הימים ההם:

כל מי שיראת אלוקים נגעה בלבבו, בין חסיד ובין מתנגד, השתדל להתרכז בערים הגדולות כמו מוסקבה ולענינגראד וכדומה, כי שם יכלו בנקל יותר להעלם מעיניו של הנ. ק. ו.ו .ד. אותה המחיצה והחריפות (והקיוהא) בין חסידים ומתנגדים נעלמה אז ולא היתה קיימת כלל, ונעשו לאגודה אחת... ובכן באותה תקופה, אז א בחור האט גיהאלטן בא א שידוך, לא עלה על הדעת לבדוק את המחותן אם הוא מניח שני זוגות תפילין ומתחיל תפילתו מהודו או מניח זוג אחד ומתחיל ברוך שאמר, כי בזה לא התחשבו כלל וכלל. רק המדוברת, היא ורק היא, היתה הקובעת והמכריעה למזל טוב.

[סגי נהור]

אחרי כל הפעילות בתקופת הריי"ץ כמדובר, לא באמת נשארו קהילות מסודרות שמצאנו אותן פעילות כשנפלו החומות.

כאמור רוב חסידי הרבי הריי"צ יצאו בשנים תש"ו-תש"ז. זאת היתה דילמה קשה (גם בגלל הסכנה שבדבר, וגם בגלל התוצאה של הפקרת יהדות רוסיה), אבל בסופו של דבר נפלה ההחלטה לברוח.
אלו שלא הספיקו לצאת אז המשיכו לקיים חיים יהודיים ולחנך את ילדיהם במחתרת עד העלייה בשנות הכ"ף והלמ"ד, אז יצאו משם החסידים האחרונים (למעט בודדים ממש). הצעירים שבהם עדיין חיים ומסתובבים בינינו.

[גיזונטע קאפ]

ברור שלא נתורו קהילה גדולה מאחורי מסך הברזל חוץ מחסידי חב"ד, משום שלא היו הרבה כאלו במקומתיהם גם לפני זה. כמה ליטאים היו בהערים שבחרת לדוגמא: ז'יטומיר, קייב, וברדיצ'ב, לפני מלחמת עולם הראשונה. ליטא גופא היה קרוב יותר לגבול, ורוב ליטאים הצליחו לברוח.
[/size]

אכן כך הח"ח הורה להימלט מרוסיה, אפילו בשבת,
לכן לא נשארו קיבוץ גדול של עהרלכע יידן ליטאיים בשטחי בריה"מ

[בן ראובן]

השאלה הראשונה היא למה מתכוונים כשאומרים "ליטא", ראה באשכול שעוסק בזה.
ליטא הקטנה שאתה מדבר עליה לא כוללת לא את וולוז'ין, לא את בריסק, לא את גרודנא, לא את ראדין, לא את נובהרדוק, לא את ברנוביץ'... להמשיך?

שיטת ההשמדה בליטא הליטאית, שהייתה קטלנית כל כך, דהיינו חיסול יהודי העיירות בבורות מחוץ לעיירה, הייתה גם בעיירות שציינת שהשתייכו לליטא הפולנית, כך שאחוזי ההשמדה בהם חופפים לליטא הליטאית,
כמדומני גיטאות היו רק בסלבודקה, שוואלי, ובוילנא.

רוב העיירות שציינתי לא השתייכו לליטא הפולנית אלא לבלארוס של היום, שבזמן מלחמת העולם השנייה היתה חלק מברית המועצות.
אחוז הניצולים מיהודי ברית המועצות הוא גבוה מאוד (מאיפה הגיעו כמיליון עולים יהודים?), והסיבה שלא שמעת עליהם היא מפני שתחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים. ועל כך בהזדמנות אחרת בהרחבה.

לא מדוייק. כל העיירות שציינת (מערב בלרוס של היום) השתייכו לפולין בין שתי המלחמות.

[רק מסיבה זו יכולים הליטאים דהיום להזכיר את שמותיהן בנוסטלגיה...]

[בן ראובן]

ברור שלא נתורו קהילה גדולה מאחורי מסך הברזל חוץ מחסידי חב"ד, משום שלא היו הרבה כאלו במקומתיהם גם לפני זה. כמה ליטאים היו בהערים שבחרת לדוגמא: ז'יטומיר, קייב, וברדיצ'ב, לפני מלחמת עולם הראשונה. ליטא גופא היה קרוב יותר לגבול, ורוב ליטאים הצליחו לברוח.
[/size]

אכן כך הח"ח הורה להימלט מרוסיה, אפילו בשבת,
לכן לא נשארו קיבוץ גדול של עהרלכע יידן ליטאיים בשטחי בריה"מ

הוראת הח"ח התייחסה לפליטי מלחמת הראשונה, שאחרי המלחמה ניתנה להם הרשות לשוב לעיירות מוצאם שמעבר לגבול הפולני. לא היתה בכך כל תועלת לתושבי האזור המקוריים, שלהם לא היתה כל אפשרות להימלט.

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

[גיזונטע קאפ]

ברור שלא נתורו קהילה גדולה מאחורי מסך הברזל חוץ מחסידי חב"ד, משום שלא היו הרבה כאלו במקומתיהם גם לפני זה. כמה ליטאים היו בהערים שבחרת לדוגמא: ז'יטומיר, קייב, וברדיצ'ב, לפני מלחמת עולם הראשונה. ליטא גופא היה קרוב יותר לגבול, ורוב ליטאים הצליחו לברוח.
[/size]

אכן כך הח"ח הורה להימלט מרוסיה, אפילו בשבת,
לכן לא נשארו קיבוץ גדול של עהרלכע יידן ליטאיים בשטחי בריה"מ

הוראת הח"ח התייחסה לפליטי מלחמת הראשונה, שאחרי המלחמה ניתנה להם הרשות לשוב לעיירות מוצאם שמעבר לגבול הפולני. לא היתה בכך כל תועלת לתושבי האזור המקוריים, שלהם לא היתה כל אפשרות להימלט.

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

מסיפורי נובהרדוק עולה שהם הבריחו את הגבולות, האם הייתה תופעה כזו של משפחות רגילות שברחו והבריחו את הגבול?

[בן ראובן]

מסיפורי נובהרדוק עולה שהם הבריחו את הגבולות, האם הייתה תופעה כזו של משפחות רגילות שברחו והבריחו את הגבול?

היו מקרים מעטים של הברחת גבול. זו היתה סכנת נפשות וחלק ניכר נתפסו.

[סגי נהור]

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

נראה לי שהצגה כזאת של הדברים עושה קצת עוול לצד הלא-חסידי. אם נמנה את כל מתפללי נוסח האר"י, שהיה להם קשר רופף כלשהו לחצרות החב"דיות בעבר או בהווה, הם בוודאי לא אחוז זערורי (כמה מתוך השמות המוזכרים בגליונות "האח" אנחנו מכירים? היכן כל השאר?). האחוז הזערורי הם הגרעין החזק שמורכב בעיקר מתלמידי תומכי תמימים ואלו שהיו בקשר הדוק עם הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ, אבל אם כך יש למנות גם בצד השני רק את הגרעין החזק של יוצאי הישיבות וכיוצא בזה.

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו [אם ציטטתי לעיל מזכרונות ר' מרדכי שוסטרמן, הרי באותו עמוד הוא מספר שנשא לאשה בת לתלמיד סלבודקא, שחונכה במסירות נפש לתורה וליראת שמים ולא הלכה לבית הספר העממי (והיתה "הנערה היחידה הדתית בכל העיירה")]. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

[בן ראובן]

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

נראה לי שהצגה כזאת של הדברים עושה קצת עוול לצד הלא-חסידי. אם נמנה את כל מתפללי נוסח האר"י, שהיה להם קשר רופף כלשהו לחצרות החב"דיות בעבר או בהווה, הם בוודאי לא אחוז זערורי (כמה מתוך השמות המוזכרים בגליונות "האח" אנחנו מכירים? היכן כל השאר?). האחוז הזערורי הם הגרעין החזק שמורכב בעיקר מתלמידי תומכי תמימים ואלו שהיו בקשר הדוק עם הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ, אבל אם כך יש למנות גם בצד השני רק את הגרעין החזק של יוצאי הישיבות וכיוצא בזה.

הדגשתי "חסידי חב"ד-ליובאוויטש". אבל אכן צריך לדייק יותר ולומר שהכוונה למעגל הקטן יותר שנוצר סביב תלמידי תו"ת.

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו [אם ציטטתי לעיל מזכרונות ר' מרדכי שוסטרמן, הרי באותו עמוד הוא מספר שנשא לאשה בת לתלמיד סלבודקא, שחונכה במסירות נפש לתורה וליראת שמים ולא הלכה לבית הספר העממי (והיתה "הנערה היחידה הדתית בכל העיירה")]. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

היו בודדים ממש (כפי שהבאת אכן מזכרונות רמ"ש). וגם משפחת סבך היתה אחת ממקרים נדירים אלו. בקייב (שבה גדל) היו רבבות יהודים שומרי תומ"צ, ובחדרים המחתרתיים החב"דיים שנוסדו ע"י ר' בנימין גורדצקי, והיו האופציה היחידה לחינוך יהודי בעיר, למדו רק כמה עשרות תלמידים.

[ידידיה]

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

נראה לי שהצגה כזאת של הדברים עושה קצת עוול לצד הלא-חסידי. אם נמנה את כל מתפללי נוסח האר"י, שהיה להם קשר רופף כלשהו לחצרות החב"דיות בעבר או בהווה, הם בוודאי לא אחוז זערורי (כמה מתוך השמות המוזכרים בגליונות "האח" אנחנו מכירים? היכן כל השאר?). האחוז הזערורי הם הגרעין החזק שמורכב בעיקר מתלמידי תומכי תמימים ואלו שהיו בקשר הדוק עם הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ, אבל אם כך יש למנות גם בצד השני רק את הגרעין החזק של יוצאי הישיבות וכיוצא בזה.

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו [אם ציטטתי לעיל מזכרונות ר' מרדכי שוסטרמן, הרי באותו עמוד הוא מספר שנשא לאשה בת לתלמיד סלבודקא, שחונכה במסירות נפש לתורה וליראת שמים ולא הלכה לבית הספר העממי (והיתה "הנערה היחידה הדתית בכל העיירה")]. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

על איזה חוסן יהודי כבודו מדבר?
אחרי 70 שנות קומוניזם שכפה פריקת עול, לא נשאר כלום.
מהבודדים (בעיקר זקנים. זכורה לי אחותו של ר מאיר חדש שכל השנים היו ביניהם רק מכתבים שאחרי נפילת החומות נמצאה יהודיה מדקדקת בקלה כבחמורה )אפשר להביא "ראיה" לאיזה סוג חינוך כלשהו?

[קראקובער]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

טוב לראות שחזרת מדבריך:

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו

בכל אופן מה שרלונטי לנו להיום שנת תשע"ח האם לבחור מתומכי תמימים יש פחות סיכוי להיות נושר מבחור מתפרח לדוגמא?

[בן ראובן]

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

נראה לי שהצגה כזאת של הדברים עושה קצת עוול לצד הלא-חסידי. אם נמנה את כל מתפללי נוסח האר"י, שהיה להם קשר רופף כלשהו לחצרות החב"דיות בעבר או בהווה, הם בוודאי לא אחוז זערורי (כמה מתוך השמות המוזכרים בגליונות "האח" אנחנו מכירים? היכן כל השאר?). האחוז הזערורי הם הגרעין החזק שמורכב בעיקר מתלמידי תומכי תמימים ואלו שהיו בקשר הדוק עם הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ, אבל אם כך יש למנות גם בצד השני רק את הגרעין החזק של יוצאי הישיבות וכיוצא בזה.

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו [אם ציטטתי לעיל מזכרונות ר' מרדכי שוסטרמן, הרי באותו עמוד הוא מספר שנשא לאשה בת לתלמיד סלבודקא, שחונכה במסירות נפש לתורה וליראת שמים ולא הלכה לבית הספר העממי (והיתה "הנערה היחידה הדתית בכל העיירה")]. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

על איזה חוסן יהודי כבודו מדבר?
אחרי 70 שנות קומוניזם שכפה פריקת עול, לא נשאר כלום.
מהבודדים (בעיקר זקנים. זכורה לי אחותו של ר מאיר חדש שכל השנים היו ביניהם רק מכתבים שאחרי נפילת החומות נמצאה יהודיה מדקדקת בקלה כבחמורה )אפשר להביא "ראיה" לאיזה סוג חינוך כלשהו?

למה אינך קורא את ההודעות הקודמות?

לא נשאר כי החסידים יצאו מרוסיה, רובם בתש"ו-ז ומיעוטם בתשכ"ט-ל"ג.

[ידידיה]

תחת השלטון הקומוניסטי כמעט לא נשאר שריד ופליט רוחני מיהודי ברית המועצות הלא-חסידים.

טוב לראות שחזרת מדבריך:

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו

בכל אופן מה שרלונטי לנו להיום שנת תשע"ח האם לבחור מתומכי תמימים יש פחות סיכוי להיות נושר מבחור מתפרח לדוגמא?[/quote
כך בוחנים דרך?
לפני כן יש לבדוק כיצד צריך להיראות, כמו בת"ת או כמו בתפרח, ועל כך יענה לך החבדי כך, והבן תורה כך, ונהרה נהרה ופשטיה.

[ידידיה]

[/quote]

למה אינך קורא את ההודעות הקודמות?

לא נשאר כי החסידים יצאו מרוסיה, רובם בתש"ו-ז ומיעוטם בתשכ"ט-ל"ג.[/quote]
כמה מליוני חסידים יצאו?

[קראקובער]

כך בוחנים דרך?
לפני כן יש לבדוק כיצד צריך להיראות, כמו בת"ת או כמו בתפרח, ועל כך יענה לך החבדי כך, והבן תורה כך, ונהרה נהרה ופשטיה.

לדידיה קא אמינא

. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

[סגי נהור]

בשטחי בריה"מ נותרו מאות אלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. חסידי חב"ד-ליובאוויטש היו אחוז זערורי מהם.

נראה לי שהצגה כזאת של הדברים עושה קצת עוול לצד הלא-חסידי. אם נמנה את כל מתפללי נוסח האר"י, שהיה להם קשר רופף כלשהו לחצרות החב"דיות בעבר או בהווה, הם בוודאי לא אחוז זערורי (כמה מתוך השמות המוזכרים בגליונות "האח" אנחנו מכירים? היכן כל השאר?). האחוז הזערורי הם הגרעין החזק שמורכב בעיקר מתלמידי תומכי תמימים ואלו שהיו בקשר הדוק עם הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ, אבל אם כך יש למנות גם בצד השני רק את הגרעין החזק של יוצאי הישיבות וכיוצא בזה.

חשוב גם לחדד שבוודאי היו יהודים יראי שמים מכל החוגים שעבדו את ה' במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי. ואדרבה, הדברים שכתבתי לעיל רק ממחישים זאת, שהרי סבי כאמור לא בא ממשפחה חסידית ונשלח לתומכי תמימים על ידי אביו [אם ציטטתי לעיל מזכרונות ר' מרדכי שוסטרמן, הרי באותו עמוד הוא מספר שנשא לאשה בת לתלמיד סלבודקא, שחונכה במסירות נפש לתורה וליראת שמים ולא הלכה לבית הספר העממי (והיתה "הנערה היחידה הדתית בכל העיירה")]. יחד עם זאת, רק עיוור מאונס או מרצון יכחיש את העובדה (שבאותו הדור היתה ברורה גם למנהיגים כגון הגרח"ע זצ"ל), שמקרה ברית המועצות מהווה את אחת ההוכחות הברורות להשפעת החינוך החסידי על החוסן היהודי ועל היכולת להתמודד עם אתגרי הזמן.

על איזה חוסן יהודי כבודו מדבר?
אחרי 70 שנות קומוניזם שכפה פריקת עול, לא נשאר כלום.
מהבודדים (בעיקר זקנים. זכורה לי אחותו של ר מאיר חדש שכל השנים היו ביניהם רק מכתבים שאחרי נפילת החומות נמצאה יהודיה מדקדקת בקלה כבחמורה )אפשר להביא "ראיה" לאיזה סוג חינוך כלשהו?

החסידים שדיברתי עליהם לא נשארו ברוסיה עד נפילת החומות (אתה קורא מה שכותבים או רק מגיב?). יחד עם זאת, בעלייה הגדולה של שנות השבעים יצאו החסידים הנשארים שלא הספיקו לברוח בתש"ז-תש"ז, על נשיהם וילדיהם שנולדו עשרות שנים לאחר המהפכה וקיבלו חינוך חסידי במחתרת. היום הם בגילאי החמישים לחייהם ואני מכיר רבים מהם באופן אישי...

בזמנו שלושה מחסידים אלו (ר' מוטל קוזלינר, ר' יענקל נוטיק ושלישי שאיני יודע את שמו) הלכו לפגוש את ר' משה פיינשטיין זצ"ל. כפי שסיפר לי בנו של אחד מהם, ר' משה - שבעצמו נמלט מברה"מ ארבעים שנה קודם לכן - עמד נדהם כשראה אותם ולא האמין שלפניו יהודים שיצאו זה עתה מרוסיה.

[ידידיה]

]
הרבים ממכריך בשנות החמישים כיום עלו לדבריך בשנות השבעים דהיינו כילדים קטנים.
לאן נעלמו אחיהם , שהיו בשנות השבעים נערים, ובוגרים.
והיום הם בשנות השישים השבעים והשמונים לחייהם?