ראיתי ברעיון עם הרב משה מייזלמן, שכאשר הגאון רב משה סאלאווייציק הגיע לכהן ברב בעיר חסלאוויטש נתברר לו שתוקיעם כפי שיטת ר"ת ולא ידע מה לעשות האם להשאיר את מנהגם כך או לשנות המנהג כפי שנוהגים בכל כלל ישראל לשיטת הפוסקים הנתקבל להלכה. ושלח השאלה להגר"ח שהראה לו שכל מנהגם בנויים על שיטות של ר"ת, וביררו שהעיר חסלאוויטש נוסדה ע"י תלמידי ר"ת, והורה הגר"ח שיש להשאיר מנהגי העיר על מתכונם.
והדבר תמוה בעיני, שידוע לי רק ב' פסקים של ר"ת בתקיעת שופר. א' לעשות ב' נשימות בש"ת, שבזה כתב הרמ"א (או"ח סי' תק"צ סע' ד) שהמנהג הפשוט לעשות הכל בב' נשימות, ואין לשנות. והשני מה שהורה לתקוע תשר"ת למלכיות ולשופרות ולזכרונות, אבל גם בזה העיד הרמ"א (או"ח סי' תקצ"ב סעי' א) שכן המנהג במדינות אלו. ומה שאנו נוהגים לתקוע תשר"ת תש"ת ותר"ת למלכיות ולשופות ולזכרונות הוי מהשל"ה, אבל במש"ב (שם סק"ד) בשם הפמ"ג שמבקום שנוהגים כמנהג הישן אין לשנות. ואינו מובן איזה מנהג נהגו בחסלאוויטש בתקיעות כר"ת ושלא ככל ישראל.