טבילת עזרא בבריכה

[ארזי הלבנון]

שמעתי ממאן דהוא שהטובל לקראת יוה"כ בבריכה עולה לו טבילה, ולכן מי שלא יכול ללכת למקווה עדיף שילך לבריכה ויטבול בה, ובמידה ולא מזדמנת לו בריכה יעדיף כעדיפות שלישית מקלחת.

לכאורה כל התקנה היא בשפיכת ט' קבין ולא בטבילה בהן. האמנם?

[דרומי]

ניסית לטבול בט' קבין? כמדומה שזה לא אפשרי אלא לגוף קטן

[לענין]

ברכות כ''ב א'

רבי זירא הוה יתיב באגנא דמיא בי מסותא אמר ליה לשמעיה זיל ואייתי לי תשעה קבין ושדי עלואי אמר ליה רבי חייא בר אבא למה ליה למר כולי האי והא יתיב בגווייהו אמר ליה כארבעים סאה מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה חאף תשעה קבין בנתינה ולא בטבילה

[ארזי הלבנון]

ברכות כ''ב א'

רבי זירא הוה יתיב באגנא דמיא בי מסותא אמר ליה לשמעיה זיל ואייתי לי תשעה קבין ושדי עלואי אמר ליה רבי חייא בר אבא למה ליה למר כולי האי והא יתיב בגווייהו אמר ליה כארבעים סאה מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה חאף תשעה קבין בנתינה ולא בטבילה

בדיוק לקטע זה כיוונתי אך לא ציטטתי, ולכן תמה אני על דבריו של הנ"ל, שלטענתו מצטט בשם גדול אחד

[ארזי הלבנון]

ניסית לטבול בט' קבין? כמדומה שזה לא אפשרי אלא לגוף קטן

ומעלה, כמובן.
הנושא כאמור הוא טבילה בבריכת שחייה, וכפי שמצוי הרבה בחצרות בתים פרטיים.

[דרומי]

זה נושא אחר, האם חייבים לטבול דוקא במי גשמים (כנשים) או שטבילת בעל קרי יכולה להיות גם בארבעים סאה של מים שאובין.

ואכן יש מקום להקל בטבילת עזרא שתהיה גם במים שאובין, ומצינו כן בכמה פוסקים.

[אלא שטבילת ערב יום הכפורים יש דיעות שהיא כטבילת גר, ולפי זה בוודאי אינו מועיל].

[ארזי הלבנון]

ואכן יש מקום להקל בטבילת עזרא שתהיה גם במים שאובין, ומצינו כן בכמה פוסקים.

תן דעתך על דברי הגמרא דלעיל.

[דרומי]

אני מדבר על מצב שבו יש ארבעים סאה! רק שהם שאובים.

ראה שועה"ר סימן פח סעיף א בסופו. סימן תרו סעיף יא. (וכמובן שכן הוא בעוד פוסקים, אך ציינתי הזמין לפניי כרגע).

[לענין]

ארזי הלבנון הבין בודאי שאתה מדבר על ארבעים סאה, ורמז במתק לשונו לדברי הגמ' בברכות, שמכשירה בהדיא טבילת ב"ק בשאובין.

[דרומי]

עכשיו הבנתי... ט.ל.ח.

[העיר פעם מישהו שעל כל גמרא כמעט יש גמרא הסותרת אותה (עיין בתוספות)... ולכן כשבאים לברר הלכה למעשה לא די בדברי הגמרא].

[דרומי]

אגב, צריך לדעת שטבילה זו צריכה להיות דוקא בקרקע. ולא בבריכה מיטלטלת (יתכן ויש החולקים על כך, יש לבדוק בפנים).

[החושב]

עיקר עניין הזה האם טבילה במים שאובים לא עולה מדאורייתא, או שהיא תקנת חכמם - זו היא מחלקת ראשונים.
לפי השיטות שמדאורייתא מועילה אף טבילה במים שאובים, מסתבר שעדיף לטבול בברכה מאשר כלום.

[יואל שילה]

עיקר עניין הזה האם טבילה במים שאובים לא עולה מדאורייתא, או שהיא תקנת חכמים - זו היא מחלקת ראשונים.
לפי השיטות שמדאורייתא מועילה אף טבילה במים שאובים, מסתבר שעדיף לטבול בברכה מאשר כלום.

גם הר"ש הפוסל מדאורייתא - אין זה מפני השאיבה אלא מפני הוויתו בידי מקבל טומאה, ומכשיר מדאורייתא כשנשאבו בכלי אבנים, וכן ראה בתוס' ב"ב ס"ו בשם רשב"ם ור"ת שמים שאובים הנקוים בבור שבקרקע פסולים מן התורה - כי כינוס זה לא נעשה בידי שמים אלא שלטה בו יד אדם.
אם ממלאים את הבריכה בצינור ישירות ולא דרך המשכה - בפשטות לכו"ע פסול לטבילה מחמת הוויתו בידי מק"ט.

לגבי טבילת עזרא בשאובין - הוא משנה מפורשת להיתר (מקוואות ח' א'), אלא שהיו שחידשו שהני מילי רק לתקנת עזרא, אך לתוספת קדושה לא יועילו שאובין, ומכאן בפשטות החומרא לגבי עיוה"כ.

אגב, צריך לדעת שטבילה זו צריכה להיות דוקא בקרקע. ולא בבריכה מיטלטלת (יתכן ויש החולקים על כך, יש לבדוק בפנים).

לגבי טבילת עזרא בכלי זו מחלוקת בגמ', האם 'מ' סאה מכל מקום' מרבה רק שאובין, או אף טבילה בכלי, ולא נפשטה המחלוקת בראשונים, ובפשטות ההכרעה היתה צ"ל לקולא, אלא שנחלקו האחרונים האם דברי הראב"ד מעידים שהכריע לחומרא, ועפי"ז החמירו מרבית האחרונים שלא מועילה טבילת עזרא בכלי, ולענ"ד העיקר כמתירין, כפי שביארתי בקובץ המצ"ב.

[ארזי הלבנון]

יישר כח ותודה למגיבים.

מצאתי במרשתת:

בריכה, שבה המים שאובים, היות והם עוברים דרך כלים וצינורות שונים עד שמגיעים אלינו ובודאי כבר קיבלו דין מים שאובים כמה וכמה פעמים. (עיין ספר מקווה מים ח"ג ע' צ"ג ואילך).

איסור טבילה במים שאובים קיימת רק לאשה נדה, אבל לטבילת עזרא כתב רבינו הזקן בשלחנו הטהור (סי' פ"ח ס"ב): ותשעה קבין אלו אינן מטהרין אלא כששופכין עליו אבל לא כשטובל בהם בין שהם בכלי בין בקרקע עד שיהיה ארבעים סאה (בקרקע) ואז מועילים לטבול בהם אפילו לבריא ששמש מטתו אפילו הם שאובים.

ורק במים שאובים התירו לטבילת עזרא היות די"א שהוא פסול רק דרבנן, אבל בבריכה יכול להיות עוד בעי' ד"זוחלין", דנחלקו הפוסקים האם לפסול זוחלין לטבילת עזרא (עיין פתחי מקוואות פ"י אות ג' ובהערה ד' ואילך שהביא הדעות בזה) ואם טובל שם ברגע שהמשאבה פועלת ומוציאה את המים מהבריכה דרך פילטרים כדי לטהר אותם ואז מכניסה אותם מצד אחר, יש בזה משום זוחלין ואז אינו מקווה כלל כיון שהוא פסול מדאורייתא (עיין טהרת מים סוף סי' ע"ח, שו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' קכ"ג).

ובפסקי תשובות כתב שכשרוצים לרוקן המים מהבריכה והמשאבה פועלת אסור לטבול בהם כי זה "זוחלין" ממש הואיל והמים יוצאים בתחתית הבריכה, אבל אם זה רק כדי לטהר את המים אין לחוש בזה לזחילה כדי לפסול המקווה לטבילת עזרא היות וה"זחילה" היא בדר"כ למעלה משיעור מ' סאה, וגם נכנסים ויוצאים במעגל סגור. (סי' פ"ח הערה 48).

וראה בשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סי' ס"ד) שכתב שאם הוא במקום שאי אפשר אחרת יש להקל. ועיין גם בשו"ת באר משה (ח״ה סימן כ״א) שלגבי זוחלין רובא דרובא סוברים שזה דאורייתא ולכן אין להתיר זוחלין לבעל קרי, ומסיים שם שבוודאי בעת צורך יטבול שם ושכר טבילה בידו.

לפי הנ"ל, מי שאין לו מקווה כשרה יכול לטבול בבריכת שחי' רק שיקפיד לטבול מתי שאין המשאבה פועלת. ובמידה וא"א אחרת, יטבול.

[ארזי הלבנון]

אלא שהיו שחידשו שהני מילי רק לתקנת עזרא, אך לתוספת קדושה לא יועילו שאובין, ומכאן בפשטות החומרא לגבי עיוה"כ.

תודה על תשובתך המפורטת.

מי הם 'היו שחידשו'?

[אוצר החכמה]

אלא שהיו שחידשו שהני מילי רק לתקנת עזרא, אך לתוספת קדושה לא יועילו שאובין, ומכאן בפשטות החומרא לגבי עיוה"כ.

תודה על תשובתך המפורטת.

מי הם 'היו שחידשו'?

יש קושי גדול בחידוש הזה מהגמרא במי שמתו אריב"ל מה טיבן של טובלי שחרית.

[לבי במערב]

אלא שהיו שחידשו שהני מילי רק לתקנת עזרא, אך לתוספת קדושה לא יועילו שאובין, ומכאן בפשטות החומרא לגבי עיוה"כ.

תודה על תשובתך המפורטת.
מי הם 'היו שחידשו'?

יש קושי גדול בחידוש הזה מהגמרא במי שמתו אריב"ל מה טיבן של טובלי שחרית.

איני מבין "קושיית" כת"ר. הרי שם אמרו בפירוש הא איהו גופי' אמר בעל קרי אסור בד"ת כו'.
והחידוש הנ"ל מובן היטב, קיבלנו מרבותינו שיש תוספת קדושה בטבילה במקוה (ובפרט קודם שחרית וקרה"ת. ועיי"ש בגמ' לענין קרה"ת - ברכות כב, סע"א). מאן יימא לן דה"נ בט"ק?!
לענין טבילת עזרא אמרו במשנה וגמ' בפירוש דמועיל, אבל אין לך בו אלא חידושו. וד"ב.
*
עכ"ז החומרא לגבי עיוהכ"פ אינה מזה (דאם מזה בא, הי' צ"ל כן בכ"י). כ"א, כמש"כ לעיל א' החכמים הנכבדים כאן, מצד הענין בטבילה זו גם לשם גירות.

[עובדיה חן]

זכור לי שיש אומרים שבמקלחת גם מועיל בדיעבד ט קבין האם אכן יש דיבור על זה?

[יואל שילה]

דרכי חיים ושלום שנ"ו, מובא בפסקי תשובות פ"ח הערה 46

במקום שאי אפשר לטבול במקוה כשירה וטובלין אנשים לכבוד שבת רק במרחצות בתוך מים שאובין כתב בספרו... דעכ"ז מי שבא בסוד ה' יש לו לכוין כוונות המקוה גם בזה כיון דלאנשים הוי מקוה כשירה גם לצרכי טבילת עזרא, ורבינו בעצמו [רבי חיים אלעזר שפירא, אב"ד מונקאטש] בהיותו בימי הקיץ במקומות התרפה לצרכי רפואה שלא היה שם מקוה כשירה - היה נוסע היה נוסע למקום אחר הסמוך בעש"ק לטבול שם במקוה כשרה לכבוד שבת מלכתא

של"ה יומא י"ד, מובא גם במנחת יצחק ג' ס"ד, ובפסקי תשובות פ"ח הערה 46

מצות הטבילה בערב יום כפורים היא מצוה גדולה, והיא יתר בקודש משאר קדושות הטבילות שבכל ימות השנה, מי שנוהג בהם. ויהיה כוונתו, שעושה הטבילה בשביל תשובה ובשביל טהרה, כי יש דעות שונות בזה (מזה), מכל מקום אלו ואלו דברי אלהים חיים. וזה לשון אבא מורי זלה"ה בעמק ברכה (סימן ס"ה): מהרי"ל מביא ראיה בהלכות [ערב] יום כפורים (סי' ג'), דטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא. והא דאשכחן דמהר"ם היה נוהג לשפוך תשעה קבין על ראשו, משום שהוא סובר הטעם, דמשום טהרה היא. אבל מי שסובר דטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא, אינו יוצא בתשעה קבין, 'אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור'. ובספר תניא כתב גם כן בהלכות תשובה (סימן ע"ב) שטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא.

[לבי במערב]

דרכי חיים ושלום שנ"ו, מובא בפסקי תשובות פ"ח הערה 46

במקום שאי אפשר לטבול במקוה כשירה וטובלין אנשים לכבוד שבת רק במרחצות בתוך מים שאובין כתב בספרו... דעכ"ז מי שבא בסוד ה' יש לו לכוין כוונות המקוה גם בזה כיון דלאנשים הוי מקוה כשירה גם לצרכי טבילת עזרא, ורבינו בעצמו [רבי חיים אלעזר שפירא, אב"ד מונקאטש] בהיותו בימי הקיץ במקומות התרפה לצרכי רפואה שלא היה שם מקוה כשירה - היה נוסע היה נוסע למקום אחר הסמוך בעש"ק לטבול שם במקוה כשרה לכבוד שבת מלכתא

של"ה יומא י"ד, מובא גם במנחת יצחק ג' ס"ד, ובפסקי תשובות פ"ח הערה 46

מצות הטבילה בערב יום כפורים היא מצוה גדולה, והיא יתר בקודש משאר קדושות הטבילות שבכל ימות השנה, מי שנוהג בהם. ויהיה כוונתו, שעושה הטבילה בשביל תשובה ובשביל טהרה, כי יש דעות שונות בזה (מזה), מכל מקום אלו ואלו דברי אלהים חיים. וזה לשון אבא מורי זלה"ה בעמק ברכה (סימן ס"ה): מהרי"ל מביא ראיה בהלכות [ערב] יום כפורים (סי' ג'), דטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא. והא דאשכחן דמהר"ם היה נוהג לשפוך תשעה קבין על ראשו, משום שהוא סובר הטעם, דמשום טהרה היא. אבל מי שסובר דטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא, אינו יוצא בתשעה קבין, 'אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור'. ובספר תניא כתב גם כן בהלכות תשובה (סימן ע"ב) שטבילת ערב יום כפורים משום תשובה היא.

יישר כח!

[ליטוואק פון בודאפעסט]

בנידון זה, יש מקוה ליד הבית שלי המיוחדת לנשים בליל שבת גרידא, והם נותנים לאנשים לטבול שם בשבת בבקר. זה המקוה היחידה באיזורי שלא מחממים בשבת. אמנם המשאבה נדלקת בדיוק בשעה שאני רוצה ללכת. האם יש בעיא של זוחלין בטבילת עזרא?

[י. אברהם]

זוחלין.PNG (18.06 KiB) נצפה 7262 פעמים

[אוצר החכמה]

עכשיו הבנתי... ט.ל.ח.

[העיר פעם מישהו שעל כל גמרא כמעט יש גמרא הסותרת אותה (עיין בתוספות)... ולכן כשבאים לברר הלכה למעשה לא די בדברי הגמרא].

???????????????????????

[יואל שילה]

מה שטבילת עזרא פסולה בזוחלין - איננו מוסכם, ומ"מ בספרי על מקוואות סיכמתי: "פוסקים רבים פסלו מקוה זוחלת גם לטבילת עזרא מדינא או כחומרא, ובפרט לאור ההכרעה שזחילה פוסלת מקוה מדאורייתא (ויען יוסף או"ח מ"ו, שיח יצחק צ"ב, טהרת יו"ט מקוואות א', ועוד)".

[ארזי הלבנון]

מתוך ספר 'מקוה מים חיים' לרב מימון.

[חפציאלי]

זכורני שיש מזה בשות תורה לשמה להבא"ח

[תם מה הוא אומר]

דיבר בזה בשו"ת תורה לשמה להבא"ח, ועוד בשאר ספרי פוסקים, הובאו גם בספר פסקי תשובות סי' פח (מסתמא, אינו תח"י כעת),