התחברות לעירוי נוזלים ביוכ"פ כדי להקל על הצום

[דרך ישרה]

יל"ע לענין חיבור לאינפוזיה ביום כיפור כדי להקל על הצום. דהנה במשנ"ב סי' תרי"ב סקכ"ט כ' בשם י"א (והוא רבינו ירוחם, רבינו יונה, רי"ץ גיאות, וכ' הגר"א דכן עיקר) לענין שתיית חומץ דאף שלא חשיב שתיה כיון שהיא שתיה המזקת, מ"מ יש לאסור כי עכ"פ העינוי מתבטל עי"ז, א"כ לכ' ה"ה לאינפוזיה. וכן כ' במשנ"ב סי' תרי"ד סק"ה דיש מחמירין (הר"ן) שלא לצאת במנעל העשוי מלבדים ועשוי כמנעל שלנו והוא מגן על הרגל ואינו מרגיש כלל שהוא יחף ולאו בכלל עינוי הוא. אך הרי בענין הזה אנו לא מחמירין כן. ואכתי יל"ע.

[חיי נר]

יל"ע לענין חיבור לאינפוזיה ביום כיפור כדי להקל על הצום. דהנה במשנ"ב סי' תרי"ב סקכ"ט כ' בשם י"א (והוא רבינו ירוחם, רבינו יונה, רי"ץ גיאות, וכ' הגר"א דכן עיקר) לענין שתיית חומץ דאף שלא חשיב שתיה כיון שהיא שתיה המזקת, מ"מ יש לאסור כי עכ"פ העינוי מתבטל עי"ז, א"כ לכ' ה"ה לאינפוזיה.

אינו דומה דהתם בשתיית חומץ העינוי מתבטל בדרך שתיה, משא"כ באינפוזיה.

[מקדש מלך]

לבריאים הוא עינוי גדול יותר מעינוי הצום.
ולשאינם בריאים ומותרים לאכול, אין לחייבם לעשות כן במקום אכילה, כי לחבר בצום עצמו יש לדון בו משום חובל, וגם בפשטות לא הטריחו עד כדי כך בחשש פיקו"נ, בפרט לדעת הרב המגיד שמותר לעשות לחולה שיש בו סכנה גם דברים שאינם מוכרחים עבור פיקו"נ (ויעוין בביאור הלכה בסי' שכח שהביא הרבה חולקים על הרה"מ שסובר שחולה שיש בו סכנה הכל הותר, וגם לחולקים יש להתיר בכל דבר שיש בו חשש ש'יתקלקל קלקול גדול', ולכאורה לדרוש מחולים להתחבר לאינפוזיה זה בדיוק המצב).

[דרך ישרה]

לבריאים הוא עינוי גדול יותר מעינוי הצום.

כנראה שכב' אף פעם לא ניסה...

[מקדש מלך]

לבריאים הוא עינוי גדול יותר מעינוי הצום.

כנראה שכב' אף פעם לא ניסה...

צודק. אבל משום מה נראה לי שגם אם הרבנים יתירו לעשות זאת, לא נראה הרבה עמודי אינפוזיה בבתי כנסיות באמצע מוסף.

[אוצר החכמה]

א. מצד הסברא צודק הרב חיי נר שאין דמיון לחומץ. וזה דומה יותר למי ששותה הרבה לפני הצום שאע"פ שמפחית את העינוי אין בזה חיסרון.
ב. גם צודק הרב מקדש מלך שאין חיוב לעשות כן ואינו אלא מידת חסידות. הרב של רחובות ר' הירש מלצר בנו של הגרא"ז היה מתאשפז ביוה"כ כדי שיתנו לו אינפוזיה כי היה אסור לו לצום.

[מלבב]

ומה עם איסור חבלה אם זה חולה שאין בו סכנה?

[דמשק]

כן העיר באגרו"מ או"ח ח"ג סי' צ'.

[מלבב]

כן העיר באגרו"מ או"ח ח"ג סי' צ'.

האמת שאפשר לשאול על כל בדיקת דם או זריקה שאינו כרוך בסכנה.

[ישא ברכה]

למה כ"כ פשוט שאין איסור בעירוי, למ"ד שהאסור ביום הכיפורים הוא הנאת מעיו, ומה לי בא דרך הפה ומה לי בא ישירות לדם. (ואמנם זה לא פחות מאכילה שלא כדרך. אבל הרי ביוה"כ עינוי כתיב, וא"כ יש מקום שאף שלא כדרך אסור).

[מלבב]

למה כ"כ פשוט שאין איסור בעירוי, למ"ד שהאסור ביום הכיפורים הוא הנאת מעיו, ומה לי בא דרך הפה ומה לי בא ישירות לדם. (ואמנם זה לא פחות מאכילה שלא כדרך. אבל הרי ביוה"כ עינוי כתיב, וא"כ יש מקום שאף שלא כדרך אסור).

לא מבין את השאלה, איפוא יש הנאת מעיו אם זה דרך הוריד.

[גימפעל]

ומה עם איסור חבלה אם זה חולה שאין בו סכנה?

בפתיחת וריד מעיוה"כ אין בעיה של חובל.

[ישא ברכה]

למה כ"כ פשוט שאין איסור בעירוי, למ"ד שהאסור ביום הכיפורים הוא הנאת מעיו, ומה לי בא דרך הפה ומה לי בא ישירות לדם. (ואמנם זה לא פחות מאכילה שלא כדרך. אבל הרי ביוה"כ עינוי כתיב, וא"כ יש מקום שאף שלא כדרך אסור).

לא מבין את השאלה, איפוא יש הנאת מעיו אם זה דרך הוריד.

לכאורה הנאת מעיו לא הכונה דוקא הנאת המעיים, אלא הנאת הגוף, שהגוף ניזון ממאכלים אלו. (והלוא המעיים הם בסך הכל תחנה בהפיכת המים לדם. ומה לי בהכנסת מים ישר לדם).

[יואל שילה]

מעשה בחיילים במוצב בבקעת הירדן, כחום היום הלוהט ביקשו מחובש המוצב שיחבר אותם לאינפוזיה [סֶלַיין - כלומר תמיסת מי מלח] הנמצאת במקרר, ולאחר מכן שמחו וצהלו בהיותם מחוברים למקרר פנימי צמוד...

חיבור הבראנולה [צינורית פלסטיק דקיקה הנכנסת לוריד, וסתומה מצדה האחר - שאליה מחברים אינפוזיה ועוד] מוציא דם, ובפשטות אסור משום חובל, אך אם הבראנולה חוברה ביום חול - אין עוד חבלה בחיבור האינפוזיה לבראנולה.

[אוהב עמו]

לא רק הרב מלצר מרחובות ככה נהגו עוד כו"כ מגדולי הדור האחרון זצ"ל ושליט"א.
הסיבה היא פשוטה ביותר, הגם שלחולה שיש בו סכנה מותר לאכול מ"מ לא הותר לו אלא כדי צורכו, ובכל אכילה ואכילה היה לו לשאול לרופא האם יש לו צורך באכילה זו ובפרט לפני השקיעה.
לצערי, וביודעי ומכירי קא אמינא, הרבה פעמים יוצאת הוראה לולים או למעוברות שאל להם לצום אלא לאכול שיעורים בלי פירוט כמה הוא השיעור שצריכים לאכול או לשתות, והעולם אינם יודעים שבכל אכילה עוברים על איסור אכילה ביוהכ"פ.
ולכן הרבה אנשים יראי שמים שרוצים למנוע עצמם מספקות מתחברים לעירוי, ויוצאים ידי חובת ונשמרתם וידי חובת מניעת מאיסור אכילה ביוהכ"פ.
ישנו יהודי שעובד כל השנה בשערי צדק ובערב יוהכ"פ מחבר עירויים לעשרות! אנשים ברח' המ"ג ברוממה.

המון פעמים הדבר מועיל גם למעוברות, שההוראה היוצאת מבית ההוראה! המיוחד לצומות המוקם ע"י רבנים ורופאים היא שאם יש כאבי ראש חזקים או שהיא רואה שחור תשתה שיעורים או ללא שיעורים, וכאן שואלה האישה יראת השמיים שחוששת מאכילה ושתיה ביוהכ"פ האם כאב הראש שיש לה בשעת המנחה הוא מספיק חזק או לא האם המראה הוא אפור או שחור ומה היה אומר ע"ז ר' ישראל יעקב פישר אולי זה רק נוטה לשחור....
והוא רחום יכפר עוון

[חיי נר]

לצערי, וביודעי ומכירי קא אמינא, הרבה פעמים יוצאת הוראה לחולים או למעוברות שאל להם לצום אלא לאכול שיעורים בלי פירוט כמה הוא השיעור שצריכים לאכול או לשתות, והעולם אינם יודעים שבכל אכילה עוברים על איסור אכילה ביוהכ"פ.

אם כי בעיקרי הדברים נראה כדבריך, אך קצת רחוק הלכת, במתכונת מסודרת שאיני זוכר כרגע כמה הוא פחות מכשיעור, בכל אופן אם לוקחים כל רבע שעה פחות מכשיעור מגעים במשך היום ליותר מליטר וחצי מים, ואין בכך איסור גם אם הוא צריך רק ליטר.
ובעניין האינפוזיה יש צורך ליזהר מתנודות באיזור החיבור מחשש שיצא דם, זה לא קל למי שאינו רגיל בכך.

[הפשוט בפשטותו]

א. מצד הסברא צודק הרב חיי נר שאין דמיון לחומץ. וזה דומה יותר למי ששותה הרבה לפני הצום שאע"פ שמפחית את העינוי אין בזה חיסרון.
ב. גם צודק הרב מקדש מלך שאין חיוב לעשות כן ואינו אלא מידת חסידות. הרב של רחובות ר' הירש מלצר בנו של הגרא"ז היה מתאשפז ביוה"כ כדי שיתנו לו אינפוזיה כי היה אסור לו לצום.

ב. הסברא בזה היא שהוא השתדלות שלא באופן טבעי.
אמנם הגריש"א זצ"ל אמר שאילו היה יכול היה מורה לכל שצריך להתאשפז לפני יוה"כ ולהתחבר לאינפוזיה, כיון שהמקבל נוזלים דרך אינפוזיה הרי הוא צם

[מקדש מלך]

אם הגרש"ז הורה כך, מסתמא היה זה רק הוראה ליחיד.
איני יודע אם ניתן להורות כן לרבים, כי הוא חומרא דאתי לידי קולא, שכפרוץ הדבר יכולים אנשים להימנע מלשתות דרך הפה גם כשיצטרכו, כיון שאין מתירים אלא באינפוזיה.

[ידידיה]

לא רק הרב מלצר מרחובות ככה נהגו עוד כו"כ מגדולי הדור האחרון זצ"ל ושליט"א.
הסיבה היא פשוטה ביותר, הגם שלחולה שיש בו סכנה מותר לאכול מ"מ לא הותר לו אלא כדי צורכו, ובכל אכילה ואכילה היה לו לשאול לרופא האם יש לו צורך באכילה זו ובפרט לפני השקיעה.
לצערי, וביודעי ומכירי קא אמינא, הרבה פעמים יוצאת הוראה לולים או למעוברות שאל להם לצום אלא לאכול שיעורים בלי פירוט כמה הוא השיעור שצריכים לאכול או לשתות, והעולם אינם יודעים שבכל אכילה עוברים על איסור אכילה ביוהכ"פ.
ולכן הרבה אנשים יראי שמים שרוצים למנוע עצמם מספקות מתחברים לעירוי, ויוצאים ידי חובת ונשמרתם וידי חובת מניעת מאיסור אכילה ביוהכ"פ.
ישנו יהודי שעובד כל השנה בשערי צדק ובערב יוהכ"פ מחבר עירויים לעשרות! אנשים ברח' המ"ג ברוממה.

המון פעמים הדבר מועיל גם למעוברות, שההוראה היוצאת מבית ההוראה! המיוחד לצומות המוקם ע"י רבנים ורופאים היא שאם יש כאבי ראש חזקים או שהיא רואה שחור תשתה שיעורים או ללא שיעורים, וכאן שואלה האישה יראת השמיים שחוששת מאכילה ושתיה ביוהכ"פ האם כאב הראש שיש לה בשעת המנחה הוא מספיק חזק או לא האם המראה הוא אפור או שחור ומה היה אומר ע"ז ר' ישראל יעקב פישר אולי זה רק נוטה לשחור....
והוא רחום יכפר עוון

ר' י"י פישר הרי סובר שכל מעוברת חייבת לאכול ולשתות ביום כיפור.
בלי שום "מראה" או שום ריעותא.!

[דורשי יחודך]

א. מצד הסברא צודק הרב חיי נר שאין דמיון לחומץ. וזה דומה יותר למי ששותה הרבה לפני הצום שאע"פ שמפחית את העינוי אין בזה חיסרון.
ב. גם צודק הרב מקדש מלך שאין חיוב לעשות כן ואינו אלא מידת חסידות. הרב של רחובות ר' הירש מלצר בנו של הגרא"ז היה מתאשפז ביוה"כ כדי שיתנו לו אינפוזיה כי היה אסור לו לצום.

ב. הסברא בזה היא שהוא השתדלות שלא באופן טבעי.
אמנם הגריש"א זצ"ל אמר שאילו היה יכול היה מורה לכל שצריך להתאשפז לפני יוה"כ ולהתחבר לאינפוזיה, כיון שהמקבל נוזלים דרך אינפוזיה הרי הוא צם

שמעתי מהרב אפרתי שליט"א (בכנס של הגר"א וייס לפני יו"כ) כמה פעמים שמה שאומרים בשם הגריש"א שצריך לעשות אינפוזיה לחולה, אינו נכון כלל, ושהוא מעולם לא אמר כך ולא סבר כך. (לא היה נשמע שהגריש"א היה רוצה להורות כך אלא שלא יכל, אלא שלל לגמרי את הענין.) הוא חוזר על זה כל שנה, מסתמא גם אתמול בלילה, לא הייתי השנה.

[הפשוט בפשטותו]

א. מצד הסברא צודק הרב חיי נר שאין דמיון לחומץ. וזה דומה יותר למי ששותה הרבה לפני הצום שאע"פ שמפחית את העינוי אין בזה חיסרון.
ב. גם צודק הרב מקדש מלך שאין חיוב לעשות כן ואינו אלא מידת חסידות. הרב של רחובות ר' הירש מלצר בנו של הגרא"ז היה מתאשפז ביוה"כ כדי שיתנו לו אינפוזיה כי היה אסור לו לצום.

ב. הסברא בזה היא שהוא השתדלות שלא באופן טבעי.
אמנם הגריש"א זצ"ל אמר שאילו היה יכול היה מורה לכל שצריך להתאשפז לפני יוה"כ ולהתחבר לאינפוזיה, כיון שהמקבל נוזלים דרך אינפוזיה הרי הוא צם

שמעתי מהרב אפרתי שליט"א (בכנס של הגר"א וייס לפני יו"כ) כמה פעמים שמה שאומרים בשם הגריש"א שצריך לעשות אינפוזיה לחולה, אינו נכון כלל, ושהוא מעולם לא אמר כך ולא סבר כך. (לא היה נשמע שהגריש"א היה רוצה להורות כך אלא שלא יכל, אלא שלל לגמרי את הענין.) הוא חוזר על זה כל שנה, מסתמא גם אתמול בלילה, לא הייתי השנה.

תודה.
גם לפי השמועה - להלכה למעשה כמובן שלא סבר כך, וכמובן שלא סבר שכל אלו ששותים ביוה"כ הם ח"ו חייב כריתות, הוא כנראה התכוון שאינו מבין לגמרי את הסברא להתיר. אבל לפי מה שאתה מביא מנאמנו כנראה שהשמועה אינה נכונה

[אוהב עמו]

לצערי, וביודעי ומכירי קא אמינא, הרבה פעמים יוצאת הוראה לחולים או למעוברות שאל להם לצום אלא לאכול שיעורים בלי פירוט כמה הוא השיעור שצריכים לאכול או לשתות, והעולם אינם יודעים שבכל אכילה עוברים על איסור אכילה ביוהכ"פ.

אם כי בעיקרי הדברים נראה כדבריך, אך קצת רחוק הלכת, במתכונת מסודרת שאיני זוכר כרגע כמה הוא פחות מכשיעור, בכל אופן אם לוקחים כל רבע שעה פחות מכשיעור מגעים במשך היום ליותר מליטר וחצי מים, ואין בכך איסור גם אם הוא צריך רק ליטר.
ובעניין האינפוזיה יש צורך ליזהר מתנודות באיזור החיבור מחשש שיצא דם, זה לא קל למי שאינו רגיל בכך.

המודגש הוא סברת ליבך או שיש לזה מקור בפוסקים?

בעניין האינפוזיה אם היא נעשתה כמו שתירך אז אין חשש לבריחת המחט, וביודעי ומכירי קא אמינא, הואיל ובדקתי את הנושא יחד עם ת"ח נוסף במשך מספר שנים עם מספר אנשים.

בודאי שההוראה הכללית היא שמי שצריך לאכול שיאכל הואיל ולא מציאותי לחבר לאינפוזיה את כל הנצרכים לאכול בין לגמרי ובין לשיעורים, ולכן גדו"י בתור הוראה כללית מורים למי שצריך לאכול שיאכל ולא יתחבר לנוזלים, אמנם אבן הבוחן היא במקה שהם או ב"ב הקרובים נצרכים לכעין זה מה ההוראה להם?

היום דברתי בנושא זה עם ת"ח שליט"א מורה הוראה ויר"ש, וסיפר לי שפעמים רבות כבר נשאל בעיצומו של יום מאנשים בריאים שיש להם סחרחרות חזקות או כאבי ראש חזקים מאד מה צריך להורות להם האם לשתות מיד לשיעורים או לאכול משהו מתוק פחות מכשיעור או לחכות שמא יעברו את הצום ואז יש חשש שמא יתעלפו וכדו' ואז ישתו כדרכם. ואמר לי שדיבר בזה עם כמה מגדולי הפוסקים ואין ולאו ורפיא בידייהו.
אז מי שיכול לחסוך לעצמו צרות שיודע שעלולות להיות לו ולהתחבר לעירוי תבוא עליו ברכת טוב

[חיי נר]

לצערי, וביודעי ומכירי קא אמינא, הרבה פעמים יוצאת הוראה לחולים או למעוברות שאל להם לצום אלא לאכול שיעורים בלי פירוט כמה הוא השיעור שצריכים לאכול או לשתות, והעולם אינם יודעים שבכל אכילה עוברים על איסור אכילה ביוהכ"פ.

אם כי בעיקרי הדברים נראה כדבריך, אך קצת רחוק הלכת, במתכונת מסודרת שאיני זוכר כרגע כמה הוא פחות מכשיעור, בכל אופן אם לוקחים כל רבע שעה פחות מכשיעור מגעים במשך היום ליותר מליטר וחצי מים, ואין בכך איסור גם אם הוא צריך רק ליטר.
ובעניין האינפוזיה יש צורך ליזהר מתנודות באיזור החיבור מחשש שיצא דם, זה לא קל למי שאינו רגיל בכך.

כונתי שאין בכך איסור גם אם הוא נצרך רק לליטר, היינו שאדם אינו יכול לשער בדיוק כמה מ"ל הוא יצטרך ע"כ מותר גם לכתחילה לקחת כפי מה שנאמר לו ע"י הגורם המקצועי ואם אח"כ אולי יתברר שבסה"כ לקח יותר [כמובן הכל בפחות מכשיעור] לא עבר איסור, ולא צריך לחפש נערווין.

[חיי נר]

שבט הלוי ח"י סי צא

שבט הל סי צא 1.png (960.37 KiB) נצפה 6120 פעמים

שבט הל סי צא 2.png (1.04 MiB) נצפה 6120 פעמים