מקור לזה שיש עוף שבשבת אינו אוכל ממחובר

[נאשער]

משהו בדומה,שבשבת עולה לאילן ואינו ניזון מכל המחובר לקרקע.

[חכם באשי]

עי' בעל הטורים, בפסוקים על מכת ארבה.
וגם היעב"ץ כתב משהו בענין, בספרו 'מגדל עוז'.

[חכם באשי]

וזה מה שכתבתי בזמנו, לפני למעלה מעשור, ולא שבתי לבדוק את הדברים:

ושמעתי אומרים, שיש עוד אות ליום מימים, מן היונה שאינה אוכלת מהנתלש מן המחובר בשבת. דכנסת ישראל ליונה אמתילא. (מגדל עוז, בית מדות, עליית הטבע, דף ק"כ ע"ג. מוזר הדבר שכמה חכמים הבינו את דברי היעב"ץ שכוונתו לומר "שהיונה אינה תולשת מן המחובר בשבת", ולא זאת כתב היעב"ץ. ומספר חכמים הבינו כך את היעב"ץ, ראה: רבי יוסף פאצאנאווסקי, פרדס יוסף, בראשית ח' י', אות ל"ז, עמ' קס"ט; רבי יעקב מייזליש אב"ד לאסק, שם, עמ' קס"ט הערה ו'; הרב יחיאל מיכל שטרן, נשמת כל חי, עמ' ק"ס)
קדם את היעב"ץ, רבי יעקב ב"ר שלמה ן' חביב ממגורשי ספרד, הכותב בפירושו "עיון יעקב" שעל ספר "עין יעקב" כך:
שמעתי מחכם אחד, שמקובל שבני יונה מכירין התבואה שנחתך בשבת, שאין אוכלין ממנה. ואם קבלה נקבל. (עין יעקב סוטה דף מ"ד ע"א מדפי הספר, פירוש "עיון יעקב", ד"ה "מכירין". וראה לרבי יהודה ליווא ב"ר שמואל זנויל אופנהיים, פירוש "פרחי שושנים" על זמירות ליום השבת, פיעטרקוב תר"ע, דף מ' ע"ב, מה שביאר על פי זה)

[נאשער]

הבעל הטורים כתבו על ארבה שנח בשבת,אני מתכוין לעיקרון שאין משתמש עם מחובר לאוכלו מחמת איסור שבת,[ויל"ע אם נכון מה שכתוב שם ? שהוא עולה על אילן, למה משון איסור שבות דעליה על אילן אינו חושש].

[שיבר]

וראה לרבי יהודה ליווא ב"ר שמואל זנויל אופנהיים, פירוש "פרחי שושנים" על זמירות ליום השבת, פיעטרקוב תר"ע, דף מ' ע"ב, מה שביאר על פי זה)

כנראה ביאר על פי זה את הזמר "יונה מצאה בו מנוח".

[נאשער]

חכם באשי,סיפקתני בענין אי אכילת מחובר,עכשיו מקור לעליה על האילן למשך כל השבת,תודה מראש.

[בקרו טלה]

דברי שאול - מהדו''ק.png (59.07 KiB) נצפה 2697 פעמים

[אבני גזית]

חכם באשי טען שהיונה לא אוכלת ממה שנתלש מהמחובר בשבת, ואין הכוונה שאינה אוכלת.

ולדבריו, נצטרך להסביר למה היונה שבה לעת ערב. דבפשטות המתינה לאחר צאת השבת.

[ושא_נס]

וזה מה שכתבתי בזמנו, לפני למעלה מעשור, ולא שבתי לבדוק את הדברים:

קדם את היעב"ץ, רבי יעקב ב"ר שלמה ן' חביב ממגורשי ספרד, הכותב בפירושו "עיון יעקב" שעל ספר "עין יעקב" כך:
שמעתי מחכם אחד, שמקובל שבני יונה מכירין התבואה שנחתך בשבת, שאין אוכלין ממנה. ואם קבלה נקבל. (עין יעקב סוטה דף מ"ד ע"א מדפי הספר, פירוש "עיון יעקב", ד"ה "מכירין". וראה לרבי יהודה ליווא ב"ר שמואל זנויל אופנהיים, פירוש "פרחי שושנים" על זמירות ליום השבת, פיעטרקוב תר"ע, דף מ' ע"ב, מה שביאר על פי זה)

ספר עיון יעקב הוא לר' יעקב ריישר, ווילהרמרש דארף תפ"ט (בן דורו של היעב"ץ). והביאו הגאון רבי יצחק פאלאג'י בספר נפש היפה קונטריס נפש יתירה בשבת, ובהבנה נכונה ודלא כפי ששגו האחרונים בהבנה כדלעיל. ומצאתי כתוב שם בגליון ישן שלי מלפני 15 שנה מו"מ העתקת דברי היעב"ץ הנ"ל, ושיערתי כי מקור השמועה אצל היעב"ץ בכתוב בספר עיון יעקב.

[עושה חדשות]

viewtopic.php?t=8538#p76025