מקור לזוה"ק שהביא הגר"א בענין שבעים אומות

[הפלא ופלא]

יש ביאור נפלא מהגר"א זי"ע [מובא בקול אליהו, פרשת פנחס, אות ק] על פסוקי מוספי חג הסוכות, שמבאר למה בכמה מן הימים כתוב 'שעיר עזים' ובכמה ימים כתוב שעיר' לבד.
בתוך הדברים הוא מביא ב' דברים מהזוה"ק, ואשמח לקבל מקורם.

א. דעיקר השבעים אומות הם ישמעאל ועשו, ושאר האומות יונקים מהם
ב. ישמעאל נקרא שעיר עזים ועשו נקרא שעיר סתם [דבר זה הביא בשם זוה"ק וספרי המקובלים]

האם ידוע המקורות לכך בזוה"ק ובספרי המקובלים?

תודה מראש

[נוטר הכרמים]

כיסוד המובא בשם הגר"א שישמעאל ועשו הינם ראשי שבעים אומות, כתב האלשיך (זכריה יג, ח), כי כל השבעים אומות נתערבו בשתים הם אדום וישמעאל, ואין נזכרות בשם כי אם שתיהם וישראל כמפורסם, ויהיה הענין כי כלם בטלו זולתי השלשה, הנמשכים משלשה האבות, ישמעאל מאברהם, ועשו מיצחק וישראל מיעקב.

ויעויין עוד בספר בני יששכר (מאמרי השבתות מאמר א - שם שבת אות י), מובן הדבר עפ"י מה שכתב הקדוש בעל מגלה עמוקות [פרשת לך לך] בענין אברהם אבינו בברית בין הבתרים, נאמר שם ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך [בראשית טו י], להיות ע' אומות הם אלה מול אלה, כי ל"ה שרים הם אחוזים בצד ימין דקדושה וישמעאל על גביהם הרי אל"ה, ול"ה שרים משמאל ועשו הוא אדום על גביהם הרי הם אל"ה מול אל"ה, וישראל פנימיים שרשם בקודש, על כן קליפת ישמעאל יום אידם הוא בערב שבת מימין הקודש, וקליפת עשו יום אידם הוא יום א' היינו משמאל הקודש, וישראל בַּתָוֶך, להם ניתן למורשה יום השבת קודש, והנה קליפת עשו נקרא עורב (עיין בקרנים בתחילתו) וקליפת ישמעאל נקרא זרזיר (רמזו רז"ל בפסוק וילך עשו אל ישמעאל, לא לחנם הלך הזרזיר אצל עורב וכו' [ב"ק צב ב]).

ובספר אגרא דכלה (פרשת נח), וידוע דחטא אדם הראשון גרם זה שקדמה ממלכת ע' אומות למלכות שאול, עד עת קץ שימלא כבוד ד' את כל הארץ, והוצרכו ישראל להתיך זוהמת הנחש על ידי כור הברזל בהשתעבדם לע' האומות, וידוע דכללות כל ע' האומות הם שני אומות הראשונים אדום וישמעאל.

ובפרי צדיק לר' צדוק הכהן מלובלין (פרשת במדבר), וז"ל, וראשי הקליפות הם קליפות עשו וישמעאל שלושים וחמש מימינא קליפת ישמעאל ושלושים וחמש משמאלא קליפת עשו. ואומות העולם מקליפת עשו מונין לחמה שהוא באמת האור היינו התורה שבעל פה שהיא חכמה.

[נוטר הכרמים]

ולמקור הדברים בחז"ל, ראשית יש לציין בזה את דברי המדרש (בראשית רבה פרשת תולדות פרשה סו ד), יעבדוך עמים אלו שבעים אומות, וישתחוו לך לאומים אלו בני ישמעאל ובני קטורה דכתיב בהון אשורים ולטושים ולאומים, הוי גביר לאחיך, זה עשו ואלופיו. ונראה מדברי המדרש דהם עיקר שבעים אומות.

ויעויין עוד במדרש תהלים (בובר, מזמור יח), וז"ל, כי אתה עם עני תושיע. אלו ישראל שהם עניים בגלות. ועינים רמות תשפיל. אלו אדום וישמעאל, שהולכים בגסות הרוח בעולם, וכתיב בספר שמואל ועיניך על רמים תשפיל (שמואל ב' כב כח), לפי שהן הולכין רמים, עיניך על רמים להשפילן מרוממותן.

הרי מבואר שאדום וישמעאל הינם האומות המרוממות מכל האומות, ודוק.

ויעויין עוד לשון הזוהר (פרשת תרומה דף קסד עמוד א), ואי תימא הא כתיב (שם ז) כי אתם המעט מכל העמים אלא מכל העמים ודאי אבל מעמא חד יתיר סגיאין אינון, דהא לית עמא בכל עלמא רב וסגי כישראל, ואי תימא הא בני ישמעאל והא בני אדום הא כמה אינון, ודאי הכי סגיאין אינון אבל כל שאר עמין כלהו מתערבי אלין באלין, בנין אית לעם דא בעם דא ולאלין בנין בעם אחרא ואלין באחרא, ובגין כך לית עמא בכל עלמא רב סגי כישראל עמא ברירא ויחידאה אלין באלין בלא ערבוביא אחרא כלל דכתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך ובך בחר יי' ועל דא ברב עם הדרת מלך הדורא איהו דמלכא עלאה קודשא בריך הוא, תו בזמנא.

ועי' עוד בתוספות ישנים יבמות (צא, ב), וז"ל, לשם מלכות שאינה הוגנת. פ"ה לשם מלכות רומי שאין להם לא כתב ולא לשון ותימה דהא חזינא דאית להו כתב ולשון וי"ל דאינו כתב מיוחד אכן לקחו אותו משארי לשונות וא"ת אמאי לא חשבינן ליה ללשון גמור כמו לשון ישמעאל ולשון אדום שלא היו כמו כן בדור הפלגה וי"ל דאין לשונם טוב כל כך כמו לשון ישמעאל כדאמרי' בירושלמי דל"ב לשונות הציף הים וכולם חזרו ויצאו מאדום וישמעאל.

[נוטר הכרמים]

ועוד נראה להבין בזה דברי הגמ' בריש מסכת עבודה זרה (ב, ב), ומי מצי למימר הכי, והכתי': ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, וכתיב: אלוה מתימן יבוא וגו', מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן. א"ר יוחנן: מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה. אלא הכי אמרי: כלום קיבלנוה ולא קיימנוה.

והעירו בזה, שפתח בשתי אומות וסיים שחזר על כל אומה ולשון, ואין לומר דמקור כל האומות הם מעשו וישמעאל, דא"כ לא הו"ל לומר שחזר על כל אומה ולשון אלא על עשו וישמעאל, וגם באמת הרבה אומות הם לבד עשו וישמעאל כגון עמון ומואב [ועיין בספרי כאן]. וכבר הק' כן בפי' הריב"א ומהר"ל בגור אריה ועוד.

וכתב בספר העקרים (מ"א פ"כ). וז"ל: ולא זכר מהם אלא שעיר ופארן, לפי שצפה הקדוש ברוך הוא שהיו עתידים לקום בעולם מניחי דתות בשעיר והנטפלים אליו ובפארן והנטפלים אליו, שאלו הן האומות הכוללות כל העולם, והם מזרע אברהם שהי' ראש המאמינים. לפיכך פירסם להם נתינת התורה לישראל, להורות שהדת אלקות צריך שתתפרסם בנתינתה פרסום גדול, וכל דת שלא תתפרסם נתינתה פרסום גדול כזה, איננה אלקיית. עכ"ל.

ובהמשך דבריו שם מבאר יותר, וז"ל, וקראה הכתוב בת אדום מצד שקבלו האמונה על יד כומר אדומי, כי האדומיים קבלו אמונת ישו בתחלה, וכל האומות יקראו על שם האומה שנתערבבו בה, כמו שהמתגיירים לדת ישראל יקראו ישראלים או יהודים אף על פי שהם משאר האומות, וכן הרומיים יקראו אדומיים, וכל האומות שנהפכו לדת ישמעאל ישמעאלים, על שם המחזיקים באמונה תחלה שהיו מזרע ישמעאל.

[נוטר הכרמים]

ולמדנו בדברי ספר העיקרים, שבני ישמעאל ובני עשו נחשבים עיקר הע' אומות כי הם המחזיקים בדתות האיסלאם והנצרות, כי הרי הנצרות עיקר מקומה והשפעתה מרומי שבארץ אדום, וראה באבן עזרא ריש פר' וזאת הברכה, וז"ל, וחסרי אמונה אמרו, כי טעם משעיר - על דת אדום, ופארן - על דת ישמעאל.

ומצינו דברים נפלאים בזה ברבינו בחיי פר' כי תבוא (ל, ז), וז"ל, על אויביך ועל שונאיך. "אויביך" ישמעאל, "שונאיך", עשו. וכן מיכה התנבא עליהן לעתיד ואמר: "תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו" (מיכה ה, ח), והן שתי האומות שאנחנו משועבדים תחתיהם ומפוזרים ביניהם. ועל כן הביאו רז"ל משל מתרי אווזי, והוא שאמרו: (בבא בתרא עג ב)... ושתי האומות האלה קראן שלמה "שתי בנות", והזכיר שהן מזומנות לגיהנם, הוא שאמר: "לעלוקה שתי בנות הב הב" (משלי ל, טו), כי המשיל גיהנם שהוא מקום הדין והמשפט לנפשות הרשעים לעלוקה שמוציאה הדם. ועליהם אמר ישעיה ע"ה: "המתקדשים והמטהרים אל הגנות" (ישעי' סו, יז). "המתקדשים" אלו בני אדום שדרכן לנענע אצבעותיהן לכאן ולכאן, "והמטהרים" אלו בני ישמעאל שדרכן לרחוץ ידיהם ורגליהם ולא לבם שהוא העקר. "אחר אחת בתוך" (שם), ירמוז לשתי וערב של אדום שהם מתקדשים בו, או יאמר: אחר אחת בתוך, על יום אידם הקבוע להם, אלו ביום ששי קודם השבת ואלו אחר השבת ומניחים אותנו בתוך. "אוכלי בשר החזיר" (שם), אלו בני אדום, השקץ והעכבר (שם), אלו בני ישמעאל. "יחדו יסופו נאם ה'".

ור' יצחק ב"ר יהודה אברבנאל בספר משמיע ישועה (מבשר טוב השלישי - נבואה ז), כתב וז"ל, האמנם שרש הטענה הזאת, ויסוד הבנה זאת הנבואה ונבואות אחרות שבאו בדברי הנביאים הוא, היות רומי וכל עמי איטליאה וכלל הנוצרים בני אדום, והדבר הזה שגור בדברי חכמים ז"ל ומוסכם מהם בתלמוד ובמדרשות כולם מבלי מערער וחולק עליו, עד שאמרו שהרומיים באים מאלוף מגדיאל שהיה מאלופי עשו הוא אדום, וכן דרשו על הברכה שברך יצחק את עשו הנה משמני הארץ יהיה מושבך (בראשית כז, לט) זו איטליא של יוון, ובפ"ק דמגילה (ו:) אמר עולא איטליא של יוון זו כרך גדול שברומי, ובפרק אלו הן הגולין (מכות יב.) דרשו כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום (ישעיה לד, ו) על רומי, אמר ריש לקיש שלשה טעויות עתיד שרה של רומי לטעות וכו', וכן דרשו בילמדנו אותה פרשה כולה על רומי, ופירשו ונהפכו נחליה לזפת זו טיברוש וטארסינוס שנתונין על שפת רומי כמו שכתבתי למעלה, ובויקרא רבה דרשו ונטה עליה קו תהו ואבני בהו (שם לד, יא) על הכרך הגדול שברומי, ובפרקי רבי אליעזר דרשו מי זה בא מאדום (שם סג, א) ושאר הפסוקים שבאותה פרשה על רומי, וכאלה רבים בדבריהם לאין מספר, לפי שהיה מקובל וברור אצלם שרומי וכל ארץ איטליא נתישבה מבני אדום. וגם מפרשי כתבי הקדש אשר לנוצרים כך קבלו אותו, וכמו שכתב ניקולאב המפרש הגדול שלהם בענין מגדיאל אלוף אדום שיצאו ממנו הרומיים.

ועוד כתב שם נבואה ד', וז"ל, אבל אמתת הנבואה הזאת היא עתידה לימות המשיח. וענינה שבאחרית הגלות יתעוררו מלחמות עצומות בין אדום וישמעאל ויעשו מלכי הנוצרים חורבן עצום במצרים והריגה רבה מאד, ועל זה יבאו האשורים וכל בני המזרח לנקום נקמתם ויעשו הריגה מופלגת בבני אדום ובני אדום בהם גם כן. ויש על זה עדים ברורים בנבואות, עכ"ל.

ובאמת כל ספר משמיע ישועה מבוסס על הנחה זו ש'אדום' מתייחס לאמונת הנצרות, וכן האריך בזה האברבנאל בספרו ישועות משיחו.

ויצויין כאן עוד שישנה גירסא בדברי הרמב"ם פ"ט מע"ז ה"ד: אדומים עובדי ע"ז הם ויום ראשון הוא יום אידם.

[הפלא ופלא]

תודה רבה!

הגם שנראה כחומר מוכן, אבל אורח טוב אומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי...


והאם ידוע למע"כ בענין השני, בנוגע לשעיר עזים?

[פרוזבול]

viewtopic.php?f=17&t=6644&p=58805&hilit=%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%A8+%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D#p58526

[נוטר הכרמים]

תודה רבה!

הגם שנראה כחומר מוכן, אבל אורח טוב אומר כל מה שטרח בעה"ב לא טרח אלא בשבילי...


והאם ידוע למע"כ בענין השני, בנוגע לשעיר עזים?

א. לא חומר מוכן, אספתי הבוקר בעזרת מאגר פרויקט השו"ת.
ב. יגעתי ולא מצאתי. בקול אליהו מופיע הדבר בשם הזוה"ק ושאר ספרי קבלה, ובכ"ז לא מצאתי מאומה.

[הפלא ופלא]

אם כך תודה מיוחדת
ובהתנצלות שלא הערכתי מספיק
ה' ישלם שכרך הטוב

[הפלא ופלא]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=6644&p=58805&hilit=%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%A8+%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D#p58526

תודה!

[מיללער]

.

ועי' עוד בתוספות ישנים יבמות (צא, ב), וז"ל, לשם מלכות שאינה הוגנת. פ"ה לשם מלכות רומי שאין להם לא כתב ולא לשון ותימה דהא חזינא דאית להו כתב ולשון וי"ל דאינו כתב מיוחד אכן לקחו אותו משארי לשונות וא"ת אמאי לא חשבינן ליה ללשון גמור כמו לשון ישמעאל ולשון אדום שלא היו כמו כן בדור הפלגה וי"ל דאין לשונם טוב כל כך כמו לשון ישמעאל כדאמרי' בירושלמי דל"ב לשונות הציף הים וכולם חזרו ויצאו מאדום וישמעאל.

דברי התוס' ישנים ביבמות הן הן דברי התוס' במס' ע"ז דף י. ד"ה שאין להם כתב עיי"ש באריכות יותר מדברי הת"י ביבמות הנ"ל.

ולענין השבעים אומות ראיתי בחת"ס פר' בהעלותך שציין שבספר מאור עינים מונה ע"ב אומות, כמובן הכוונה למאור עינים דמן האדומים, איפה נמצא הקטע על הע"ב אומות?

והחת"ס שם כותב שביסודם בוודאי יש ע' אומות, וב' אומות כשדיים ורומיים אין להם שר מלמעלה ולא נבראו אלא כדי להחריב את "כדאיתא בספרים" וכו'

לאיזה ספרים כוונתו?

ולפלא לציין לדבריו ז"ל בחי' החת"ס עמ"ס גיטין פ' ע"א מענין אין להם כתב ולשון שביאר שהכתב ולשון מורה על השר מלמעלה, ודבריו עמוקים וטמורים ונפלאים.

[דרומי]

בענין חשיבותם של עשו וישמעאל ביחס לשאר האומות - יצויין גם לספר 'אור התורה' (להצמח צדק) פ' וזאת הברכה עמ' א'תתמ.