המתנה בין בשר לחלב - חמש וחצי שעות

[עובר ושב]

הדיוק בלשון הרמב"ם הוא ברור, כמו שש שעות.

כמו כן מדובר בשעות זמניות, בחורף זה פחות משש שעות שלנו.

בעבר לא היו שעונים, האם מאן דהו חושב שהיו יכולים בזמנם לחשב שש שעות מדוייקות?

אגב אכתוב את מה שחשבתי בדרך הלצה, שהרי מקור ענין "שש שעות" הוא בראשונים שפירשו כך את הגמרא שצריך להמתין בין סעודה לסעודה, וענין "שש" בכל מקום הוא לשון גוזמא... שישים, ושש מאות, ושישים ריבוא... (ראו מהר"ץ חיות מבוא התלמוד פי"ז, רשב"ם בפסחים דף קיט עמוד א המתייחס למספר 300, וראו תוספות בב"ק דף צ"ב ורש"י שבת דף צ עמוד ב).

[פרנקל תאומים]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

לא הבנתי, אם אוכלים בשרי בערב, זאת אומרת שעכ"ח הארוחה הבאה תהיה בעוד הרבה יותר משש שעות. (וארוחת צהריים יכלה להיות חלבית גם אם היתה חצי שעה לפני ארוחת הערב...)

[יואל שילה]

כוונתי לא היתה להוכיח שדי בתחילת שעה ששית, אלא שלאו דוקא שש מלאות.

[זאב ערבות]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

לא הבנתי, אם אוכלים בשרי בערב, זאת אומרת שעכ"ח הארוחה הבאה תהיה בעוד הרבה יותר משש שעות. (וארוחת צהריים יכלה להיות חלבית גם אם היתה חצי שעה לפני ארוחת הערב...)

כתבתי לידיעה בעלמא שפה נהוג לאכול בשרי בערב ולא בצהריים כנהוג בארץ. איני יודע מתי הגרמ"פ אכל את סעודותיו ומה הגישו בהם, אך מדברי ר"מ טנדלר משמע שכאשר הגישה לו הרבנית את הסעודה לא הסתכל בשעון ולפעמים זה היה פחות משש שעות מהסעודה הקודמת, ושוב איני יודע מה הגישו בסעודה הקודמת.

[נהר שלום]

כעת שאלתי הבוקר את רב מרדכי טנדלר וענה שלשואלים אותו ענה הגרמ"פ שש שעות, אך הוא בעצמו לא היה מסתכל בשעון לראות עם עברו שש שעות (לשונו המדוייקת באנגלית (he never looked at the watch), כלומר אכל את הארוחה הבשרית (פה מקובל שארוחת הערב היא בד"כ בשרית ולא ארוחת הצהריים כמו בארץ) כאשר הגישו לו ולפעמים זה היה יותר משש שעות ולפעמים פחות משש שעות (יש לזכור שהוא היה המשב"ק שלו במשך כעשרים שנה).
אלו דבריו, לא הוספתי ולא החסרתי.

צ"ל כלומר אכל את הארוחה החלבית

[שמואל דוד]

הדיוק בלשון הרמב"ם הוא ברור, כמו שש שעות.

כמו כן מדובר בשעות זמניות, בחורף זה פחות משש שעות שלנו.

בעבר לא היו שעונים, האם מאן דהו חושב שהיו יכולים בזמנם לחשב שש שעות מדוייקות?

אגב אכתוב את מה שחשבתי בדרך הלצה, שהרי מקור ענין "שש שעות" הוא בראשונים שפירשו כך את הגמרא שצריך להמתין בין סעודה לסעודה, וענין "שש" בכל מקום הוא לשון גוזמא... שישים, ושש מאות, ושישים ריבוא... (ראו מהר"ץ חיות מבוא התלמוד פי"ז, רשב"ם בפסחים דף קיט עמוד א המתייחס למספר 300, וראו תוספות בב"ק דף צ"ב ורש"י שבת דף צ עמוד ב).

אתה חולק על רוב הפסוקים שכתבו שצריך להמתין שש שעות שלימות?

[עובר ושב]

לא באתי לפסוק הלכה, אלא לחזק את מה שכתב ידידי הרב יואל שילה לעיל, וכפי שכתב יביע אומר.