סגי נהור כתב:ודאי שהוא מלשון ציווי, ומשורש צוי/ה, והדרשה מצוה-צוותא אינה ענין לדקדוק.
ועל זה נבאר על מה יורה כל א' מאלו הענינים מצות חקים ומשפטים עדות ותורות כשהם באים סמוכים זה לזה. והוא כי לשון מצוה הוא כולל כל המצות שבכולן נצטוינו, וצריך האדם לכוין בעשייתן מפני שהוא מצווה בהן מאתו ית', כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, ולכן נזכר לשון המצות ברוב המקומות לבדן כי הן מורות על כולן.
עובדיה חן כתב:סגי נהור כתב:ודאי שהוא מלשון ציווי, ומשורש צוי/ה, והדרשה מצוה-צוותא אינה ענין לדקדוק.
מנין לך?
אוצר החכמה כתב:יש בכלל בלשה"ק את השורש צות? לכאורה זה לשון ארמי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 89 אורחים