הצעיר באלפי כתב:מלבב כתב:יוסף משה כתב:המג"א סובר כהמנחת כהן, דהיינו רבע שעה לפני צאת הכוכבים בפועל. המנהג של 72 דקות שוות היה מאוד נדיר באירופה (אם היה קיים בכלל) לפני זמן השר שלום.
בתשובת חשב האפד להרב פדווה כותב שבאירופה ברוב המקומות היה פשוט לכל ילד 72 שוות, וכן כתב החפץ חיים שמנהג בכלל ישראל 72 שוות, ופשוט שכל זה לא קשור לשר שלום מבעלז.
טענו בחיטים והודו לו בשעורים !!
פשוט וברור מעל כל ספק שעיקר התפשטות ה72 דקות התחיל מהשר שלום זי"ע
"הרב יוסף משה" מדבר מתקופת השר שלום ולפני"ז, והרב "מלבב" מדבר מזמן החשב האפוד וחפץ חיים !
הרי שלך לפניך כמה מקורות ממדינות ומקומות שונות שכולם ייחסוהו להשר שלום זי"ע
א. לשון המנחת אלעזר הידועים וז"ל, "וכאשר שמעתי מפה קדוש אדומו"ר הגה"ק משינאווע זצללה"ה זי"ע שדיבר הרבה מענין שיעורי ביהשמ"ש, והגיד בשם רבו הגה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע זצללה"ה שלא יהיה באפשרי להכריע ולעמוד על השיעור בבירור להכריע בשיטות הפוסקים בזה, הר"ת והגאונים ושאר ראשונים, וגם אחריהן המבארים דבריהם, ולא יהיה באפשרי לעמוד ולהכריע בזה עד עת קץ ב"ב, רק שצריכין לילך בזה בכל מקום בדאורייתא לחומרא, ורק בדרבנן נהג הגה"ק מבעלז הנ"ל להקל ולהתאחר בתפלת המנחה בשיעור בין השמשות כדעת המאחרים שיעורו עכתד"ה (-הרה"ק משינאווא זי"ע)", עכ"ל המנחת אלעזר לענינינו.
ואכן כ"ה בשו"ת דברי יחזקאל החדשות (סי' י"ד) שהביא כן מפי רבו מהר"ש מבעלז זי"ע ע"ש.
ב. בסו"ס לקוטי רמ"ל להגה"צ רבי משה ליב מסטריזוב זצ"ל שהיה חתנו של הגה"ק רבי ברוך מגארליץ זי"ע וז"ל "קיבלתי מבית מרן חותני זקני הגה"צ בעל דברי חיים זצלה"ה מצאנז ואחריו מפי חותני הגה"צ מגארליץ זצלה"ה, שהגיד כזאת בשם מורו הצדיק מו"ה שלום מבעלזא זצוקללה"ה שאין להקל בשיעור ע"ב מינוט בשום צד" עכ"ל.
הרי שעיקר המקור הן מפי הגה"ק משינאווא והן מפי אחיו הגה"ק מגארליץ, הוא בשם רבם הגה"ק מבעלזא, ולא מפי אביהם הגה"ק מצאנז, ואמנם הגה"צ מסטריזוב כ' שכן קיבל "מבית מרן חותני זקני", אך לא שמעו כן מפיו, ורק מפי חתנו הגה"ק מגארליץ שהעיד כן בשם רבו ולא אביו, ואף אם אמנם יתכן שכן נהג הגה"ק מצאנז בעצמו, אך כנראה לא מסר מסורת בענין הזה, ולכן הביאו בניו הקדושים מסורת זה מפי רבם מבעלזא .
ג. ועוד מקור לזה מצינו בס' בין השמשות להגה"צ רי זאב וואלף גערשטעל מיאריטשוב זצ"ל (דף י"ג, א אות ט') וז"ל ו
כן שמעתי מדודי הרה"צ והקדוש ממאשציסק זצללה"ה ששמע כן מהרה"צ והקדוש וכו' מהר"ש מבעלז זצ"ל לחשוב תמיד בשוה שעה וחומש שעה לענין יציאת השבת, וכן כתב לי איש אחד מו"ס מבעלז וז"ל במכתבו אלי וכו' ונידון בין השמשות איך יחשבו בפה בבית אדמו"ר שהרה"צ שליט"א כן הדבר כי חושבים כדעת הר"ת ז"ל שעה וי"ב מיניט אחר שקיעה"ח לבין השמשות, בין לקולא בין לחומרא וכו' עכ"ל.
ד. בשו"ת רבי עקיבה יוסף (שלזינגר) כתב (או"ח ח"ב סי' ק"צ) וז"ל, מה שכתבנו בענין זמן ערבית אשר הרב הצדיק דבעלז זצ"ל פקפק ממה שאמרו בגמ' וכו' עכ"ל.
הרי שלרבי עקיבה יוסף לא היה קשה לא מדברי הגמ' ולא מדברי השו"ע, ולא מדברי התוס' ולא מדברי הרמב"ן וכו' וכו', רק הביא שהרה"ק מבעלז פקפק על המנהג מכח דברי הגמ'.
ה. בקונטרס התשובות להגה"צ בעל 'טהרת ישראל' ז"ל (סי' י') כתב וז"ל, דמוצאי שב"ק אסור במלאכה עד אחר ד' מילין מתחלת שקיעה שהוא ע"ב מינוטין וכו', וכן שמעתי שהרב הקדוש רבי שלום בעלזיר ז"ל נהג כן, וסגי בד' מילין דשעות שוות וכו' וכמו ששמעתי בשם הצדיק רבי שלום מבעלז ז"ל עכ"ל.