מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

תל תלפיות בעל שואל ומשיב

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 01, 2011 8:51 pm

ביום חמישי הקרוב יחול יום השנה לפטירת גאון הגאונים וגדול המשיבים, רשכבה"ג רבי יוסף שאול נאטנזאהן זי"ע מלבוב שנלב"ע ביום כ"ג אד"א תרל"ה.

כבר רבות נכתב מפרשת גדולתו וקורות ימי חייו העשירים, עליו ועלי ספריו הגדולים והנכבדים בכל חלקי התורה. נתעכב כאן על נקודה שאולי היא שולית במעט, אך מענינת למדי.

הגרי"ש זצ"ל עם היותו 'מתנגד' לחסידות, (כך גם שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א ששמע מגאב"ד טשעבין), ובכמה מקומות בספריו נראה גודל הערצתו להגר"א עד שמכנהו 'תנא אלקי', עם זאת היו לו קשרים אדוקים ופוריים עם גדולי החסידות במקומו בגליציה וחוצה לה, והדבר ניכר למכביר בספריו, כאשר מלקט ציצים ופרחים מספרי אבות החסידות ורועיה עד לזמנו הוא, נושא ונותן בדבריהם ביחס של כבוד והערכה רבה,

צירפתי בזה שני קבצים מגליוני נחלת צבי שיצאו לאור בזמנו שאספו אמרים עמרים ממובאות אלו, (לעיתים כפלו ושילשו גרגר אחד בטרחנות יתירה), מבין בתרי הדברים ניכר טוב טעמו של הגרי"ש שתרם מן היפה. וממנו נראה וכן נעשה לאסוף מכל המחנות אוצר יקר וסגולה.

יש להוסיף ולציין במיוחד כמה עובדות נפלאות של מו"מ בתורה עם אדמור"י בעלזא, ישנם שני 'תורות' בבעלזא הקשורים לחג המצות, ונציינם בקצרה.

האחד, על האמור בהגש"פ 'זכר למקדש כהלל לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו', והקשה השר שלום הרי פס' זה נאמר בפסח שני, ולמה שביק קרא דפסח ראשון – 'ומצות על מרורים יאכלוהו. וענה על כך, שזה לשון בקשה, שהננו מחכים לגאולה וישועת ה' כי קרובה לבוא ויבנה בית המקדש עוד לפני הקרבת פסח שני, ומבקשים שנקיים מה שנאמר בו על מצות ומרורים יאכלוהו.

ומפי השמועה נמסר כי איש אחד מלבוב נכנס אצל השו"מ טרם נסיעתו לבעלזא לחג הפסח, ואמר לו הגרי"ש שישאל נא את האדמו"ר שאלה זו, וכאשר שב ובפיו התשובה הנ"ל, אמר לתמוה ע"ז, שהרי אין ציבור עושין פסח שני. ועל כך השיב השר שלום ע"פ דברי הירושלמי בפסחים ריש פרק מי שהיה: התם ניתן לישראל לבנות בית הבחירה, ר' יהודה אומר צבור ועושין פסח שני, עיי"ש. הרי משמע שכאשר יבנה בית המקדש בין שני הפסחים, אז יביאו כל הקהל פ"ש.

[ידוע מה שמציינים בזה לדברי המנ"ח מצוה ש"פ (ר"ת פסח שני) באמצע הסימן שדן בזה והעלה ככל הנ"ל, ושוב כתב, וז"ל: ואני כותב זה בין שני הפסחים, יה"ר שיבנה מהרה קודם פסח שני ונזכה ונעשה הפסח שני אמן ואמן, שוב ראיתי בירושלמי וכו', ומביא דברי הירושלמי הנ"ל. ועי' בזה בהרחבה בקובצי כתר תורה ראדומסק א' וב'].

והשני, מובא בספר ישורון קובץ ד עמ' תרצט (מספר אוצר י"ד החיים לרי"ש באב"ד ז"ל אות רפא) לענין עשיר אחד שבא לפני השו"מ לבקש סדר תיקון תשובה על אכילת חמץ בפסח בשוגג. ושאל אותו הגרי"ש אם נוסע לפעמים לאיזה צדיק, ואמר שנוסע לפעמים למהר"י מבעלזא, ונסע תיכף לשם לשני ימים טובים אחרונים ש"פ, וסיפר למהר"י אשר אירע לו, ואמר מהר"י שאחר הפסח יסדר לו התיקון. ואחר יו"ט השיבו שיסע לארץ ישראל כי זה תשובתו. ויסע האיש לביתו והכין את עצמו לנסיעה, וטרם נסעו בא אצל השו"מ לקבל ברכת הדרך, ושאלו הגרי"ש איזה תשובה נתן לו, וישיבהו על דבר הנסיעה, ובתחילה נשתומם השו"מ על זאת, מה ענין זה אצל זה.

ותיכף נזכר מה שאומרים העולם בשם הגר"א על הא דאיתא במדרש איכה עה"פ גלתה יהודה מעוני – על שאכלו חמץ בפסח. ואמר הגר"א רמז לזה, כי לא מצינו בתורה על תיבת 'ונכרתה' טעם גרשיים רק בחמץ בפסח להורות כי על עוון זה של אכילת חמץ בפסח שיש ע"ז עונש כרת מועיל לגלות וגירוש מביתו, וסיים השו"מ שעשה הגר"א לזה הדרש 'מטעמים כאשר אהב'.

[והנה שם העירו בזה כי גם בפר' אמור גבי אוכל קדשים בטומאה כתיב 'ונכרתה' וטעמו גרשיים, יעו"ש מש"כ בזה, וציינו עוד לקובץ כרם שלמה באבוב גליון נז עמ' מז.

וכמדומה ששמעתי פעם דרך צחות מהרב דחליסה הרה"ג נחמן רוטנר שליט"א, דהנה רש"י בפר' אמור שם על אתר (ויקרא כב,ג) מביא דברי התו"כ: ונכרתה וגו' – יכול מצד זה לצד זה יכרת ממקומו ויושב במקום אחר ת"ל אני ה' בכל מקום אני. וצ"ב מאי ס"ד שיועיל שישנה את מקומו ודיו. אלא הכוונה היא שהוו"א שיועיל בזה תיקון של גלות, כיון שהטעם הוא 'גרשיים', ולזה גלי קרא דכאן זה לא מהני, אני ה' בכל מקום אני, ודפח"ח].

ברם, המגמתיות של העורכים הנ"ל הידועה בולטת לעין גם בנידון דנן, מטבע הדברים היה לו גם ביקורת על החסידים ורבותיהם בכמה ענינים, כנראה בתשובותיו, כמו למשל על שינוי הנוסח מאשכנז לספרד, על כך כותב מהדורא תליתאה ח"א סי' רמז שיש בזה משום אל תיטוש תורת אמך, והרבה יש לדבר בזה, אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע, וראה גם בתשובתו מהדורא תנינא ח"ד סי' קלה.

בתשובה אחרת הוא כותב: ובאמת בושנו מכם צדיקים ופרושים המכנים עצמם בשם חסידים ויתגדרו בפני ההמון אשר כל מגמתם להרחיק ממרק פיגולים אף לספק אחד מני אלף, ובלב יודע אם לעקל או לעקלקלות כי בשנאתם לעני האומלל המה מעבירים קול במחנה כי נמצא עולתה בו, ומאוד יפלא אם יחושו על שמץ פסול אחת מני אלף מדוע לא יחושו לכמה לאוין מפורשים כי עוברים על לא תשנא אחיך, ומרבים העם להביא בשיח שפתם לשון הרע ושקר וכל תועבה וגם שופכים דמים וכו'. (מהדורא תליתאה ח"א סי' רעו).

כאשר מדפיס אחד פרסם את חידושי היהודי הק' מפשיסחא וכתב על אודותם ש'ברבני זמנינו אין מי שיפלפל כמותם', לא סבל זאת בקנאתו לאמת, ולאחר שדוחה אותם הוא מציין: ולפי עניות דעתי היא פלפלת כל שהיא. (תנינא ח"א סי' קכח).

[נעזרתי רבות בפרק המקיף והמאוזן 'יחסו לחסידות' (עמ' 120 ואילך מדפיו באוצר) בכרך הט"ז שבסדרה המשובחת 'מגדולי התורה והחסידות לרא"י ברומברג, ירושלים תש"ך].
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ג' מרץ 01, 2011 9:11 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 01, 2011 8:56 pm

לע"ע אינו עולה בידי להעלות הקבצים המדוברים, אשתדל בס"ד עוד הערב בענין זה.

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי רבטוב » ג' מרץ 01, 2011 9:15 pm

מי אני ומה אני לחלוק ח''ו על הגה''ג מהר''ש אויערבאך בשם שר התורה מטשעבין . אך כידוע הוא מביא בספריו הרבה תורות מהאדמורי''ם
ובתוכם הרוזינער והי' ביחסי ידידות עם כולם .ונתן הסכמות על כל ספרי החסידות שנדפסו בגלצי' . ותלמדיו היו מקושרים לאדמורי''ם והי' לו גם
תלמיד אדמו''ר ה''ה ר' אורי מסאמבאר אשר גם מובא בתשובותיו . לדאבונינו עוד לא יצא לאור ספר שיקיף את תולדותיו ..קצת כתב והדפיס
יוסף מארגאשעס בספרו .מתשובותיו היו יכולים לעשות ספר הסטורי' כי תמיד באמצע תשובותיו הוא מביא מי נכנס . ולאיפה צריך לילך .מר'
יצחק שטערנהעלל המכונה ר' איצ'ה סאנזער בעל שו''ת ככבי יצחק שמעתי פעם שבספרי הגרי''ש יש חידוש על כל תוספות בש''ס . ראיתי
פעם שר' ש''ז אוירבאך אמר קדיש אחריו בכל שנה כי לא נשאר לדאבונינו זש''ק ממנו .

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 01, 2011 9:21 pm

רבטוב כתב:מי אני ומה אני לחלוק ח''ו על הגה''ג מהר''ש אויערבאך בשם שר התורה מטשעבין . אך כידוע הוא מביא בספריו הרבה תורות מהאדמורי''ם
ובתוכם הרוזינער והי' ביחסי ידידות עם כולם .ונתן הסכמות על כל ספרי החסידות שנדפסו בגלצי' . ותלמדיו היו מקושרים לאדמורי''ם והי' לו גם
תלמיד אדמו''ר ה''ה ר' אורי מסאמבאר אשר גם מובא בתשובותיו . לדאבונינו עוד לא יצא לאור ספר שיקיף את תולדותיו ..קצת כתב והדפיס
יוסף מארגאשעס בספרו .מתשובותיו היו יכולים לעשות ספר הסטורי' כי תמיד באמצע תשובותיו הוא מביא מי נכנס . ולאיפה צריך לילך .מר'
יצחק שטערנהעלל המכונה ר' איצ'ה סאנזער בעל שו''ת ככבי יצחק שמעתי פעם שבספרי הגרי''ש יש חידוש על כל תוספות בש''ס . ראיתי
פעם שר' ש''ז אוירבאך אמר קדיש אחריו בכל שנה כי לא נשאר לדאבונינו זש''ק ממנו .


רב טוב, אל תיבהל להשיב ואל תמהר לחלוק, כי אין צורך בכך.

בקובצים שאעלה בס"ד בקרוב תיווכח לראות כל הציטוטים הרבים והנכבדים, ומ"מ כבר הוא מעיד בעצמו שהוא מבני אשכנז ואיננו מן החסידים, ולא הבאתי השמועה הנ"ל אלא להעדפה בעלמא. ברשימתי זו רציתי להציג כל הצדדים באישיותו רבת הגוונים, ולהביא גם ד"ת משמחים, ולא רק הדגשה של פן אחד כפי שנוהגים היום רבים.

כידוע שגם בדבר יחס הח"ח לחסידות נוהגים כן, וכן עוד מגדולי הדורות, ויש עמדי בזה, וכלל הדברים כי מקום יש בראש להניח שני תפילין, מחד גיסא אחזו דרכיהם ויושר ארחותיהם כמימים ימימה, ומאידך גיסא, הכירו בצדדים היפים שבמטבע זו שחסידות שמה שיצאה בכל המדינות, וגם היו דוברי שלום לכל זרע יעקב, ועוד חזון למועד).

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 01, 2011 10:11 pm

הנה הקובץ הראשון
קבצים מצורפים
שואל_ומשיב_גדולי_החסידות_א.pdf
(1.03 MiB) הורד 279 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 01, 2011 10:12 pm

והנה השני
קבצים מצורפים
שואל_ומשיב_גדולי_החסידות_ב.pdf
(845.66 KiB) הורד 244 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 12:03 am

כמה הוספות מענינות.

בשו"ת שואל ומשיב תליתאה ח"ג סי' סד כתב ששמע שבעל אשל אברהם מבוטשאטש היה מניח תפילין בחול המועד ואמר שאין מבינים הפשט בזוהר, וראה דברים בזה חריפים מאוד בספר אות חיים ושלום [מונקאטש] סי' לא.

בספר אהל רחל (שיחות מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א) מועדים עמ' צד:

כאשר פשה נגע המשכילים שאבד זכרם ושלא ישאר, פנו אל ר' יוסף שאול בעל השואל ומשיב, מגדולי אותו דבר, וטענו לו שיש לרשעים הללו כותבים שהם משחיתים ומקלקלים נפש הקוראים, ואילו היו טובי הכשרונות והעילויים שבקרבינו עונים להם היו משפיעים בזה לטובה ועוצרים את הסכנה. וענה להם ר' יוסף שאול, שאמת היא והוא אכן יודע שכן הוא המצב, אבל ח"ו אם בעלי הכוחות והכשרונות יעסקו בדבר נוסף מלבד לימוד התורה הרי זה יוריד במשהו מהרמה וה'שטייגען' של הלימוד שלהם, וממילא כל זה לא שווה לנו, ע"כ.

ושמעתי ממנו שהמעשה היה עם האדמו"ר מהר"י מבעלזא שנתעסק הרבה בהצלה ויסד את מחזיקי הדת ואת כתה"ע 'קול מחזיקי הדת' בגליציה.

ושוב שמחתי לראות בחידושי קול סופר על המשניות להגאון מהר"ח סופר בעל שו"ת מחנה חיים (הידוע בכינויו אאונגרישער ר' חיים) עמ"ס אבות אות תקפז שמביא שהיה לו ויכוח עם בעל השואל ומשיב, אם לת"ח יש לחוש למעשי הרשעים להציל מידם במקום ביטול תורה, יעו"ש, והדברים עולים בקנה אחד, ועי' מה שהאריך בזה הג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א בספרו שביבי אש עה"ת פר' קדושים.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ד' מרץ 02, 2011 8:12 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כותב
הודעות: 856
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי כותב » ד' מרץ 02, 2011 12:31 am

נוטר הכרמים כתב:הגרי"ש זצ"ל עם היותו 'מתנגד' לחסידות, (כך גם שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א ששמע מגאב"ד טשעבין), ובכמה מקומות בספריו נראה גודל הערצתו להגר"א עד שמכנהו 'תנא אלקי', עם זאת היו לו קשרים אדוקים ופוריים עם גדולי החסידות במקומו בגליציה וחוצה לה, והדבר ניכר למכביר בספריו, כאשר מלקט ציצים ופרחים מספרי אבות החסידות ורועיה עד לזמנו הוא, נושא ונותן בדבריהם ביחס של כבוד והערכה רבה


נודע גם הערצתו הגדולה אל הדברי חיים מצאנז ז"ל, עד כדי כך, שביקש שיזכירו בתפלות ר"ה ויוה"כ בשמו ובשם אמו.

ראה כאן (ד"ה סיפר לי הרה"ג) פרטי הדברים:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 28&hilite=

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 02, 2011 1:14 am

יש"כ לרב נוטר על נטיעת כרם נאה זה.

ואתרום את חלקי הדל:
2. בזמן הבחירות לרבנות לבוב ועל הפרק עמדה מועמדותו מול מועמדות גיסו הנ"ל (ששניהם לא היה חסידים) באו חסידי בעלז להמלך ברבם (אז האדמו"ר ר' יהושע מבעלז), ולבקשת האדמו"ר סחו בפניו גדולתם של שני האישים ויספרו לו שאשתו של רי"ש היה בית חומה בעיר והיה לה דו"ד בערכאות והיה מזה צער ועגמ"נ לבעלה ומתןך אותו צער נמנע בידו ללמוד בעיון ולמד בחודש אחד שש מאות דפי גמרא 'פשוט'… אמר ר' יהושע אדם שבצערו לומד 'אך' שש מאות דפי גמרא, ראוי והגון הוא לשמש ברבה של לבוב .
3. פעם אחת עבר ליד קלויז של חסידי סטרטין והרעישו בקולות וברקים בתפלותיהם, הליץ רי"ש ואמר אכן כך נאה וכך יאה שהרי המוזמן לבוא לבית המלך בזמן מדויק בהגיעו בזמן אכן ימצא את בית אדונו פתוח אבל לא כן הבא באיחור זמן הרי עליו לקרוא בקול כדי לפתוח לו את השער הנעול והמסוגר .
4. פ"א נודע לו כי הגאון ר' יחזקאל משינווא דיבר סרה על פיה"מ 'תפארת ישראל' וציווה שיכרכו את ספר זה בכריכה כפולה (משני הכיונים). או אז כ' רי"ש לאביו הגאון דב"ח שלולי שחס על כבודו היה דן את בנו כדין מבזה ת"ח ולכשבירר הדב"ח את ענין ס' זה הביאו לו נכדיו קטעים מהס' אשר מזכיר את מנדלסון ועוד כו"כ ענינים אשר אינו לפי רוחם וכשראה הדב"ח דברים אלו כו' להגאון רי"ש שהוא מסכים עם דברי בנו.
5. היה אומר על הגאון בעל שאגת אריה שהוא כחד מבעלי התוספות.
6. שמעתי מאבי זקני הג"מ ר' דוד דב לייטער אבד"ק זאוולוב ששמע מפי הגאון מו"ה אורי וואלף סאלאט תלמידו ונאמן ביתו של הגרי"ש שהוא אשר התעסק בהדפסת כתביו שכאשר הדפיס את תשובות שואל ומשיב ביקש ממנו רבו להשמיט כל דבר אישי או איזה ביטוי שיש בו משום זלזול או אי כבוד לאחד מן המובאים בספרו .
7. בלבוב חי בזמנו איש בשם ר' עוזר רוהטין איש משכיל ובעל ספריה גדולה ופעם אחת שאל ממנו הגרי"ש ספרו של שד"ל לתרגום. ואחר ימים בא ר"ע לקחת ספרו בחזרה ואמר לו הגרי"ש לפעמים צריכים להם באה, לפני שאלה חמורה בעניני שמות גיטין והשתמשתי בחומר שמצאתי בספרו של שד"ל והתרתי .
8. העיד הר"י קאממעלהאר וז"ל: שמעתי מת"ח גדול שהיה דומ"ץ בעיר הקרובה לקהילת רישא, שסיפר לי ממה שהיה לו, כי בהיותו אברך חריף ושנון והיה רגיל לכתוב הרבה ד"ת להגאון הגרי"ש, ופעם אחת לא השיב לו, חזר כמה פעמים ולא נענה, וילדות היתה בו והעיז פניו באותו גאון וצדיק וכתב לו, כי אחרי ששלח לו תו (סטעמפ) להשיב לו הרי גזל בידו, הרב הגאון השיב לו הפעם את התו (מארקע) ללא אות של כתיבה. אבל מאותו שעה שכח תלמודו לגמרי והיה כמאן דלא גמיר שמעתתיה מימיו 'עם הארץ' עברו עליו כמה שבועות ולא נזכר בתלמודו ועלה במחשבתו כי הלא דבר הוא אין זה אלא כי פגע בו קפידא של אותו גאון מלבוב, וכתת את רגליו לבובה לקבל נזיפה מאת הגאון ונפל על פניו ובקש את סליחתו, והשיב לו הגאון סלחתי כדבריך ויסע לביתו ותשוב אליו רוחו כמקדם .
9. הרב ר' מאיר מינץ היה ת"ח מופלג וירא"ש ועם זאת בעל השכלה, וכשנפטר ספד לו הרי"ש ואמר 'משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלים' כלומר כל עוד היה חי ר' מאיר מינץ היה למופת ולמשל שאפשר להיות גם ת"ח וגם ירא"ש וגם מלומד בשפות ועניני מחקר, אבל עתה אין לנו משל זה ע"כ עלינו להדריך בנינו בדרך התורה והמסורה.
10. אבוה 'דשואל ומשיב' היה הגאון מו"ה אריה ליבוש נולד לאביו הרב הג' הגביר ר' יצחק בעיר בראדי בשנת תק"נ בערך, למד תורה מאת המפולפל החריף המפורסם רבי יחיאל מיכל מפלנטשא מח"ס עמק ברכה עמ"ס ברכות (לעמברג תקס"ח) [וראה שם בהקדמת העמק ברכה שכ' ולמדתי בלא תלמידים רק עם בני המפורסם נ"י ועם ה"ה האברך הרבני המופלא החריף מו"ה ליבוש נ"י בהרב המפורסם הגביר מו"ה יצחק נאטאזון.
11. בהיותו בן שבע נזדמן עם אביו לווילנא לרגל שמחה משפחתית נזדמן לבית מדרשו של הגר"א והיה אז הגר"א בעת תפילתו ומתוך סקרנות הביט בו הילד ובראותו בן הגר"א את הילד שאל אודותיו ולכשוספר לו עוצם בקיאותו וחריפותו, שאל אותו בן הגר"א כמה פעמים תנא פלוני מוזכר במסכת פלוני והילד הפעוט השיב כהוגן ואז ניגש הגר"א ושאלו כמה פעמים מוזכר תנא אחר באותה המסכת והשמיט הילד מקום אחד ואמר לו הגר"א א"כ עם הארץ אתה…. וכל ימיו היה מתגאה ר' אריה ליבוש שזכה לכנוי עם הארץ מהגר"א


בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי בור הגולה » ד' מרץ 02, 2011 2:34 am

איש_ספר כתב:10. אבוה 'דשואל ומשיב' היה הגאון מו"ה אריה ליבוש נולד לאביו הרב הג' הגביר ר' יצחק בעיר בראדי בשנת תק"נ בערך, למד תורה מאת המפולפל החריף המפורסם רבי יחיאל מיכל מפלנטשא מח"ס עמק ברכה עמ"ס ברכות (לעמברג תקס"ח) [וראה שם בהקדמת העמק ברכה שכ' ולמדתי בלא תלמידים רק עם בני המפורסם נ"י ועם ה"ה האברך הרבני המופלא החריף מו"ה ליבוש נ"י בהרב המפורסם הגביר מו"ה יצחק נאטאזון.

אביו היה גדול בתורה, אבל לא שימש ברבנות אלא שלח במסחר ידו, והיה מראשי הקהל בברעזאן. בנו השו"מ היה קשור אליו מאד. הוא נפטר בתרל"ג, רק שנתיים לפני פטירת בנו רי"ש.
בהוצאת ספרו בית-אל עסק בנו רי"ש, אבל נפטר באמצעו, ונדפס ע"י בן אחר, אחיו של רי"ש, ר' זלמן נ"ז.

חנבין
הודעות: 326
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 4:52 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי חנבין » ד' מרץ 02, 2011 1:06 pm

בהודעה הארוכה של איש ספר סעיף 4 מובא שהתפא"י מזכיר את הרמ"ד
אפשר לציין לכזה מקום?
ואגב, ידוע שהרש"ש מזכיר כמה פעמים את הביאור (אם כי אינני יודע לצטט היכן אבל ראיתי באיזה ספר על הרש"ש שמציין)
ונכד הדב"ח בעל השפע חים זצוק"ל, מאד חיבב את כתביו של הרש"ש כפי שמספר האדמו"ר מקאסון שליט"א בראיון שהתפרסם לאחרונה במורשה לרגך היא"צ של השפע חיים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מרץ 02, 2011 2:49 pm

שכחתי לציין את המקור לכל הסיפורים שהעתקתי. הכותב הוא הרב לייטער בסה"ז שם משמעון המצוי באוצר.
העתקתי לפני שנים הרבה כשזנדמן לידי ספר זה לזמן קצר, והאפשרות שהוא יהיה זמין בכל רגע - כמו עוד אלפי אלפים של ספרים בלתי מצויים - היתה נראת כחלום רחוק.
-----------------
מנדלסון נזכר אולי בדרוש אור החיים?

חנבין
הודעות: 326
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 4:52 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי חנבין » ד' מרץ 02, 2011 4:03 pm

איש_ספר כתב:מנדלסון נזכר אולי בדרוש אור החיים?

נראה שלפחות שם לא

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' מרץ 02, 2011 4:04 pm

וכי חסרים אנו ספרים וגדולים שהזכירו את מנדלסון והביאו מדבריו? כרוכלא מנה אותם בהערה ארוכה בסוף המאמר האחרון שחולק על פני כמה גליונות בבית אהרן וישראל, ומסתמא גם התפארת ישראל הוזכר שם. ואגב האם החסידים שטמו גם את החת"ס על שהביא כידוע דברי רמ"ד במקום אחד בעניין הלכה? (על אף שדחאם. את אהרן חורין למשל לא הביא כדי לדחותו...).

[סליחה, נזכרתי עתה שהמאמר הנ"ך הוא על וייזל].

חנבין
הודעות: 326
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 4:52 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי חנבין » ד' מרץ 02, 2011 4:13 pm

תוך כדי דיבור כתב:וכי חסרים אנו ספרים וגדולים שהזכירו את מנדלסון והביאו מדבריו? כרוכלא מנה אותם בהערה ארוכה בסוף המאמר האחרון שחולק על פני כמה גליונות בבית אהרן וישראל, ומסתמא גם התפארת ישראל הוזכר שם. ואגב האם החסידים שטמו גם את החת"ס על שהביא כידוע דברי רמ"ד במקום אחד בעניין הלכה? (על אף שדחאם. את אהרן חורין למשל לא הביא כדי לדחותו...).

[סליחה, נזכרתי עתה שהמאמר הנ"ך הוא על וייזל].

לא כל כך נראה לי שהתפא"י הזכיר את הנ"ל,
דוקא משום שהיה קרוב יותר אל החלל
בנוסף, שמעתי פעם ממי ששמע בעצמו, מאחד מגדולי דורינו השולט בכל מכמני התורה ללא גוזמה (ואינני רוצה להזכיר את שמו) השואה בין התפא"י לרש"ש
ואמר שהרש"ש הזכיר לפחות ב-9 מקומות הידועים לו את ביאור רמ"ד.
אילו גם התפא"י היה מזכיר את הרמ"ד אין מקום להשואה הנ"ל.
לכן ענין אותי היכן הוא מזכיר, וכל עוד לא ראינו במפורש, אני סומך יותר על אותו גדול בתורה מאשר על הסיפורים.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' מרץ 02, 2011 4:59 pm

איני מפקפק כמובן בבקיאותו של אותו גדול, אבל האם הוא ביאר מה החילוק לענייננו בין וייזל למנדלסון? (ובפרט שוייזל עצמו כתב חלק מן הביאור)

חנבין
הודעות: 326
הצטרף: ג' דצמבר 21, 2010 4:52 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי חנבין » ד' מרץ 02, 2011 5:07 pm

תוך כדי דיבור כתב:איני מפקפק כמובן בבקיאותו של אותו גדול, אבל האם הוא ביאר מה החילוק לענייננו בין וייזל למנדלסון? (ובפרט שוייזל עצמו כתב חלק מן הביאור)

זאת בהנחה שאת ויזל התפא"י כן מזכיר,
מנין?
חוץ מזה משום מה את ויזל מזכירים מחברים נוספים כפי שכתבת, הגם שאינם מזכירים את רמ"ד,
אינני יודע למה אך נימוקם עמם.

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ד' מרץ 02, 2011 5:12 pm

1. התפארת ישראל לא רק מזכיר את וייזל, אלא גם כותב עליו "הגם כי עיניו כיונים על אפיקי הש"ס" (למקור הציטוט ראה במאמר הנ"ל בבית אהרן וישראל, שנה ח' גליון ה' [מ"ז], תמוז תשנ"ג, בסופו בהערה).
2. זה נכון שבאופן כללי הרושם הוא שיותר גדולים התייחסו יותר בחיוב לוייזל מאשר למנדלסון. אבל מאידך גם יותר גדולים נלחמו בו יותר בתוקף מאשר במנדלסון. ומסתמא יש מחברים שמזכירים את רמ"ד דווקא ולא את וייזל (שזה לא עניין עקרוני בהכרח).

[וכבר תואר במקו"א בתמצות הפולמוס סביב וייזל. עיין כאן: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616]

כותב
הודעות: 856
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי כותב » ד' מרץ 02, 2011 5:59 pm

איש_ספר כתב:4. פ"א נודע לו כי הגאון ר' יחזקאל משינווא דיבר סרה על פיה"מ 'תפארת ישראל' וציווה שיכרכו את ספר זה בכריכה כפולה (משני הכיונים). או אז כ' רי"ש לאביו הגאון דב"ח שלולי שחס על כבודו היה דן את בנו כדין מבזה ת"ח ולכשבירר הדב"ח את ענין ס' זה הביאו לו נכדיו קטעים מהס' אשר מזכיר את מנדלסון ועוד כו"כ ענינים אשר אינו לפי רוחם וכשראה הדב"ח דברים אלו כו' להגאון רי"ש שהוא מסכים עם דברי בנו.

בספר ארז בלבנון [אינו באוצר], ספר זכרון להג"ר רפאל זילבר ז"ל אב"ד פריימן בעמח"ס מרפא לנפש [מצוי באוצר], תלמיד למהר"ש אנגיל ז"ל,
ובתוכו (חלק נועם שיח) הובאו סיפורים ששמע מרבותיו ומפי אנשים נאמנים, ושם מובא הסיפור בנוסח אחרת (ששמע מחתנו של הדברי יחזקאל),
ולפי נוסחתו אינו קשור למנדלסון רק לדרוש אור החיים.
untitled.JPG
untitled.JPG (36.46 KiB) נצפה 7366 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 8:33 pm

שבתי זה פעמים, ועתה בתוספת חסרות ויתירות על כל האמור.

על הערצתו המופלגת לרבינו הגר"א

בהסכמתו לספר ברייתא מעשה תורה המיוחס לרבינו הקדוש עם הוספות מהגר"א שי"ל בוורשה בשנת תרכ"ג, מומאים אנו דברים מאלפים, ונביא עיקריהם.

'והביא בידו מגילת סתרים אשר עשה אזנים לתורה מאורינו ומורינו כוכב המזהיר התנא אלקי כ"ש מ' אלי' מווילנא ז"ל אשר בעת חליו והרופאים פקדו עליו לבלתי יעמיק בתלמוד אמר בלבו לנסות כחו וגבורתו בשני התלמודים וספרי וספרא זוהר ותיקונים עם כל המדרשים ע"ד שאמרו בירושלמי פ"ה משקלים: א"ר אבוה כתיב משפחת סופרים יושבי יעבץ מה ת"ל סופרים אלא שעשו את התורה ספורות ספורות וכו'.

ובהמשך דבריו שם מספר: והנה גם בידי נמצא המחברת הלז כת"י עוד בשנת תרט"ו כאשר הייתי בק"ב [-קניגסברג] שם היה הרב המופלג החריף מ' וואלף שיף חתן הגאון מאור הגולה מוה' עקיבא איגר ז"ל ואמר לי כי נמצא תח"י לחם קודש מהגאון הנ"ל, אמנם לא יכול לעמוד על סוף דעתו, והרבה דברחים מצא ואת העודף הניח. ואמר כי גם חותנו הגאון ז"ל כאשר ראה המחברת הלז היה לפלא בעיניו מאוד, אמנם גם הוא לא מצא הרבה דברים כי מרוב טרדתו בלימוד היה מן הנמנע לחפש אחר כל בדק. ואני בקשתיו שישלחנו לי, ובשנת תרי"ג שלח אלי המחברת הלז עם הרבה ציונים שם, וגם אני ציינתי הרבה, אמנם גם אותי לא נתנוני הזמן לחפש, והנחתי אותם לעת מצוא.

כמו כן מביא כמה פעמים מדבריו בתוארים מופלגים, ראה לדוגמא שו"ת תליתאה ח"ב סי' נה, ידות נדרים סי' רו יד יוסף סוף אות ג, הסכמתו לספר אפיקי יהודה (לבוב תרכ"ג). ועם זאת בתשובתו קמא ח"א סי' כב מביא דבריו הידועים בענין גזירות חכמים (ראה קול אליהו פר' שופטים), ואף שמשבחם ב'דפח"ח' כותב: אבל אינם אמת וכו'.

בספר דור דעה (קאלמאהר) עמ' סט מעיד בזה"ל: שמעתי מפי הגאון ר' מאיר אריק אב"ד בוטשאטש זצ"ל ומנו"כ בטרנוב, ששמע מפי כבוד הגאון רשכבה"ג רי"ש נאטנזון אב"ד לבוב זצ"ל, שאמר פעם אחת על עצמו, שהוא אינו מתמיד בתורה, התמדה בתורה היה לו להגר"א ז"ל, שהיה מעוסק בתורה ולא פסק פומיה מגירסא, ואם ביטל כרגע אחד מן התורה היה כותב זאת בפנקסו כי ביום זה ביטל מן התורה כך וכך רגעים, ובכל ערב יום כיפור נטל פנקסו וצירף סך הכל את הרגעים שביטל מן התורה במשך כל השנה, והיה בוכה ומתודה אז על ביטול תורה. ואמרו עליו שמעולם לא נצטרפו כל הרגעים שבכל השנה לשלש שעות, וסיים הגרי"ש זצ"ל ואמר, עתה תבינו מה היא התמדה בתורה! (הובא בקצרה בספר הגאון החסיד מוילנא לר"ב לנדוי עמ' יח).

(נציין עוד לפולמוס רחב שנתעורר בעקבות ציטוט של רבינו בשם הגר"א שהאריז"ל לא ידע כוונת הזוה"ק בענין י"ב חלות לאמיתו, ראה על כך בהרחבה במאמרו של הר"ד קמינצקי במאסף ישורון ד עמ' שעט).

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 8:34 pm

על יחסו לגדולי החסידות.

בהקדמת ספר כח שור להגאון ר' יצחק שור גאב"ד גוואאזדיץ (קאלאמעא תרמ"ח, בין המסכימים נמנה גם השו"מ, מצוי באוצר) מביא נכדו מעשה מופלא מאוד שסיפר השו"מ על זקינו עם הבעש"ט.

יתירה מזו מפליא מש"כ בספר אמרי יהודה ברז'אן פר' עקב, (עמ' 204 באוצר) מעשה ששמע בעצמו מהגרי"ש שסיפר לאביו מעשה בבעש"ט שגילה על נשמה שנתגלגלה בצפרדע והחמיצה את תיקונה ע"י שלא בירך בנו על המים. ומסיים שם: וסיים הגאון הנ"ל, לכן אני נוהג כשאני בא למקומות הרחוקים למרחצאות כפקודת הרופאים עלי, אני הולך לכל מעין שיש שם לשתות מים בברכה תחילה וסוף, אפשר יש שם איזהו גלגול שעי"ז אני בא לכאן לתקן זאת.

כבר נכתב כאן בעבר על תשובתו בשו"מ (תנינא ח"ג סי' פז) שיצא קצפו על ההיתר שנדפס בספר נוצר חסד על אבות (פ"ג מ"ד) להגה"ק מקאמרנא ל'אחד קדוש בדורו שנשא אשה שהיו לה שני בעלים ומתו. והובא עוד ממש"כ בזה בשו"ת בית יצחק (אה"ע ח"א סי' מד וסי' מה שג"כ הרבה לדחות ההיתר). ועמיתינו הדגול איש ספר חשף (ע"פ דברי הריא"ז מרגליות בגליון אוצר הסיפורים טו עמ' ז) שהמדובר בהצדיק ר' ישראל מרוז'ין שנשא את אלמנתו של מהרצ"ה מרימנוב.

בדבר התורה הבלזאית על פסח שני, ראה עוד בספר בית ישראל השלם (טויסיג) פר' בהעלותך. ובדבר התורה על הגלות לכפרת חמץ בפסח, ראה בקובץ אורייתא (לוין –נתניה) כרך ו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 8:35 pm

קשריו עם המהרש"ם מברז'אן

מובא בספר מהרש"ם הפוסק האחרון (מרמח"א בלאך), שהמהרש"ם התבטא כי יותר ממה שהוא מתקנא ברבינו על תורתו ושזכה לישב על כס עיר ואם בישראל כלבוב, הוא מתקנא בו על שמקיים את דברי חז"ל: מה הוא בחנם אף אתה בחנם, ומחמת רוב עשירותו אינו נצרך ליטול שכר רבנותו.

ויש לציין בהקשר לזה את המסופר כי כאשר המהרש"ם בצעירותו התוודע אל רבינו השתומם מאוד מגדולדתו, והעיר לזוג' של המהרש"ם שנלוותה אליו, כי מן הראוי שלא יהיה בעלה מוטרד בעסקי פרנסה כאשר כמעט אין בנמצא בדור הזה כמותו, ולבו אומר לי כי יהיה 'המשיב' של הדור הבא. אעפ"כ סירב המהרש"ם להזדקק לרבנות עד שהיה בן ל"ב שנה, סחר בעצי יער ופשתן, ואיזה תקופה היה לו חנות לממכר יין.

ועוד על קשרי השו"מ והמהרש"ם, מובא בספר שאל אביך ויגדך, שהמהרש"ם למד בצוותא עם חברותא בבית המדרש, ולפתע נכנס לביהמ"ד השו"מ, ובראותו אותם שאלם איזה שאלה לחידודא בעלמא, וקצב להם זמן מחצית השעה שבתומו ישוב אליהם לשמוע המענה אשר בפיהם. המהרש"ם חשב איזה רגעים ולא מצא התשובה, ותיכף חזר לתלמודו,בעוד החברותא ממשיך ומייגע מוחו בכל כוחו למצוא פשר דבר.

בשוב רבינו אליהם כאשר אמר, הנה החברותא נתאמץ בכל עוז להשיב, אך לא עלתה בידו, וככלותו פנה השו"מ אל המהרש"ם ודרש מפיו. ויען לו: חשבתי כמה דקות, ראיתי שהשאלה קשה, גמרתי בלבי כי מוטב שאלמד עוד כמה דפי גמרא מאשר אשקיע מחשבתי בשאלה של חידוד. רבינו שח כל המעשה לאביו של המהרש"ם, והפטיר: מובטחני בו שיהיה מורה הוראה גדול בישראל.

(ומענין לענין אעתיק כאן מה שכתב לי גאון אחד שליט"א בדומה לזה, וז"ל: וביותר שהיצה"ר נהנה מדיבור בלימוד, העיקר שלא ללמוד. והרב אלישיב שליט"א אמר לר' חיים קורנברג ז"ל כשבא לדבר עמו בלימוד אחרי קצת זמן, תורה היא וללמוד אני צריך, מה שדברנו עד עתה הוא באמת תורה, אך ואני צריך ללמוד, ותיכף התיישב ללמוד, עכ"ל).

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 02, 2011 8:36 pm

ועוד דברים נחמדים.

מספר אלף כתב אות קנט, שפ"א קרא השו"מ לסעודה בליל ל"ג בעומר ת"ח גדול להגיד לפניו כל מימרות ש"ס בבלי וירושלמי מרשב"י, והיה נמשך הענין קרוב לג' שעות, 'כן הגיד לי הרה"ג מבאיאן (ר' יהודה שטערנהעל) שהת"ח בעצמו ששמע זאת הוא בעצמו סיפר לו זאת.

ומפי השמועה מספרים זאת באופן אחר, שבל"ג בעומר נכנס השו"מ לבית דינו וביקש ממנו הראב"ד שיאמר איזה דבר תורה לכבוד היום, ואמר רבינו, שבל"ג בעומר ג"כ צריכים ללמוד, והוסיף שיש לו עצה לכבוד ל"ג בעומר, שהראב"ד יגיד את כל המחלוקות שישנם בין אביי ורבא בכל הש"ס. הראב"ד החל למנות ממסכת ברכות אחת לאחת, רבינו נראה קצת כמאזין וקצת כמתנמנם. כאשר כילה מסכת ברכות שאל את רבינו האם להמשיך, ונענה לו בראשו, וכך עבר איזה מסכתות, עד שהגיע לאיזה מסכת מסדר נזיקין. לפתע עצרו רבינו ויאמר לו: די, כבר דלגת ל"ג מחלוקות אביי ורבא.

[לענ"ד מסתבר טפי כגירסא הרווחת, שכן רבינו בתשובתו במהדורא חמישאה ח"א סי' לט מפליג לתמוה על הנהגת השמחה והיו"ט ביום זה דהילולת רשב"י, ולא מסתבר שעשה סעודת מרעים].

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי רבטוב » ה' מרץ 03, 2011 6:47 am

בעזהשי''ת ז''ך אד''א יוד''ה דבעל שואל ומשיב זצ''ל באתי לציין לספרו דברי שאול יוסף דעת על יו''ד סי' שס''ו ס''ג ר''פ ע''ב מעמודי הספר וז''ל ובשנת תרי''ד כ''ה תשרי יום היא''צ של הגאון הצדיק מהר''מ סופר ז''ל עיינתי בספרו חתם סופר לזכות נשמתו וראיתי בסי' שנ''ה וכו' וכו' . הרבה יש ללמוד מכמה שורות אלו

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 03, 2011 8:02 am

אביא כאן עוד מעשה שיגעתי הרבה למצוא מקורו ולא מצאתי, כמדומני ששמעתיו ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א.

סיפר אחד שנתאכסן בבית השו"מ בחנוכה, עם הגיע עת ההדלקה, בירך והדליק עת הנרות, ואמר 'הנרות הללו' בהוסיפו: דאס איז אברייתא אין מסכת סופרים, וחזר לתלמודו.

מעיין
הודעות: 1240
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי מעיין » ה' מרץ 03, 2011 11:04 pm

לחנבין:
התפארת ישראל מזכיר את רמ"ד כמדומה ב'פרה'
ויש לראות אם זה הוספה מבנו ב"י
שזה ג"כ אחד מן הטענות על התפא"י

ופירושו על אבות שמעתי שהרבה לקוח מ'יין לבנון' לויזל, לא בררתי שכמובן מעולם לא עיינתי ב'יין לבנון'

וגם על הרש"ש הי' טענות, מחמת בנו ר' מתתי'

איש אשכולות
הודעות: 276
הצטרף: ג' מרץ 01, 2011 10:35 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי איש אשכולות » ה' מרץ 03, 2011 11:21 pm

מעיין כתב:
ופירושו על אבות שמעתי שהרבה לקוח מ'יין לבנון' לויזל, לא בררתי שכמובן מעולם לא עיינתי ב'יין לבנון'



לא צריך לעיין ביין הלבנון, התפא"י בעצמו מזכיר שלוקח ממנו (עי' פ"ג אות עז).

כותב
הודעות: 856
הצטרף: ד' דצמבר 15, 2010 9:05 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי כותב » ה' מרץ 03, 2011 11:33 pm

מעיין כתב:ויש לראות אם זה הוספה מבנו ב"י
שזה ג"כ אחד מן הטענות על התפא"י


עי' באיגרות סופרים (מכתבי הגרעק"א מכתב ל"א והלאה) שהתפא"י רצה להושיב את בנו הנ"ל על כסא הרבנות בעודו בחור, והגרעק"א לא הניחו לזה.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי גוראריה » ה' מרץ 03, 2011 11:40 pm

מונח בזכרוני איזו אגדה שוויזל חזר בתשובה. יש אמת בדבר או שאי"ז אלא דמיון?

בנוגע לרמ"ד - הן גם בעץ יוסף על מד"ר הביאו כ"פ!

תוך כדי דיבור
הודעות: 1347
הצטרף: ה' מאי 20, 2010 1:59 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי תוך כדי דיבור » ו' מרץ 04, 2011 12:24 am

קודם צריך אגדה שהוא "חזר בשאלה" (כלשון העולם), מפני שהלא הוא היה שומר מצוות, וגם ירא שמיים לפי דרכו. אלא כוונתך שחזר בו מהשקפותיו על "משפט האדם" ו"משפט התורה" וכדומה? אפילו אם היינו נוטים להאמין לאגדות, לזו היה קשה להאמין, שהרי גם בזה היו רבנים שתמכו בו, ואם כן צריך שגם הללו "יחזרו בתשובה"...

מעיין
הודעות: 1240
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי מעיין » ו' מרץ 04, 2011 3:27 pm

מעיין כתב:לחנבין:
התפארת ישראל מזכיר את רמ"ד כמדומה ב'פרה'
ויש לראות אם זה הוספה מבנו ב"י
שזה ג"כ אחד מן הטענות על התפא"י

והוא בפרה פ"ב מ"ב יכין אות ט'
'געוויקס' ובחצאי לבנה דלא כרמ"ד ווארצע
ולפלא שבהוצאות הישנות הנמצאים באוצר כ' 'ווארצע' ולא 'געוויקס'

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 08, 2011 11:54 am

כתב רבינו יוסף חיים מבגדד בהקדמת ספרו שו"ת רב פעלים, וז"ל:

עוד אזכיר כאן אשר העירותי בדברי הגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב וכו', כל הערות אלו העירותי בחפזון כחותה על הגחלים, ולא הזכרתים פה כי אם להודיע כי המצא תמצא גם בגדולי האחרונים שגיאות רבות כאלה אע"פ שהם גאונים וגדולים בתורה. מי לנו גדול מיוסף הוא הגאון הנזכר שהיה אוצר בלום, ארי שבחבורה, וחריף ובקי בחדרי תורה, וסברתו ישרה, ועכ"ז אגב חורפיה ואגב שיטפיה לא דק וכו'.


נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מרץ 11, 2011 8:02 am

עוד על השו"מ ומהרש"ם.

ראה בשו"ת אבני נזר או"ח ח"א סיק' תקלז תשובה חריפה על מצות מאשין, ובתו"ד כתב: אך הראה לכם מכתב מהרב המתיר הוא הרב מבערז'אן שהתיר גם מצות אלו, אך מה יועיל זה בהתירו והכי גדול הוא מהרב מלעמברג ר' יוסף שאול להתירם...

[על נסיבות ה'היתר' של המהרש"ם למצות מאשין כהוראת שעה לגולת לוס אנג'לס, ראה מאמר מקיף בקובץ באו""י קארלין סטאלין גליון נא עמ' צג].

רבטוב
הודעות: 470
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי רבטוב » ו' מרץ 11, 2011 4:47 pm

נוטר הכרמים כתב:עוד על השו"מ ומהרש"ם.

ראה בשו"ת אבני נזר או"ח ח"א סיק' תקלז תשובה חריפה על מצות מאשין, ובתו"ד כתב: אך הראה לכם מכתב מהרב המתיר הוא הרב מבערז'אן שהתיר גם מצות אלו, אך מה יועיל זה בהתירו והכי גדול הוא מהרב מלעמברג ר' יוסף שאול להתירם...

[על נסיבות ה'היתר' של המהרש"ם למצות מאשין כהוראת שעה לגולת לוס אנג'לס, ראה מאמר מקיף בקובץ באו""י קארלין סטאלין גליון נא עמ' צג].

אם כבר הזכרת תשובה זו שלא מביאה כבוד גדול לכתבה .. ראה נא בהספר הנפלא שר התורה -טשעבין מימרא מהבית יצחק מלעמבערג
והי' בזה שלום

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 27, 2011 6:26 pm

סיפר ר' חיים קורנברג ששמע מראש ישיבה ששמעו מהרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל.

בעת כהונתו הרמה של ר' יוסף שאול בלעמברג קפצה עליו רוגזה של מחלוקת, ולא זו בלבד, גם הפסיד חלק ניכר מממונו בכי רע. באותה העת מלך המהר"י זצ"ל בבעלזא, ובנו המהרי"ד היה ספון בבית המדרש ומשים לילות כימים בעמלה של תורה. כאשר נודע לו כי תכפו הצרות והשתרגו על צווארו של רבינו, אמר בלבו: ספר תורה שרוי בצער, וצרתו של חכם צרת הכלל הוא, הרי מוטל עלי להשתתף בצערו. קם ובא אצלו והשתדל לשמחו בדברים.

בתוך הדברים שאל המהרי"ד: יאמר נא כבוד תורתו, האם טרדתו וצערו של מר אינו מפריעים בעדו בעסק התורה. ויען רבינו בעצבון רוח: אכן, חלפו להם שני ירחים, ולא למדתי בהם אלא שמונה מאות דף.

והיה מהר"א זי"ע מוסיף, כאשר רצה אבא לזרזנו ולחזק ידינו בתורה היה חוזר ומשנן באזנינו עובדא זו, ואומר: הלא כך אמר ר' יוסף שאול: חלפו להם חודשיים, ואני לא למדתי אלא שמונה מאות דף... (חיים של תורה עמ' רנט).

נוטר הכרמים
הודעות: 5511
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' אפריל 22, 2011 12:41 pm

נוטר הכרמים כתב:ועוד דברים נחמדים.

מספר אלף כתב אות קנט, שפ"א קרא השו"מ לסעודה בליל ל"ג בעומר ת"ח גדול להגיד לפניו כל מימרות ש"ס בבלי וירושלמי מרשב"י, והיה נמשך הענין קרוב לג' שעות, 'כן הגיד לי הרה"ג מבאיאן (ר' יהודה שטערנהעל) שהת"ח בעצמו ששמע זאת הוא בעצמו סיפר לו זאת.

ומפי השמועה מספרים זאת באופן אחר, שבל"ג בעומר נכנס השו"מ לבית דינו וביקש ממנו הראב"ד שיאמר איזה דבר תורה לכבוד היום, ואמר רבינו, שבל"ג בעומר ג"כ צריכים ללמוד, והוסיף שיש לו עצה לכבוד ל"ג בעומר, שהראב"ד יגיד את כל המחלוקות שישנם בין אביי ורבא בכל הש"ס. הראב"ד החל למנות ממסכת ברכות אחת לאחת, רבינו נראה קצת כמאזין וקצת כמתנמנם. כאשר כילה מסכת ברכות שאל את רבינו האם להמשיך, ונענה לו בראשו, וכך עבר איזה מסכתות, עד שהגיע לאיזה מסכת מסדר נזיקין. לפתע עצרו רבינו ויאמר לו: די, כבר דלגת ל"ג מחלוקות אביי ורבא.

[לענ"ד מסתבר טפי כגירסא הרווחת, שכן רבינו בתשובתו במהדורא חמישאה ח"א סי' לט מפליג לתמוה על הנהגת השמחה והיו"ט ביום זה דהילולת רשב"י, ולא מסתבר שעשה סעודת מרעים].


עתה מצאתי את מקור הגירסא הרווחת, כמעט בהאי לישנא סופר ע"י מו"ר הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל ששמע מהרה"ח המפואר ר' שבתי פרנקל ז"ל ששמעה מחותנו ר' יוסף נחמיה קורניצר זצ"ל שהיה דיין בקראקא, והמעשה היה בקראקא עם הראב"ד דשם ר' אברהם דוד. [הגרמ"מ שיער שהשו"מ עלה לקראקא לרגל ל"ג בעומר כמנהג בגליציה לעלות על קברו של הרמ"א שג"כ נסתלק בל"ג בעומר].

הדברים נדפסו בקונט' 'בתורת ה' חפצו' עמ' יז, ונשנו בקונט' החדש פניני הימים - פסח עמ' ק.

ועוד מובא בקונט' הנ"ל בסופו שכמדומה שסיפר הגרמ"מ שהשואל ומשיב ועוד מגדולי גליציה היה להם קביעות לחזור כל כל ספר המצוות להרמב"ם בימים שבין פסח לעצרת כהכנה לקבלת התורה.

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4632
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי מיללער » ב' אוגוסט 08, 2011 11:40 pm

בזווגו הראשון היה השואל ומשיב חתנו של הגאון ר' יצחק אהרן איטינגא (הפרטים על משפחת אורנשטיין-איטינגא נמצאים באשכול מיוחד) להזווג לא היו ילדים ולא זכו להבנות.

עכשיו מצאתי בארכיווני גשר גליציה רישום כדלהלן:

Joseph Schaul NATHANSOHN
son of Leib NATHANSOHN
& Schifre BURSTIN
Marriage record 1858
Year of Registration of Marriage: 1858
Town of Record: Lviv (now Lviv, L’vivs’ka oblast, Ukraine)
House Number: 185 2/4
Groom's Congregational Family Number: 2985
Groom's Age: 51
Bride's Age: 26
Bride's Town: Zloczow
Comments about the Bride: widow


(תרגום חפשי)
יוסף שאול נטנזוהן בנו של לייב נטנזוהן
שפרה בורשטין
רשימת נישואיהם 1858 - תרי"ח
עיר: לבוב
בית מס. 185 2/4
מס. קהילתי של החתן 2985
גיל החתן: 51
גיל הכלה: 26
מוצא הכלה: זלאטשוב
הערה על הכלה: אלמנה

שנראה מזה שהגרי"ש נשא שנית עם אשה אלמנה צעירה בתקוה להבנות ממנה, האם ידוע על פרטים אודות זווגו השני?

בור הגולה
הודעות: 608
הצטרף: ד' דצמבר 01, 2010 1:58 am

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי בור הגולה » ג' אוגוסט 09, 2011 10:29 pm

תודה ר' מיללער על התגלית. מצאתי בראש חלק מכרכי השו"מ שיצאו לאחר פטירתו מוזכרת אשתו הרבנית מרת שפרה בונא, אבל לא כתוב מי היה אביה, או מי היה בעלה הראשון. לדוגמא כאן.
קבצים מצורפים
נטנזון.png
נטנזון.png (12.27 KiB) נצפה 6505 פעמים

אורייתא!
הודעות: 546
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי אורייתא! » ג' אוגוסט 09, 2011 11:09 pm

זכור לי שהגאון רבינו יוסף חיים זיע"א מבגדאד בהקדמתו לספרו "רב פעלים" כותב דברי שבח הרבה להגאון בעל שואל ומשיב יעוי"ש.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: תל תלפיות בעל שואל ומשיב

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוגוסט 10, 2011 12:58 am

זיווגו השני מופיע בכל ביוגרפיה שנכתבה עליו.
וכאן מערכו באנצ' של וונדר. אם מישהו יאתר את 'העברי' אולי נדע יותר.
ללא שם.JPG
ללא שם.JPG (29.33 KiB) נצפה 6479 פעמים


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ויינשנקר, חלמישצור ו־ 21 אורחים