מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שיטת הפסיקה של עדות המזרח

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי דרומי » א' נובמבר 11, 2018 8:51 pm

דין אשכול כזה להינעל, ויפה שעה אחת קודם.
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב א' נובמבר 11, 2018 8:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' נובמבר 11, 2018 8:53 pm

עושה חיל כתב:אני מתאר לעצמי שהסטייפלער היה מתייחס בצורה לא פחות חריפה לשיטת הערבוב בין הקבלה להלכה [שיש שמביאים כאן],
שיטה שסותרת לגמרי את התפיסה הרווחת בפוסקים הראשונים והאחרונים, ואשר ברורה לכל בר בי רב בעולם הישיבות.

"ברורה" אולי לפי מנהגי האשכנזים, שכמובן "ברור" שבליל שבועות מחפשים מישהו שיפטור את כולם בברכות, משא"כ למנהג הספרדים שכולם מברכים ללא פוצה פה.
כאן אנו עוסקים ב"שיטת הפסיקה של עדות המזרח".
לעיל הבאתי את דברי החיד"א. וכמוהו נהגו רוב ככל הספרדים. ועד היום רובם מברכים הנותן ליעף כח.
מי יש לו תשובות לענין, בלי סיסמאות, מוזמן לענות.

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי אבני גזית » א' נובמבר 11, 2018 11:01 pm

מגדל,
הרגישות בדבריך היא, אחרי שהתאמצת להסביר כמה הרב עובדיה הוא עוף מוזר, העדפת לכנותו ח' עובדיה, שלא כמקובל. ומאחר ובמשך שנים הוא קיבל יחס קריר ומתייהר מבני ברק, הרגישות צפה ועולה.
ברור שלא התכוונת לבזותו.

לעניין הרשימה הרבנית שהבאת, לא דק. כולם מבני בבל וסוריה. לא התייחסת כלל לפוסקי צפון אפריקה.

ממילא, אי אפשר לתת קווים אחידים ליוצאי סלוניקי וליוצאי ג'רבא, ליוצאי צנעא וליוצאי מראקש. לכל אזור נבנו סדרים ומסורות משלו. בדיוק כפי שאי אפשר להשוות מנהגי ברלין עם מנהגי מונקאטש.

הכתב והמכתב
הודעות: 383
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » א' נובמבר 11, 2018 11:23 pm

החסירו כאן פרט מהותי
בהקדמה ליביע אומר מאריך הגר"ע יוסף אודות כך שיש לפסוק על פי רוב, ומביא לכך הרבה מקורו כדרכו וכותב שם שזהו יסוד הפסיקה לש השו"ע וגם שלו, רבוי המקורות שמביא בהרבה מתשובות הוא כדי להורות שדעת רוב החכמים כצד אחד ולהכריע כמותם, וכותב שם שכך ראוי לעשות בכל מקום.

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1022
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי מגדל » א' נובמבר 11, 2018 11:56 pm

אבני גזית כתב:מגדל,
הרגישות בדבריך היא, אחרי שהתאמצת להסביר כמה הרב עובדיה הוא עוף מוזר, העדפת לכנותו ח' עובדיה, שלא כמקובל. ומאחר ובמשך שנים הוא קיבל יחס קריר ומתייהר מבני ברק, הרגישות צפה ועולה.
ברור שלא התכוונת לבזותו.
האם רצונך שאתנצל שוב?
לעניין הרשימה הרבנית שהבאת, לא דק. כולם מבני בבל וסוריה. לא התייחסת כלל לפוסקי צפון אפריקה.
נכון. אינני מכיר פוסקים מצפון אפריקה. בדרך כלל כאשר מדברים על המסורת הספרדית, מדובר על אזור אירואסיה. אינני בקיא כלל במנהגי מרוקו וסביבותיה, אך נראה כי זהו עולם ומלאו, אך בעל כללים שונים לגמרי. ידוע לומר שהם הולכים הרבה כהרמ"א, וכמו שאמרתי, אינני יודע.
ממילא, אי אפשר לתת קווים אחידים ליוצאי סלוניקי וליוצאי ג'רבא, ליוצאי צנעא וליוצאי מראקש. לכל אזור נבנו סדרים ומסורות משלו. בדיוק כפי שאי אפשר להשוות מנהגי ברלין עם מנהגי מונקאטש.

אני חושב שדברים אלו נכונים לגבי מנהגים, אך לא לגבי נקודות מטא הלכתיות. באלו בהחלט אפשר למצוא נקודות יסוד משותפות, אף בין קהילות שונות המחולקות במנהגיהן.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' נובמבר 12, 2018 12:49 am

יש קורסים לעיצוב במחשב... איך ניתן לקרא את התגובות הללו.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 1:11 am

בקיצור, שיטת הפסיקה של הספרדים תלויה במקור המוצא, ולא הרי מרוקאי, ויוצאי צפו"א, כספרדי.
הגרע"י הגרב"צ א"ש מאותו המוצא (עיראקי).

אין היבי"א מביא הרבה פוסקים אלא להראות שכך סברת הרוב. - למאי נ"מ? אם הסברא כך, וע"פ הסברא כך יש לפסוק, מה הטורח הזה להביא כ"כ הרבה?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 1:37 am

פרנקל תאומים כתב:
מגדל כתב:טוב לאחר שעברתי על כל התגובות, ואני רואה שדברי לא הובנו כמו שצריך, אני רואה צורך למסור גילוי דעת.

מעולם לא העלתי על דעתי חלילה לזלזל או להמעיט בערכו, כהוא זה, ממורנו ורבנו, אביר הרועים, סבא דמשפטים, שר בית הזוהר, דנהירין ליה שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, הגאון האמיתי, הצדיק המופלג, הרב החושב, מזכה הרבים, מאיר אור למרחקים ועוד רבים וטובים, וודאי לא סיימתי לכולהו שבחי דמרן.
אני כתבתי דברים לגופו של עניין, וחבל שאנשים בוחרים להיטפל אל הטפל.
מה שכתבתי ח' ולא חכם, הרי ביארתי שנבע מעצלות, מכיוון שאני יודע בחסידי הרב עובדיה שרגישים הם, אמנם הבהרתי לא הועילה.
מה שכתבתי חכם ולא הרב, משום שכך נהגו בקהילות הספרדים, ואין בכך מגרעת כלל, ולהיפך. וקל וחומר באדם אשר חרט על דגלו את מורשת היהדות הספרדית. וכי כשהיה קורא לראש הישיבה, חכם עזרא עטיה, הייתה כווונתו להמעיטו מהאחרים המתכנים בשם רבנים?
וכמו שכתב כדכד, אם היה מישהו כותב ר' במקום רב (שבהקלדה אפילו איננו מקצר מאומה, דלא כח' וחכם), לא היה הדבר מפריע כלל, אלא שכמו שאמרתי, רגישות יתירה נודעה להם. ומכל מקום , אני מתנצל שלא נהגתי בכם כפי שהיה ראוי, ואמנע בע"ה בל"ה מעתה.

מה שצונזר, לא צונזר כי היו דברים גסים, אלא כי הבאתי ציטוט ממישהו דלא מאנשי שלומנו, כי זה הלם את העניין, אך אני רואה שכאן משתדלים שלא להציץ מחוץ אל הכרם, וטוב שכך.

לעיקרו של דבר, אינני מזלזל חלילה בכבוד הרב עובדיה יוסף. ואני מקווה שבזה יגמרו כל הקשקושים הלא רלוונטים, ואלו החולקים עלי יוכלו עתה שהוסרו כל המניעות, להשיב לי כדרכה של תורה, ולא כדרכה של מדרשיה.

לא יודע, איך שהוא גם מהודעתך זו נודף לטעמי איזה ניחוח של זלזול.
ל"חסידי הרב עובדיה" ישנה סיבה טובה להיות בעלי סף רגישות גבוה לכבוד תורתו, ולמעשה, גם לכולנו, והסיבה הזאת היא העובדה שבמשך השנים היו הרבה מאד ננסים שפגעו בכבוד תורתו באופן מחפיר, זלזלו בו, התקלסו בו והמעיטו בערכו מתוך רמות רוחא דידם.

ההתנצלות (שכוללת בתוכה עוד ביזיונות ואין כוונתי רק לשטויות כגון ח') לא שווה כלום, האדם לא שינה פתאום את את דעתו (מלבד זאת שלפחות הוא מתבייש בכך שהוא מזלזל ברב עובדיה). [ומעתה אשתדל בעז"ה לכתוב באשכול בלי להתייחס אליו כלל]
נערך לאחרונה על ידי נהר שלום ב ב' נובמבר 12, 2018 1:47 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 1:47 am

עושה חיל כתב:
תם מה הוא אומר כתב:לכאורה, היה נראה לי כי דברי הסטייפלער נ"ע, באים מכח הסתכלות של פוסק לטאי על הספרדי.


כך גם אני מרגיש.
עכ"פ, אני מתאר לעצמי שהסטייפלער היה מתייחס בצורה לא פחות חריפה לשיטת הערבוב בין הקבלה להלכה [שיש שמביאים כאן],
שיטה שסותרת לגמרי את התפיסה הרווחת בפוסקים הראשונים והאחרונים, ואשר ברורה לכל בר בי רב בעולם הישיבות.

הסטייפלער זצ"ל אכן התנגד לדרכו של הגרע"י [אולם בהחלט סמך עליו במקצת ככתוב שם, ובגילו של הסטייפלער כשמדברים על רב צעיר בשיחה פרטית אין זה חוסר כבוד שלא תמיד קורא לו רב (ולא עודד זריקת עגבניות ככמה אחרים)]. אולם כל דבר שכתוב בס' ההוא צריך לקחת בערבון מוגבל, מכיון והוא מוסיף מדלו, כגון במק"א שם מתאר בארוכה איך שהסטייפלער סלד מהגרע"י כ"כ שנראה שהסתפק אם ללחוץ את ידו כאשר נפגש עמו...
[נ"ב הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א מספר שראה את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בצעירותו מקשיב לשיעורים של מרן הגרע"י מאחורי הדלת...]

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 1:50 am

תם מה הוא אומר כתב:בקיצור, שיטת הפסיקה של הספרדים תלויה במקור המוצא, ולא הרי מרוקאי, ויוצאי צפו"א, כספרדי.
הגרע"י הגרב"צ א"ש מאותו המוצא (עיראקי).

אין היבי"א מביא הרבה פוסקים אלא להראות שכך סברת הרוב. - למאי נ"מ? אם הסברא כך, וע"פ הסברא כך יש לפסוק, מה הטורח הזה להביא כ"כ הרבה?

ככל שיותר פוסקים סברו אותה סברא, הרי שהסברא ההיא יותר נכונה.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 1:51 am

קו ירוק כתב:יש קורסים לעיצוב במחשב... איך ניתן לקרא את התגובות הללו.

פשוט לעשות להם ציטוט, זה עובד גם לקריאת אותיות קטנות...

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 1:53 am

נהר שלום כתב:[נ"ב הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א מספר שראה את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בצעירותו מקשיב לשיעורים של מרן הגרע"י מאחורי הדלת...]

לפי האמור בעלון בית מרן שראיתי פעם, הרי שעשה כן בשליחות אביו כדי שייגע אם הגרע"י מוסר שיעורים נגד שיטת החזו"א

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 1:54 am

נהר שלום כתב:
תם מה הוא אומר כתב:בקיצור, שיטת הפסיקה של הספרדים תלויה במקור המוצא, ולא הרי מרוקאי, ויוצאי צפו"א, כספרדי.
הגרע"י הגרב"צ א"ש מאותו המוצא (עיראקי).

אין היבי"א מביא הרבה פוסקים אלא להראות שכך סברת הרוב. - למאי נ"מ? אם הסברא כך, וע"פ הסברא כך יש לפסוק, מה הטורח הזה להביא כ"כ הרבה?

ככל שיותר פוסקים סברו אותה סברא, הרי שהסברא ההיא יותר נכונה.


מה הקשר?
תשקול בדעתך אם הסברא הזו נכונה או לא. מה זה משנה מה אחרים סוברים?

נניח שאתה כותב כאן בפורום משהו, ויעירו עליך 20 ניקים שאתה טועה, זה יזיז לך משהו? אתה תתוכח כי אתה סובר שהסברא שלך היא הנכונה.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 2:09 am

תם מה הוא אומר כתב:במיוחד: ריבוי הספיקות והצירופים שהגרע"י מביא בחיבוריו על כל פרט ופרט, האם מצינו דרך כזו לצרף כ"כ הרבה ספיקות בכל הלכה. (במיוחד בניו ותלמידיו אחריו). - גם אם נאמר שמותר לעשות ס"ס וכו', שכבר נחלקו בזה האח' בסי' קי, אבל בכל זאת, ריבוי כ"כ מאסיבי הוא דבר חדש לדעתי! האם אני טועה?

תודה מראש לכל המגיבים

מספרים על גאון אשכנזי (לא זוכר מי), שאמר עליו שהרב מאד מחמיר הוא לא מתספק בטעם אחד להקל אלא רק בעשרות צירופים.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 2:11 am

אבל עצם הגישה הזו להלכה, לחפש לכל דין עשרות שיטות דחויות ולצרפם ולעשות ספיקות וספיקי ספיקות, זה חידוש שלא שמענהו עד דורנו, לא כך?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 2:19 am

תם מה הוא אומר כתב:[size=85]
כנגדו קמו רבים מגדולי הספרדים, לדוגמא, ידידו ורעו הגרב"צ אבא שאול, הרב יהושע מאמן, הרב משאש ועוד ועוד,

משהו שונה יותר הוא הגאון ר' משה לוי שמצד אחד נראה שהוא הולך אחרי כלליו של היבי"א מצד שני הוא חולק הרבה.

אני לא בקי בספריהם של כל הנ"ל, אבל אשתדל לכתוב את מה שהבנתי:
הגרב"צ אבא שאול חלק על הגרע"י ברוב הכללים וסבר שיש להמשיך לפסוק ע"פ הנהוג (בעיקר בא"ח), רבים מתלמידיו אומרים שמה שכתוב באור לציון לא ממש משקף את דעתו [ולא אכתוב בזה יותר מכיון והעניין כבר נכב"ב]. (הגר"מ צדקה שליט"א ע"פ מה ששמעתי מתלמידיו ממשיך את דרכו כהבא"ח והמקובלים אולם רק לחומרא, [ופעמים גם מיקל כהגרע"י כבסיפור המפורסם על אביו הגר"י צדקה זצ"ל על בליעת הכביצה של מצה יחד]).
הגר"י מאמן ע"פ הידוע לי דווקא היה קרוב בדרכו מאד לשיטת הגרע"י, והיה נחלק רבות על הגר"ש משאש ומחזק את דברי הגרע"י.
הגר"ש משאש אף כתב שקבלנו הוראות מרן הגרע"י, אולם חלק עליו בעיקר בנושא המנהגים.
הגר"מ לוי חלק הרבה מסברא אף נגד רוב מאחרונים (לפעמים מכיון ולא ראה אותם) ובכללם הגרע"י.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 2:21 am

תם מה הוא אומר כתב:אבל עצם הגישה הזו להלכה, לחפש לכל דין עשרות שיטות דחויות ולצרפם ולעשות ספיקות וספיקי ספיקות, זה חידוש שלא שמענהו עד דורנו, לא כך?

צריך לדון כל תשובה לגופה ולהביא דוגמאות, תמיד היה נהוג להקל בצירופים בשעת הדחק (וכגון לגבי עגונות). ואכן גם במקומות שפסק לקל כגון לגבי בישול גוים במסעדות של ישראל כתב שיש להחמיר.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה הספרדית

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 2:28 am

תם מה הוא אומר כתב:כאן אתה כבר טוען משהו אחר.
יש לך השגות על היבי"א, שהוא טעה בהבנת הפוסקים. ע"ז נאמר המוציא מחבירו וכו'.

במיוחד מה שכ"כ תמוה לך במה שהוא מסתייע מהחיד"א. להיפך הוא מרבה לצטטו וגם מרחיב באיזה מקום שקיבלנו גם הוראותיו של החיד"א.

נחדד קצת: האמנם היבי"א גופיה סובר שהוא חידש דרך בהלכה - או שהוא באמת בטוח שהוא סה"כ מעביר את מסורת הפסיקה הספרדית? ואם רק מעביר את המוסרת, האם מסורת זו קיבלה דרך הספרים דוקא, או שהיה להגרע"י רב שהעביר לו סמורת פסיקה זו? [עד היום חשבתי שכך דעת ר' עזרא עטיה ר"י פורת יוסף, שהוא היה רבו, אבל עכשיו אתה כותב שהוא לא סובר כמותו בזה, (ומנין לך זאת?) א"כ מנין באה המסרות, רק מהספורת הספרדית?]

[חשבת נכון, הרב עובדיה מספר שעבר עם הגר"ע עטייה על כל הליכות עולם וכל השגה שלא הסכים איתה מחקה מספרו. אני לא יודע אם מלכתחלה כך היתה דעת רבי עזרא עטייה או שהרב עובדיה שכנע אותו (נראה לי שיש גרסאות שונות), אבל אלה עובדות שהוא חיזק מאד את הרב עובדיה בדרכו]

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 2:32 am

יש לך מקור לזה?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 2:58 am

תם מה הוא אומר כתב:הנני לסכם בקצרה נקודות הצריכים לי עיון (מהעולה כאן באשכול למעלה, ומהודעות באישי ועוד), ואודה מאוד לכל מי שיכול לסייע בהם.
קודם כל אבהיר שכפי שכתבת לצורך הדיון בעניינים אלו צריך בקיאות גדולה בספרי מרן זצ"ל - ואני בהחלט אין לי. אני כותב בזה את הנלע"ד ועד שאגיע להוראה בעז"ה כבר יהיו לי מסקנות ברורות ובקיאות בספרי מרן...
1. שיטת הפסיקה הספרדית מצטיינת בריבוי מקורות - מדוע ולמה? האם לא מספיק הסברא?
כנ"ל ריבו הפוסקים מוכיח על חוזק הסברא.
2. האם בשיטת הפסיקה הספרדית בעידן המחשבים כולם פוסקים?
בחלט לא. לא הרי סברא של שו"ת זה כשו"ת זה (כגון החיד"א שהתקבל בכלל ישראל ודאי לא שווה לשו"ת של חכם אלמוני, ובעידן המחשבים קשה יותר לחשב גדלותם של מחברים שונים), תוכל לראות על כך בכללי הפוסקים האחרונים שבספר עין יצחק
3. קבלה ופשט הולכים כזוהר - מה הגדר? בכל מקום? גם כאשר חולקים?
זוהר - אחד מספרי חז"ל, וכשם שבמחלוקת ירושלמי ובבלי הלכה כבבלי, כן גם לגבי הזוהר (ויש גם דברים שאין להם כל אזכור בפוסקים הראשונים וכנראה הם הוספות מאוחרים).
4. מה היא דרכו של הגר"ע יוסף בהלכה?
לצורך כך יש ספר בשם "עין יצחק" ג' כרכים, שנכתב ע"י הראש"ל שליט"א. שם תמצא תשובה לכל השאלות.
5. האם דרכו היא חידוש, או שזו המסורת הספרדית?
אין התשובה שווה בכל הכללים. בעין יצחק מתבארים הכללים עם כל מקורותיהם כך שתוכל לראות איזה פוסקים הלכו ע"פ כלל זה ובאיזה דור סטו ממנו.
8. מה התוקף של ה"מנהג אבותינו" אצל הספרדים?
על זה יש כמעט כרך שלם בעין יצחק.
בכללות כל עוד אינו נוגד את ההלכה (וע"ז המחלוקת בין הפוסקים מה הגדר) - הרי מנהג ישראל תורה.

9. האם זה נכון שהספרדים תמיד מורים הוראה לקולא (ורק יחידים הם שמחמירים) והאשכנזים מחמירים, או שזה חידוש של הגר"ע?
כוונתך להחמיר נגד השו"ע?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 3:16 am

ישראל אליהו כתב:
נהר שלום כתב:
ישראל אליהו כתב:ספרדי שמברך הנותן ליעף כח, נגד 'שלשת עמודי ההוראה' ונגד השו"ע ונגד המנהג הקדום,
איני רואה שום טעם הגיוני, אלא רק משום שכך אמר האר"י.

א. יש את ביאור הב"ח והט"ז ב. מנהג קדום מלפני מרן

כיון שלקחת, מן הסתם, את דברך מדברי היב"א, על כן ברשותך אתייחס ישירות לדברי היב"א.

פסק בשו"ע (סי' מו ס"ו) שאין לברך הנותן ליעף כח. ובאמת שכן היה המנהג מימות הגאונים שלא לברכה, שהרי בספרים אשר מונים את סדר מאה ברכות מרב נטרונאי גאון אינם מזכירים ברכה זאת (כגון שבלי הלקט, תניא רבתי) וכן רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון לא מזכירים ברכה זו, ואולם כיום מנהג רוב ככל בני ספרד לברכה על פי דברי רבינו האר"י, וכמ"ש החיד"א בברכ"י (סי' מו), "עתה נתפשט המנהג בגלילותנו לברך זאת הברכה, עפ"י כתבי רבינו האר"י זצ"ל (שער הכוונות דף ב' ע"ב). כי אף דקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא יורה לברכה. ומה גם שכתב הרב כנסת הגדולה דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו. וכן ראוי לנהוג", ע"כ דברי החיד"א.
[מה שכתב החיד"א דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן הב"י בסוף ימיו, זהו מחמת דברי האר"י, וכמ"ש הכנסת הגדולה שי"א שרבינו המחבר ז"ל חזר בו בסוף ימיו, והיה אומרה בהזכרת שם ומלכות על פי הקבלה. וכן כתב החיד"א עצמו בספרו קשר גודל (סי' ה אות יז). ובטוב עין (סי' ז ד"ה ומטעם זה), שיתכן שאחר פטירת האר"י שמע מרן דעתו ולכן חזר בו, ע"ש].

ואולם בשו"ת יביע אומר (ח"ב או"ח סי' כה) טען שלא קבלנו הוראות האר"י. ומה שכיום אנו מברכים הנותן ליעף כח, זהו מכיון שהובאה ברכה זו בראשונים, הרי הם הסמ"ג (עשין כז) בברכות הודאה, ובמחזור ויטרי, ובהרד"א, והטור, וכ"פ הרמ"א ז"ל בהגה. וע"כ לומר חדא מתרתי, או שכן היתה הגירסא בגמרא לפני ראשונים אלו, וכמ"ש הב"ח (סי' מו), או שכ"ה תקנת הגאונים, וכמ"ש הגאון מליבאוויטש בשו"ת צמח צדק (סי' ג אות ט).

ונשיב על טענותיו (אחה"מ):
1) מה שכתב שמנהג בני ספרד היינו משום אותם הראשונים (כהסמ"ג) שכתבו לברכה, ומשום שכן גרסו בש"ס, במחכ"ת דבר זה תמוה מאוד, דכיצד נעלם הכלל "ספק ברכות להקל"? והיאך קמו והנהיגו לברך בקום ועשה כנגד דעת חלק מהראשונים שלא הזכירו ברכה זו ומהם שלושת עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, והשבה"ל, והרוקח, והאשכול, והסמ"ק, ומהרי"ל, וכן פסק בב"י ובשו"ע שאין לאמרה, וכן בין המקובלים שקודם האר"י היו שלא הזכירו ברכה זו, כגון רבי עזרא מגירונה, והריקנטי, ותולעת יעקב, וכן חלק מסידורים הנמשכים אחר הקבלה לא הזכירו כלל ברכה זו (לפירוט ולעוד מקורות, ראה בקובץ אסופות ח"א עמ' שסד-שסה), והיאך לפתע התחילו להנהיג לברך כנגד כל אלו? והכלל בכה"ג היה צריך להיות סב"ל, ובפרט שדעת השו"ע שלא לברך, ואף אילו היה השו"ע פוסק לברך, הרי עבדינן סב"ל אף נגד מרן השו"ע, וכיצד כאן הנהיגו לברך? ומה שהסתייע מדברי הב"ח, הרי הב"ח כתב כן ליישב את מנהג בני אשכנז, שכתב: "הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והרוקח מדלא כתבוה אלמא דלא היו גורסים ברכה זו בתלמוד, אבל אנו בני אשכנז דקבלנו ברכה זו מאבותינו וגם הסמ"ג כתבה אין ספק שהיו גורסים כך בתלמוד". גם הט"ז (סי' מ"ו) כתב: "וכבר העיד רמ"א על המנהג בבני אשכנזים שיש לאומרה ואין אחר המנהג כלום". אבל לדידן בני ספרד, באיזו זכות נעזוב את דברי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ומרן השו"ע, ונלך אחר גירסא/מנהג של בני אשכנז. וביותר תמוה אחה"מ, שהרי שפתי הפוסקים ברור מללו שהטעם שנהגו בדורם לברך הוא על פי קבלת רבינו האר"י ותורת הסוד ולא הזכירו שזהו משום אותם ראשונים שכתבו לברכה, וכיצד אפשר לחלוק עליהם בדבר השייך למציאות ולטעון שאין הטעם כמו שהם כתבו אלא מטעמים אחרים?! ונביא בזאת כמה מדברי האחרונים אשר בדורם החלו לנהוג לומר ברכת הנותן ליעף כח. וזה לשון שו"ת הלק"ט (סי' קפד): שאלה. מהו לברך הנותן ליעף כח. תשובה. סוד ה' ליראיו, ואני בבואי לכאן מצאתי שהנהיגו לאומרה, גם אני כאחד מהם, ע"כ. וכן הפרי חדש (סי' מו) מעיד: "פה ירושלים תובב"א נתפשט המנהג לאומרו עפ"י כתבי הרב הקדוש מהר"י אשכנזי ז"ל זולתי קצת יחידים שאין אומרים אותו ואני אחד מהם", ע"כ. ונעתיק שוב את דברי החיד"א בברכ"י (סי' מו): עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה עפ"י כתבי רבינו האר"י זצ"ל, ע"כ. ובטוב עין (סי' ז) ומטעם זה נתפשט בכמה קהלות לומר ברכת הנותן ליעף כח וכו', דמאחר דרבינו האר"י זצ"ל כתב שיש לאומרה ופירש סודה כן ראוי לעשות, דודאי אלו מרן ז"ל ידע מגדולת האר"י ושהוא אמר לאומרה כן הוה עביד עובדא בנפשיה, ע"כ. וכן בן דורו של החיד"א רבי אליהו ישראל בספרו כסא אליהו (סי' מו) כותב "כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לאומרה על פי כתבי האר"י ז"ל". ועל כן הדבר תמוה כיצד כתב היב"א שהחלו לנהוג כן משום אותם ראשונים שכתבו לאמרה, בעוד שאותם אחרונים כתבו שהטעם שבדורם החלו לנהוג ולהנהיג לברך 'הנותן ליעף כח' היינו מחמת דברי האר"י ז"ל [ולא משום אותם הראשונים שכתבו לאמרה]?

2) ומה שכתב היב"א עוד תירוץ אמאי מברכינן האידנא ברכת הנותן ליעף כח, וזהו משום "שכן הוא תקנת הגאונים, וכמ"ש הגאון מליבאוויטש בשו"ת צמח צדק (סי' ג אות ט)", ע"כ. גם זה תמוה מאוד אחה"מ, דהן אמת שכ"כ הצמח צדק שכן כתבו הגאונים, אולם מה נעשה ולא מצאנו גאונים שכתבו לברך הנותן ליעף כח, ואף הצמח צדק לא ציין היכן כתבו הגאונים דבר זה, ואדרבא נראה שהמנהג מימות הגאונים היה שלא לברכה, וכדמוכח מספרי הראשונים אשר מונים את סדר מאה ברכות מרב נטרונאי גאון (כגון שבלי הלקט והתניא רבתי) אינם מזכירים כלל ברכה זו, גם רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון לא הזכירו ברכה זו בסידוריהם, וכן הראשונים הבאים אחריהם כגון הרי"ף והרמב"ם לא כתבו ברכה זו, ומוכח דאינה תקנת הגאונים. גם קשה ע"ז, דאף אם ימצאו גאונים כאלו, מ"מ היה לנו שלא לברך ומשום סב"ל. ועוד שגם על תירוץ זה יקשה קושייתנו דלעיל שהרי אותם הפוסקים שהחלו לנהוג ולהנהיג לברכה כתבו ג"כ שהטעם שנהגו לברך הוא על פי קבלת רבינו האר"י ז"ל, ולא הזכירו כלל שזהו משום תקנת הגאונים.

3) וממילא גם אין לטעון שהיה זה מנהג קדום עוד קודם מרן הב"י, שהרי האחרונים הנ"ל מעידים שעד זמנם לא נהגו לברך הנותן ליעף כח. וכן משמע מדברי הכנה"ג, שלא נהגו בזמנו לברכה. גם הב"ח כתב שבסידורי ספרד לא נזכרה ברכה זו.

4) גם אין לומר שהמנהג הונהג משום שי"א שמרן הב"י עצמו חזר בו, וכמו שיש שהבינו ממה שהביא הכנסת הגדולה (הגהות ב"י, סי' מ"ו) עדות מת"ח אחד ששמע שמרן השו"ע חזר בו והתחיל לברכה בשם ומלכות. זה אינו, חדא, וכי ע"פ שמועות ישנו כל ישראל מנהגיהם נגד דברים המפורשים בשו"ע? וכמו שהקשה עליו הכנה"ג (שם) בזה"ל: "וגערתי בהם, שלא מפני עדות המעיד ששמע על פי השמועה, נניח מה שכתב כאן (בב"י ובשו"ע) ונבא לידי ברכה לבטלה". ועוד, יש להבין באמת מדוע מרן הב"י חזר בו (אם באמת חזר בו), והרי איהו גופיה כתב בב"י דאינו יודע מי יוכל לחדשה? אולם המעיין בכנה"ג יראה שאותו ת"ח העיד "שרבינו המחבר ז"ל חזר בו בסוף ימיו, והיה אומרה בהזכרת שם ומלכות על פי הקבלה". הרי לנו שאף אם נקבל עדות זו, ונאמר שעל פיה החלו לנהוג לברכה, סוף סוף הכל משורש אחד יצא, שאף מרן השו"ע הדר ביה מחמת דברי האר"י ז"ל. וא"כ לימדנו מרן להועיל שיש לילך אחר הקבלה אף בדיני ברכות ואף נגד ג' עמודי ההוראה ונגד המנהג הקדום.

5) גם אין לומר דאה"נ אנן לא ננקוט את דברי החיד"א שיש לשנות ולברך ע"פ הסוד, אלא שמ"מ כיון שכבר נהגו לברך 'הנותן ליעף כח', השתא אין אומרים סב"ל נגד המנהג. זה אינו דאם אותו מנהג אשר הושתת על פי כללו של החיד"א אינו להלכה, א"כ הוי ליה מנהג בטעות, ויש לבטל המנהג, ולשוב ולנהוג כשלושת עמודי ההוראה וכמרן השו"ע, ובפרט בסב"ל, ויהיה אסור לברך ברכת הנותן ליעף כח.

6) ויש הטוענים טעון אחר, שרק בענייני תפילה תופסים כסברת האר"י, משא"כ בשאר מצוות. ואולם אף שמצאנו לכמה אחרונים שכתבו כן (בשו"ת דברי יוסף סי' ג'), הנה דעתם שרק בענייני נוסחאות יש לילך אחר הקבלה וכפי שמבואר להדיא בשו"ת דברי יוסף הנ"ל, דבזה אין הפסד אם ישנו הנוסחאות, אך בברכות שבתפילה סבירא להו שאין לשנות, וסברתם פשוטה דמאי שנא ברכות התפילה משאר ברכות, וכי ב'ענייני תפילה' ליכא איסור ברכה לבטלה? ואם בשאר ברכות לא נשנה ע"פ הסוד הוא הדין שבברכות התפילה אין לשנות ע"פ הסוד, ואה"נ דלדידהו אין לברך הנותן ליעף כח, משום שאין זה בכלל "נוסחאות התפילה" שאין בזה כ"כ נפק"מ, אלא זוהי ברכה חדשה, שהיא בחשש ברכה לבטלה. אולם ממנהגינו שנהגנו לברך הנותן ליעף כח, ולא חיישינן לברכה לבטלה, מוכח דלא שנא נוסחאות התפילה ולא שנא ברכות, ובכולהו אזלינן אחר הסוד.

לא לקחתי את דברי מהיבי"א, ועדיין לא למדתי בעיון מספיק את תשבתו זו.
לא מצאתי בדבריך הערה על הכלל דאמרינן סב"ל נגד רבינו האר"י, אלא על כך שעל הרב עובדיה (לשיטתו) באמת היה לפסוק שאין לברך ברכת הנותן ליעף כח.
ועיין במה שכתבו בעניין הדומה לזה, וגם קצת על ברכת הנותן ליעף כח, בירחון האוצר גיליון כ' עמוד קמח-קסו.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 4:23 am

תם מה הוא אומר כתב:יש לך מקור לזה?

על כך שחכם עזרא עטייה חיזק אותו כשיצאו נגדו על שחולק על הבא"ח, כתוב בהקדמה להליכות עולם ובהספדים בחזו"ע אבלות ותעניות. שהוא עבר איתו על הספר והיה מוחק שמעתי מפי הרב יצחק יוסף שליט"א שהיו עושים זאת בישיבתם בבית הדין (זה שדן לפניו אז בהרבה הלכות וחיזק את דרכו גם הוזכר בחזו"ע), וצריך לחפש את לשונו המדויקת. ושוב מצאתי שכ"כ באגרת לבן תורה "ואמר לי מרן אאמו"ר כי כל הלכה שהסכים עמו הגר"ע עטייה זצ"ל או שהראה פנים לדברים השאיר אתה בספרו כת"י ומה שלא היה מסכים עמו בתוקף היה מגיע לביתו ומוחק את כל מה שכתב לאחר שראש הישיבה לא הסכים עמו". וכן לחפש בספרי התולדות על מרן הגרע"י שראיתי בהם שרבי עזרא עטייה אמר שכן נוהג בביתו (כדעת השו"ע נגד הבא"ח).

מה שנכון נכון
הודעות: 11662
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' נובמבר 12, 2018 5:13 am

ישראל אליהו כתב:ספרדי שמברך הנותן ליעף כח, נגד 'שלשת עמודי ההוראה' ונגד השו"ע ונגד המנהג הקדום,
איני רואה שום טעם הגיוני, אלא רק משום שכך אמר האר"י.

לא רק הנותן ליעף כח, אלא כל ברכות השחר כשלא נתחייב בהן. ואף שבארה"ח נדחק לומר שהטעם הוא מפני שהמנהג קדום מלפני מרן (והאמת שהוא מנהג קדום עוד מלפני הרמב"ם, כמ"ש הרמב"ם בעצמו), המחוור כמ"ש החיד"א שהוא ע"פ האר"י, או שנשתנה המנהג בזה כרמ"א, והואיל ונשתנה נשתנה.
ואם לענין ברכת הנותן ליעף כח עוד יש כיום מן השרידים (מקצת מבני מרוקו, ובני תימן) שאין מברכין אותה, לענין מי שלא נתחייב כולם (כמעט) מברכים.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' נובמבר 12, 2018 8:32 am

נהר שלום כתב:
ישראל אליהו כתב:
נהר שלום כתב:
ישראל אליהו כתב:ספרדי שמברך הנותן ליעף כח, נגד 'שלשת עמודי ההוראה' ונגד השו"ע ונגד המנהג הקדום,
איני רואה שום טעם הגיוני, אלא רק משום שכך אמר האר"י.

א. יש את ביאור הב"ח והט"ז ב. מנהג קדום מלפני מרן

כיון שלקחת, מן הסתם, את דברך מדברי היב"א, על כן ברשותך אתייחס ישירות לדברי היב"א.

פסק בשו"ע (סי' מו ס"ו) שאין לברך הנותן ליעף כח. ובאמת שכן היה המנהג מימות הגאונים שלא לברכה, שהרי בספרים אשר מונים את סדר מאה ברכות מרב נטרונאי גאון אינם מזכירים ברכה זאת (כגון שבלי הלקט, תניא רבתי) וכן רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון לא מזכירים ברכה זו, ואולם כיום מנהג רוב ככל בני ספרד לברכה על פי דברי רבינו האר"י, וכמ"ש החיד"א בברכ"י (סי' מו), "עתה נתפשט המנהג בגלילותנו לברך זאת הברכה, עפ"י כתבי רבינו האר"י זצ"ל (שער הכוונות דף ב' ע"ב). כי אף דקבלנו הוראות מרן, קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא יורה לברכה. ומה גם שכתב הרב כנסת הגדולה דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן בסוף ימיו. וכן ראוי לנהוג", ע"כ דברי החיד"א.
[מה שכתב החיד"א דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן הב"י בסוף ימיו, זהו מחמת דברי האר"י, וכמ"ש הכנסת הגדולה שי"א שרבינו המחבר ז"ל חזר בו בסוף ימיו, והיה אומרה בהזכרת שם ומלכות על פי הקבלה. וכן כתב החיד"א עצמו בספרו קשר גודל (סי' ה אות יז). ובטוב עין (סי' ז ד"ה ומטעם זה), שיתכן שאחר פטירת האר"י שמע מרן דעתו ולכן חזר בו, ע"ש].

ואולם בשו"ת יביע אומר (ח"ב או"ח סי' כה) טען שלא קבלנו הוראות האר"י. ומה שכיום אנו מברכים הנותן ליעף כח, זהו מכיון שהובאה ברכה זו בראשונים, הרי הם הסמ"ג (עשין כז) בברכות הודאה, ובמחזור ויטרי, ובהרד"א, והטור, וכ"פ הרמ"א ז"ל בהגה. וע"כ לומר חדא מתרתי, או שכן היתה הגירסא בגמרא לפני ראשונים אלו, וכמ"ש הב"ח (סי' מו), או שכ"ה תקנת הגאונים, וכמ"ש הגאון מליבאוויטש בשו"ת צמח צדק (סי' ג אות ט).

ונשיב על טענותיו (אחה"מ):
1) מה שכתב שמנהג בני ספרד היינו משום אותם הראשונים (כהסמ"ג) שכתבו לברכה, ומשום שכן גרסו בש"ס, במחכ"ת דבר זה תמוה מאוד, דכיצד נעלם הכלל "ספק ברכות להקל"? והיאך קמו והנהיגו לברך בקום ועשה כנגד דעת חלק מהראשונים שלא הזכירו ברכה זו ומהם שלושת עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, והשבה"ל, והרוקח, והאשכול, והסמ"ק, ומהרי"ל, וכן פסק בב"י ובשו"ע שאין לאמרה, וכן בין המקובלים שקודם האר"י היו שלא הזכירו ברכה זו, כגון רבי עזרא מגירונה, והריקנטי, ותולעת יעקב, וכן חלק מסידורים הנמשכים אחר הקבלה לא הזכירו כלל ברכה זו (לפירוט ולעוד מקורות, ראה בקובץ אסופות ח"א עמ' שסד-שסה), והיאך לפתע התחילו להנהיג לברך כנגד כל אלו? והכלל בכה"ג היה צריך להיות סב"ל, ובפרט שדעת השו"ע שלא לברך, ואף אילו היה השו"ע פוסק לברך, הרי עבדינן סב"ל אף נגד מרן השו"ע, וכיצד כאן הנהיגו לברך? ומה שהסתייע מדברי הב"ח, הרי הב"ח כתב כן ליישב את מנהג בני אשכנז, שכתב: "הרי"ף והרא"ש והרמב"ם והרוקח מדלא כתבוה אלמא דלא היו גורסים ברכה זו בתלמוד, אבל אנו בני אשכנז דקבלנו ברכה זו מאבותינו וגם הסמ"ג כתבה אין ספק שהיו גורסים כך בתלמוד". גם הט"ז (סי' מ"ו) כתב: "וכבר העיד רמ"א על המנהג בבני אשכנזים שיש לאומרה ואין אחר המנהג כלום". אבל לדידן בני ספרד, באיזו זכות נעזוב את דברי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש ומרן השו"ע, ונלך אחר גירסא/מנהג של בני אשכנז. וביותר תמוה אחה"מ, שהרי שפתי הפוסקים ברור מללו שהטעם שנהגו בדורם לברך הוא על פי קבלת רבינו האר"י ותורת הסוד ולא הזכירו שזהו משום אותם ראשונים שכתבו לברכה, וכיצד אפשר לחלוק עליהם בדבר השייך למציאות ולטעון שאין הטעם כמו שהם כתבו אלא מטעמים אחרים?! ונביא בזאת כמה מדברי האחרונים אשר בדורם החלו לנהוג לומר ברכת הנותן ליעף כח. וזה לשון שו"ת הלק"ט (סי' קפד): שאלה. מהו לברך הנותן ליעף כח. תשובה. סוד ה' ליראיו, ואני בבואי לכאן מצאתי שהנהיגו לאומרה, גם אני כאחד מהם, ע"כ. וכן הפרי חדש (סי' מו) מעיד: "פה ירושלים תובב"א נתפשט המנהג לאומרו עפ"י כתבי הרב הקדוש מהר"י אשכנזי ז"ל זולתי קצת יחידים שאין אומרים אותו ואני אחד מהם", ע"כ. ונעתיק שוב את דברי החיד"א בברכ"י (סי' מו): עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה עפ"י כתבי רבינו האר"י זצ"ל, ע"כ. ובטוב עין (סי' ז) ומטעם זה נתפשט בכמה קהלות לומר ברכת הנותן ליעף כח וכו', דמאחר דרבינו האר"י זצ"ל כתב שיש לאומרה ופירש סודה כן ראוי לעשות, דודאי אלו מרן ז"ל ידע מגדולת האר"י ושהוא אמר לאומרה כן הוה עביד עובדא בנפשיה, ע"כ. וכן בן דורו של החיד"א רבי אליהו ישראל בספרו כסא אליהו (סי' מו) כותב "כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לאומרה על פי כתבי האר"י ז"ל". ועל כן הדבר תמוה כיצד כתב היב"א שהחלו לנהוג כן משום אותם ראשונים שכתבו לאמרה, בעוד שאותם אחרונים כתבו שהטעם שבדורם החלו לנהוג ולהנהיג לברך 'הנותן ליעף כח' היינו מחמת דברי האר"י ז"ל [ולא משום אותם הראשונים שכתבו לאמרה]?

2) ומה שכתב היב"א עוד תירוץ אמאי מברכינן האידנא ברכת הנותן ליעף כח, וזהו משום "שכן הוא תקנת הגאונים, וכמ"ש הגאון מליבאוויטש בשו"ת צמח צדק (סי' ג אות ט)", ע"כ. גם זה תמוה מאוד אחה"מ, דהן אמת שכ"כ הצמח צדק שכן כתבו הגאונים, אולם מה נעשה ולא מצאנו גאונים שכתבו לברך הנותן ליעף כח, ואף הצמח צדק לא ציין היכן כתבו הגאונים דבר זה, ואדרבא נראה שהמנהג מימות הגאונים היה שלא לברכה, וכדמוכח מספרי הראשונים אשר מונים את סדר מאה ברכות מרב נטרונאי גאון (כגון שבלי הלקט והתניא רבתי) אינם מזכירים כלל ברכה זו, גם רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון לא הזכירו ברכה זו בסידוריהם, וכן הראשונים הבאים אחריהם כגון הרי"ף והרמב"ם לא כתבו ברכה זו, ומוכח דאינה תקנת הגאונים. גם קשה ע"ז, דאף אם ימצאו גאונים כאלו, מ"מ היה לנו שלא לברך ומשום סב"ל. ועוד שגם על תירוץ זה יקשה קושייתנו דלעיל שהרי אותם הפוסקים שהחלו לנהוג ולהנהיג לברכה כתבו ג"כ שהטעם שנהגו לברך הוא על פי קבלת רבינו האר"י ז"ל, ולא הזכירו כלל שזהו משום תקנת הגאונים.

3) וממילא גם אין לטעון שהיה זה מנהג קדום עוד קודם מרן הב"י, שהרי האחרונים הנ"ל מעידים שעד זמנם לא נהגו לברך הנותן ליעף כח. וכן משמע מדברי הכנה"ג, שלא נהגו בזמנו לברכה. גם הב"ח כתב שבסידורי ספרד לא נזכרה ברכה זו.

4) גם אין לומר שהמנהג הונהג משום שי"א שמרן הב"י עצמו חזר בו, וכמו שיש שהבינו ממה שהביא הכנסת הגדולה (הגהות ב"י, סי' מ"ו) עדות מת"ח אחד ששמע שמרן השו"ע חזר בו והתחיל לברכה בשם ומלכות. זה אינו, חדא, וכי ע"פ שמועות ישנו כל ישראל מנהגיהם נגד דברים המפורשים בשו"ע? וכמו שהקשה עליו הכנה"ג (שם) בזה"ל: "וגערתי בהם, שלא מפני עדות המעיד ששמע על פי השמועה, נניח מה שכתב כאן (בב"י ובשו"ע) ונבא לידי ברכה לבטלה". ועוד, יש להבין באמת מדוע מרן הב"י חזר בו (אם באמת חזר בו), והרי איהו גופיה כתב בב"י דאינו יודע מי יוכל לחדשה? אולם המעיין בכנה"ג יראה שאותו ת"ח העיד "שרבינו המחבר ז"ל חזר בו בסוף ימיו, והיה אומרה בהזכרת שם ומלכות על פי הקבלה". הרי לנו שאף אם נקבל עדות זו, ונאמר שעל פיה החלו לנהוג לברכה, סוף סוף הכל משורש אחד יצא, שאף מרן השו"ע הדר ביה מחמת דברי האר"י ז"ל. וא"כ לימדנו מרן להועיל שיש לילך אחר הקבלה אף בדיני ברכות ואף נגד ג' עמודי ההוראה ונגד המנהג הקדום.

5) גם אין לומר דאה"נ אנן לא ננקוט את דברי החיד"א שיש לשנות ולברך ע"פ הסוד, אלא שמ"מ כיון שכבר נהגו לברך 'הנותן ליעף כח', השתא אין אומרים סב"ל נגד המנהג. זה אינו דאם אותו מנהג אשר הושתת על פי כללו של החיד"א אינו להלכה, א"כ הוי ליה מנהג בטעות, ויש לבטל המנהג, ולשוב ולנהוג כשלושת עמודי ההוראה וכמרן השו"ע, ובפרט בסב"ל, ויהיה אסור לברך ברכת הנותן ליעף כח.

6) ויש הטוענים טעון אחר, שרק בענייני תפילה תופסים כסברת האר"י, משא"כ בשאר מצוות. ואולם אף שמצאנו לכמה אחרונים שכתבו כן (בשו"ת דברי יוסף סי' ג'), הנה דעתם שרק בענייני נוסחאות יש לילך אחר הקבלה וכפי שמבואר להדיא בשו"ת דברי יוסף הנ"ל, דבזה אין הפסד אם ישנו הנוסחאות, אך בברכות שבתפילה סבירא להו שאין לשנות, וסברתם פשוטה דמאי שנא ברכות התפילה משאר ברכות, וכי ב'ענייני תפילה' ליכא איסור ברכה לבטלה? ואם בשאר ברכות לא נשנה ע"פ הסוד הוא הדין שבברכות התפילה אין לשנות ע"פ הסוד, ואה"נ דלדידהו אין לברך הנותן ליעף כח, משום שאין זה בכלל "נוסחאות התפילה" שאין בזה כ"כ נפק"מ, אלא זוהי ברכה חדשה, שהיא בחשש ברכה לבטלה. אולם ממנהגינו שנהגנו לברך הנותן ליעף כח, ולא חיישינן לברכה לבטלה, מוכח דלא שנא נוסחאות התפילה ולא שנא ברכות, ובכולהו אזלינן אחר הסוד.

לא לקחתי את דברי מהיבי"א, ועדיין לא למדתי בעיון מספיק את תשבתו זו.
לא מצאתי בדבריך הערה על הכלל דאמרינן סב"ל נגד רבינו האר"י, אלא על כך שעל הרב עובדיה (לשיטתו) באמת היה לפסוק שאין לברך ברכת הנותן ליעף כח.
ועיין במה שכתבו בעניין הדומה לזה, וגם קצת על ברכת הנותן ליעף כח, בירחון האוצר גיליון כ' עמוד קמח-קסו.

אוקיי. או שהיה לו לפסוק שקיבלנו הוראות האר"י, או לחילופין שלא לברך הנותן ליעף כח.
אבל לומר שלא קיבלנו הוראות האר"י וגם לברך הנותן ליעף כח, זה תרתי דסתרי. [וביוה"כ ובתשעה באב הוא פוסק לברך הנותן ליעף כח (כהאר"י) וגם שעשה לי כל צרכי (נגד האר"י), שזה ממש תרתי דסתרי בתוכ"ד]. במחילה.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' נובמבר 12, 2018 8:53 am

נהר שלום כתב:
תם מה הוא אומר כתב:יש לך מקור לזה?

על כך שחכם עזרא עטייה חיזק אותו כשיצאו נגדו על שחולק על הבא"ח, כתוב בהקדמה להליכות עולם ובהספדים בחזו"ע אבלות ותעניות. שהוא עבר איתו על הספר והיה מוחק שמעתי מפי הרב יצחק יוסף שליט"א שהיו עושים זאת בישיבתם בבית הדין (זה שדן לפניו אז בהרבה הלכות וחיזק את דרכו גם הוזכר בחזו"ע), וצריך לחפש את לשונו המדויקת. ושוב מצאתי שכ"כ באגרת לבן תורה "ואמר לי מרן אאמו"ר כי כל הלכה שהסכים עמו הגר"ע עטייה זצ"ל או שהראה פנים לדברים השאיר אתה בספרו כת"י ומה שלא היה מסכים עמו בתוקף היה מגיע לביתו ומוחק את כל מה שכתב לאחר שראש הישיבה לא הסכים עמו". וכן לחפש בספרי התולדות על מרן הגרע"י שראיתי בהם שרבי עזרא עטייה אמר שכן נוהג בביתו (כדעת השו"ע נגד הבא"ח).

דברים אלו צריכים עיון. וניתן כמה דוגמאות.

הגר"ע עטיה היה מורה באופן פשוט שיש להדליק נרות שבת ואח"כ לברך. [כ"כ בשמו תלמידו רבי אברהם מונסה בפדה את אברהם. ויעויין גם במצו"ב מויען שמואל, עמ' רצג, באיזו תקיפות הוא הורה כן].

גם בענין צאת שבת אליבא דר"ת, היה מורה שאין להורות ברבים להחמיר, אלא מי שרוצה להחמיר יחמיר בתנאי שאף אחד בעולם (כולל אשתו) לא ידע מכך. [יעויין באול"צ ח"ד עמ' קל"א, ובהקדמת הסידור תהלת יצחק].

כנ"ל לגבי מרור. יעויין בהסכמת הגר"ע עטיה לשו"ת חזו"ע פסח, שהחזו"ע חולק עליו להדיא.

מה שאני מתרץ לעצמי הוא, שבכל הלכה שהגר"ע עטיה "הראה לו פנים", דהיינו שלא אמר שהדברים מופקעים לחלוטין, אז הוא השאיר את הדברים בספרו. ולא שעל כל הלכה הוא הסכים עמו שיש להורות כך.
קבצים מצורפים
ויען שמואל כ.pdf
(1.1 MiB) הורד 558 פעמים
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ב' נובמבר 12, 2018 1:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הכתב והמכתב
הודעות: 383
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 1:15 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי הכתב והמכתב » ב' נובמבר 12, 2018 9:07 am

תם מה הוא אומר כתב:בקיצור, שיטת הפסיקה של הספרדים תלויה במקור המוצא, ולא הרי מרוקאי, ויוצאי צפו"א, כספרדי.
הגרע"י הגרב"צ א"ש מאותו המוצא (עיראקי).

אין היבי"א מביא הרבה פוסקים אלא להראות שכך סברת הרוב. - למאי נ"מ? אם הסברא כך, וע"פ הסברא כך יש לפסוק, מה הטורח הזה להביא כ"כ הרבה?

אחרי רבים להטות

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי אבני גזית » ב' נובמבר 12, 2018 9:14 am

מגדל כתב:
אבני גזית כתב:מגדל,
הרגישות בדבריך היא, אחרי שהתאמצת להסביר כמה הרב עובדיה הוא עוף מוזר, העדפת לכנותו ח' עובדיה, שלא כמקובל. ומאחר ובמשך שנים הוא קיבל יחס קריר ומתייהר מבני ברק, הרגישות צפה ועולה.
ברור שלא התכוונת לבזותו.
האם רצונך שאתנצל שוב?
לעניין הרשימה הרבנית שהבאת, לא דק. כולם מבני בבל וסוריה. לא התייחסת כלל לפוסקי צפון אפריקה.
נכון. אינני מכיר פוסקים מצפון אפריקה. בדרך כלל כאשר מדברים על המסורת הספרדית, מדובר על אזור אירואסיה. אינני בקיא כלל במנהגי מרוקו וסביבותיה, אך נראה כי זהו עולם ומלאו, אך בעל כללים שונים לגמרי. ידוע לומר שהם הולכים הרבה כהרמ"א, וכמו שאמרתי, אינני יודע.
ממילא, אי אפשר לתת קווים אחידים ליוצאי סלוניקי וליוצאי ג'רבא, ליוצאי צנעא וליוצאי מראקש. לכל אזור נבנו סדרים ומסורות משלו. בדיוק כפי שאי אפשר להשוות מנהגי ברלין עם מנהגי מונקאטש.

אני חושב שדברים אלו נכונים לגבי מנהגים, אך לא לגבי נקודות מטא הלכתיות. באלו בהחלט אפשר למצוא נקודות יסוד משותפות, אף בין קהילות שונות המחולקות במנהגיהן.


לא ביקשתי שתתנצל, רק הסברתי במה הכאבת בניסוח הריאקציונר.

לעניין פוסקים מעדות אחרות, רשימה חלקית -

מרוקו -
הרב משאש
הרב ממאן
הרב אבורביע

טוניס -
הרב כלפון
הרב חויתא
הרב צבאן
הרב מאזוז מצליח

תימן -
מהרי"ץ
רבי דוד משרקי

ויש כמובן עוד הרבה, כתבתי מקופיא.
אגב. הרב עזרא עטייה והרב צדקה לא היו פוסקים, רק נגעו בהלכה ככל תלמיד חכם.
הגרב"צ אבא שאול שנחת לפסיקה, הקדיש את רוב כוחו לשיעורי הגמרא בישיבה. בהלכה התעסק רק בימי שישי.

מכון חכמי ספרד
הודעות: 980
הצטרף: ו' מרץ 03, 2017 10:26 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי מכון חכמי ספרד » ב' נובמבר 12, 2018 9:18 am

ישראל אליהו כתב:מה שאני מתרץ לעצמי הוא, שבכל הלכה שהגר"ע עטיה "הראה לו פנים", דהיינו שלא אמר שהדברים מופקעים לחלוטין, אז הוא השאיר את הדברים בספרו. ולא שעל כל הלכה הוא הסכים עמו שיש להורות כך.


דברים נכוחים.


אבני גזית,
שפתיים יישק.

גביר
הודעות: 2743
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי גביר » ב' נובמבר 12, 2018 9:29 am

הכתב והמכתב כתב:
תם מה הוא אומר כתב:בקיצור, שיטת הפסיקה של הספרדים תלויה במקור המוצא, ולא הרי מרוקאי, ויוצאי צפו"א, כספרדי.
הגרע"י הגרב"צ א"ש מאותו המוצא (עיראקי).

אין היבי"א מביא הרבה פוסקים אלא להראות שכך סברת הרוב. - למאי נ"מ? אם הסברא כך, וע"פ הסברא כך יש לפסוק, מה הטורח הזה להביא כ"כ הרבה?

אחרי רבים להטות

להסבר נוסף על אודות הציטוטים המרובים בספרי הרב עובדיה יעוין כאן:
https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... %91%D7%97/

יואל שילה
הודעות: 1687
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי יואל שילה » ב' נובמבר 12, 2018 9:54 am

שמעתי מפוסק חשוב אשכנזי בן אשכנזי ליטאי בן ליטאי, שספרי הגרע"י מפארים את ספרייתו, וגם מעיין בהם - שרבים מהרבנים הליטאיים שכינו את הגרע"י זצ"ל בתארים מבזים - לא הגיעו לקרסוליו.
וכן אמר עליו: בד"כ הוא צודק ויש לי לעיין היטב.
אם כי אמר שלעתים הוא מחמיץ את הבנת הנקודה המרכזית של כל הנידון, כגון מה שהכשיר לולב קנרי והרבה להוכיח שאין תנאי שיהא זה דקל העושה פירות, אך החמיץ את הנקודה המרכזית שהיא האם זה בכלל מין דקל.

ומאדם ענק אחר זצ"ל שמעתי שלעתים הגר"ע יוסף זצ"ל כתב כאחד הגדולים הקדומים, אך לעתים טעה בטעויות חמורות ביותר [ואני מדגיש שדיבר עליו בכבוד גדול].

ומה שהעירו באשכול זה על פחיתות הכבוד שיש בר' לעומת רבי - גם לי יש תחושה לא נוחה כשאני רואה בגמ' על ר' שמעון ור' יהודה, אך כנראה שלמדפיסי הש"ס היו רגישויות אחרות.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 12, 2018 11:07 am

כשהדפיסו את הש"ס עוד לא נהגו לקרוא לכל אדם ר' והנוטריקון הזה שימש רק כקיצור של המלה "רבי" למי שהיה ראוי לתואר זה ולא לתואר גדל יותר כמו "רבן" או ללא תואר כלל
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ב' נובמבר 12, 2018 5:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי כדכד » ב' נובמבר 12, 2018 11:11 am

נהר שלום כתב:
תם מה הוא אומר כתב:[size=85]
כנגדו קמו רבים מגדולי הספרדים,.... הרב משאש ועוד ועוד,

הגר"י מאמן ע"פ הידוע לי דווקא היה קרוב בדרכו מאד לשיטת הגרע"י, והיה נחלק רבות על הגר"ש משאש ומחזק את דברי הגרע"י.
הגר"ש משאש אף כתב שקבלנו הוראות מרן הגרע"י, אולם חלק עליו בעיקר בנושא המנהגים.

הרב משאש חלוק על הרב עובדיה בהרבה הלכות ולא רק במנהגים. המחלוקת במנהגים היא מחלוקת עקרונית האם פוסקים לפי מרן גם בקהילות שנהגו אחרת, אבל יש הרבה גופי הלכות שהם חלוקים בהם, אלא שמסיבות שונות המחלוקת הזו באה לידי ביטוי רק בביחת המדרש אבל היו נוהגים כידידים (גם ע"פ הספר אורה של ירושלים על הרב משאש).

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 11:40 am

הרב נהר שלום, אם אני יגדיר באוצה"ח חיפוש רק על ספרי שו"ת מקובלים (של החיד"א, ראשונים, ופוסקים ספרדים ידועים), אז כל אחד יכול להיות פוסק ע"פ חיפוש באוצה"ח, מנין הדעות, והנה הוראה יוצאה?

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי אבני גזית » ב' נובמבר 12, 2018 12:31 pm

ברור שהרב עובדיה מונה לפי משקל, בחכמה ובמנין.
יצא לי ללמוד פעמיים תשובה מורכבת, הוא יכול להזכיר רב צדדי, אבל לא נותן לו משקל.
היו סניפים שבהם תשובה של הנודע ביהודה הכריעה כנגד עשרה פוסקים אחרים, והדברים ידועים.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' נובמבר 12, 2018 2:14 pm

אבני גזית כתב:אגב. הרב עזרא עטייה והרב צדקה לא היו פוסקים, רק נגעו בהלכה ככל תלמיד חכם.
הגרב"צ אבא שאול שנחת לפסיקה, הקדיש את רוב כוחו לשיעורי הגמרא בישיבה. בהלכה התעסק רק בימי שישי.

הגר"ע עטיה הסמיך את תלמידיו באיסור והיתר ובחו"מ ועוד, כפי שניתן לראות בספרי הביוגרפיות השונות של תלמידיו. זה שהיה מצטנע, זה ענין אחר.

הגרב"צ אבא שאול למד הלכה מנעוריו, ואף קיבל הסמכה מרבו. עיין כנ"ל.
למה כוונתך "בהלכה התעסק רק בימי שישי"? אם למה שמסר שיעורים בהלכה רק בימי שישי, זה לא נכון כי גם בשבתות מסר. גם היה מלמד הלכה לאברכים בפורת יוסף כל יום אחה"צ. [ומהם יצאו הרב יעקב טופיק - ביתר, השוחט הרב חוכיימה שהגרב"צ עצמו הסמיכו לשחיטה ועוד תלמידים רבים]. ומלבד השיעורים הנ"ל גם היה דיין בפועל [ועבר עם חמיו על כל חו"מ בחודש אחד].

וידוע שהיה עליו לחץ להגיש מועמדות לרבה של ירושלים, ולא הסכים.

אני יודע שישנם כאלו היום שמנסים לגמד את קומתו, ואולי כת"ר מושפע מהם. ואמנם גם היב"א כתב עליו בסוף ימיו שהיה מתעסק בעיקר בגמרא, אבל במחכ"ת, איני ידוע לבאר זאת לאור העובדות דלעיל, ולאור דברים אחרים שכתב, ולמשל מכתב זה:
קבצים מצורפים
א024.jpg
א024.jpg (94.66 KiB) נצפה 9257 פעמים

אבני גזית
הודעות: 1361
הצטרף: א' אוגוסט 26, 2018 11:09 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי אבני גזית » ב' נובמבר 12, 2018 2:21 pm

אם כך, אחזור בי מהמשפט 'הקדיש להלכה רק את יום שישי', אותו הסקתי מהביוגרפיה המצויינת שנכתבה עליו.

לגבי המשפט שנחת לפסיקה והקדיש את רוב כוחו לשיעורי הגמרא, זה דבר נודע אצל כל תלמידיו, וכמדומה שגם אתה שמעת זאת מגיסו זצ"ל. ועובדת היותו דיין ומסמיך להוראה, לא סותר זאת.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1343
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ב' נובמבר 12, 2018 3:06 pm

מאימתי (כלומר, איזה שנה) מכתב הגר"ע יוסף הנ"ל על הגרב"צ אבא שאול הנ"ל

מה רוב הציבור הספרדי (בני התורה דייקא, לא בנים של בעלבתיים פשוטים שהתקרבו למסורת בזכות הגרע"י זצ"ל) היום נוהג, אחרי הגרע"י או הגרב"צ א"ש?

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' נובמבר 12, 2018 3:23 pm

תם מה הוא אומר כתב:מאימתי (כלומר, איזה שנה) מכתב הגר"ע יוסף הנ"ל על הגרב"צ אבא שאול הנ"ל

אין לי מושג. ישנם עוד מכתבים.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 4:33 pm

כדכד כתב:
נהר שלום כתב:
תם מה הוא אומר כתב:[size=85]
כנגדו קמו רבים מגדולי הספרדים,.... הרב משאש ועוד ועוד,

הגר"י מאמן ע"פ הידוע לי דווקא היה קרוב בדרכו מאד לשיטת הגרע"י, והיה נחלק רבות על הגר"ש משאש ומחזק את דברי הגרע"י.
הגר"ש משאש אף כתב שקבלנו הוראות מרן הגרע"י, אולם חלק עליו בעיקר בנושא המנהגים.

הרב משאש חלוק על הרב עובדיה בהרבה הלכות ולא רק במנהגים. המחלוקת במנהגים היא מחלוקת עקרונית האם פוסקים לפי מרן גם בקהילות שנהגו אחרת, אבל יש הרבה גופי הלכות שהם חלוקים בהם, אלא שמסיבות שונות המחלוקת הזו באה לידי ביטוי רק בביחת המדרש אבל היו נוהגים כידידים (גם ע"פ הספר אורה של ירושלים על הרב משאש).

כתבתי בעיקר

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הפסיקה של עדות המזרח

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' נובמבר 12, 2018 4:39 pm

תם מה הוא אומר כתב:הרב נהר שלום, אם אני יגדיר באוצה"ח חיפוש רק על ספרי שו"ת מקובלים (של החיד"א, ראשונים, ופוסקים ספרדים ידועים), אז כל אחד יכול להיות פוסק ע"פ חיפוש באוצה"ח, מנין הדעות, והנה הוראה יוצאה?

א. צריך לדעת מה לחפש, דהיינו קודם לכל אתה צריך ללמוד את הסוגיא בעיון והשו"ע
ב. צריך להבין מה כתוב, תנסה להסביר תשובה של הרב עובדיה למי שמעולם לא למד סדר נשים ואבן העזר
ג. תלמד את כל כללי הפסיקה
החיפוש אכן מקל מאד על מציאת המ"מ הנכונים לעיון, אולם לא פוסק


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים