הודעהעל ידי לענין » ב' נובמבר 19, 2018 7:47 am
הרי בגמ' כתוב משתשקע החמה, כשהגאונים קראו את הגמ' הם הבינו שהמדובר על השקיעה הרגילה, וכשר"ת ראה את הגמ' הוא פירשה על שקיעה דידיה.
והנה את שיעור משתכלה רגל אפשר להגדיר בשתי צורות, א' כמו שאנשים נמצאים בחצי שעה שאחרי שקיעת הגאונים [שאז עדיין יש תנועה דלילה], ב' כמו שאנשים נמצאים בחצי שעה שאחרי שקיעת ר"ת [שאז התנועה מועטת ביותר].
ומכח הפירוש בגמ' ב'משתשקע', מכח זה הוצרכו לפרש מהו 'שתכלה רגל'.
ולחיבת הקדש אצרף דברים שנמצאו בזה
גם הטור כ' דהשיעור הוא עד חצי שעה מן הלילה, וכהרי"ף, ואע"פ שלדידיה הוא מאוחר בשעה משיעורא דהרי"ף, שהרי להטור אין מדליקין עד סוף שקיעתה, וא"כ ע"כ לא ס"ל כהרי"ף בסוף זמנה, צ"ל דקבלה היתה בידם שזהו זמן ההדלקה, חצי שעה, ושדייה כל חד אזמן דידיה. ולכאו' בפלו' זו דזמן ההדלקה תלוי עיקר שיעור דשתכלה רגל, דלהגאונים שיעור האנשים שבשוק בחצי השעה שלאחר שקיעה ראשונה כבר מיקרי שתכלה רגל, ולרבינו תם וסיעתו שאף לאחר חצי שעה זו עדיין רחוק טובא זמן ההדלקה כחצי שעה ויותר, לא חשיב שיעור אנשים זה כתכלה רגל, אלא רק את כמות האנשים הנמצאים ברה"ר בחצי שעה שלאחר סוף שקיעה מחשיבים לכלתה רגל.
אמנם יתכן בזה, דהנה הראשונים הנוקטים כרבינו תם ס"ל דעד שקיעה שניה משמשת האורה שפיר, עד כדי שקראו הדלקה קודם שקיעה שניה כשרגא בטיהרא, וא"כ נמצא דלדידהו בחצי שעה שאחרי שקיעה שניה שכיחי אינשי בדיוק באותה מידה שלהגאונים שכיחי בחצי שעה שלאחר שקיעה דידהו.