חפציאלי כתב:האם מישהו יודע מקור שלאחר המילה יש ענין להגיד 100 פעם אליהו הנביא זכור לטוב
שברי לוחות כתב:היכן כתוב שגם מה שקבע ה' שקיום המצוות ייחשב כתשלום גמול על חסדי ה', הא גופא הוא מחסד ה'
אם אפשר מקור מדוייק בחובת הלבבות ליסוד זה
והשני חסד מאלהים ונדבה וטובה, כמו שכתוב: ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. והעילה בזה, כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר, לא יהיה שקול בטובה אחת מן טובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה, כל שכן אם יהיה לו חטא, ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה, יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו, ומה שיהיה מגמול הבורא לו אינו מגיע לו על מעשהו אלא הוא מחסד הבורא עליו.
מה שנכון נכון כתב:שברי לוחות כתב:היכן כתוב שגם מה שקבע ה' שקיום המצוות ייחשב כתשלום גמול על חסדי ה', הא גופא הוא מחסד ה'
אם אפשר מקור מדוייק בחובת הלבבות ליסוד זה
אני לא בטוח שהבנתי כוונתך. האם לחו"ה בשער הבטחון פ"ד:והשני חסד מאלהים ונדבה וטובה, כמו שכתוב: ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. והעילה בזה, כי אם היה מעשה האדם כחול הים במספר, לא יהיה שקול בטובה אחת מן טובות הבורא יתברך עליו בעולם הזה, כל שכן אם יהיה לו חטא, ואם ידקדק הבורא עם האדם בתביעת הודאת הטובה, יהיה כל מעשהו נכחד ונשקע בקטנה שבטובות הבורא עליו, ומה שיהיה מגמול הבורא לו אינו מגיע לו על מעשהו אלא הוא מחסד הבורא עליו.
ברוך00 כתב:קראתי פעם סיפור על הגר"ח קניבסקי ולא זוכר איפה.
הסיפור הוא בערך כך, הוא קנה ספר בחנות ספרים והמוכר בחנות אמר לו מחיר, שילם והלך, לאחר מכן הבעה"ב של החנות אמר שהמוכר טעה וצריך לשלם יותר, הוא הלך לשאול את החזו"א, והחזו"א אמר לו שלמוכר יש סמכות לומר את המחיר והוא לא צריך לשלם יותר. ככה זכור לי בערך הסיפור, אשמח לדעת איפה זה כתוב?
שייף נפיק כתב:איפה יש מקור שעשרת הדברות כנגד עשרה מאמרות, והביאור מה כנגד מה
חפציאלי כתב:האם יש מקור שיש קדימה לסבא להיות מוהל אם הוא בר הכי
שבענו מטובך כתב:כל השקפה (וישקף וכדו') לרעה, פרט ל'השקיפה ממעון קדשך'!
שבע כתב:כבוד בגימטריא ל''ב (נתיבות חכמה, המתגלים ע''י הבינה)
זקן ששכח כתב:אפרש שיחתי:
ידוע ידעתי כי כל השקפה לרעה, חוץ מהפסוק המפורש במתנות עניים.
מעתה שאלתי, הלא השקפה היא לרעה, אם כן, מדוע תיקנו שינקטו הכהנים דווקא בלשון זו אחר עלותם לדוכן, בעת יבקשו השפעות טובות על עם ישראל?
שבענו מטובך כתב:זקן ששכח כתב:אפרש שיחתי:
ידוע ידעתי כי כל השקפה לרעה, חוץ מהפסוק המפורש במתנות עניים.
מעתה שאלתי, הלא השקפה היא לרעה, אם כן, מדוע תיקנו שינקטו הכהנים דווקא בלשון זו אחר עלותם לדוכן, בעת יבקשו השפעות טובות על עם ישראל?
הגם שעדיין לא הבנתי בדיוק את הקושיא (מאחר וסוף סוף פסוק זה הוא מלא רחמים), בכל זאת אציין מה שראיתי ביאור לזה: כשם שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת הרוגז לרחמים, כך ברכת כהנים גדולה כחה להפוך רוגז לרחמים (עלי תמר, נשים, עמ' רעג).
חפציאלי כתב:האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף
המתחיל במצוה אומרים לו גמור צטט איפה במדרש אגדה וכן איפה באברבנאלשברי לוחות כתב:חפציאלי כתב:האם יש מקור שלבן החליף גם את השפחות הגרד קוק מחפש זאת דחוף
ספר חסידים תתתתשסב, מדרש אגדה, ואברבנאל
חפציאלי כתב: צטט איפה במדרש אגדה וכן איפה באברבנאל
מדרש אגדה בראשית פרשת ויצא פרק כט סימן כד
את זלפה שפחתו. והיתה קטנה והיתה ראויה לרחל, וניתנה ללאה ברמאותו, כדי להראות ליעקב שזו שפחת רחל
אברבנאל בראשית פרק כט
והיה ראוי שיתן לבן השפחה היותר גדולה ללאה שהיתה בתו הגדולה והוא עשה בהפך שנתן את זלפה שפחתו הקטנה ללאה כדי שיחשוב יעקב שבאה עם רחל שהיתה קטנה כמוה כמו שכתב רש"י. ובעבור זה כלו עם רוב צניעותו לא הכירה יעקב עד הבקר
דרומי כתב:מי הרחיב בנושא ההיתר (או האיסור) להשתמש בתמונות צילום (פוטוגרפיא)?
דרומי כתב:מי הרחיב בנושא ההיתר (או האיסור) להשתמש בתמונות צילום (פוטוגרפיא)?
היכלי שן כתב:לחו"ר הפורום שליט"א
אני מחפש בדחיפות את המדרש - או מקור אחר - שראו אישה שמתקשטת ואמרו לה מפני מה את מתקשטת? אמרה: בעלי - מלח הוא ושמא יבא פתאום!
אודה מאד למי שיאיר את עיני!
מצפה לישועת השם כתב:אי מי מחו"ר יודע אודות העניין של שמחה לאבלים בימי השבעה (לא חלילה דברים החורגים מגדר דברי השו"ע), אלא על כך שאין איסור לחייך וכיו"ב בימי השבעה.
כמדומני שיש מהרש"א ע"כ.
ייש"כ.
מהרש"א כתובות סט:
מר וזח נעשה שר כו'. עיין פרש"י בית מרזח כלומר האבל הניזח במרירות ומזדעזע מלשון ולא יזח החושן כו' ישב בראש כמו שר פי' סרוחים לנשארים כמו סרח העודף עכ"ל. וענין שישב בראש שגם זה הוא לנחמו שישכח צערו כמו ששותין לו יין. ואפשר שהוא פי' מר וזח דהיינו שיזח ויזוז ממרירתו וק"ל:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים