הערות ותיקונים בס' מר קשישא (לבעל חות יאיר)

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' יולי 02, 2018 3:36 pm

[עמ' כד]
טור ב. איבעית אימא. "מורגלין לומר שהוא תי' טוב ויפה יותר מזה שלפניו".
עי' מגדים חדשים ברכות ב. מקורות לזה מראשונים.

[עמ' נג]
טור ב. דיו לבא מן הדין. "וי"ל דבכה"ג לא הוי רק גילוי מילתא בעלמא".
כ"כ בכס"מ ריש טומאת מת.

[עמ' קלב]
טור ב. לאו בפירוש איתמר אלא מכללא. "רבו מאד בש"ס ועל הרוב על רב".
ע"ע ב"ב נד. דרב לא קני, וברשב"ם ומכללא דהך מעשה איתמר הך דרב.

[עמ' קמב]
טור ב. מודה. אר"ע מודה אני בזה וכו'. "צ"ע מודה למי".
וכן הק' בתוס' הרא"ש שם (ובחק נתן), ועי' כללי גמ' לרי"ק אות רנה.

[עמ' רח]
טור ב. רישא וסיפא. "אין קושיא ל"ל סיפא הלא שמעינן כך מדיוקא דרישא".
פליגי ראשונים בזה, עי' ר"ש פ"ב דכלים מ"ז ותוס' ור"ן חולין מ"ב נ"ד.

-----
* לגבי תיקוני טעויות בס' שיובאו להלן, נחוץ להבהיר שאין בזה לזלזל בעבודת מכון ירושלים, ואין צ"ל שדבר גדול עשו בפתחם את שערי הספר לפני לומדי תורה, אלא כמו שכתבו בהקדמה

מלאכת ההעתקה היתה די קשה, כאמור כתב רבינו באותיות קטנות מאד וכן דחס הרבה שורות בתוך עמוד אחד והוסיף ותיקן גם בשולי הגליון בכל הצדדים שמצא פיסת נייר ריקה ובמקומות רבים הנייר הי' כבר בלוי והכתב מטושטש וכו'

לכן עדיין נשאר מה לתקן ולהשלים, ועי' מנחות כט. דמנורות שעשה שלמה המלך הכניסם לכור אלף פעמים.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' יולי 02, 2018 3:38 pm

מי חכם ויבין לפרש המשך הדברים כאן בעמוד לז

: מר קשישא.PNG (32.64 KiB) נצפה 12423 פעמים

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' יולי 02, 2018 5:05 pm

י. אברהם כתב:מי חכם ויבין לפרש המשך הדברים כאן

נקוט האי כללא בידך: אחרי שכתב החו"י את דבריו ב'מר קשישא', חזר והוסיף עליו נוספות בגליון ובין השיטין. בנדפס קרה לפעמים שההוספות לא נדפסו במקומן, וראוי על כן לבדוק כל דבר בכתב היד המצוי באתר הספה"ל.

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' יולי 02, 2018 5:13 pm

במר קשישא ערך הלכה (בכתב היד דף 130 ע"א) כתב כבחות יאיר סי' צד:

ומשמע דמה שאמרו הלכה כר' מאיר בגזירותיו, אפילו נגד ר' יוסי, כ"ש [=כל שכן] נגד ר"מ, עיין תוספות יום טוב מסכת עבודה זרה פרק קמא מ"ה. ומה שכתב שם, לא נהירא...

והוסיף בין השיטין אצל הציון לתוספות יום טוב: "גם סוף פרק ב' דנדרים". לומר, שגם בנדרים שם דיבר התוספות יום טוב בענין הלכה כר' מאיר בגזירותיו.

בספר מר קשישא הנדפס, עמ' עז, נשתבש הענין, לפי שלא ידעו היכן להדפיס את הרשום בין השיטין, גם לא קראו כהוגן את הנוטריקון כ"ש, וסברו שיש לקרוא ר"ש. כה הדפיסו:

ומשמע דמה שאמרו הלכה כר' מאיר בגזירותיו, אפילו נגד ר' יוסי. גם ספ"ב דנדרים [יט א] ר"ש נגד ר"מ. ועיין תוספות יום טוב מסכת עבודה זרה פרק קמא מ"ה. ומה שכתב שם, לא נהירא...

מה שהסיבו את דברי המחבר לנדרים יט ע"א, אין לו שחר.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' יולי 02, 2018 7:04 pm

בעמ' רכה בד"ה תלמוד רב אשי סידרו - בסוה"ד "ואע"פ שסידר רבי המשניות לא ניתנו לכתוב אפילו בימי האמוראים" - אכן כדבריו כך היא שיטת רש"י, אבל מרגלא בפומייהו דאלו העוסקים בנושא שד"ז תליא באשלי רברבי ושיטת ר"ש גאון באיגרתו ושיטת הרמב"ם היא שרבי אכן כתב המשניות (אמנם האריך ר"ש אברמסון במאמרו על כתיבת המשנה לשיטת הגאונים והראשונים להפריך קביעה זו ע"ש).

קאצ'קלה · הודעהעל ידי **קאצ'קלה** » ב' יולי 02, 2018 9:51 pm

קיבלתי באישי שיכולים לשלוח הערות לר' אריה בוקסבוים.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' יולי 02, 2018 10:07 pm

[עמ' א]
ד"ה אביי קשישא: דף צד, א כו'. חסר: כתובות דף צד, א.

[שם]
ד"ה אבין תכלא כו': חסר: פסחים ע, ב.

[שם]
ועמ"ש ערך ממולאי. צ"ל: ערך מולאי.

: אביי.PNG (14.35 KiB) נצפה 12312 פעמים

שבענו מטובך

קאצ'קלה כתב:קיבלתי באישי שיכולים לשלוח הערות לר' אריה בוקסבוים.

מנסיוני חבל לשלוח.
אולי משהו השתנה אצלם היום והם כבר מעדכנים את הספרים שבהוצאתם?

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' יולי 02, 2018 10:56 pm

ומה עם זה?

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ג' יולי 03, 2018 4:21 pm

[עמ' נ]
ד"ה דאורייתא: לשון ש"ס מפני כו'. החסרון ניכר ואולי צ"ל: לשון ש"ס [אף כשאינו מה"ת], מפני כו'.

: דאורייתא.PNG (8.13 KiB) נצפה 12270 פעמים

[עמ' קנה]
ד"ה ממילא. עמו מן המלה עצמה. צ"ל פי' מן המילה עצמה.

: ממילא.PNG (7.24 KiB) נצפה 12270 פעמים

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' יולי 06, 2018 4:54 pm

י. אברהם כתב:מי חכם ויבין לפרש המשך הדברים כאן בעמוד לז

מר קשישא (1).PNG (32.64 KiB) נצפה 12211 פעמים

כעת יש לי ב"ה גישה להכת"י וראיתי שהקטע המתחיל ובכה"ג שייך לקמן עמ' מ' טור ב' בערך ברייתא דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא משבשתא היא.

שם כתב המחבר דהתוס' כתבו מדעתם דשמואל ס"ל כך כו'. ועל זה הביא דכה"ג צריכין אנו לומר דלכן פסק הרמב"ם דהקומץ פושט כל אצבעותיו על פס ידו כרב פפא ודלא כברייתא המובא שם דס"ל קמיצה בג' אצבעות, משום דלא מתנייא בי רבי חייא ור' אושעיא ומשבשתא היא.

וזה מש"כ "וכ"כ הכ"מ שם", דהיינו כמפורש בכסף משנה שם "דאיהו ידע דהאי מתניתא משבשתא היא ולא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא".

: כתב יד מר קשישא.PNG (298.44 KiB) נצפה 12211 פעמים

וכך צריך להיות:

: לכידה.PNG (22.06 KiB) נצפה 12179 פעמים

: 1.PNG (15.24 KiB) נצפה 12179 פעמים

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' דצמבר 06, 2018 10:00 pm

[עמ' לז]

: אשלי רברבי.PNG (45.6 KiB) נצפה 11766 פעמים

צריך ביאור מש"כ "כי החבל אינו דבר קבוע ליחס אליו דבר הנחלק וכו'".

אך המעיין בכת"י יראה שכתוב ליחס אליו דבר הנתלה
וכוונתו דכיון דלשון הגמ' דתליא באשלי רברבי, ע"כ פי' אשלי היינו אילנות, דאינו נכון ליחס התליה לחבל שאינו דבר קבוע רק אמצעי וכו'.

: כת''י.PNG (184.6 KiB) נצפה 11766 פעמים

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' דצמבר 07, 2018 2:19 pm

[עמ' כו]

: עמ' כו.PNG (60.35 KiB) נצפה 11729 פעמים

"משום הכי כדשקל וטרי"
בכת"י מש"כ(=מה שאין כן) אחר דשקל וטרי

: כת''י.PNG (84.19 KiB) נצפה 11729 פעמים

וכוונתו כמש"כ בקטע הקודם שבכמה דוכתי תוס' דקדקו שבכל אי הכי צריך להיות בו אי אמרת בשלמא
וכתב שם המחבר דאחר שיישב ברייתא יתכן לומר אי הכי בלי לדקדק בזה, וזה כוונתו גם כאן.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' דצמבר 09, 2018 12:00 am

[עמ' א]

: אבל א.PNG (23.17 KiB) נצפה 11695 פעמים

צ"ל: ונ"ל שאז נקוד וכו'. (היינו כשאינו סותר מה שלפניו הניקוד אינו אַבָל אלא אְבָל)

: אבל.PNG (120.93 KiB) נצפה 11695 פעמים

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' דצמבר 11, 2018 3:28 pm

בערך יצא מן הכלל הב':
עמוד קכ

סנהדרין ספ"ז - נשמט 'וצ"ע שם'

והסכימו על זה התוס' - 'והסכימו אל זה התוס''

דלא אמרינן - 'מפני שלא אמרינן'

דאין דנין ביצא מן הכלל ... דנין, - 'דאין דנין ביצא מן הכלל מפני דה"ל ככלל ופרט הרחוקים דג"כ אין דנין'

דזה הוא החילוק בין כלל ופרט לדין יצא מן הכלל - 'לבין יצא מן הכלל'

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' דצמבר 11, 2018 6:52 pm

בערך מה ראית (עמוד קמב)

דהרי לא מיקטל - 'שהרי'

ודנקט הקרא דרק לא זו אף זו - 'ודנקט הקרא דרך לא זו אף זו.

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' דצמבר 11, 2018 7:20 pm

עמוד קלט
ערך מאי דהוה הוה.

ומה שפי' בק"א שם עוד דקאי על בית שני, דליתא - ליתא

דאף אם נסבול דוחק פירוש אהרן ובניו של"ל דוגמא שלהם כה"ג - 'שר"ל דוגמא שלהם'

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ד' דצמבר 12, 2018 11:57 pm

המחבר כתב: וביפ"ת וכו' ומייתי קראי בדברי קבלה 'עיין ערך דבר תורה' בכה"ג מסכת כתובות גבי כתובת בנין דוכרין.

: 2.PNG (125.07 KiB) נצפה 11601 פעמים

: 1.PNG (35.2 KiB) נצפה 11601 פעמים

: 4.PNG (8.83 KiB) נצפה 11601 פעמים

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ה' דצמבר 13, 2018 12:33 am

גם כאן החסיר המדפיס:
רב תנא הוא ותני תנשמת, ע"ע סנהדרין דף פ"ג ע"ב, גם מ"ש התוס' בכה"ג ב"מ דף כ"ה ע"א.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' דצמבר 29, 2018 6:12 pm

הגהמ כתב:ומה עם זה?

לכידה.PNG (36.33 KiB) נצפה 11506 פעמים

נראה שמנה ברשימה זו תירוצים שאין הגמ' אומרם אלא מחמת הדחק.

וכמש"כ בערך כתנאי, שאומר כן "היכא שאין לו מנוס ממנו".
ובערך תרי תנאי אליבא דר"א הביא מתוס' נזיר מ"ט שאם לא נזכר בש"ס דוחק לומר תרי תנאי.
ובערך תרתי שמעית מינה (עמ' רלא טור ב) "דבמקום דמצי לתרץ בלאו הכי נמי לא נדחק לומר תרתי שמעית מינה".

(כמובן שצריך לבדוק בכת"י אם לא חסר בהעתקה אך לא הצלחתי למצוא מקומו בכת"י).

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' דצמבר 30, 2018 2:47 pm

ייש"כ! ניכרים דברי אמת.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' ינואר 05, 2019 8:13 pm

[עמ' קח]

: חסיד.PNG (24.55 KiB) נצפה 11460 פעמים

בכת"י

: כתי.PNG (126.84 KiB) נצפה 11460 פעמים

וכלפי שכתב בס"ח=בספר חסידים, ואכן נמצא שם באות י' וז"ל:

: ס' חסידים.PNG (19.56 KiB) נצפה 11460 פעמים

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ש' ינואר 05, 2019 11:38 pm

בעמוד רח
ערך ריתחא סוגיא דהו"ל להדרי בריתחא, עיין כתובות דף נג, א ודף סט, א, חולין נב א,

בנדפס השמיט - בשל"ה בשם מהרי"ק השיג על בעל הליכות עולם שזכר זה דאינו ענין לסוגי' זו כמ"ש התוס' שם.

של"ה - כללי התלמוד (ח) כלל כ"ף

קנז. כתב הליכות עולם (שער ב' פ"ב אות ל'): דרך האמורא למיבעי בעיא חדא דשמעינן מינה תרתי, לפי תשובת המשיב, ובאופן אחר היה יכול לשאול. בפרק אלו טרפות (חולין נב א), בעו מיניה רב כהנא ורב אסי מרב, נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן מהו, ואקשינן ותבעי להו חדא, כלומר, צלע אחת, ומהדרינן חדא דשמעינן (מיניהו) [מינה] תרתי קא בעו מיניה. כלומר, לפי תשובת המשיב מצי למפשט תרתי, דאי מהדר להו תרי כשרה כל שכן אחת, ואי מהדר טרפה, הא אחת כשרה, דאי סלקא דעתך אחת נמי טרפה, היה מהדר (ליה) [להו] בריתחא: שתים קא בעיתו, דמשמע הא אחת פשיטא להו דשרי, והא אפילו [קא פריש] אחת טרפה. ומדקא מהדר בניחותא שתים טרפה, משמע הא אחת כשרה. אבל אי מהדר להו אחת כשרה אכתי תרתי מבעיא להו אי כשרה או לאו. וכי תימא לפי זה מאחת נמי הוה שמעינן תרתי, דאי מהדר להו טרפה כל שכן שתים ואי מהדר להו כשרה הא שתים טרפה, דאי סלקא דעתך שתים נמי כשרה, מירתח הוה רתח, בתמיה, שתים כשרה אחת מבעיא. אלא [איכא למימר] לקולא הוא דאמרינן מירתח קא רתח, אבל לחומרא לא. רצוני, אם השואל יטעה לחומרא, לא חש המשיב לאהדורי בריתחא, אבל מהדר לו בניחותא, ולא הוי שמעינן מינה לאידך גיסא, ואכתי קא מבעיא לן, אבל אי טעי לקולא מירתח קא רתח, כמו שכתבתי.
זהו דרך הסוגיא באלו טריפות, ודון מינה לכל המקומות, כמו שכתבו התוספות ז"ל בכתובות פרק נערה שנתפתתה (נג א), גבי מכרה כתובתה לבעלה יש לה כתובת בנין דכרין או לא. ואקשינן, ותבעי מוחלת, כלומר, דהוה חדא דשמעינן מינה תרתי, דממוחלת הוה שמעינן כמו שמבואר בתוספות ז"ל תעיין שם, עכ"ל.
וכתב על זה מהר"י קארו (שם), זה לשונו: יש לתמוה דאין זה ענין לדבר הקודם, דההיא דפרק נערה שנתפתתה הכי איתא: בעי מוכרת, ומקשה ותבעי לך מוחלת, ומהדר השתא מוכרת [קא] מבעיא לי, מוחלת מבעיא. ולפום ריהטא הכי פירושו, השתא מוכרת מספקא לי, כל שכן דמספקא לי מוחלת. אבל אי אפשר לפרש כן, דמההוא טעמא דקאמר התם ליכא למפשט למוחלת דלא פקעה אלא דפקעה, ואם כן מאי כל שכן דקאמר ליה. אלא הכי פירושו, השתא מוכרת מבעיא לי, וסלקא דעתך דאיכא למימר דפקעה, כל שכן מוחלת דפשיטא ליה דפקעה, ופירש רש"י ז"ל כן. והתוספות ז"ל כתבו (כתובות נג א ד"ה ותבעי) דכהאי גוונא מפרש רבינו תם ז"ל בשלהי פרק המצניע (שבת צה ב) גבי נקב בכדי טהרתו, וכן בפרק כיצד הרגל (בבא קמא יט א) גבי יש העדאה לצרורות, וכן בפרק קמא דתמורה (ט ב) ובפרק האשה (רבה) [שלום] (יבמות קיז א), עכ"ל.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' ינואר 05, 2019 11:54 pm

[עמ' קי]
טור ב שורה 13

: עמ' קי.PNG (12.4 KiB) נצפה 11442 פעמים

כל המסומן בצהוב נשמט

: טעות.PNG (194.85 KiB) נצפה 11442 פעמים

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » א' ינואר 06, 2019 12:03 am

כאן הגדיל לעשות לשנות דברי המחבר! ולהפוך רבי עקיבא לתלמיד בן עזאי!

[עמ' קד]
ערך חבל על בן עזאי שלא שימש כו'

: כת''י.PNG (72.88 KiB) נצפה 11439 פעמים

צ"ל ואח"כ נתגדל רבי עקיבא עד שנעשה ר"ע רבו (וכן איתא בשל"ה תושבע"פ אות שעט שאליו ציין המחבר "ונתחכם ר"ע והיה בן עזאי תלמידו")

: ערך חבל.PNG (7.3 KiB) נצפה 11439 פעמים

בתחלת הערך א"ל בן עזאי לר"ע על החלוקין. בכת"י איתא שבאת לחלוק, וכמ"ש להלן רק מלשון שבאת ילפינן

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' ינואר 07, 2019 7:17 am

ערך לא מצא ידיו ורגליו בביהמ"ד [עמ' קלד]

: לא מצא.PNG (70.77 KiB) נצפה 11416 פעמים

בכת"י [עמ' 143] כך איתא

: לא מצא מתוקן.PNG (62.26 KiB) נצפה 11294 פעמים

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ב' ינואר 07, 2019 12:29 pm

[עמ' קלח] ערך לשון רבים - לא ר"ל דווקא שנים רק ר"ל שרבים הם במציאות בעולם

הקטע הזה נשמט [עמ' 144 בכת"י]

ובמס' שבועות ריש ד' ל"ג אוקמת' דרבינא כגון שהיתה שני' וכו' קרובים בנשותיהם וכו' ותמה התי"ט דסגי בחד מינייהו גוססת. וה"ל לתמוה במוקדם על מ"ש קרובים בנשותיהם שפי' רש"י נשואי ב' אחיות, והרי סגי באשה אחת אחותו של שני.
ולולי פה קדוש רש"י ז"ל אמינא לפרש מ"ש קרובים בנשותיהם שר"ל שיש כאן פיסול קורבה ע"י נשותיהן באחת מהם שהיא אחותו של שני או בשניהם שהם אחיות (או אביו חורגו או בנו חורגו או ראשון בשני בחד בעל).
ולכן אמר נשותיהם גוססות ר"ל בכל הצדדים אשה מהנשים שגורמות הפסול גוססות, דבודאי באחת מהנה מיירי, רק מפני שיש כמה אופנים נקט לשון רבים קרוב למ"ש בגמ' שזכרנו דנקט לשון רבים על דעלמא [מאי לחיין לחיין דעלמא, מאי ביראות ביראות דעלמא]. גם לפי' הרמב"ם דמייתי תוי"ט י"ל כן ע"ש.

: השמטה.PNG (376.01 KiB) נצפה 11403 פעמים

ההשמטה בקובץ להורדה (עבור מי שרוצה להכניס לתוך ספרו):

השמטה מר קשישא.docx: (389.17 KiB) הורד 218 פעמים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' ינואר 07, 2019 11:49 pm

כבר נוכחנו לראות שספר זה אינו אפילו בחזקת בלתי מוגה אלא הוא העתקה משובשת לגמרי וכמעט א"א לסמוך עליו מבלי בדיקת המקור.
כדאי לברר אצל האחראים על הוצאות הספרים של מכון ירושלים לדעה מה יעשו לספר מר קשישא והאם הם מתכוננים אי פעם להגיהו ולהוציאו מחדש.
במקרה אין ולאו ורפיא בידייהו לענ"ד חשוב מאד שמישהו יתרום (ואם לא יקדמני אחר אולי אעשה כן גם אני לעת הפנאי בל"נ) לקבץ ההערות התיקונים וההשמטות שהעלו חברנו הע"י באשכול זה ולסדרם על סדר הספר למען יוכל כ"א להוריד ולשתול לתוך ספרו בכדי שיהו מזומנים בידו לעת מצוא.

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' ינואר 08, 2019 7:52 am

מינך ומינאי ומינן תסתייע שמעתתא בבירור וליבון הכת"י ולהדפיסו אידרא לכבוד המחבר זיע"א

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' ינואר 08, 2019 1:28 pm

תיקונים נוספים שהמציא לי חכ"א:

[עמ' קא] טור ב ערך זו היא שיבה -
לכן צריך ג"כ ביאה חדשה. צ"ל לכן יצדק.

[עמ' קח] טור א ערך חספא, שורה לפני האחרונה -
ואחר נוטלו. אחרי זה צריך להוסיף: ועוד מה 'משכחת'.

[עמ' קי] - טור א, באמצע -
ונ"ל דרב ששת הא גופי' ס"ל. צ"ל הא גופי' קמ"ל.

[עמ' קנז] - טור ב ערך מר, שורה 3 -
פ"ק דעירובין. צ"ל דערכין [ה.]

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ג' ינואר 08, 2019 1:31 pm

כנ"ל:

: תרי תנאי.PNG (35.05 KiB) נצפה 11356 פעמים

: תרי תנאי מתוקן.PNG (32.13 KiB) נצפה 11356 פעמים

(טעה המעתיק ודילג שורה שלימה מ'טעה' ל'טעה')

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ד' ינואר 09, 2019 1:01 pm

הגהמ כתב:כדאי לברר אצל האחראים על הוצאות הספרים של מכון ירושלים לדעה מה יעשו לספר מר קשישא והאם הם מתכוננים אי פעם להגיהו ולהוציאו מחדש.
במקרה אין ולאו ורפיא בידייהו ...

מאי הוי עלה?

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ה' ינואר 10, 2019 12:02 am

י. אברהם כתב:
הגהמ כתב:כדאי לברר אצל האחראים על הוצאות הספרים של מכון ירושלים לדעה מה יעשו לספר מר קשישא והאם הם מתכוננים אי פעם להגיהו ולהוציאו מחדש.
במקרה אין ולאו ורפיא בידייהו ...

מאי הוי עלה?

מה שהיה הוא שיהיה וגו'.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' ינואר 10, 2019 7:09 am

[עמ' לג]
ערך אם אינו ענין (הראשון) בסופו
בענין לפרש באם אינו ענין אף היכא דהש"ס לא קאמר להדיא לשון אם אינו ענין

ואשתמיטתי' להרב בתיו"ט כו' וכתב יש הרבה שצריך לפרש כן וכ"פ הק"א.

התיו"ט לא כתב כן שם. וצ"ל: ובת"כ[=ובתורת כהנים] יש הרבה שצריך לפרש כן, וכן פי' הקרבן אהרן.

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ה' ינואר 10, 2019 7:46 am

עמוד מד
ערך גזירה שוה - עדיפא מהיקש

וע"ע גיטין דף מ"א ב

בכת"י - גיטין דף מא ע"ב 'בתוס' [דכ"ע גזירה שוה כו'].

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ה' ינואר 10, 2019 8:00 am

עמוד מח
ערך גירסא משובשת
גירסא משובשת. בפ"ק דסנהדרין דף י' ב אמר אביי תני קידוש, אמר רבא והא עיבור קתני. עיין הליכות עולם דף י"א ע"ב, ובש"י דף ה' א. וקשה לי על דבריו שכתב דלא שייך רק בחסרון מלה וכו'.

קטע זה נשמט :

ולכאורה ראיה לדבריו, מה שאמרו בכמה דוכתי סמי מכאן דבר זה, עיין ערכו [עמוד קע], שמע מינה שרגיל הוספה בטעות, וכתובות דף פ"א ע"ב על ברייתא זו אינה משנה פירש רש"י [ד"ה אינה] לא נישנת במדרש של חכמים וכו'.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' ינואר 12, 2019 6:41 pm

: שתק רב.PNG (39.01 KiB) נצפה 11206 פעמים

המשפט המסומן אינו מובן
ובכת"י כך איתא:

: שתק רב מתוקן.PNG (6.37 KiB) נצפה 11206 פעמים

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » א' ינואר 13, 2019 2:52 am

אוי! מי נתן למשיסה מר קשישא לבוזזים...

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » א' ינואר 13, 2019 9:48 pm

הגהמ כתב:אוי! מי נתן למשיסה מר קשישא לבוזזים...

גמ' בבא קמא צב ב

הא מילתא דאמרי אינשי: כד הוינן זוטרי לגברי, השתא דקשישנא לדרדקי

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ב' ינואר 21, 2019 11:32 pm

במר קשישא עמ' יט כתב על דברי הגמ' בסנהדרין צה:
אמר רב יהודה אמר רב בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב, ועמהן שגלונות וזונות. ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה, ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו, והשאר פרשים. וכן באו על אברהם, וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג. במתניתא תנא: אורך מחנהו ארבע מאות פרסי, רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי, סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד. בעי אביי: חסר חד ריבויא, או חסר חד אלפא, או חסר מאה, או חסר חד? תיקו.

: רמז.PNG (21.83 KiB) נצפה 10994 פעמים

ביאור דבריו הקדושים של החו"י:
ואפשר לומר בו רמז, כי סוד עשר ולא ט' [ספר יצירה פ"א מ"ג], כי אי אפשר לקליפה להתדמות לקדושה. [זה טעם אחד למה בקליפה יש רק ט' ולא י' (ע"ח שער י"א פ"י)], גם היה פסיקא רישא [הקליפה ראשו מופסק ולכן חסר הבחי' העשירית שהוא ה'ראש'ית חכמה], ולכך יבקש [הקליפה] להתדמות כמספר כ"ו על ה' [דהיינו י' פעמים כ"ו הוא סך מחנהו מאתים וששים], בסוד ט' [כי חסר חד], מדרגות, מעשר לעשר [כתב הפרדס (שער ב פ"ב) בענין מספר האצילות והכללות, שכלול 'מעשר לעשר' עד אין סוף ותכלית והכל אחדות בסוד כללותם, ובקליפה הוא נחסרת להיותו פסיקא רישא], ודוק.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר