הגהות מאי"ן על העיר מקלט בחומש תורה אור מי כתבם?

[כמעיין המתגבר]

והאם ייתכן שכתבם מרן החיד"א?

הספר הזה:
https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1

[כמעיין המתגבר]

שו"ר שהוא מזכיר בתוך דבריו ומציין לספריו האחרים.
אך חותם מאי"ן, ובחתימה זו משתמש גם נכדו בספר לחם מן השמים. וא"כ מהו פיענוח ר"ת מאי"ן

[יהודה בן יעקב]

מ'נאי א'זולאי י'וסף נ'י"ו

[כמעיין המתגבר]

מ'נאי א'זולאי י'וסף נ'י"ו

חזק וברוך
והנכד, נ'אם מ'שה א'זולאי י'צ"ו

[ישראל אליהו]

ישנו מקום שהחיד"א כותב דבר אחד בשם "אחי" (אזולאי חיים יוסף), ומיד לאחר מכן כותב בשם "מאין" (ממני אזולאי יוסף נ"י).
והוא ע"ש הפסוק "אחי מאין אתם"..

[כמעיין המתגבר]

ישנו מקום שהחיד"א כותב דבר אחד בשם "אחי" (אזולאי חיים יוסף), ומיד לאחר מכן כותב בשם "מאין" (ממני אזולאי יוסף נ"י).
והוא ע"ש הפסוק "אחי מאין אתם"..

במקומות רבים בספר הנזכר

[אספקלריא]

מ'נאי א'זולאי י'וסף נ'י"ו

בהקדמת מרן החיד"א להגהותיו על הזהר כתב שפתרון מאי"ן הוא ר"ת: מ'הצעיר י'וסף א'זולאי נ'ר"ו. ראה ס' "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", רשימת ספרי רבינו חיד"א עמ' קצ"ג, סעיף י' הגהות הזהר. [וראה שם הערה 49, שכ"כ גם בפתח עינים שבת נה., ד"ה אך ק"ק, בהשמטות]. וראה שם עמ' רמ"ב, סעיף נ"ד תורה אור, הערה 335.

ובחתימה זו משתמש גם נכדו בספר לחם מן השמים.

והנכד, נ'אם מ'שה א'זולאי י'צ"ו

ראה שם עמ' רמ"ב סוף הערה 335 שמזכיר שנכדו ר' משה אזולאי השתמש גם הוא במילה מאי"ן, עיי"ש. וכן שם עמ' ר"ס הערה 58.
וכבר נכתב על זה viewtopic.php?f=7&t=10749&p=100526&hilit=#p100526

[ושא_נס]

ייש"כ.
זה נראה שהחיד"א התחיל להשתמש בכינוי "מאי"ן" בשנת תק"ן (יש קודם?), שבה נדפס לראשונה ספר פתח עינים ח"א. ודבריו בזוהר ח"א באו בדפוס ליוורנו תקנ"א.
יש מקום שהחיד"א מתייחס לראשי תיבות "אח"י" ופתרונו?

[אספקלריא]

ייש"כ.
זה נראה שהחיד"א התחיל להשתמש בכינוי "מאי"ן" בשנת תק"ן (יש קודם?), שבה נדפס לראשונה ספר פתח עינים ח"א. ודבריו בזוהר ח"א באו בדפוס ליוורנו תקנ"א.
יש מקום שהחיד"א מתייחס לראשי תיבות "אח"י" ופתרונו?

זה לא כתוב בפתח עינים ח"א, אלא בהשמטות לפתח עינים, דהיינו שנכתב בגמר הדפסת חלק ב', וראה בספר אגרות והסכמות רבינו חיד"א הנ"ל, רשימת ספרי רבינו חיד"א, סעיף מ"ב פתח עינים, עמ' רכ"ט, שהשלמת הדפסת פתח עינים היתה בחדש אדר שנת תקנ"א.
וראה שם בעמ' קצג-קצד בהערה 49 שמובא שבהשמטות לפתח עינים כתב: "עיין מה שכתבתי אני בעניי בהגהתי בזהר (שמדפיסים עתה) שם, ...". (והיות שנכתב בשנת תקנ"א, זה מובן).
בענין ר"ת אח"י, ראה בספר הנ"ל עמ' רמ"ב הערה 335, שכתב: "אולי הוא ר"ת אמר חיים יוסף".
[אך לא הביא לזה מקור].

[ושא_נס]

בס"ד אצלי הלשונות הנ"ל היו מועתקים ברשימותי, ומכיון שזו השמטה למסכת שבת, ומסכת שבת נדפסה בחלק א' של פתח עינים, לכן בטעות כתבתי "ח"א", אך כמובן ההשמטות לפתח עינים הן בסוף ח"ב בקונטריס שומר הפתח.

איך שיהיה הכל כאן גבולי מאד, מבחינת השנים, תק"ן-תקנ"א. ואין כ"כ מה לצדד בזה כי הכל סמוך מאד.

בהקדמת הזוהר החיד"א לא חותם עם תאריך, הקדמתו נדפסה בע"ב מדפי הספר, בע"א יש הסכמת רבני ליוורנו מחדש טבת שנת תק"ן.

בשער הזוהר ח"א השנה תקנ"א, גם בקולופון ח"א דף רנא התאריך הוא חדש ניסן תקנ"א (לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה).
אם כנ"ל שפ"ע נסתיים באדר תקנ"א, הכל אחד גבי "המדפיסים עתה".

מענין אם יש מקום להקדים את תחילת הדפסת הזוהר לשנת תק"ן.

*
אח"י - מן הסתם או "אמר חיים יוסף", או "אזולאי חיים יוסף".