הודעהעל ידי מחשבות » ג' דצמבר 18, 2018 12:24 am
בס"ד רוב הראשונים אכן נוקטים ה' מיל והסיבה היא באמת כפי שאתה מעלה שהם סברו שהכל נמדד לפי האופק והכוונה ה' מיל הוא לאו דוקא ה' מיל אלא לפי צאת הכוכבים המדובר בפסחים דף צד. שהיא אחרי ד' מיל בקו המשוה ובימים השוים ובא"י הוא ה' מיל בימים השוים ולדעתם רבא ועולא לא איתותבו מד' וה' מיל כי דברי רבי יהודה בקו המשוה ודברי רבא ועולא בא"י אלא דהתיובתא מלב' ול' מיל כפי שפירש רש"י שם בד"ה ת"ש ולמעשה הראשונים לא נדחקו כלל כי הדבר פשוט להם שהכל נמדד לפי צאה"כ של ד' מיל בקו המשוה ולפי זה החשבון הוא 18 מעלות אחרי השקיעה,והשקיעה הוא כשהשמש 50 דקות קשת מתחת האופק לפי חשבון האוסטרונומיה ולכן יש לחשב 50'18 מינוס והכוכבים הנראים לפני זה הם גדולים ולא בינונים.
וגם בתשובת רב האי גאון שהביא מהר"ם אלאשקר בסי' צו מוכח שהגאונים סוברים שצאת הכוכבים הוה אחרי ה' מיל שכתבו "ודעו דאע"ג דהך ברייתא דפסחים דר' יהודה תיובתא לעולא ולרבא ליתא להך ברייתא ולא לדרבה"הרי שכתב מפורש שעולא ורבא הנוקטים ה' מיל לא איתותבו ופוסק כמוהם וחוץ מזה מוכח בתשובה זו שהגאונים אינם חולקים על דעת רבי יהודה ב ד' מיל שכתבו "ולפיכך כששערו חשוכא וקדומא כמה הוא ממהלך שאר היום אמרו כי עביה של רקיע כמהלך חשכא וקדמא ושאר הרקיע כמהלך היום" פי' שעצם הזמן של קדמא וחשכא ד' מיל נכון אבל הסיבה כי השמש עולה למעלה מהרקיע (ולפי זה יש רק שקיעה אחת בו זמנית בכל העולם וכן משך הנשף אחיד בכל המקומות והזמנים) לא נכון וממילא בשאר המקומות והזמנים הדבר משתנה לפי האופק.
אבל תוס' וסעייתם סברו שד' מיל הוא בכל מקום ובכל זמן ורבא ועולא איתותבו מדרבי יהודה גם מה' מיל.