מתפעל כתב:יישר כח, מעניין,
אולי החזון איש לא רצה לתמוך באגודה כי הלכו יחד עם המזרחי ואילו פאג"י הלכו בנפרד.
בבחירות הבאות כמדומני הלכו כל השלושה ביחד
אני לא יודע למה כוונת כב' בבחירות הבאות שהלכו ביחד.
עד כמה שלי ידוע, הלכו רק פעם אחת עם המזרחי.
מתפעל כתב:יישר כח, מעניין,
אולי החזון איש לא רצה לתמוך באגודה כי הלכו יחד עם המזרחי ואילו פאג"י הלכו בנפרד.
בבחירות הבאות כמדומני הלכו כל השלושה ביחד
לא ידען כתב:כמה תיקונים לסקירת 'הדברות'. זה כמובן לא היה בתשי"ז כי אם בתשי"ג ולא בט' חשון אלא בר"ח חשון.
השיחה לא עסקה כלל על דיחוי גיוס בני הישיבות שמעמדם היה איתן כבר משנת תש"ט לאחר שרבי יצחק מאיר לוין הכניס אחר מאבק מאומץ, לחוק שרות הביטחון את סעיף הפטור שלהם. קודם היה הסדר זמני שנמשך ממלחמת השחרור עד חקיקת החוק באב תש"ט.
זו טעות ששרבב י. פלסנר האיש והוועדה לגיוס בני הישיבות היקרים. רק בתשי"ד ואח"כ בעיקר בתשי"ח-י"ט החלה הסתה נגד שחרורם עם פרשת בני הרב ניסים.
עוד תיקון: דומני שלא ר' בנימין מינץ סידר את הפגישה אלא רבי קלמן כהנא, שהיה באותה תקופה ממקורבי מרן החזו"א.
הרבה שמועות שאינן נכונות נתלו בפגישה זו. ראה בדברי ב"ג בהמשך.
השיחה נסבה על עניינים כלליים ורק בעקיפין עלתה שאלת גיוס הבנות.
ב"ג עצמו בדבריו לחברי סיעת הפועל המזרחי קודם פגישתו עם החזו"א, אמר: 'אני נפגש בשבוע הבא עם אדם ששמו חזון איש, הוא אינו בקואליציה, הוא לא יהיה בקואליציה אותי מעסיקה שאלה אחת, שאני מציגה כל פעם שאני נפגש אתכם. אמרו שהוא אחד מגדולי ההלכה בישראל, גם חכם בכלל. ואני רוצה להציג לו השאלה: יש שני סוגי יהודים. סוג היהודים כמוך החושבים שההלכה מחייבת, יש יהודים שאינם כמוך, שאינם חושבים שההלכה מחייבת, הם יהודים או אינם יהודים, איך יכולים שניהם לעבוד יחד. אני רוצה לחטוף אתו שיחה בעניין זה. ביום שני הבא אני נפגש אתו, אני בטוח שיתלו בזאת בוקי סריקי, אני רוצה לברר לעצמי מה חושב יהודי זה שחושבים אותו לגדול בהלכה ולחכם'. (דברי רה"מ ושר הביטחון דב"ג בפגישה עם חברי הפועל המזרחי 16.10.52. ארכיון בן גוריון, חטיבת הקואליציה, ינואר - אוקטובר 1952)
בהמודיע למחרת הפגישה נכתב:
דברים ברוח דומה הפיצו מקורות בסביבת ב"ג ואמרו כי 'מטרת הביקור הייתה החלפת דעות כללית', אם זאת, התעקשו גורמים מוסמכים כי החזו"א העלה גם את עניין גיוס הבנות בשיחה ודיבר בגנותו דברים חריפים ונכוחים. וראה בארוכה 'בפאר הדור' ח"ד, ראיות והרחבה על מה שדובר בפגישה.
פרנקל תאומים כתב:מה היה הסיפור עם בני הראשל"צ הרב ניסים? יש לו בכלל בנים שותו"מ?
לא ידען כתב:קיבלתי באישי לפני שבועיים ולא רציתי להיכנס לתגובות אישיות:
אם בא לך להגיב באשכול על ב"ג ופגישתו עם מרן, תוכל להוסיף:
יצחק נבון הוא ספרדי מבטן, ולא מבין מילה אידיש, והרי כל השיחה התנהלה באידיש, וכיצד הוא יכול לספר מה ארע, ולמי שיש עוד ספק בדבר יכול לשמוע באזניו מהגר"ד שמידל שלפני עשרות שנים בעת כהונתו של נבון באחד מתפקידיו בממשלה נסע אליו פעם לקיבוץ/למושב בו הוא גר להשתדל בדבר הצלת קברים, ואז בין היתר שאלו על דבר תוכן הפגישה של ב"ג עם מרן, והלז השיבו בפשטות הלא השיחה הייתה באידיש...
ניתן לבחון ולעקוב שרק בשנים האחרונות כשהוא החל לקלוט שיש בזה חשיבות החל האיש דנן לצטט במדוייק את תוכן הפגישה מיומנו של ב"ג עצמו.
ע"כ לשון ההודעה באישי.
חלמישצור כתב:פרנקל תאומים כתב:מה היה הסיפור עם בני הראשל"צ הרב ניסים? יש לו בכלל בנים שותו"מ?
ראה בערכים הויקיפדיים של הבנים הפרופ' מאיר בניהו ז"ל והשר משה נסים יבדל"א. איני יודע לקבוע אם זה פרמטר, אבל שניהם חובשי כיפה (שחורה). האח הבכור שמו בנימין בצלאל (גם הוא לא התגייס). וכן ישנן ארבע בנות, סופיה, ברוריה, רות והלני.
חלמישצור כתב:נראה כמו שם בדוי. הכרוז מכאן (http://web.nli.org.il/sites/nli/english ... a700155425), נתפרסם בסגנון קצת שונה גם בהצופה (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BE847BE8) והוכחש כעבור מספר ימים בשערים (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=71AF526D).
לא ידען כתב:יודגש: לא היה אחד מרבני ישראל או מגדולי ישראל שהיה נגד החזית הדתית בתש"ט, כולל הרב מבריסק.
פרנקל תאומים כתב:לא ידען כתב:יודגש: לא היה אחד מרבני ישראל או מגדולי ישראל שהיה נגד החזית הדתית בתש"ט, כולל הרב מבריסק.
האמנם? יש לך מידע מבוסס על כך?
חלמישצור כתב:פרנקל תאומים כתב:מה היה הסיפור עם בני הראשל"צ הרב ניסים? יש לו בכלל בנים שותו"מ?
ראה בערכים הויקיפדיים של הבנים הפרופ' מאיר בניהו ז"ל והשר משה נסים יבדל"א. איני יודע לקבוע אם זה פרמטר, אבל שניהם חובשי כיפה (שחורה). האח הבכור שמו בנימין בצלאל (גם הוא לא התגייס). וכן ישנן ארבע בנות, סופיה, ברוריה, רות והלני.
לא ידען כתב:פרנקל תאומים כתב:לא ידען כתב:יודגש: לא היה אחד מרבני ישראל או מגדולי ישראל שהיה נגד החזית הדתית בתש"ט, כולל הרב מבריסק.
האמנם? יש לך מידע מבוסס על כך?
אפילו מלר שמנסה למשוך את הרב מבריסק הכי קנאי ואנטי אגודאי ששייך, לא מביא אפילו אזכור אחד על תש"ט, רק על מאוחר בהרבה. [אף על פי שלא מפיו של מלר אנו חיים, אך ניתן ללמוד מכך].
כך גם שאר העיתונים פשקווילים הכי קיצוניים של נטורי קרתא, לא מביאים דבר נגד החזית בתש"ט.
מה שהובא כאן מהרב רוטר הוא משנים רבות אחר כך, נראה לי תשל"ו אחרי כשלון צא"י בוועידה הארצית, וכאמור, אין לו כל בסיס אחר מוקדם יותר, להיפך.
בן כמה הרב רוטר בבחירות תש"ט? האם היה מתלמידי החזו"א הקרובים? ובענייני ציבור אז?
לא ידען כתב:כמה תיקונים לסקירת 'הדברות'.
...
השיחה לא עסקה כלל על דיחוי גיוס בני הישיבות שמעמדם היה איתן כבר משנת תש"ט לאחר שרבי יצחק מאיר לוין הכניס אחר מאבק מאומץ, לחוק שרות הביטחון את סעיף הפטור שלהם. קודם היה הסדר זמני שנמשך ממלחמת השחרור עד חקיקת החוק באב תש"ט.
כשגדל תסכול המשפחות בגלל אי הידיעה על גורל בניהן [...] הן הופנו למשרדו של ראש הממשלה ושר הביטחון [...] בפגישה עימו, הפנה אותם בן גוריון לתדהמתן לרב "החזון איש" (שעד אז בכלל לא שמעו עליו!). כשהגיעו ללשכתו של הרב ברחוב ירושלים בבני ברק, הוא אמר להם שלא לשבת שבעה על הבנים, שכן הם נפלו בשבי
לייטנר כתב:מצאתי תיאור של אחות ששכלה את אחיה ביחד עם לוחמים נוספים, כשלחם בכיס פלוג'ה במסגרת 'הפלוגה הדתית':כשגדל תסכול המשפחות בגלל אי הידיעה על גורל בניהן [...] הן הופנו למשרדו של ראש הממשלה ושר הביטחון [...] בפגישה עימו, הפנה אותם בן גוריון לתדהמתן לרב "החזון איש" (שעד אז בכלל לא שמעו עליו!). כשהגיעו ללשכתו של הרב ברחוב ירושלים בבני ברק, הוא אמר להם שלא לשבת שבעה על הבנים, שכן הם נפלו בשבי
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: גלאגוזים ו־ 152 אורחים