פרי יהושע כתב:ככל הכרות שלי עם דעות המקובלים שהזכרת לא מצאתי שהכריחו לחשוב שכל חסרונות הקדמונים הם ע"ד שהזכרת, הם היו ילודי אישה כמוני וכמוך, ולא מידות מהכתר.
וגם האבות שהיו מרכבה לשכינה, עכ"פ חסרונותיהם היו חסרונות של בני אדם כמו שאכן הם היו.
מה שכתבת לענייו יעקב, שוב לא הבנתי לחלוטין, אם זה פחד וזה חולשה, והיה לו לבטוח בה', אז זה חסרון שהיה נתון לבחירתו, ולא הצליח בו, מה הבעיה עם זה?
גם האדם הכי גדול והכי קטן יש להם מכנה משותף, אבל מאידך יש בינהם מרחק רב. העובדה שכולנו בני אדם ברואים ע"י בורא עולם נותנת לנו את היכולת להבין ולהזדהות חלקית זה עם זה, ככל שהזר יהיה קרוב לנו, בעולם התודעה ובמבנה הנפש שלו, נוכל להכיר ולפענח את מעשיו. ומאידך ככל שיש מרחק בין האדם לזולתו, מרחק ברמת ההכרה והתודעה, מרחק ברמת התחושה (למשל: ברור לי שיש מרחק בין אדם שזכה שבורא עולם התגלה אליו ודיבר עימו פנים אל פנים לאיש כמוני שלא זכה לזה. הוא מחזיק תודעה שלימה שאין לי שיג ושיח איתה. להבדיל, קשה לדמיין איך בדיוק היתה תחושתו של שלמה המלך עם מאות הנשים שהיו לו. המרחק התרבותי והאנושי מהמושג הזה יוצר לי קושי לפענח את התופעה, אלא רק לטעום ממנה, אבל ללא יכולת לצייר את תמונתה המליאה). כך נוצר פער ורובדים נעלמים אצל בני אדם עד שקשה לפענח מה בדיוק חשבו/הרגישו אותם בני אדם.
כך גם כלפי אדירי האומה, מחד אנחנו יכולים לטעום את עולם המושגים שלהם, כי גם לנו יש את אותו עולם מושגים. ומאידך, יש פער ענק מהמושגים שלהם ושלנו, כך שהרבה פעמים לא נוכל לנתח את מה בדיוק עבר לאותם אנשים באותם מעשים.
ולדוגמא, כלפי דוד המלך, כל אדם יודע מעט מהם התחושות האנושיות השליליות, אבל את העוצמות שלהם/את הקונפלקטיים הפנימיים/את המלחמה הפנימית שמתרחשת בין השכל לרגש וכו', אנחנו יכולים לתפוס בגדול אבל לא להיכנס לסיטאוציה המסוימת. לכן נוכל לשאוב מסר כללי מהסיפורים אבל לא נוכל לנסות לבנות את המודל של מערכת המחשבות והרגשות שהיו לאחים ויוסף (לשם הדוגמא)
זו גישה בין אנשי תנ"ך בגובה העיניים לתנ"ך בגובה השמים. גישה זו יש לה קצת מקורות בנוסח שונה מעט בכתבי הרב בלוך. ושמעתיה מתלמיד של הגרי"ש זילברמן בשם רבו.
