מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
גל גל
הודעות: 189
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי גל גל » א' ינואר 06, 2019 8:53 pm

בס''ד

פרשת בא: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי

פתיחה

בפרשת השבוע, מצווה משה על ידי הקב''ה לבשר לבני ישראל את המצווה הראשונה בה מחוייבים, מצווה קידוש החודש. מעתה והלאה, בשביל לקבוע שהתחיל חודש חדש וחלף הקודם, יסתכלו על הירח אם הוא התחדש, ובמידה וכן, אפשר יהיה לקבוע שהתחיל חודש חדש כפי שמאריכה הגמרא במסכת ראש השנה.

החודש הראשון בשנה היהודית הוא חודש ניסן כפי שכותבת התורה בפרשתנו ''ראשון הוא לכם לחודשי השנה (שמות יב, ב)'', ועד סוף בית ראשון כאשר רצו למנות את מספר החודשים ספרו: 'החודש הראשון', 'החודש השני', 'החודש השלישי' וכן הלאה. לאחר שעם ישראל גלה בבית ראשון לבבל, הוא חזר עם שמות חודשים חדשים, שמקורם בשפה הפרסית כפי שמבאר הרמב''ן (שם):

''וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט)... והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו) ''ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון'', חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו, ומשם העלנו ה' יתברך, כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים.''

בעקבות המצווה למנות את החודשים, נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר להשתמש בתאריכים לועזיים בצ'קים, תעודות זהות, הזמנות לחתונה ובכלל בחיי היום יום. כמו כן, במידה ואכן הותר להשתמש בתאריכים לועזיים, כיצד עדיף לומר 'החודש הראשון' או 'ינואר'?

משמעות השמות הנוצרים

עוד לפני שנעסוק בשאלה האם מותר להשתמש בתאריך לועזי, יש לברר מה בכלל המשמעות של התאריך הלועזי שיכול להוות בעיה, ויש לחלק את הדיונים לשניים: א. מניין השנים. ב. שמות החודשים.

א. מניין השנים: הספירה הנוצרית בה משתמשים כיום לא התחילה מתחילת הנצרות, היא הומצאה על ידי כומר כחמש מאות - שש מאות לאחר עליית הנצרות, ולקח עוד כמאה שנה עד התפשטותה בין המדינות (הלוח הנוצרי כיום, מתבסס על הלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מחודשת ללוח המקורי). הבעיה בתאריך זה, שהוא מונה ללידתו של יש''ו, שלפי חלק מהכתות בנצרות החשיב את עצמו כאלוה.

אמנם כיום אנחנו יודעים שאותו הכומר טעה, ויש''ו לא נולד באותה שנה שאותו הכומר קבע את תחילת הספירה, אלא כמה שנים קודם לכן. מכל מקום למעשה נראה שזה לא כל כך משנה, כי בדרך כלל רוב האנשים לא עושים את הבדל בין שנת הלידה לתחילת הספירה, ומבחינתם תחילת הספירה היא לידתו.

ב. מניין החודשים: בעיה נוספת שקיימת בתאריך לועזי היא, שהחודשים הלועזיים מבוססים בחלקם על שמות של אלים רומאים, החודש ינואר, הוא לזכרו של 'יאנוס' אל הדלתות והשערים הרומי. החודש מרץ, בנוי על שמו של 'מרס', אל המלחמה הרומי. וחודש יוני, קרוי על שמה של 'יונו', מלכת האלים הרומית ואלת הנישואים והלידה.

שימוש בתאריך לועזי

דעת האוסרים

1. פוסק חשוב שנקט לאסור שימוש בתאריך לועזי, הוא המהר''ם שיק (יו''ד סי' קעא). הוא דן במקרה בו הכינו מציבה לאדם שנפטר שכתובה בלשון בשפה זרה, וכתבו עליה גם את התאריך הלועזי של לידת ומיתת המת. הוא נקט שמכיני המציבה חטאו פעמיים:

א. קודם כל, שהם כתבו בשפה זרה ולא בעברית, כנגד הנוהל המקובל של כתיבה בעברית. ב. כפי שראינו לעיל, לחלק מהשיטות בנצרות יש''ו נחשב אלהים ממש, ואסור להזכיר שם אלהים אחרים. אמנם כאשר מזכירים את התאריך לא מזכירים את יש''ו בעצמו, אבל מכיוון שמזכירים תאריך שמתקשר לשמה של העבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא של 'שם אלהים אחרים לא תזכירו', ובלשונו:

''והנה כל זה כתבתי על גוף הדבר מה ששינוי לשון המצבה ללשון לעז, אבל מה שעשו עוד שכתבו מספר השנים כדרך החדשים גם כן בלשון לעז זה עבירה כפולה ומכופלת... ומה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא, שהרי בתורה בפרשת משפטים נאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו'... משמע שאפילו אינו מזכיר ממש (את שמה של העבודה זרה) גם כן הוא בכלל איסור, ונראה לפי עניות דעתי דעובר באיסור ההוא על 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו'.''

אם כן יוצא, שלדעת המהר''ם שיק יש בכתיבת תאריך לועזי איסור דאורייתא, וכן נקטו להלכה רבו החתם סופר (תורת משה, בא) שתקף בחריפות את הכותבים תאריך נוצרי, ובעל הגט פשוט (סי' קכז), ר' משה בן חביב.

2. סיבה נוספת לאסור, מופיעה בשו''ת שערי צדק (יו''ד קנה) וביפה ללב (יו''ד קעח). התורה בפרשת אחרי מות כותבת, שיש איסור ללכת בחוקות הגויים וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו''ד קעח). הם טענו, שכאשר מונים לספירת הנוצרים הולכים בדרכי הגויים ועוברים על האיסור ללכת בחוקות הגויים, משום כך הם נקטו שיש בשימוש בתאריך לועזי איסור דאורייתא.

דעת המתירים

אמנם, למרות סברות האוסרים, דעת רוב הפוסקים להתיר, וביניהם הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ג, ט) והרב וולדנברג (ציץ אליעזר ח, ח). הם דחו את דעת האוסרים, ונתנו מספר סיבות להקל:

1. המהר''ם שיק טען, שיש בכך איסור דאורייתא של שם אלהים אחרים לא תזכירו. הרב עובדיה והציץ אליעזר טענו כנגדו שתי טענות:

א. קודם כל כפי שראינו בפתיחה, אין קשר בין לידתו של יש''ו למניין השנים. ממילא יש מקום לומר, שהאיסור דאורייתא להזכיר אלהים אחרים מתייחס, רק למקום שבו הספירה ממש מתייחסת ללידת העבודה זרה, ולא כפי שקרה בתאריך הנוצרי.

ב. טענה נוספת שהם מביאים. גם אם רוב העולם לא יודעים שיש''ו לא נולד בשנה בה התחילה ספירת הנוצרים (ולכן טיעון א' נופל), עדיין יש להקל, מכיוון שכאשר מזכירים את התאריך הנוצרי, לא חושבים על כך שמדובר במניין נוצרי ועל המשמעות שלו, אלא פשוט כך יותר נוח להתנהל, ולכן אין מקום לאסור את הספירה בטענה של שם אלהים אחרים, ובלשון הרב עובדיה (שם):

''נראה שאם כותבי התאריך הלועזי אינם חושבים בכוונה מכוונת שמנין זה ללידת אותו האיש, רק לפי שכן נוהגים העולם הבקיאים יותר בתאריך האזרחי (ובפרט במקומות שגם משרדי הממשלה מונים למספר הנוצרים), אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו. ואף אם תאמר שהואיל ונראה שכוונת הנוצרים במספרם זה היא ללידת אותו האיש, כל מי שכותב התאריך הלועזי הואיל ואין כוונתו אלא לכתוב התאריך המפורסם יותר, אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו.''

2. השערי צדק טען, שיש בכך איסור דאורייתא של בחוקותיהם לא תלכו. אמנם כפי שדחה אותו הרב עובדיה, הטענה כלל לא מתחילה. איסור בחוקותיהם לא תלכו נוהג על פי פסק הרמ''א (יו''ד קעח), רק כאשר אנו מחקים את הגויים בדבר שאין בו היגיון, אבל בדבר שיש בו הגיון למשל שכל הרופאים הולכים באותו חלוק שיזהו מי רופא, אין בכך בעיה (לכאורה ההיתר הוא גם לדעת הגר''א, ולא רק לרמ''א).

3. יש סברא נוספת להקל, שהביאו הציץ אליעזר והרב עובדיה. כפי שאפשר לראות באגרות של פוסקים קודמים כמו הרמ''א (שו''ת סי' נא), הש''ך (קריה נאמנה עמ' עח), המהר''ם פדוואה (סי' לו) ועוד, הם השתמשו בתאריכים לועזים, ומסתמא אם הם השתמשו אין בכך בעיה (ועיין בבית מאיר או''ח תמג) .

לסיכום: בפשטות כפי שציינו הרב עובדיה והציץ אליעזר, אין בעיה להשתמש בתאריך לועזי וכך נקטו רוב הפוסקים. אמנם, כפי שהם ציינו בדבריהם, מן הראוי במקום האפשר, שלא להשתמש בתאריך לועזי וצריך לדון בכל מקרה לגופו: אם למשל מדובר באירוע מקומי לציבור דתי בלבד, ראוי לכתוב רק תאריך עברי בלבד, כי בדרך כלל זה לא יגרום לסיבוכים (ואם יש דתי שלא יודע את התאריך העברי, זה בעיה שלו). אך אם מדובר באירוע לציבור יותר כללי, בהחלט אפשר להשתמש בתאריך לועזי.

יש לציין, שהרב צבי יהודה והאדמו''ר מסאטמר התנגדו בתוקף לשימוש בתאריך הלועזי. לא זו בלבד, הרב אבינר כתב (באתר שלו), שכאשר הייתה חתונה שרשום על ההזמנה תאריך לועזי, הרב צבי יהודה לא היה מגיע לחתונה. מכל מקום, נראה שמרוב הפוסקים עולה שלא כך, וכן מנהג העולם להקל.

ינואר או הראשון

במקום שיש צורך להזכיר תאריך לועזי, מה עדיף לכתוב? עדיף לכתוב הראשון לחודש הראשון, או הראשון לחודש ינואר? נחלקו בכך הרב עובדיה (שם) והציץ אליעזר (שם).

א. הרב עובדיה טען, שעדיף להשתמש בשמות החודשים במפורש: ינואר, פברואר וכו'. הוא נימק את דבריו בכך, שכפי שראינו לעיל התורה קוראת לחודש הראשון בשנה 'החודש הראשון', וכפי שביאר הרמב''ן המטרה בכך היא, שעושים זכרון ליציאת מצרים. כאשר מונים את חודשי השנה הלועזית בשם 'החודש הראשון', זה משווה את הלוח ההוא ללוח שלנו, וכמובן שאין לנו בכך עניין.

ב. הציץ אליעזר לעומתו טען, שכאשר אומרים חודש ינואר אז זה הרבה יותר גרוע, כי בכהאי גוונא מזכרים ממש את שם האל הרומאי, לכן הוא סובר שעדיף דווקא לומר ולכתוב החודש הראשון, ובלשונו:

''והנה היביע אומר (= הרב עובדיה) שם מציע, כשכותבים לפי מנינים להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם ולא לכתוב בספירה של החדש הראשון או השני וכו', ואני כתבתי לו דלפי דעתי להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם הוא יותר גרוע, כי כפי ששמעתי בבירור שמות החדשים שלהם מכוונים לשמות אלילים, ויוצא איפוא שדווקא כשמזכיר במפורש שמות החדשים שלהם אז הוי כמזכיר שם עבודה זרה.''

קריאה בשמות לועזים

כאשר יהודי נולד בחוץ לארץ, נהוג שבנוסף לשם היהודי שהוא מקבל, הוא מקבל שם נוסף לועזי, האם מותר להשתמש בשם זה?

א. המהר''ם שיק (יו''ד קסט), שכפי שראינו לעיל אסר להשתמש בתאריכים לועזים, נקט שיש איסור דאורייתא גם לקרוא בשמות לועזים, וכן פסק תלמידו ר' שמעון גרינפלד (ב, קצד). בטעם הדבר הוא נימק, שכאשר קוראים ליהודי בשם לועזי המטרה בכך היא להידמות לגויים, וכפי שפסק הרמב''ם בהלכות עבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא, ובלשונו:

''אשר שאל שיש בני אדם שמכנים עצמם בשם הגויים.. זה דבר הבל וטיפשות, כי בוודאי יש בזה איסור דאורייתא כמו שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות עבודה זרה, דמקרא מלא נאמר בסוף פרשת קדושים 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' ומשם ילפינן (= למדים) בספרי, דאין רשאים לדמות להם בשום אופן... וכשם שאסור לנו להדמות להם במלבושם ובהילוכם ובשאר מנהגיהם, הוא הדין דאסור לדמות להם בשמם.''

ב. אמנם גם כאן, רוב הפוסקים דחו את דבריו וכתבו שאין בכך איסור ממש, אלא רק דבר לא ראוי, שהרי הסיבה שקוראים לאדם בשם לועזי, היא לא בגלל הרצון להידמות לגויים, אלא כי כך יותר להתנהל בחיי היום יום במסחר וכדומה. כך נקטו להלכה המהרשד''ם (יו''ד קצט), האגרות משה (או”ח ד, סו) ועוד. מכל מקום לתת שם של אדם רשע, בוודאי כולם אוסרים (עיין עוד במנחת אשר שמות 'שלא שינו את שמם').

אחת הראיות שלהם להוכיח שמותר שם לועזי היא, שהרבה מהראשונים (ואף חלק מהתנאים והאמוראים) נקראו בשמות לועזים, כמו פטר (מבעלי התוספות), וידאל (בעל המגיד משנה על הרמב''ם), יצחק נוניס בילומנטי (בעל שער המלך על הרמב''ם) ועוד, משמע שאין בכך כל איסור.

מוזמנים להגיב... מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקרוא...
קבצים מצורפים
3. בא - תאריך לועזי.docx
(30.5 KiB) הורד 203 פעמים

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי שברי לוחות » א' ינואר 06, 2019 9:04 pm

viewtopic.php?f=7&t=13709



הזמנת הרב דבליצקי

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי יאיר » א' ינואר 06, 2019 9:32 pm

שברי לוחות כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=13709



הזמנת הרב דבליצקי

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=513054#p513054

מרדכי ש.
הודעות: 101
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי מרדכי ש. » א' ינואר 06, 2019 10:23 pm

זכורני פעם ראיתי צילומים שהסטייפלר היה מוחק את התאריך הלועזי מההזמנות שקיבל. משהו כזה.
למעשה בזמנו באמת ראיתי את שו"ת ציץ אליעזר שציין הרב גלגל (ח ח), (זכור לי שיש לו תשובה נוספת בחלק מאוחר יותר), ומדהים לראות את המובאות שלו שם, איך 'שולף' הרבה מקומות שמופיעים תאריכים לועזיים בכל מיני ספרים, למשל בתשו' של חוו"י שדן על כיסוי ספרים מודפסים בסי' ר"מ, וכותב שם באגב באיזו שנה התחילו להדפיס...
נערך לאחרונה על ידי מרדכי ש. ב ב' ינואר 07, 2019 2:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גל גל
הודעות: 189
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי גל גל » ב' ינואר 07, 2019 1:54 pm

שברי לוחות כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=13709



הזמנת הרב דבליצקי


דווקא היה מתאים לו לאסור, מסתמא בקבלה מחמירים בכך יותר...

גל גל
הודעות: 189
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי גל גל » ב' ינואר 07, 2019 1:54 pm

שברי לוחות כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=13709



הזמנת הרב דבליצקי


דווקא היה מתאים לו לאסור, מסתמא בקבלה מחמירים בכך יותר...

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' ינואר 07, 2019 2:07 pm

גל גל כתב:
שברי לוחות כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=13709



הזמנת הרב דבליצקי


דווקא היה מתאים לו לאסור, מסתמא בקבלה מחמירים בכך יותר...

אדרבה, נראה משם שאסר

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' ינואר 07, 2019 2:38 pm

מרדכי ש. כתב:זלמעשה בזמנו באמת ראיתי את שו"ת ציץ אליעזר שציין הרב גלגל (ח ח), (זכור לי שיש לו תשובה נוספת בחלק מאוחר יותר)

ח"ט סי' יד, ח"י סי' לו, ח"כ סי' יג או' ד

העיברי
הודעות: 76
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי העיברי » ה' ינואר 10, 2019 6:06 am

החת"ס כתוב בדרשותיו [ח"ב דף שצו טור ד'] שם החודש הלעז, ועי"ש בהג' שער יוסף.

וראה בקובץ אוצרות הסופר חלק ז' עמ' כ"ז מכתה בהגרי"נ שטרן בענ"ז.

ושמעתי שכך נהג החזון איש כדעת החת"ס.
קבצים מצורפים
אוצרות הסופר.PDF
(304.8 KiB) הורד 214 פעמים

גל גל
הודעות: 189
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי גל גל » ו' ינואר 11, 2019 3:37 pm

העיברי כתב:החת"ס כתוב בדרשותיו [ח"ב דף שצו טור ד'] שם החודש הלעז, ועי"ש בהג' שער יוסף.

וראה בקובץ אוצרות הסופר חלק ז' עמ' כ"ז מכתה בהגרי"נ שטרן בענ"ז.

ושמעתי שכך נהג החזון איש כדעת החת"ס.


דנים בזה... בפשטות מתרצים זה בגלל שהוא שלח איגרת למלכות, כך שזה שונה...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' מאי 26, 2022 8:26 pm

גל גל כתב:בס''ד

פרשת בא: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי

פתיחה

בפרשת השבוע, מצווה משה על ידי הקב''ה לבשר לבני ישראל את המצווה הראשונה בה מחוייבים, מצווה קידוש החודש. מעתה והלאה, בשביל לקבוע שהתחיל חודש חדש וחלף הקודם, יסתכלו על הירח אם הוא התחדש, ובמידה וכן, אפשר יהיה לקבוע שהתחיל חודש חדש כפי שמאריכה הגמרא במסכת ראש השנה.

החודש הראשון בשנה היהודית הוא חודש ניסן כפי שכותבת התורה בפרשתנו ''ראשון הוא לכם לחודשי השנה (שמות יב, ב)'', ועד סוף בית ראשון כאשר רצו למנות את מספר החודשים ספרו: 'החודש הראשון', 'החודש השני', 'החודש השלישי' וכן הלאה. לאחר שעם ישראל גלה בבית ראשון לבבל, הוא חזר עם שמות חודשים חדשים, שמקורם בשפה הפרסית כפי שמבאר הרמב''ן (שם):

''וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל (ירושלמי ר"ה א ב, ב"ר מח ט)... והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו) ''ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון'', חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו, ומשם העלנו ה' יתברך, כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים.''

בעקבות המצווה למנות את החודשים, נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר להשתמש בתאריכים לועזיים בצ'קים, תעודות זהות, הזמנות לחתונה ובכלל בחיי היום יום. כמו כן, במידה ואכן הותר להשתמש בתאריכים לועזיים, כיצד עדיף לומר 'החודש הראשון' או 'ינואר'?

משמעות השמות הנוצרים

עוד לפני שנעסוק בשאלה האם מותר להשתמש בתאריך לועזי, יש לברר מה בכלל המשמעות של התאריך הלועזי שיכול להוות בעיה, ויש לחלק את הדיונים לשניים: א. מניין השנים. ב. שמות החודשים.

א. מניין השנים: הספירה הנוצרית בה משתמשים כיום לא התחילה מתחילת הנצרות, היא הומצאה על ידי כומר כחמש מאות - שש מאות לאחר עליית הנצרות, ולקח עוד כמאה שנה עד התפשטותה בין המדינות (הלוח הנוצרי כיום, מתבסס על הלוח הגרגוריאני, שהוא גרסה מחודשת ללוח המקורי). הבעיה בתאריך זה, שהוא מונה ללידתו של יש''ו, שלפי חלק מהכתות בנצרות החשיב את עצמו כאלוה.

אמנם כיום אנחנו יודעים שאותו הכומר טעה, ויש''ו לא נולד באותה שנה שאותו הכומר קבע את תחילת הספירה, אלא כמה שנים קודם לכן. מכל מקום למעשה נראה שזה לא כל כך משנה, כי בדרך כלל רוב האנשים לא עושים את הבדל בין שנת הלידה לתחילת הספירה, ומבחינתם תחילת הספירה היא לידתו.

ב. מניין החודשים: בעיה נוספת שקיימת בתאריך לועזי היא, שהחודשים הלועזיים מבוססים בחלקם על שמות של אלים רומאים, החודש ינואר, הוא לזכרו של 'יאנוס' אל הדלתות והשערים הרומי. החודש מרץ, בנוי על שמו של 'מרס', אל המלחמה הרומי. וחודש יוני, קרוי על שמה של 'יונו', מלכת האלים הרומית ואלת הנישואים והלידה.

שימוש בתאריך לועזי

דעת האוסרים

1. פוסק חשוב שנקט לאסור שימוש בתאריך לועזי, הוא המהר''ם שיק (יו''ד סי' קעא). הוא דן במקרה בו הכינו מציבה לאדם שנפטר שכתובה בלשון בשפה זרה, וכתבו עליה גם את התאריך הלועזי של לידת ומיתת המת. הוא נקט שמכיני המציבה חטאו פעמיים:

א. קודם כל, שהם כתבו בשפה זרה ולא בעברית, כנגד הנוהל המקובל של כתיבה בעברית. ב. כפי שראינו לעיל, לחלק מהשיטות בנצרות יש''ו נחשב אלהים ממש, ואסור להזכיר שם אלהים אחרים. אמנם כאשר מזכירים את התאריך לא מזכירים את יש''ו בעצמו, אבל מכיוון שמזכירים תאריך שמתקשר לשמה של העבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא של 'שם אלהים אחרים לא תזכירו', ובלשונו:

''והנה כל זה כתבתי על גוף הדבר מה ששינוי לשון המצבה ללשון לעז, אבל מה שעשו עוד שכתבו מספר השנים כדרך החדשים גם כן בלשון לעז זה עבירה כפולה ומכופלת... ומה שסיימו במספר השנים למספר הנוצרי לדעתי זה איסור דאורייתא, שהרי בתורה בפרשת משפטים נאמר 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו'... משמע שאפילו אינו מזכיר ממש (את שמה של העבודה זרה) גם כן הוא בכלל איסור, ונראה לפי עניות דעתי דעובר באיסור ההוא על 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו'.''

אם כן יוצא, שלדעת המהר''ם שיק יש בכתיבת תאריך לועזי איסור דאורייתא, וכן נקטו להלכה רבו החתם סופר (תורת משה, בא) שתקף בחריפות את הכותבים תאריך נוצרי, ובעל הגט פשוט (סי' קכז), ר' משה בן חביב.

2. סיבה נוספת לאסור, מופיעה בשו''ת שערי צדק (יו''ד קנה) וביפה ללב (יו''ד קעח). התורה בפרשת אחרי מות כותבת, שיש איסור ללכת בחוקות הגויים וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (יו''ד קעח). הם טענו, שכאשר מונים לספירת הנוצרים הולכים בדרכי הגויים ועוברים על האיסור ללכת בחוקות הגויים, משום כך הם נקטו שיש בשימוש בתאריך לועזי איסור דאורייתא.

דעת המתירים

אמנם, למרות סברות האוסרים, דעת רוב הפוסקים להתיר, וביניהם הרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ג, ט) והרב וולדנברג (ציץ אליעזר ח, ח). הם דחו את דעת האוסרים, ונתנו מספר סיבות להקל:

1. המהר''ם שיק טען, שיש בכך איסור דאורייתא של שם אלהים אחרים לא תזכירו. הרב עובדיה והציץ אליעזר טענו כנגדו שתי טענות:

א. קודם כל כפי שראינו בפתיחה, אין קשר בין לידתו של יש''ו למניין השנים. ממילא יש מקום לומר, שהאיסור דאורייתא להזכיר אלהים אחרים מתייחס, רק למקום שבו הספירה ממש מתייחסת ללידת העבודה זרה, ולא כפי שקרה בתאריך הנוצרי.

ב. טענה נוספת שהם מביאים. גם אם רוב העולם לא יודעים שיש''ו לא נולד בשנה בה התחילה ספירת הנוצרים (ולכן טיעון א' נופל), עדיין יש להקל, מכיוון שכאשר מזכירים את התאריך הנוצרי, לא חושבים על כך שמדובר במניין נוצרי ועל המשמעות שלו, אלא פשוט כך יותר נוח להתנהל, ולכן אין מקום לאסור את הספירה בטענה של שם אלהים אחרים, ובלשון הרב עובדיה (שם):

''נראה שאם כותבי התאריך הלועזי אינם חושבים בכוונה מכוונת שמנין זה ללידת אותו האיש, רק לפי שכן נוהגים העולם הבקיאים יותר בתאריך האזרחי (ובפרט במקומות שגם משרדי הממשלה מונים למספר הנוצרים), אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו. ואף אם תאמר שהואיל ונראה שכוונת הנוצרים במספרם זה היא ללידת אותו האיש, כל מי שכותב התאריך הלועזי הואיל ואין כוונתו אלא לכתוב התאריך המפורסם יותר, אין בזה איסור משום ובחקותיהם לא תלכו.''

2. השערי צדק טען, שיש בכך איסור דאורייתא של בחוקותיהם לא תלכו. אמנם כפי שדחה אותו הרב עובדיה, הטענה כלל לא מתחילה. איסור בחוקותיהם לא תלכו נוהג על פי פסק הרמ''א (יו''ד קעח), רק כאשר אנו מחקים את הגויים בדבר שאין בו היגיון, אבל בדבר שיש בו הגיון למשל שכל הרופאים הולכים באותו חלוק שיזהו מי רופא, אין בכך בעיה (לכאורה ההיתר הוא גם לדעת הגר''א, ולא רק לרמ''א).

3. יש סברא נוספת להקל, שהביאו הציץ אליעזר והרב עובדיה. כפי שאפשר לראות באגרות של פוסקים קודמים כמו הרמ''א (שו''ת סי' נא), הש''ך (קריה נאמנה עמ' עח), המהר''ם פדוואה (סי' לו) ועוד, הם השתמשו בתאריכים לועזים, ומסתמא אם הם השתמשו אין בכך בעיה (ועיין בבית מאיר או''ח תמג) .

לסיכום: בפשטות כפי שציינו הרב עובדיה והציץ אליעזר, אין בעיה להשתמש בתאריך לועזי וכך נקטו רוב הפוסקים. אמנם, כפי שהם ציינו בדבריהם, מן הראוי במקום האפשר, שלא להשתמש בתאריך לועזי וצריך לדון בכל מקרה לגופו: אם למשל מדובר באירוע מקומי לציבור דתי בלבד, ראוי לכתוב רק תאריך עברי בלבד, כי בדרך כלל זה לא יגרום לסיבוכים (ואם יש דתי שלא יודע את התאריך העברי, זה בעיה שלו). אך אם מדובר באירוע לציבור יותר כללי, בהחלט אפשר להשתמש בתאריך לועזי.

יש לציין, שהרב צבי יהודה והאדמו''ר מסאטמר התנגדו בתוקף לשימוש בתאריך הלועזי. לא זו בלבד, הרב אבינר כתב (באתר שלו), שכאשר הייתה חתונה שרשום על ההזמנה תאריך לועזי, הרב צבי יהודה לא היה מגיע לחתונה. מכל מקום, נראה שמרוב הפוסקים עולה שלא כך, וכן מנהג העולם להקל.

ינואר או הראשון

במקום שיש צורך להזכיר תאריך לועזי, מה עדיף לכתוב? עדיף לכתוב הראשון לחודש הראשון, או הראשון לחודש ינואר? נחלקו בכך הרב עובדיה (שם) והציץ אליעזר (שם).

א. הרב עובדיה טען, שעדיף להשתמש בשמות החודשים במפורש: ינואר, פברואר וכו'. הוא נימק את דבריו בכך, שכפי שראינו לעיל התורה קוראת לחודש הראשון בשנה 'החודש הראשון', וכפי שביאר הרמב''ן המטרה בכך היא, שעושים זכרון ליציאת מצרים. כאשר מונים את חודשי השנה הלועזית בשם 'החודש הראשון', זה משווה את הלוח ההוא ללוח שלנו, וכמובן שאין לנו בכך עניין.

ב. הציץ אליעזר לעומתו טען, שכאשר אומרים חודש ינואר אז זה הרבה יותר גרוע, כי בכהאי גוונא מזכרים ממש את שם האל הרומאי, לכן הוא סובר שעדיף דווקא לומר ולכתוב החודש הראשון, ובלשונו:

''והנה היביע אומר (= הרב עובדיה) שם מציע, כשכותבים לפי מנינים להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם ולא לכתוב בספירה של החדש הראשון או השני וכו', ואני כתבתי לו דלפי דעתי להזכיר במפורש שמות החדשים שלהם הוא יותר גרוע, כי כפי ששמעתי בבירור שמות החדשים שלהם מכוונים לשמות אלילים, ויוצא איפוא שדווקא כשמזכיר במפורש שמות החדשים שלהם אז הוי כמזכיר שם עבודה זרה.''

קריאה בשמות לועזים

כאשר יהודי נולד בחוץ לארץ, נהוג שבנוסף לשם היהודי שהוא מקבל, הוא מקבל שם נוסף לועזי, האם מותר להשתמש בשם זה?

א. המהר''ם שיק (יו''ד קסט), שכפי שראינו לעיל אסר להשתמש בתאריכים לועזים, נקט שיש איסור דאורייתא גם לקרוא בשמות לועזים, וכן פסק תלמידו ר' שמעון גרינפלד (ב, קצד). בטעם הדבר הוא נימק, שכאשר קוראים ליהודי בשם לועזי המטרה בכך היא להידמות לגויים, וכפי שפסק הרמב''ם בהלכות עבודה זרה, יש בכך איסור דאורייתא, ובלשונו:

''אשר שאל שיש בני אדם שמכנים עצמם בשם הגויים.. זה דבר הבל וטיפשות, כי בוודאי יש בזה איסור דאורייתא כמו שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות עבודה זרה, דמקרא מלא נאמר בסוף פרשת קדושים 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' ומשם ילפינן (= למדים) בספרי, דאין רשאים לדמות להם בשום אופן... וכשם שאסור לנו להדמות להם במלבושם ובהילוכם ובשאר מנהגיהם, הוא הדין דאסור לדמות להם בשמם.''

ב. אמנם גם כאן, רוב הפוסקים דחו את דבריו וכתבו שאין בכך איסור ממש, אלא רק דבר לא ראוי, שהרי הסיבה שקוראים לאדם בשם לועזי, היא לא בגלל הרצון להידמות לגויים, אלא כי כך יותר להתנהל בחיי היום יום במסחר וכדומה. כך נקטו להלכה המהרשד''ם (יו''ד קצט), האגרות משה (או”ח ד, סו) ועוד. מכל מקום לתת שם של אדם רשע, בוודאי כולם אוסרים (עיין עוד במנחת אשר שמות 'שלא שינו את שמם').

אחת הראיות שלהם להוכיח שמותר שם לועזי היא, שהרבה מהראשונים (ואף חלק מהתנאים והאמוראים) נקראו בשמות לועזים, כמו פטר (מבעלי התוספות), וידאל (בעל המגיד משנה על הרמב''ם), יצחק נוניס בילומנטי (בעל שער המלך על הרמב''ם) ועוד, משמע שאין בכך כל איסור.

מוזמנים להגיב... מצורף גם כקובץ וורד, יותר נוח לקרוא...


178ספירת הנוצרים וכתיבת תאריך לועזי .mp3
מהגרב"צ מוצפי שליט"א
(3.62 MiB) הורד 75 פעמים

פרנצויז
הודעות: 1655
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' יוני 28, 2022 10:28 am

גל גל כתב:אחת הראיות שלהם להוכיח שמותר שם לועזי היא, שהרבה מהראשונים (ואף חלק מהתנאים והאמוראים) נקראו בשמות לועזים, כמו פטר (מבעלי התוספות), וידאל (בעל המגיד משנה על הרמב''ם), יצחק נוניס בילומנטי (בעל שער המלך על הרמב''ם) ועוד, משמע שאין בכך כל איסור.

שמו הפרטי של בעל שער המלך היה: יצחק, "נוניס" אינו שם פרטי אלא "נוניס בילמונטי" הוא שם משפחה כפול.
[ולדוגמה, שמו של בעל שיח יצחק על יומא היה רבי יצחק נוניס ואיס, ושם בנו היה רבי יעקב נוניס ואיס].

יהושע100
הודעות: 304
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי יהושע100 » ג' יוני 28, 2022 9:29 pm

איני יודע אם הוזכר באחד מהמקורות הנ"ל אבל בב"י או"ח סי' קיד גבי שאילת גשמים בחו"ל הביא מדברי האבודרהם שהזכיר שמות חודשים לועזיים.

קמנו ונתעודד
הודעות: 202
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי - פרשת בא

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ג' יוני 28, 2022 9:43 pm

מה לגבי חודש תמוז?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 131 אורחים