אהרן תאומים כתב:הוגה כתב:אף פעם אין סכנה לברר האמת. ולא נצטרך למחוק, רק מעתה נוכל לדעת על פי מה נוסדו הדברים ולבחון לגופו אם נכון או לא, לשקר אין רגלים וקושטא קאי. לטעמי כל זה רק מחזק את מסורת הספרים האמיתיים שבידינו, ולא שהם צריכים חיזוק.
זאת השאילה גופא האם הכלים המתחדשים שיש לנו היום עלולים לשבור מסורות. עד איפה אפשר להשתמש בבדיקות השוואתיות וכדו', אני אמתח עוד טיפה את החבל ואקרא לילד בשמו, ישנם חוקרים כופרים המעמידים את התורה עצמה כספר שבן אנוש כתב באופן של מחקר והשוואה, ובעקבות זה הם רוצים לערער על יסודות האמונה, ואנו כמובן דוחים את זה לגמרי ולו רק מפני ההסתכלות שלנו בגמרא ובסוד שיח התנאים והאמוראים ודיוקם בכל אותו ואות, ולכן אני חושב שגם כשבאים לבער קוצים צריכים לעשות זאת במלוא הזהירות
הוגה כתב: ג. כשחוקרים את כתבי היד של התלמוד והראשונים, רואים איך שאחרי כל המחקרים בסופו של דבר טקסטי היסוד של הספרים משותפים לכל תפוצות ישראל ששמרו עליהם בקנאות. לרמב"ם בספרד היה את אותה גמרא של רש"י בצרפת, והספר תורה הוא אותו ספר תורה. וכפי שהוכח לנו מדעית על אדיקות היהודים בספריהם 2000 שנה האחרונות דור אחר דור אין סיבה לחשוב שזה נוצר פתאום. ולכל ספר מספרי המקרא יש ייחוס מוסכם לזהות מחברו בתלמוד מסכת בבא בתרא דף טו. וכמה שטרחו החוקרים לזקק את נוסחאות הספרים ולאמת את ייחוסיהם עכ"ז טקסטי היסוד התנ"ך והתלמוד נותרו בשלימותם ללא דופי.
מיני ומינך כתב:...
הוגה כתב:תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.
חד ברנש כתב:לא יעב"ץ אלא יעבץ. הראשון הוא ר' יעקב בן צבי מעמדין, והשני הוא החסיד יעבץ, ממגורשי ספרד.
איש_ספר כתב: quote="איש_ספר"הרב משה הלל מכין מחקר מקיף על הספר ובו חושף את מחברו שאחראי על כמה זיופים נוספים. /quote
כמנהגו הטוב, כמין ימא לטיגנא, חולק המחבר את עמלו לכל מבקש, והנה הוא רצוף בזה.
[attachment אגדות שמואל להפצה.attachment/ pdf]
בברכה המשולשת כתב:הוגה כתב:תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.
השאלה מה זה "משמעותיים".
בכל מקרה, זה ודאי בתוך מסגרת אחדותית אחת.
הוגה כתב:בברכה המשולשת כתב:הוגה כתב:תורה שבכתב ההבדלים זניחים מאוד לכל הדעות.
תורה שבעל פה מעצם טיבעה ורצונה מלכתחילה היה ריבוי הדעות וחילופי הגירסאות, וגם בה רב המשותף על הנחלק. מעניין לספור כמה הבדלי נוסח משמעותיים יש במסכת אחת.
השאלה מה זה "משמעותיים".
בכל מקרה, זה ודאי בתוך מסגרת אחדותית אחת.
כבר חרגנו מנושא האשכול, עכ"פ "משמעותיים" היינו שרבותינו הראשונים דיברו ודנו על חילוף הגירסה (לא מעט מקרים), או שעינינו הרואות חילוף תוכן משמעותי בנוסח הסתמי בלי שדיברו להדיא (מעט מאוד מקרים). מעבר לכך יש לומר "עד כאן לא פליגי אלא בתיבה זו וזו, ואילו בסתמא כולי עלמא מודו שכך הנוסח". ואחרי הגאונים והראשונים אין בודקין מן המזבח ולמעלה. והסתמא הוא רוב תיבות התלמוד. (שכולל סה"כ מיליון ו-864 אלף תיבות לפי תקליטור השו"ת). ורוב אלפי חילופי הנוסחאות הקלים שבדק"ס ובין כתבי היד אינם משמעותיים כמעט. (כמובן כל דבר הקטן ביותר הוא חשוב ומשמעותי ביחס לבנות ענפי נוסח ולשחזר נוסח צח ומדוקדק, ותיקון שמות אמוראים וכדו', אך עד כאן ותו לא).
מחצד חקלא כתב:באופן שיש לנו כמה מקורות מהימנים לגירסא בזוהר שמועילה תשובה גדולה או חזקה
מחצד חקלא כתב:רציתי להעיר הערה צדדית, על דבריו של ר"מ הלל בעמ' 133-134
והנה, בכל ההקדמה הזאת לא קיימת ולו ידיעה אחת הנסמכת על מציאות כלשהי, היסטורית או גיאוגרפית. וכפי שלא נוצרו כל אותם "ארצות" נעלמות וחכמים בלתי ידועים אלא בדמיונו הפורה של הכותב, כך לא נוצרו כל אותם ששת החיבורים האבודים אלא רק במוחו הקודח של המו"ל,
הפרטים על שלשלת ייחוסו מקבלים אישור מתעודה היסטורית עתיקה ...
למרות המעטפת הדמיונית החופפת על סיפור מסעו של דלוגאטש בארץ "פונט"א דדימאנט"א ציצורנ"א טלק"א" וביקורו במושבות יהודיות נדחות "הקרובות להרי החושך", יש מקום להשערה כי מאחורי התיאור האגדתי הזה ישנו בסיס מציאותי כלשהו. כאשר ניגש להסיר את המוץ הבדיוני החופף את התיאור, על מנת לנסות לברור בזהירות את הפרטים המציאותיים הכלולים בתוכו, ולבחון אותם עם המידע ההיסטורי שבידינו על קהילות ישראל שבתפוצות, נמצא כי הם תואמים לתיאור הקהילות היהודיות הנדחות שהתקיימו במושבות שלאורך חופי הודו המזרחית,
האפשרות לביקורו של יהודי תושב הולנד בקהילות היהודיות שבמחוזות מאלאבאר וקולאבה שבהודו אינה מנותקת לגמרי מן המציאות לאור ידיעותינו על הקשר המסחרי ההדוק שהתקיים בתקופה זו בין הולנד להודו, אשר שימש בסיס לקשר חברתי ותרבותי מיוחד שהתפתח בין קהילת יהודי אמשטרדם לקהילת יהודי קוצ'ין.
שייף נפיק כתב:האם אפשר לברר אצל הח''ר משה הלל לגבי ספר החשק - ע' שמות דמט''ט אם הוא מזויף או אמיתי??
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים