כיבוד אב ליבם.

[דשא ירוק]

עקב ההתעוררות הישיבתית ללימוד מסכתא יבמות, התעוררתי אף אני ושאלתי בידי, מי קודם לכיבוד הבן, הבעל הראשון או היבם, שהרי הבן ודאי מחויב בכיבוד שניהם, כדין כיבוד בעל האם, (בשביל לכבדה כמבואר בהלכה) אך מי קודם כאב הביולגי ולא כאב חורג.

[איסתרא בלגינא]

לא כל כך הבנתי את השאלה אבל אם התכוונת לשאול אם הבן מחוייב יותר בכבוד אביו או בכבוד אחי אביו המת הרי פשוט שבכבוד אביו חייב יותר נאשר בכבוד המת (אע"פ שחייב גם בכבודו מפני שהוא אחי אביו אבל מצד בעל אמו למה יתחייב והרי קנתה אמו את עצמה במיתתו)

[אוצר החכמה]

(אע"פ שחייב גם בכבודו מפני שהוא אחי אביו אבל מצד בעל אמו למה יתחייב והרי קנתה אמו את עצמה במיתתו)

מה הפירוש של המשפט הזה?

[איסתרא בלגינא]

הבעל הראשון מת וכיון שכן אין הוא עוד בעל אמו שהרי האישה קונה עצמה במיתת הבעל
וגם לענין כיבוד אחי אביו צ"ע אם שייך באחי אביו מכבדו לאחר מותו

[בן ישיבה]

בחינוך מצוה תקצ"ח כתב שעיקר חלק הבן של היבם הוא של האח המת, א"כ אולי חייב בכבודו מדין בנו (אולם יעויין בפתיחת התוי"ט ליבמות (בסוף דבריו) שכתב שמקיים היבם מצות פריה ורביה בבנים הנולדים לו, ועי' בזה אם לא חולק על החינוך הנ"ל).

[דשא ירוק]

הבעל הראשון מת וכיון שכן אין הוא עוד בעל אמו שהרי האישה קונה עצמה במיתת הבעל
וגם לענין כיבוד אחי אביו צ"ע אם שייך באחי אביו מכבדו לאחר מותו

עיין במנחת חינוך מצוה ל"ג שכתב שגם לאחר מיתה חייב בכבוד הבעל של אמו.

(אולם יעויין בפתיחת התוי"ט ליבמות (בסוף דבריו) שכתב שמקיים היבם מצות פריה ורביה בבנים הנולדים לו, ועי' בזה אם לא חולק על החינוך הנ"ל).

אם מקים מצות פריה ורביה למה היבמה לא מצווה מצד לא תהו בראה... ולמה (לפי הרשב"א(בשו"ת)) לא מברך ברכת המצוות.

[בראנסוויל]

לא הרי כיבוד אב לאחר מיתה ככיבוד אב בחיים, ובדרך כלל אינם סותרים זה את זה.

[איסתרא בלגינא]

בחינוך מצוה תקצ"ח כתב שעיקר חלק הבן של היבם הוא של האח המת, א"כ אולי חייב בכבודו מדין בנו

?????????

החינוך שם כותב ענין רעיוני בטעם המצוה ופשוט שאין הבן בנו של הראשון לשום דבר וחייב בכבוד אביו בלבד.

[יצג]

מש"כ כאן בשם המנ"ח מ' לג שחייב בכבוד בעל אמו שמת, כמדומה שכתוב שם להיפך, וז"ל:

והנה אף דבאביו ואמו חייב בכבודם גם לאח"מ מ"מ נ"פ דאשת אביו אם מתה או בעל אמו שמת א"ח בכבודם כיון שמתו אין זה אשת אביו ולא בעל אמו כמו בנתגרשו.

ועיין שו"ת דבר יהושע (ארנברג) ח"א סי' פט אות כד וכה.

[בן ישיבה]

בחינוך מצוה תקצ"ח כתב שעיקר חלק הבן של היבם הוא של האח המת, א"כ אולי חייב בכבודו מדין בנו

?????????

החינוך שם כותב ענין רעיוני בטעם המצוה ופשוט שאין הבן בנו של הראשון לשום דבר וחייב בכבוד אביו בלבד.

והרי כל הטעם הוא להקים שם לאחיו, ובודאי שהבן בן של הנפטר דאל"כ חסל מצות יבום.