האם יש חיוב להאמין בנסים ומופתים מאז חתימת התלמוד

[סגי נהור]

הרב איתן, מחלוקת הראשונים הזאת לא ממש נוגעת לעניננו. כאן מדובר על החיוב להאמין בה', והבעיה היא שמדובר בפרדוקס (החיוב מחייב רק לאחר שכבר מאמינים), ולא מפני שלא ניתן לצוות על אדם להאמין במשהו, כפי שניסו לטעון כאן.
לאחר שאדם מאמין בה' ובתורה, בוודאי שניתן לקבוע מהי אמונה נכונה שעל האדם לקבל ומהי אמונה לא נכונה שעל האדם לדחות.

[איתן]

הרב איתן, מחלוקת הראשונים הזאת לא ממש נוגעת לעניננו. כאן מדובר על החיוב להאמין בה', והבעיה היא שמדובר בפרדוקס (החיוב מחייב רק לאחר שכבר מאמינים), ולא מפני שלא ניתן לצוות על אדם להאמין במשהו, כפי שניסו לטעון כאן.
לאחר שאדם מאמין בה' ובתורה, בוודאי שניתן לקבוע מהי אמונה נכונה שעל האדם לקבל ומהי אמונה לא נכונה שעל האדם לדחות.

כן, הפרודוקס זה הטענה הראשונה של אור ה'. וטענה השניה (הקדמה לאור ה', עמ' י במהד' הרב פישר):

וכבר יראה מפנים. וזה, שכבר יראה מהוראת שם המצוה וגדרה, שלא תפל אלא בדברים שיש לרצון ובחירה מבוא בהם. אמנם אם האמונה במציאות הא-ל היא מהדברים שאין לבחירה ורצון מבוא בהם, יתחיב שלא תפל הוראת שם המצוה בה. וזה ממה שנחקור בו במה שיבא בגזרת בצור.

וכמו שהזכרתי ר"ח קרשקש עצמו הכריע שאין בחירה לאדם האם להאמין או לא (אור ה’, מ"ב, כ"ה, פ"ה עמ’ ריט-רכד במהד’ הרב פישר). ושם גם כתב שיש בחירה לאדם האם לשמוח באמונתו והבחריצות לעמוד על אמתתה. וזה נתון לבחירה, ועל הבחירה הזאת אדם יכול לקבל שכר או עונש.

[הוגה]

וכמו שהזכרתי ר"ח קרשקש עצמו הכריע שאין בחירה לאדם האם להאמין או לא (אור ה’, מ"ב, כ"ה, פ"ה עמ’ ריט-רכד במהד’ הרב פישר). ושם גם כתב שיש בחירה לאדם האם לשמוח באמונתו והבחריצות לעמוד על אמתתה. וזה נתון לבחירה, ועל הבחירה הזאת אדם יכול לקבל שכר או עונש.

איני מבין מה שייך להכריע בזה. עובדתית, האם לך ולי אין בחירה אם להאמין או לא? הרי זה תלוי ברצון האדם ולזה קוראים בחירה.

[איתן]

וכמו שהזכרתי ר"ח קרשקש עצמו הכריע שאין בחירה לאדם האם להאמין או לא (אור ה’, מ"ב, כ"ה, פ"ה עמ’ ריט-רכד במהד’ הרב פישר). ושם גם כתב שיש בחירה לאדם האם לשמוח באמונתו והבחריצות לעמוד על אמתתה. וזה נתון לבחירה, ועל הבחירה הזאת אדם יכול לקבל שכר או עונש.

איני מבין מה שייך להכריע בזה. עובדתית, האם לך ולי אין בחירה אם להאמין או לא? הרי זה תלוי ברצון האדם ולזה קוראים בחירה.

אם עכשיו מישהו (בא נאמר מחבל דאעש) יכוון עלי אקדח ויאיים להרגני אם לא אאמין בדבר כלשהו, או לחילופין יבטיח לי מיליארד דולר אם אני אתחיל להאמין במשהו. האם אוכל להכריח את עצמי להאמין? פשוט שלא, ואף שיהיה לי תמריץ מאד חזק להאמין.
להצהיר משהו, לעשות דבר כלשהו - זה דבר שנתון לבחירה, אמונה או השגה שכלית - לא.
אני יכול לכוון את מעשי וחקירותי כך שאוכל להגיע להשגה מסוימת, אך לא מעבר לזה.

[ישא ברכה]

אני משער שגם רבותינו שכותבים שיש מצוה לדעת שיש בורא לעולם שברא את כל הנמצאים מאין, לא הכונה שהקב"ה ציוה על עצם הידיעה (הראשונית) שהרי ברור שמי שסבור שאין בורא עולם לא יעזור לבוא אליו עם הוראות מבורא עולם, ומי שיודע שיש בורא עולם א"כ אינו צריך ציווי על הידיעה הזו, אלא הכונה שיש מצוה תמידית על האדם לחשוב על הבורא, ובכל רגע שהאדם חושב ש בורא עולם ברא את העולם הרי הוא מקיים את המצוה, כי המצוה היא למי שיודע לחזור ולחשוב ולהתבונן על מציאות הבורא.

אמנם אולי לפי ר' אלחנן המפורסם (אולי יש עוד שכותבים זאת, כרגע זה זכור לי משמו) ידיעת ה' הינה דבר פשוט ומושכל לכל מי שיתבונן ביושר מינמלי, וא"כ יתכן שהמצוה היא גם על הידיעה הראשונית כי מוטל על האדם באשר הוא להתבונן את ההתבוננות הפשוטה והבסיסית, וגם מי שלא ידע זאת יענש על ביטול מצות האמונה.

[סגי נהור]

וכמו שהזכרתי ר"ח קרשקש עצמו הכריע שאין בחירה לאדם האם להאמין או לא (אור ה’, מ"ב, כ"ה, פ"ה עמ’ ריט-רכד במהד’ הרב פישר). ושם גם כתב שיש בחירה לאדם האם לשמוח באמונתו והבחריצות לעמוד על אמתתה. וזה נתון לבחירה, ועל הבחירה הזאת אדם יכול לקבל שכר או עונש.

איני מבין מה שייך להכריע בזה. עובדתית, האם לך ולי אין בחירה אם להאמין או לא? הרי זה תלוי ברצון האדם ולזה קוראים בחירה.

אם עכשיו מישהו (בא נאמר מחבל דאעש) יכוון עלי אקדח ויאיים להרגני אם לא אאמין בדבר כלשהו, או לחילופין יבטיח לי מיליארד דולר אם אני אתחיל להאמין במשהו. האם אוכל להכריח את עצמי להאמין? פשוט שלא, ואף שיהיה לי תמריץ מאד חזק להאמין.
להצהיר משהו, לעשות דבר כלשהו - זה דבר שנתון לבחירה, אמונה או השגה שכלית - לא.
אני יכול לכוון את מעשי וחקירותי כך שאוכל להגיע להשגה מסוימת, אך לא מעבר לזה.

אתה יכול לכוון את מעשיך וחקירותיך לאמונה, אתה יכול להתרחק משמיעת ומקריאת דעות ורעיונות המנוגדים לאמונה (כמו שנצטווינו ולא תתורו אחרי לבבכם), אתה יכול להסיח את הדעת מהרהורים של היפך האמונה, ואם יש משהו שאינך מבין אתה יכול לעמוד על דעתך או לבטל את דעתך. ועל כל אלה ועוד נופל מושג הבחירה.

[זאב ערבות]

שמעתי פעם, שאחרי מלחמת ששת הימים, כולם שחו בניסים הגדולים של המלחמה כידוע, ושמעתי שהרבי מסאטמאר זצ"ל ביטל את הדברים, וטען שלא היה שום נס, אלא בגלל כמה נסיבות מציאותיות הצליח צה"ל במלחמה, והכל היה בדרך הטבע ממש, ללא שום נס ופלא מיוחד מהשמים.
אז כנראה שלהאמין זה לא רק אמונה אלא גם דעה...

מהספר המחזיר שכינתו לציון - מבט תורני על מלחמת ששת הימים, ח"ב ירושלים תשע"ז עמ' 503 (לקוח מהספר מים חיים, אנטוורפן תשע"ה עמ' צד)

[עקביה]

לענ"ד הלא קובעת אין חיוב להאמין בנסים שמסופרים. מצד שני, יש נסים רבים - גם בזמננו - שמי שלא מאמין בקיומם ומנסה להסבירם באופן טבעי הוא פשוט טיפש מטופש.

גם אם הוא רק מנסה הוא כבר טיפש מטופש?

נזכרתי שפעם כבר דנו בכיוצא בזה https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p353267

זה מעניין. זה זכרתי את התגובה הזו ולא מצאתיה. היא אכן קשורה ישירות לנושא.

האם הנטיה למצוא הסבר טבעי ולוגי קשורה רק לידע הנרחב שיש על העולם, או, למשל, לחסרון מסויים באמונה בכוחם של אותם צדיקים (שהוא לאו דווקא בעייתי כשלעצמו!). אם, למשל, יש לך מעשה מופת על האפטא-רב. נניח, לצורך העניין, שהוא אמין איש מפי איש, אבל יש לו הסבר רציונאלי והסבר מופתי. אם היית משוכנע לחלוטין בכוחו המופתי של הרב מאפטא, האם עדיין הייתה לך עדיפות להעדיף את ההסבר הטבעי-לוגי?

הנטיה הזו קשורה לרצון שלא להתאכזב.
כלומר, נחמד ומפתה מאד לחשוב שבכוחו של צדיק לעשות הוקוס-פוקוס ולהזיז דברים בעולם, אבל כל עוד יתכן שהסיפור לא היה ולא נברא, או שיש לו הסבר טבעי, אני עדיין לא יכול להיות בטוח בכך, ואיני יכול להרשות לעצמי להתנהל על פי הרעיון הזה.

אה"נ שאילו הייתי משוכנע בכוחו המופתי של הרבי מאפטא, לא הייתה לי עדיפות להסבר טבעי.

[אוצר החכמה]

הבנה הפשוטה בראשונים היא שהקב"ה לא עביד ניסא בכדי.

[עקביה]

אני מדבר על ניסים הבאים ביוזמתו ומכוחו של הצדיק, שזה מן הסתם מהלך אחר.

[אוצר החכמה]

למה מן הסתם מהלך אחר? אפילו על נס גמור שהקב"ה מצווה את משה עליו אומר הרמב"ן שהקב"ה עושה משהו להפחית את הנס (דווקא זה צריך באמת ביאור למה) אבל ק"ו בעניין זה.

[עקביה]

זה בניסים הבאים ביוזמתו של הקב"ה כביכול, שדרכו להנהיג את העולם בדרך הטבע.
אני מדבר על מהלך עוקף טבע, המגיע ע"י הצדיק. וגם שם, לא רואים פתאום קרנף בצבע כתום המעופף באוויר ומדבר צרפתית. מדובר על פקידת עקרות, פרנסה ברווח, שידוכים וכיו"ב. כמו שארע לר' יוד'ל חסיד, גבור הספר 'הכנסת כלה', שהאמין באמונה שלימה בכוחו של הרבי מאפטא.

[סגי נהור]

לא ברור לי הקשר בין הדיון על מציאת הסבר טבעי לשאלת ניסא למגנא. העובדה שאני יכול להציע הסבר טבעי לא אומרת שאם היה נס הוא היה לשווא. לשם דוגמא, נניח שהצדיק בירך והמחלה נעלמה. אני יכול לפרש שהיתה טעות באבחון וכדומה, אבל יתכן שאליבא דאמת אכן היה צורך בנס.

[קראקובער]

זה בניסים הבאים ביוזמתו של הקב"ה כביכול, שדרכו להנהיג את העולם בדרך הטבע.
אני מדבר על מהלך עוקף טבע, המגיע ע"י הצדיק. וגם שם, לא רואים פתאום קרנף בצבע כתום המעופף באוויר ומדבר צרפתית. מדובר על פקידת עקרות, פרנסה ברווח, שידוכים וכיו"ב. כמו שארע לר' יוד'ל חסיד, גבור הספר 'הכנסת כלה', שהאמין באמונה שלימה בכוחו של הרבי מאפטא.

האדמו"ר מסטמאר כידוע צחק על כל הסיפורים ואומרים בשמו ש 95% הם סיפורי סבתא, נו, אתה רק מתווכח על 5%...

[עקביה]

זה בניסים הבאים ביוזמתו של הקב"ה כביכול, שדרכו להנהיג את העולם בדרך הטבע.
אני מדבר על מהלך עוקף טבע, המגיע ע"י הצדיק. וגם שם, לא רואים פתאום קרנף בצבע כתום המעופף באוויר ומדבר צרפתית. מדובר על פקידת עקרות, פרנסה ברווח, שידוכים וכיו"ב. כמו שארע לר' יוד'ל חסיד, גבור הספר 'הכנסת כלה', שהאמין באמונה שלימה בכוחו של הרבי מאפטא.

האדמו"ר מסטמאר כידוע צחק על כל הסיפורים ואומרים בשמו ש 95% הם סיפורי סבתא, נו, אתה רק מתווכח על 5%...

אחד היה הרבי מסאטמר. ישנם רבים המאמינים ב 150% וגם אתם צריך להתווכח..

[אוצר החכמה]

זה בניסים הבאים ביוזמתו של הקב"ה כביכול, שדרכו להנהיג את העולם בדרך הטבע.
אני מדבר על מהלך עוקף טבע, המגיע ע"י הצדיק. וגם שם, לא רואים פתאום קרנף בצבע כתום המעופף באוויר ומדבר צרפתית. מדובר על פקידת עקרות, פרנסה ברווח, שידוכים וכיו"ב. כמו שארע לר' יוד'ל חסיד, גבור הספר 'הכנסת כלה', שהאמין באמונה שלימה בכוחו של הרבי מאפטא.

אז מי חידש את ההבדל הזה? ש"י עגנון בסיפור שלא היה ולא נברא?

[מקדש מלך]

למה מן הסתם מהלך אחר? אפילו על נס גמור שהקב"ה מצווה את משה עליו אומר הרמב"ן שהקב"ה עושה משהו להפחית את הנס (דווקא זה צריך באמת ביאור למה) אבל ק"ו בעניין זה.

הגיג שרשמתי לעצמי בעבר.
בפרשת בשלח ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי אמר וכו'. הערתי על זה בפרשת שלח שהרי היה בידו להביאם בלא שיפחדו ויתנחמו. ושם כתבתי שלא רצה לשנות את דרך הטבע. ואמרתי על דרך המוסר, שנוכל לראות מזה דבר מפליא, שהרי עפ"י הנגלה הדבר החשוב ביותר לפני ה' היה להביא את ישראל לארץ ישראל, שזוהי תכלית הבריאה, ומ"מ כ"כ יקר לפני ה' חוקי הטבע, עד שלא רצה לוותר עליהם ואיחר את בואם לארץ והסיבם במדבר. ומזה נלמד שאל יפול לב האדם עליו בכך שמוצרך לעסוק בעניני הטבע, כפרנסה והדומים להם, ואף נצרך להיעזר בכוחות נפשו למענם, או לגלות בקרבו חשקים ורצונות שלא רצה להשתמש בהם, כי עיננו הרואות עד כמה חשובים בפני ה' דרכי הטבע, שהם רצונו יתברך היותר מתמיד (כלשון החזו"א באגרותיו).
ולאחר מכן חיפשתי ומצאתי שהחזקוני על אתר מעיר מזה, ומתרץ שדבר זה לא נאמר אלא כלפי מידת הדין, שרצתה לנסותם באם יעמדו בנסיון ולא יתנחמו וישובו מצרימה, ואמר ה' שגלוי וידוע לפניו שלא יעמדו בנסיון וישובו. והדברים צריכים עדיין תבלין, שמכל מקום מדוע לא עשה כן. ויתכן שהביאור בדבריו, שזה ודאי שהוצרך ה' להסיבם דרך המדבר, כדבריו למשה 'תעבדון את האלוקים על ההר הזה', אלא שרצתה מידת הדין לנחותם בנוסף לכך גם דרך ארץ פלישתים, בכדי לנסותם, וזה דחה ה' ואמר שאינו רוצה לנסותם בכך. וראה עוד בספורנו על אתר.

[איתן]

ר"א בן הרמב"ם כותב במאמר על האגדה שהרבה ניסים שהוזכרו על חכמי התלמוד הם משל או שקררו בחלום וכו' כי איך יתכן שניסים היו משהו נדיר ומיוחד בזמן המקרא שנעשו ע"י ה' רק במקרים מיוחדים ולא לכל אחד עד שהמקרא מדגיש אותם מאד. ואילו אצל חז"ל זה משהו הרבה יותר שגרתי.
כזכור לי הרב ראובן מרגליות מביא בהערות עוד מקורות בנושא.
ולא אוכל לעיין בספר כרגע ולהביא ציטוטים. והנני כותב מן הזכרון.

מתנצל על טעות שנפלה בדברי. ר"א בן הרמב"ם אמנם כותב ב"מאמר על אודות דרשות חז"ל" שיש מעשיות בתלמוד שקרו בחלום כדוגמת מעשה ברבי ישמעאל בברכות ז.. (עמ' צד במהד' הרב מרגליות והמהדיר בהערה 57 אף מפנה לעוד מקורות בנושא). וכן יש מעשים שחכמים דברו בהם בלשון גוזמא כסיפור על רבה ששחט את רבי זירא במגילה ז:. שלפי פירושו רבה רק פצעו קשה אך לא הרגו. ויש מעשיות שקראו באמת אך הולבשו במשלים כסיפור על הכושים של שלמה המלך בסוכה נג.. (כמובן עוד בהתחלה ראב"ם כותב שיש הרבה מעשיות שאירעו כפשוטם).

אבל הוא כותב את מה שכתבתי משמו על הניסים לצדיקים. כנראה בזכרוני התערבבו מקורות שונים.

[זאב ערבות]

לאחר הדיון כאן, מהי הגדרה של נס? האם קיום עולם התורה בארץ נחשב כנס? בתהלים ס ו "נס להתנוסס" רש"י מפרש: נס - נסיונות של צרות הרבה. להתנוסס - להיות מנוסים בהם אם יעמדו ביראתך. לכאורה נראה שהגדרה זו מדוייקת לקיום עולם התורה, שכן בד"כ מייחסים את הנס לקיום הכלכלי של האברכים, אך למעשה זה לא שהאברכים יושבים ולומדים ובדרך פלא חשבון הבנק שלהם מתמלא כל חודש, אלא כל אחד עושה את ההשתדלות שלו כמיטב יכולתו: דמי הכולל, משכורת האשה, קצבאות ילדים, תמיכה מהשווער, גמחי"ם, השקעות, רביות, היתר עסקות, נקודות בכרטיסי אשראי, הגהת ספרים, לימוד תלמידים חלשים, סופרות, בדיקת שעטנז, ניצול מבצעים בחנויות וכו'. האם לההשתדלות הזו קוראים נס?

[חיימשה]

אין הגדרה מדויקת לנס. יש בדבר כו''כ שיטות ודרגות.
עפ''י רוב כשאנו מדברים על נס בימינו [כמו הדוגמה שהבאת למשל על עולם התורה] מדובר בנס המוסתר במהלכים טבעיים, ולא על נס דוגמת קרי''ס.
ככל שאדם קרוב אצל בוראו הוא חי יותר עם ההרגשה שבעצם הכל נס, וכשהוא שומע על משהו שחורג יותר מדרך הטבע - היינו הרצון היותר תמידי של הבורא - חם לבו ומתעודד, כי רואה בזה גילוי יותר מוחש של האמונה.
בעברית קוראים לזה ''פטריוט''.
רוב האנשים הם פטריוטים של משהו /מישהו. של עיר מולדתם, של הישיבה שלמדו בה והמהלך שלה, של רבם שגדלו לאורו.
כשאנו רואים מישהו שומע דבר שבח על איזה רב ורואים אור בעיניו, סביר שהוא קשור אליו.
אם הוא יהפוך כל אבן כדי להסביר למה אין בזה משום חידוש, סביר שהוא לא מחבב את שיטתו והמהלך שלו.

נשגב מבינתי מה יכול לגרום ליהודי שנותן את חייו כדי ללכת בדרכי הקב''ה, להתאמץ מאד כדי להסביר מהלכים מופלאים - בדרך הטבע.

בדוגמה שהבאת על עולם התורה בימינו.
אם המדינה קובעת שאדם שמשתכר פחות מ1400 לנפש פטור כמעט לגמרי מתשלום ארנונה, ומי שמשתכר פחות מ2600 לנפש עדיין זכאי להנחה מטעמים כלכליים, זה אומר שבדרך הטבע משפחה סטנדרטית של 12 נפשות זקוקה באופן רגיל ל31 אלף ש''ח לחודש, ובפחות מ17.000 לחודש נחשב לעני מרוד ממש.
המציאות היא שבעולם הרגיל אכן מי שמרוויח פחות מזה נזקק להלוואות מינוס וכו'
עכשיו, כשיש לך רבבות שמרוויחים רבע ושמינית מזה, רובם המוחלט ב''ה מנהל חיים מאושרים, מאכיל את ילדיו ולא בלחם ומים, משלם שכר לימוד כאלף ש''ח לכל ילד, גר בדירה סבירה ולא בתחנה מרכזית, רוב מוחלט של הלדים לבושים בטוב טעם, ואמהותיהם מחזיקות בפאה של 15,000 ש"ח, ועוד הרבה מהם רוכשים דירות ונותנים מאות אלפי שקלים לכל שידוך...
הדרך הפשוטה להגדיר את היא לשאול כלכלן, וכל כלכלן יאמר שזה חייב להיות מגניבות או מעבודה לא חוקית [מה שנכון אולי לסכומים של עשירית מהנ''ל], ואם לא אז זה נס.
שום בנק למשכנתאות בעולם לא היה נותן הלוואה לאדם חרדי קלאסי עם הנתונים הנ''ל, ולמעשה מסתדרים ועוד שמוסר התשלומים בציבור זה גבוה משמעותית מבכל ציבור אחר.

אז אפשר לפרש את זה כפשוטו שזה בדרך ניסית [במילים פחות מכבידות: סייעתא דשמיא מופלאה שלא כדרך הטבע] ואפשר לדחוק הררי תרוצים ולהסביר מדוע זה טבעי.
תירוצים שחלקם מצביעים בעצמם על נס( איך אם עבור שעת לימוד עם תלמיד מרוויחים פחות מאלף שקל איך מצליחים לסגור את החודש כך? )
אני עוד לא פגשתי אברך ששואלים אותו איך אתה מחתן ילדים והוא עונה ''מה הבעיה, הנוסחה פשוטה, עושים כך וכך...'' כל אחד יספר על הניסים שהוא רואה.
אם אני הייתי רושם את קורותי הכלכליים בפרוטרוט משך כמה שבועות, היו דואגים לי לכדורים נגד הזיות! הפסקתי להעלות אותם לכאן כדי לא לא לגרום קטרוג על המזלזלים המקצועיים דפה.
השאלה ממה הרצון הזה 'להסביר' , נובע!

[זאב ערבות]

אין הגדרה מדויקת לנס. יש בדבר כו''כ שיטות ודרגות.
עפ''י רוב כשאנו מדברים על נס בימינו [כמו הדוגמה שהבאת למשל על עולם התורה] מדובר בנס המוסתר במהלכים טבעיים, ולא על נס דוגמת קרי''ס.
ככל שאדם קרוב אצל בוראו הוא חי יותר עם ההרגשה שבעצם הכל נס, וכשהוא שומע על משהו שחורג יותר מדרך הטבע - היינו הרצון היותר תמידי של הבורא - חם לבו ומתעודד, כי רואה בזה גילוי יותר מוחש של האמונה.
בעברית קוראים לזה ''פטריוט''.
רוב האנשים הם פטריוטים של משהו /מישהו. של עיר מולדתם, של הישיבה שלמדו בה והמהלך שלה, של רבם שגדלו לאורו.
כשאנו רואים מישהו שומע דבר שבח על איזה רב ורואים אור בעיניו, סביר שהוא קשור אליו.
אם הוא יהפוך כל אבן כדי להסביר למה אין בזה משום חידוש, סביר שהוא לא מחבב את שיטתו והמהלך שלו.

נשגב מבינתי מה יכול לגרום ליהודי שנותן את חייו כדי ללכת בדרכי הקב''ה, להתאמץ מאד כדי להסביר מהלכים מופלאים - בדרך הטבע.

בדוגמה שהבאת על עולם התורה בימינו.
אם המדינה קובעת שאדם שמשתכר פחות מ1400 לנפש פטור כמעט לגמרי מתשלום ארנונה, ומי שמשתכר פחות מ2600 לנפש עדיין זכאי להנחה מטעמים כלכליים, זה אומר שבדרך הטבע משפחה סטנדרטית של 12 נפשות זקוקה באופן רגיל ל31 אלף ש''ח לחודש, ובפחות מ17.000 לחודש נחשב לעני מרוד ממש.
המציאות היא שבעולם הרגיל אכן מי שמרוויח פחות מזה נזקק להלוואות מינוס וכו'
עכשיו, כשיש לך רבבות שמרוויחים רבע ושמינית מזה, רובם המוחלט ב''ה מנהל חיים מאושרים, מאכיל את ילדיו ולא בלחם ומים, משלם שכר לימוד כאלף ש''ח לכל ילד, גר בדירה סבירה ולא בתחנה מרכזית, רוב מוחלט של הלדים לבושים בטוב טעם, ואמהותיהם מחזיקות בפאה של 15,000 ש"ח, ועוד הרבה מהם רוכשים דירות ונותנים מאות אלפי שקלים לכל שידוך...
הדרך הפשוטה להגדיר את היא לשאול כלכלן, וכל כלכלן יאמר שזה חייב להיות מגניבות או מעבודה לא חוקית [מה שנכון אולי לסכומים של עשירית מהנ''ל], ואם לא אז זה נס.
שום בנק למשכנתאות בעולם לא היה נותן הלוואה לאדם חרדי קלאסי עם הנתונים הנ''ל, ולמעשה מסתדרים ועוד שמוסר התשלומים בציבור זה גבוה משמעותית מבכל ציבור אחר.

אז אפשר לפרש את זה כפשוטו שזה בדרך ניסית [במילים פחות מכבידות: סייעתא דשמיא מופלאה שלא כדרך הטבע] ואפשר לדחוק הררי תרוצים ולהסביר מדוע זה טבעי.
תירוצים שחלקם מצביעים בעצמם על נס( איך אם עבור שעת לימוד עם תלמיד מרוויחים פחות מאלף שקל איך מצליחים לסגור את החודש כך? )
אני עוד לא פגשתי אברך ששואלים אותו איך אתה מחתן ילדים והוא עונה ''מה הבעיה, הנוסחה פשוטה, עושים כך וכך...'' כל אחד יספר על הניסים שהוא רואה.
אם אני הייתי רושם את קורותי הכלכליים בפרוטרוט משך כמה שבועות, היו דואגים לי לכדורים נגד הזיות! הפסקתי להעלות אותם לכאן כדי לא לא לגרום קטרוג על המזלזלים המקצועיים דפה.
השאלה ממה הרצון הזה 'להסביר' , נובע!

ייש"כ על דבריך הכתובים בטוב טעם, למרות שיש לי בעיה אתם. ראשית, יפה שאתה כותב שאין הגדרה מדוייקת למה זה נס, כך שמה שנראה לאחד כנס יכול להראות לשני רגילות (או טבע לדבריך).
מה שאתה כותב ככל שאדם קרוב אצל בוראו הוא חי יותר עם ההרגשה שבעצם הכל נס וכמוך כמוני (בסוף דבריך) מרגיש בכל רמ"ח עצמותי ושס"ה גידי שכל יום שאני מתעורר זה נס! וכל כמה זמן אנו מדברים על איך שרדנו בניסי נסים את כל הנסיונות שעברנו שממש קשה להאמין במבט לאחור. איני יודע אם דבריך אלו נשגב מבינתי מה יכול לגרום ליהודי שנותן את חייו כדי ללכת בדרכי הקב''ה, להתאמץ מאד כדי להסביר מהלכים מופלאים - בדרך הטבע מיועדים אלי או באופן כללי, אך השאלה היא מה נחשב בעיניך מהלך מופלא? נניח זה שיצאתי למכולת וחזרתי שלם ובריא - זה נס או טבע? לדעתי זה נס (ביחוד איך שנוהגים) אך כמעט אין איש שרואה זאת כך. כמה אנשים אתה מכיר שחוזרים הביתה ואומרים לנשותיהם: חנה, הנה קרה גם היום נס וחזרתי בריא ושלם מההסעה! (שאלה צדדית מסקרנת: בני ישראל במדבר שחוו נסים כל יום, האם התרגלו להם או שהרגישו כל יום מחדש את נס המן ונס הבאר וכו'? האם יש איזה מקור המדבר על כך?).
בשלב זה מתחילה הבעיה ביננו, אתה מביא מספר עובדות שסותרות את דברי כל מי ששוחחתי אתו על הנושא, אנשים היודעים את מצב האברכים בארץ ואת מצבם כאן - והבעיות דומות להפליא.
ראשית נתייחס לדבריך בענין הפטור ממס. זה לא נכון מצידך להכפיל את סכום הפטור של משפחה בת 12 נפשות ב2600 שקל! זה מה שנקרא אינטרפולציה. הוצאות ילד אינן דומות להוצאות מבוגר. זה שבציבור החרדי יש הוצאות כגון שכר לימוד שאין אצל החילוניים זה לא הבעיה של הממשלה אלא בעיה של הציבור החרדי - אותה בעיה יש פה וחריפה יותר, שכן כאן שכר הלימוד לילד הוא בממוצע 5000 עד 7000 דולר לשנה ויותר! ובנוסף נניח במונסי ובליקווד צריך לשלם את מס בית הספר הכללי שמסתכם בעוד כ12000 דולר לשנה! כמה אתה חושב תקציב משפחת כולל ממוצעת כאן? נניח 50000 דולר, אז עשר ילדים - הכל הולך לשכר לימוד! ממה נשאר לחיות? כלום! איך מסתדרים? כאן מתחיל מה שנקרא התיחמון.
אתה כותב את הדברים הבאים:
כשיש לך רבבות שמרוויחים רבע ושמינית מזה, רובם המוחלט ב''ה מנהל חיים מאושרים, מאכיל את ילדיו ולא בלחם ומים, משלם שכר לימוד כאלף ש''ח לכל ילד, גר בדירה סבירה ולא בתחנה מרכזית, רוב מוחלט של הלדים לבושים בטוב טעם, ואמהותיהם מחזיקות בפאה של 15,000 ש"ח, ועוד הרבה מהם רוכשים דירות ונותנים מאות אלפי שקלים לכל שידוך...
רבבות שמרוויחים רבע ושמינית מ17000 אלף שקל. רבע זה פחות או יותר 1000 דולר ושמינית זה 500 דולר לחודש! תמיהני כמה משפחות בנות 12 ילדים חיות עם תקציב כזה ויכולים לאפשר לעצמם אוכל משובח, שכר לימוד של 1000 ש"ח לכל ילד, דירה סבירה, ילדים לבושים בטוב טעם, פאה של 15000 שקל ועוד רוכשים דירות... (בא לא נשכח דמי טלפון ואינטרנט להתחברות לאוצר החכמה) ואתה כותב שיש רבבות כאלו וכולם גומרים את החודש - ומצפה ממני להאמין לך שכל הרבבות האלו גומרים חודש חודש בדרך נס, או כדבריך סייעתא דשמיא מופלאה שלא כדרך הטבע! אני חסר מלים!!! נניח אצל רבבות אלו התקציב הוא 1000 דולר כדבריך, מנין מגיע שאר הכסף לכיסוי ההוצאות של רבבות אלו מדי חודש בחודשו? האם מישהו מוכן להסביר לי בכדי שאהפך אף אני למאמין בנס הזה?
אתה רוצה לומר לי שכל הדוגמאות שנתתי לא קיימות במציאות? הבעל מקבל 1000 דולר בחודש דמי כולל וזהו זה? האשה לא עובדת? השווער לא נותן כלום? אין עבודה בצד? אין גמחי"ם? אין השקעות? אין רביות? אין היתר עסקות?
האם אתה יודע מה באמת נעשה אצל כל אחד ואחד בכדי לומר בוודאות שכל התקציב של רבבות הוא אלף או חמש מאות דולר בחודש? ואם אני לא מאמין בכך אני קטן אמונה? או בעל חסרון עמוק באמונה?
מה שאני כן יודע שיש הרבה שבאים לכאן לקבץ נדבות, שיש הרבה חולי לב, חולי אולקוס, חולי עצבים ומורטים את שערות ראשם כיוון שאין להם לשלם דירה עבור חתן לביתם ויש רבבות בחורות מעל גיל 25 כאלו בארץ שמיואשות מלמצוא חתן! והדברים נאמרו לי ע"י אברכים ישראלים יודעי דבר! זאת אומרת שיש סתירה בין מה שאתה אומר לי על הקיום הנסי לבין מה שאחרים אומרים לי. נמשיך, יש הרבה שעושים בסתר עסקאות שונות מהצד, בין חוקי בין לא. כמה פעמים התפרסמה ידיעה על אברכים שהשקיעו בהשקעות עוקץ שהמשקיע ברח לחול ונשארו ערומים מכל? זה שהשווער משלם את המשכנתא לא נחשב חלק מהתקציב? רוב האברכים נשותיהם עובדות, זה לא חלק מהתקציב?

[חיימשה]

א. כתבתי רבע ושמינית כשהכוונה רבע מהסכום הנמוך ושמינית מהסכום הגבוה [31].
ב. כשהחוק נותן הנחה ומגדיר עוני הוא מדבר על משפחה עם ילדים ולא על משפחה של 10 מבוגרים...
ג. אני לא מבין את כל הקושיות מארה''ב, מי אמר שאברך כולל בארה''ב אינו ראוי להנהגה מחוץ לטבע?
ד. כל הסיפורים על קשיים ואולקוס לא פוסחים גם על תושבי ניו יורק, והשווער נותן גם למי שאינו אברך,
כשגם השווער בעצמו הוא אברך...
ה. אני לא מכיר כולל שמשלם אלף דולר... זה כבר כולל כמה וכמה תוספות...

[זאב ערבות]

.

[חיימשה]

ר' זאב אתה הולך ושב... רגע אתה טוען שהכל מובן באופן טבעי ובמשנהו אתה מוכיח במופתים איך אתה כאדם מבוסס לא מצליח להגיע...

[אהרן תאומים]

ר' זאב אתה הולך ושב... רגע אתה טוען שהכל מובן באופן טבעי ובמשנהו אתה מוכיח במופתים איך אתה כאדם מבוסס לא מצליח להגיע...

גם סרקסזם אתה לא מבין? אין נס ואין בטיח יש שקר ואחיזת עיניים עד להתמוטטות, משחקים בנדמה לי ומשקרים על עצמם "על נשותיהם" ועל משפחתם על כולם אין נס יש גניבה וכל מה שר' זאב מבקש תגלו לי גם בשקט מה אתה עושים שם בשביל למלאות את החשבון כי הרי בוודאי שאין מדובר כאן בנס מעל הטבע קרי בתחילת היום היה לכל האברכים 20000- ובערב זה הפך לפלוס מאליו טעות במחשבים אקרים דמיוניים.

[זאב ערבות]

.

[זאב ערבות]

במוריה שנה ל"א גליון ט-י עמ' ר"ה יש מאמר האמונה בנסים נסתרים מאת ר' יוסף הכהן ג' קובס

[איתן]

וכמו שהזכרתי ר"ח קרשקש עצמו הכריע שאין בחירה לאדם האם להאמין או לא (אור ה’, מ"ב, כ"ה, פ"ה עמ’ ריט-רכד במהד’ הרב פישר). ושם גם כתב שיש בחירה לאדם האם לשמוח באמונתו והבחריצות לעמוד על אמתתה. וזה נתון לבחירה, ועל הבחירה הזאת אדם יכול לקבל שכר או עונש.

איני מבין מה שייך להכריע בזה. עובדתית, האם לך ולי אין בחירה אם להאמין או לא? הרי זה תלוי ברצון האדם ולזה קוראים בחירה.

אם עכשיו מישהו (בא נאמר מחבל דאעש) יכוון עלי אקדח ויאיים להרגני אם לא אאמין בדבר כלשהו, או לחילופין יבטיח לי מיליארד דולר אם אני אתחיל להאמין במשהו. האם אוכל להכריח את עצמי להאמין? פשוט שלא, ואף שיהיה לי תמריץ מאד חזק להאמין.
להצהיר משהו, לעשות דבר כלשהו - זה דבר שנתון לבחירה, אמונה או השגה שכלית - לא.
אני יכול לכוון את מעשי וחקירותי כך שאוכל להגיע להשגה מסוימת, אך לא מעבר לזה.

אתה יכול לכוון את מעשיך וחקירותיך לאמונה, אתה יכול להתרחק משמיעת ומקריאת דעות ורעיונות המנוגדים לאמונה (כמו שנצטווינו ולא תתורו אחרי לבבכם), אתה יכול להסיח את הדעת מהרהורים של היפך האמונה, ואם יש משהו שאינך מבין אתה יכול לעמוד על דעתך או לבטל את דעתך. ועל כל אלה ועוד נופל מושג הבחירה.

אברבנאל ב"ראש אמנה" פי"א (עמ' 86-87 במהד' קלנר) אכן כותב שהבחירה בנושאי האמונה היא מבחינת ההכנות והלימודים שאדם עושה על מנת להגיע לאמונה. רק זה תלוי ברצון האדם. ואחרי ההכנה האמונה חלה בהכרח ללא בחירה.

ועיין מה כתב מלבי"ם בביאורו לשמות כ,ב-ג על דעת הרמב"ם במצוות "אנכי".

[ונתנו ידידים]

זה בניסים הבאים ביוזמתו של הקב"ה כביכול, שדרכו להנהיג את העולם בדרך הטבע.
אני מדבר על מהלך עוקף טבע, המגיע ע"י הצדיק. וגם שם, לא רואים פתאום קרנף בצבע כתום המעופף באוויר ומדבר צרפתית. מדובר על פקידת עקרות, פרנסה ברווח, שידוכים וכיו"ב. כמו שארע לר' יוד'ל חסיד, גבור הספר 'הכנסת כלה', שהאמין באמונה שלימה בכוחו של הרבי מאפטא.

אין אף אחד שאומר שהצדיק עושה ניסים בעצמו זה אפיקורסות ממש, אם הצדיק יכול לעשות ניסים הפירוש שהוא יכול לפעול אצל הקב"ה שיעשה ניסים.
ןאם אצל הקב"הה יש כלל שאינו עושה למגנא ה"ה וכ"ש שאצל הצדיק יהי' כך.
ומה שאומרים אצל חסידים שלפעמים הצדיק פוע ישועות ועושה מופתים כדי להביא את האדם לידי אמונה בהקב"ה, ואכן יש לדון אם זה נקרא למגנא או לא, אבל בכלליות ליכא חילוק בין נישים שעשה הקב"ה לשכביכול עשה הצדיק.

[לעמל יולד]

לדעת הרמב"ן יש שתי סוגי ניסים, נס דרך המקרים, ונס על טבעי.
התמדת ניסים המקריים היא אות ומופת בפני עצמו.
(כך כתב בהרבה מקומות, לדוגמא ע' פרשת בא, בחוקתי, ובהעלותיך, כפי שכבר ציטטו).

מפורש בדבריו שהמקרים בעצמם ניסים נסתרים הם. כמו"כ מפורש שהקב"ה שרוב הניסים אין בהם שינוי טבע כלל.
להבנת חובת האדם באמונתו, יש בדבריו בפרשת שלח יסוד גדול מה היה כפירת המרגלים, וז"ל:
"וגם זבת חלב ודבש הוא" - בעבור שצוה אותם לראות השמנה היא אם רזה השיבו לו כי היא שמנה וגם זבת חלב ודבש היא ועל שאלתו היש בה עץ אם אין השיבו לו " וזה פריה " כי כן צוה אותם להראותו והנה בכל זה אמרו אמת והשיבו על מה שנצטוו והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם כי כן צוה אותם החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים אבל רשעם במלת "אפס" שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין כלשון האפס לנצח חסדו (תהלים עז ט) ואין עוד אפס אלהים (ישעיהו מה יד) והנה אמרו לו הארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב אבל אי אפשר לבא אליהם כי עז העם והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם ע"כ.

מבואר שלא היו צריכים להתעלם מהסכנה במקרים, אדרבה עליהם לומר ולהזהיר על האמת. אבל רשעתם היה באמרם "אפס", שהנס לא יתכן ולא שייך, ואין לישראל דרך ניצוח הגויים בשום דרך אף ניסי.

הנה ברור שאין חוב להאמין לשום עניין שלא הובא בחז"ל (לדוגמא הנוב"י והחת"ס כתבו כמה וכמה פעמים שאינם מאמינים בכל מה שלא אמרו חז"ל, והמאמין יאמין. והרמב"ן (ספר ויכוח) הגדיל לעשות ולומר שאף אגדות חז"ל מסויימים אינו מאמין כפשוטם אף שאנו שאין דעתנו יפה באגדות חז"ל חלילה לנו לומר כן, ויתכן שאף הוא ז"ל לא התכוון לזה אלא למען ויכוחו עם הרשע הנוצרי טען כך), ופתי יאמין לכל דבר, ולא מצינו בשום מקום שאמונת סיפורי מעשיות יש בהם עיקר כלל.

אבל עכ"פ נדע ונאמין אמונה חזקה, שאין הנס מן הנמנע ח"ו. כמו"כ יודעים אנו שה' שומר רגלי חסידיו ומשגיח על עושי רצונו הדבוקים בו השגחה גדולה ויעשה איתם ניסים במקרים וגם על טבעיים כפי רצונו.
כן נאמין שה' משגיח על כל אדם השגחה פרטית וכל מאורע שיקרה באדם הוא בהשגחתו ית'.

אם כן ודאי שחייבים אנו להאמין שהוא בורא ומנהיג, ובידו היכולת להפליא. ככל שנדבק בו נראה נפלאות מה', וככל שנתרחק ממנו ח"ו הכל כטבע יראה כעין הנראה בהשגחתו הכללי במיני החיות רק לשמור את המינים ולא השגחה אישית.
וזה מוסכם גם לדעת הרמב"ם (מו"נ ח"ג פי"ז ועוד) ודעת הרמב"ן (כנ"ל).

[לעמל יולד]

הגדרת הנס הנסתר בדעת האדם, הלא הוא עצם הבנה שהקב"ה עיניו בכל, והוא בורא ומנהיג ומסובב כל הסיבות, שכל מקריו יהיו על פי מעשיו.
היהודי המאמין יאמין שכל מקריו יהיו על דרך זה הנס הנסתר.
(אף שלא נוכל להבין סיבת פעולתו באדם הפרטי זולתנו ודאי, כי מבואר ששאלת צדיק ורע לו רק לצדיק עצמו יוקשה לא לזולתו, כי אנו לא נוכל לדעת אם הוא צדיק באמת, רק האדם הפרטי בעצמו ידע אם צדיק הוא באמת כך כתב הרמב"ן בהקדמה לספר איוב).

עי' רמב"ן פרשת ראה בהגדרתו באות ומופת.
האות יהיה הקיום של הנבואה שהתנבא עליה הנביא. המופת הוא מקרה המפליא.
(לענ"ד רש"י הנ"ל בהגדרתו של נס, חולק על הרמב"ן. א. לדעת הרמב"ן הנסיון יהיה רק לצדיקים גמורים שודאי יתגברו עליו. ב. הגדרת הנס עצמו מבואר כמה פעמים ברמב"ן, בעיקר מה שציינתי, ובפרשת בהעלותך הגדיר הנס העל טבעי).

אם כן, לא נוכל לשפוט על מקרי האדם הפרטי (ודאי לא לזולת) לא מצד צדקותו או רשעתו ולא מצד הניסים הנסתרים שהקב"ה מנהל את האדם עימהם בחכמתו ית'.

כמו"כ ברור שיש לכל אדם סיפור אישי, ולכל אדם פרטי נוכל למצוא הסברים כאלו או אחרים.
אבל על דרך הכלל, הלא סוף סוף יש עשרות אלפי משפחות שחיים באופן מפליא, כמעט ואין הדעת סובל את העניין. המציאות היא שיש כאן ציבור ענק שמצבם עם הנתונים הגלויים והנסתרים כאחד לא נראים כך בכל העולם כולו.
צא ולמד מהעולם, האם יש תופעה כזאת... האם ראית איזורים העניים ביותר ברחבי העולם, הפשע השפלות וכו'... לא תוכל להתעלם שיש תופעה מופלא ביותר בעם ישראל. סוף סןף אפי' אם מצאת סיבה לפרנסתו לכל אחד ואחד, האם זה בעצמו אינו מפליא???? עשרות אלפי משפחות שכל אחד אין לו מן המוכן לו, אבל סוף סוף מסתדר איכשהו??

ומה עוד כשתחקור במופלא ותראה שבדיוק כך כתבו חז"ל זה לך האות על הניסים ועל הנפלאות.