כדכד כתב:רש"י על התורה בראשית מז, יא (וע"ע בדבריו לבראשית כו, לג ולענ"ד כוונתו שם כמו שמפרש במז, יא)הכותב במפורש ש"איפוא" הוא תוספת מלה וכמשמעותו היום.
בן ראובן כתב:"כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן מלה בלשון עברי" - היינו ממש כשימושו היום, אלא שרש"י מפרש ששורש המלה הוא במלה "איפה".
זאב ערבות כתב:מצורף קובץ מירחון המעיין כרך נ' גליון ב' עמ' 35 ואילך מאת ר' אוריאל פרנק. בעמ' 37 יש דיון על איפה ואפוא.
עקביה כתב:ע"פ רש"י במקומות שהזכרת ה"אפוא" כן מתפרש במשמעות 'היכן', אבל לא במשמעות הצרה של המילה, אלא במשמעות רחבה יותר.
כמו - צריך אני לחפש היכן שהוא עצה עבורכם.
כדכד כתב:עקביה כתב:ע"פ רש"י במקומות שהזכרת ה"אפוא" כן מתפרש במשמעות 'היכן', אבל לא במשמעות הצרה של המילה, אלא במשמעות רחבה יותר.
כמו - צריך אני לחפש היכן שהוא עצה עבורכם.
לא הבנתי כך ברש"י שם וע' בדברי דוד להט"ז שלענ"ד הבבין כמוני. אמנם, יש שהבינו כדברי מר למשל הרא"ם...
לא מסתבר שהוא צריך לחפש עצה שהרי כעת הוא אומר את העצה שמצא וגם הביטוי "היכן שהוא" אינו נכון לא בעברית מקראית ולא בעברית המדוברת היום
וע"ד זה בשאר מקומות.
הרד"ק בבראשית גם מפרש איפה כמשמעותו היום וכן כמדומני הראב"ע.
עקביה כתב:כדכד כתב:עקביה כתב:ע"פ רש"י במקומות שהזכרת ה"אפוא" כן מתפרש במשמעות 'היכן', אבל לא במשמעות הצרה של המילה, אלא במשמעות רחבה יותר.
כמו - צריך אני לחפש היכן שהוא עצה עבורכם.
לא הבנתי כך ברש"י שם וע' בדברי דוד להט"ז שלענ"ד הבבין כמוני. אמנם, יש שהבינו כדברי מר למשל הרא"ם...
לא מסתבר שהוא צריך לחפש עצה שהרי כעת הוא אומר את העצה שמצא וגם הביטוי "היכן שהוא" אינו נכון לא בעברית מקראית ולא בעברית המדוברת היום
וע"ד זה בשאר מקומות.
הרד"ק בבראשית גם מפרש איפה כמשמעותו היום וכן כמדומני הראב"ע.
היכן נמצא הדברי דוד? בשני המקומות בבראשית שצוינו לעיל לא מצאתי בדבריו כלום.
כמובן שיש לו עצה והוא לא צריך לחפש אותה, ומטעם זה בדיוק מסביר רש"י ש'אפוא' "לשון יתר הוא לתקן מלה בלשון עברי", ולא משהו שיש בו צורך מצד עצם העניין.
לא הבנתי את העיסוק במילים "היכן שהוא". אלה המילים בהם השתמשתי אני השפל והעילג כדי לנסות להסביר את כוונת רש"י, ומה בכך שאין זו לשון תקנית?
הרד"ק אכן מפרש את 'איפה' כמשמעותו המקובלת כיום, אבל הנדון שלנו הוא על 'אפוא' ולא על 'איפה'. ואת 'אפוא' הוא מפרש כמו 'איפה' (בראשית כז לג). כלומר, לא כמשמעות המקובלת כיום.
עקביה כתב:מעניין לציין לעובדה שאונקלוס, בכל אחת מארבע ההופעות של 'אפוא' בתורה, מתרגם באופן אחר, ואין הופעה אחת דומה לחברתה. אבל אף פעם הוא לא מתרגם את 'אפוא' במשמעות 'איפה'.
בתרגום יונתן לנביאים המצב פחות או יותר דומה.
מה שמראה שהם לא הבינו כרש"י ודעימיה, וגם לא כמקובל בימינו. נראה שלשיטתם 'אפוא' הוא מן ג'וקר הממלא בכל מקום את הפונקציה הנצרכת, כלומר, תיקון לשון הסובל כמה משמעויות.
סגי נהור כתב: בעברית של ימינו יש "כאילו".
עקביה כתב:מעניין לציין לעובדה שאונקלוס, בכל אחת מארבע ההופעות של 'אפוא' בתורה, מתרגם באופן אחר, ואין הופעה אחת דומה לחברתה. אבל אף פעם הוא לא מתרגם את 'אפוא' במשמעות 'איפה'.
בתרגום יונתן לנביאים המצב פחות או יותר דומה.
מה שמראה שהם לא הבינו כרש"י ודעימיה, וגם לא כמקובל בימינו. נראה שלשיטתם 'אפוא' הוא מן ג'וקר הממלא בכל מקום את הפונקציה הנצרכת, כלומר, תיקון לשון הסובל כמה משמעויות.
רש"י (מקץ מג, יא) כתב:אפוא. כל לשון אפוא לשון יָתֵר הוא, לתקן מלה בלשון עברי - אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם; צריך אני לחזור ולבקש אי' פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו:
לבי במערב כתב:כמדומה, אחר מחכת"ה, שכל הדנים לעיל בד' רש"י אלו - לא עיינו בדבריו כדבעי...רש"י (מקץ מג, יא) כתב:אפוא. כל לשון אפוא לשון יָתֵר הוא, לתקן מלה בלשון עברי - אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם; צריך אני לחזור ולבקש אי' פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו:
סגי נהור כתב:האם עיין מר גם בפסוק, או רק ברש"י...?
כדכד כתב:אלא שכוונת מר לא הובהרה . . לא הוסיף כלום להסביר איפה טעינו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים