ויעק"בני זה פעמיים - שני גאונים שנסתלקו באותו יום בירושלים תקפ"ג ותרצ"ט

מכון חכמי ספרד

בליל שבת ט' סיון תרצ"ט, נסתלק הראשון לציון רבי יעקב מאיר.
בשבת בבוקר, באותו יום, נסתלק רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים.

כך אני רואה בכמה מקורות נפרדים, לרבות ויקיפדיה.

לא מצאתי מישהו שהתייחס לכך שהשניים הסתלקו בו זמנית, במיוחד ששניהם היו מגדולי ירושלים, וב' לוויות כאלו ביום אחד (בירושלים!), אמורות להסב פירסום.

מכון חכמי ספרד

מתוך ירחון 'המאסף' בעריכת הרב עזרא בצרי, שבט תשמ"ה, עמ' 297, מאת ההיסטוריון הרב אפרים לוי.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 11:44 am

אין להשוות בין הלווית השניים. פטירת הראשל"צ עשתה רושם בכל היישוב דאז, והלוויתו הייתה המונית וכללית. לפי הדיווחים בעתונות כמוה לא ראתה ירושלים מאז פטירתו של הרב קוק. הלווית הרב כף החיים, אף שהשתתף בה קהל רב, היה הקהל בה בעיקר מעדות המזרח. פטירתו, כך נשמע, נבלעה למרבה הצער בתוך האבל הכללי.

מכון חכמי ספרד

תוכל להפנות אותי לסימוכים?

חבר פורום אוצר החכמה

מכון חכמי ספרד כתב:לא מצאתי מישהו שהתייחס לכך שהשניים הסתלקו בו זמנית, במיוחד ששניהם היו מגדולי ירושלים, וב' לוויות כאלו ביום אחד (בירושלים!), אמורות להסב פירסום.

אלא כיון שלא היה פרסום הרי זה מלמדנו שלא היו שניהם שוים בקומה (ומסתמא גם לא בדעות).

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » א' מאי 28, 2017 12:05 pm

כמדומה שהכף החיים כמעט ולא נתפרסם בחייו. עיקר פרסומו הוא מספריו לאחר מותו [ואילו הראש"ל ר' יעקב מאיר כמעט ונשתקע שמו].

מכון חכמי ספרד

המעניין הוא שבדורות הבאים נתפרסם שמו של כף החיים יותר, אף שבזמן הסתלקותם היה לרבי יעקב מאיר פירסום גדול יותר [לדברי הרב חלמיש צור, בהנחה שיש לו סימוכין לדבריו].
גם באופי חייהם היו שונים, כי הרי"מ היה ממלכתי והרי"ח היה נחבא אל הכלים.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 28, 2017 12:19 pm

באותו עניין, מיהו המספיד את הרב יעקב מאיר?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 12:25 pm

הרב המח"ס, למה לי קרא סברא היא. האחד רב ראשי עוד משנת תרפ"א, יוצא ובא בכל עניין ציבורי, והשני רב בישיבה ובבית כנסת מעדה אחת בירושלים. והנה בגיליון הצופה מיום שני י"א סיון: בעמוד הראשון תיאור מהלך הלווית הרב הראשי (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=597B8D9F), ובאותו גיליון בעמוד האחרון - כולל טעות בשם ספרו שתוקנה בגיליון שלמחרת - תיאור קצר של הלווית הרי"ח (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=2DD659CC). לעומת זה שפטירת הרב הראשי סוקרה בכל העיתונים בהרחבה משך כמה ימים, ואף בחו"ל הגיעה השמועה, והלוויותו הייתה כללית וכללה שביתת מלאכה עירונית גם בתל אביב (!) הרי זוהי הכתבה היחידה שמצאתי על פטירת הרי"ח.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 12:41 pm

לייטנר כתב:באותו עניין, מיהו המספיד את הרב יעקב מאיר?

האין הוא ר' משה בלוי?

חבר פורום אוצר החכמה

חלמישצור כתב:והנה בגיליון הצופה מיום שני י"א סיון: בעמוד הראשון תיאור מהלך הלווית הרב הראשי.. לעומת זה שפטירת הרב הראשי סוקרה בכל העיתונים בהרחבה משך כמה ימים, ואף בחו"ל הגיעה השמועה, והלוויותו הייתה כללית וכללה שביתת מלאכה עירונית גם בתל אביב (!) הרי זוהי הכתבה היחידה שמצאתי על פטירת הרי"ח.

זה מוכיח שהראשון לציון הי' חשוב לעורכי העיתון ומקושר וכו'.

מכון חכמי ספרד

חלמישצור כתב:הרב המח"ס, למה לי קרא סברא היא. האחד רב ראשי עוד משנת תרפ"א, יוצא ובא בכל עניין ציבורי, והשני רב בישיבה ובבית כנסת מעדה אחת בירושלים. והנה בגיליון הצופה מיום שני י"א סיון: בעמוד הראשון תיאור מהלך הלווית הרב הראשי (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=597B8D9F), ובאותו גיליון בעמוד האחרון - כולל טעות בשם ספרו שתוקנה בגיליון שלמחרת - תיאור קצר של הלווית הרי"ח (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=2DD659CC). לעומת זה שפטירת הרב הראשי סוקרה בכל העיתונים בהרחבה משך כמה ימים, ואף בחו"ל הגיעה השמועה, והלוויותו הייתה כללית וכללה שביתת מלאכה עירונית גם בתל אביב (!) הרי זוהי הכתבה היחידה שמצאתי על פטירת הרי"ח.

תודה על הקישורים המעניינים.
וכנראה עוד מאז העיתונים לא היו אמינים;
הגרי"ח סופר חיבר את ספר 'קו החיים', והמספיד של הגר"י מאיר היה רבי יהודה בלוי...

האם היתה התייחסות מאותה תקופה על כי שני גדולים נפלו ביום אחד?

מכון חכמי ספרד

העירני צדיק נסתר אחד באישי (למה באישי?) שהגאון היח"ס שליט"א סיפר כי זקנו כה"ח נסתלק בשעת רעוא דרעוין, ולא בשבת בבוקר כדכתיבנא לעיל.

לעומקו של דבר

חלמישצור כתב:
לייטנר כתב:באותו עניין, מיהו המספיד את הרב יעקב מאיר?

האין הוא ר' משה בלוי?

מה השאלה
(הראשל"צ דאז היה קרוב לחוגי החרדים יותר ממקבילו האשכנזי זכר כולם לברכה, כידוע).

==

פרסומו של הגרי"מ ביחס להכה"ח א"צ אכן לראיה, בכל אופן לכאו' היחס של הצופה של רב ראשי ברבנות הראשית למול רב חרדי וגם קיצוני באיזה אופן, לכאורה אינו ראיה אובייקטיבית.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » א' מאי 28, 2017 2:09 pm

שאילת ע"ה: מאיזה זמן הוכפף תפקיד הראשל"צ לרבנות הראשית?

מכון חכמי ספרד

שמחו כתב:שאילת ע"ה: מאיזה זמן הוכפף תפקיד הראשל"צ לרבנות הראשית?

ואת"ל,
ממתי הרבנות הראשית נצמדה למשרת הראש"ל?
(משרת הראש"ל קדמה בשלוש מאות שנה למוסד הרבנות).

בברכה המשולשת

שמחו כתב:שאילת ע"ה: מאיזה זמן הוכפף תפקיד הראשל"צ לרבנות הראשית?

מעת הקמתה

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' מאי 28, 2017 2:33 pm

לעומקו של דבר כתב:
חלמישצור כתב:
לייטנר כתב:באותו עניין, מיהו המספיד את הרב יעקב מאיר?

האין הוא ר' משה בלוי?

מה השאלה
(הראשל"צ דאז היה קרוב לחוגי החרדים יותר ממקבילו האשכנזי זכר כולם לברכה, כידוע).

צ"ע בהגדרה זו, רק אציין כי בעוד הראי"ה התעקש שלא להגיע להלוויתו של בן יהודה, הראשל"צ נכח בביתו של בן יהודה בעת טיהור גופתו.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 4:56 pm

הרב לעומקו, הריני רואה את דברי הרב לייטנר מדבריך. יש הרבה עדויות על קשרים טובים בין רי"מ והציונים. אמנם הוא היה תקיף (ובשל כך זכה לתמיכת הציבור הספרדי, שביקשו רב שלא יתבטל לראי"ה קוק), ועם כניסתו לתפקיד פנה אל הרבנים דיסקין וזוננפלד והציע להם להתריע בפניו על כל עניין הנראה להם חשוב, אבל היו לו מהלכים רבים יותר אצל הציבור הכללי וגם הציוני. אפשר לראות את זה לא רק בהלוויתו אלא גם לאורך השנים (למשל, קריאתו לקהילות הספרדים בארצות המזרח להתארגן במפלגת המזרחי, 'התור', א' אדר תרפ"ד, וכן הכרזתו לציבור לרגל חצי יובל למזרחי לסייע למפלגה זו, שם, כ"ד אדר תרפ"ז, ועוד).

בקשר לשאלת הראשל"ציות, הרי הדברים עתיקים. בקצרה אזכיר את המבוכה הספרדית הכללית בשאלת מי בראש בשנות תרע"ח-תרפ"א שנמשכה הלאה הלאה אל שנות התר"צ (למשל ארמוז כי הרי"מ לא חתם בשמו "ראשון לציון" עד פטירת רח"מ אלישר בתרפ"ד). גם את העובדה שמעמדו ואישיותו של הרב קוק לא ניתנו לערעור כמעט בכלל הציבור שבארץ (הראי"ה נבחר פה אחד ורי"מ התמודד מול שני מתחרים נוספים בבחירות חשאיות). ועוד שבאשר הראשל"צ מאז ומתמיד היה משרה עם אופי ממלכתי, הרי שעם כינון הרבנות הראשית בידי הרב קוק, עם התמיכה המלאה של הנציב ומוסדות הישוב, הרב הספרדי נותר מעט מאחור. ולבסוף שהיחס המספרי בין הציבורים האשכנזי והספרדי בירושלים נטה לטובת הראשון עם הזמן, וכך נכפף פוליטית למעשה לציבור האשכנזי.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 5:02 pm

אגב, אציין לשתי תמונות מהלוויית רבי יעקב מאיר. האחת בתוך "גאוני משפחת אביחצירא", ד, עמ' 241-2. שם עומדים על יד בית היתומים הספרדי רבי אברהם אביכזר, רבי בכור פארדו, רבי יעקב פראנקו, רבי רפאל עזריאל, ורבותנו שלום ועובדיה הדאיה. והשנייה היא של הרב עוזיאל מספיד, "הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל", אחרי עמ' 120. הרב עוזיאל עומד באותו המקום בו עומד ר"מ בלוי בתמונה שהביא הרב לייטנר.

לעומקו של דבר

לא נחלקתי לא עם לייטנר ולא איתך, דיברתי על קירבה לחוגי החרדים היינו ר"מ בלוי ודעימי', (וכתבתי זה כרקע לתמונה שהובאה שר"מ בלוי הספידו).
האם עשו בחכמה/בצדק שהתקרבו אליו, וזאת בשים לב לעובדה ששפך מים על גופתו של ב"י, או מפני שתמך במפלגת המזרחי, וכן האם היה קרוב גם לחוגי הציונים והחופשיים, זו שאלה נפרדת כמובן.

יש להניח שאם נראה את גוף הספדו של ר" בלוי, נראה יותר על קירבה זו.

מכון חכמי ספרד

מתוך הספדו של הרב פישמן מימון:
..."הוא היה אחד מגדולי התורה. מעטים יודעים זאת" - - -

בהנחה שהעיתון שהובא בקישור של חלמישצור, דייק בדבריו, הרי שזהו משפט תמוה, לדעתי.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 28, 2017 6:07 pm

מכון חכמי ספרד כתב:מתוך הספדו של הרב פישמן מימון: ..."הוא היה אחד מגדולי התורה. מעטים יודעים זאת" - - - בהנחה שהעיתון שהובא בקישור של חלמישצור, דייק בדבריו, הרי שזהו משפט תמוה, לדעתי.

הרב המח"ס, במח"כ, המשפט המלא של רי"ל מימון הוא: "הוא היה אחד מגדולי התורה. מעטים יודעים זאת. הוא כתב כמה ספרים, אולם לדאבוננו נשרפו כולם בשעת השריפה הגדולה בשאלוניקי. מי שזכה לראות ספרים אלה כמוני - יודע עד כמה גדול הכאב באבדן גדול ישראל זה". פשיטא ש'מעטים יודעים זאת' מוסב על הספרים שנשרפו בסאלוניקי, שרי"ל כנראה למד בהם בעודם בכת"י (ועי' בערך הויקיפדי על הרב, שם הביאו מדבריו על השריפה).

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' מאי 28, 2017 11:35 pm

לעומקו של דבר כתב:וזאת בשים לב לעובדה ששפך מים על גופתו של ב"י, או מפני שתמך במפלגת המזרחי, וכן האם היה קרוב גם לחוגי הציונים והחופשיים, זו שאלה נפרדת כמובן.

הוא היה ציוני נלהב, והשתתף בקונגרסים מטעם המזרחי.
הציבור הכללי החשיב אותו מאוד בגלל הכישורים שלו בתור מנהיג ומדינאי, ופחות בגלל גדלותו בתורה.

שומר-הגחלת · הודעהעל ידי **שומר-הגחלת** » ג' מאי 30, 2017 2:13 am

חלמישצור כתב:אין להשוות בין הלווית השניים. פטירת הראשל"צ עשתה רושם בכל היישוב דאז, והלוויתו הייתה המונית וכללית. לפי הדיווחים בעתונות כמוה לא ראתה ירושלים מאז פטירתו של הרב קוק. הלווית הרב כף החיים, אף שהשתתף בה קהל רב, היה הקהל בה בעיקר מעדות המזרח. פטירתו, כך נשמע, נבלעה למרבה הצער בתוך האבל הכללי.

שמעתי מעד ראיה [ר' משה חי שהרבאני ז"ל] בדיוק להיפך:
בהלויתו של בעל כף החיים היו הרוב אשכנזים חרדים תושבי מאה שערים, בית ישראל והסביבה] שידעו עליו ועל גדלותו. ואילו הספרדים היו עסוקים יותר בהלויה "הרשמית" של הראשון לציון. [כידוע היה הכה"ח מקושר עם הגרי"ח זוננפלד שכתב הסכמה לספרו, המהרי"ץ דושינסקיא, ר' אהרל'ה ראטה ועוד]. וראה באריכות על קשריו של הכה"ח עם גדולי דורו ועל תיאור מסע הלוית הכה"ח בהגדה של פסח -כף החיים שי"ל בשנת תשע"ו.

מכון חכמי ספרד

זה עתה גיליתי עוד שני חכמים בירושלים שהסתלקו באותו יום ח' אב, בשנת תקפ"ג.
הראשון לציון רבי יום טוב דאנון, המחבר של כבוד יום טוב על הרמב"ם.
והשני היה רבי אליעזר חזן, מחסידי בית אל ובנו של הראשון לציון בעל החקרי לב.

הא לחמא עניא

לייטנר כתב:באותו עניין, מיהו המספיד את הרב יעקב מאיר?

אחר קצת העיון על הרקע המואר של התמונה נראה שזה נערך באור יום ולא בלילה, א"כ קצת פלא ותמיהה שחיכו עם הלוייה עד יום ראשון בבוקר, בפרט שבירושלים עיה"ק ידוע עד כמה הקפידו מאוד על הלנת המת.
אתמהה???

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' יולי 26, 2017 5:14 pm

א. סדרי הלוויה הם העניין כאן (למשל כאן: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7D8B45AD), וכאן זה הרי לכבודו של המת. ב. בד"כ ייחסו מנהג זה לפטירה דווקא בתוך החומות. ג. כמדומה שהיו עוד שהתעכבה הלוויתם, דוגמת מהרי"ל דיסקין, הגרי"ז ועוד.

הא לחמא עניא

היכן הוא מקום מנוחתם של הגר"י מאיר ושל הגרי"ח סופר???
אולי זה יהיה תשובה לאיחור זמן ההלוייה.
ומתי היה הלוייתו של הכף החיים?? אולי זה כן היה במוצאי שבת??

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' יולי 26, 2017 5:28 pm

שניהם נקברו בהר הזיתים (לפי מה שראיתי באתר הר הזיתים, לא רחוק זה מזה), ולפי דברי הרב שומר הגחלת לעיל - באותו יום ובאותה עת.
אגב לעיל ציינתי לתמונות מלווית הרב מאיר, אציין אפוא לתמונות נוספות שקושרו בדף הויקפדי עליו (http://www.snunit.k12.il/vmuseum/pal/fu ... neral.html).

מכון חכמי ספרד

חלמישצור כתב:א. סדרי הלוויה הם העניין כאן (למשל כאן: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=7D8B45AD), וכאן זה הרי לכבודו של המת. ב. בד"כ ייחסו מנהג זה לפטירה דווקא בתוך החומות. ג. כמדומה שהיו עוד שהתעכבה הלוויתם, דוגמת מהרי"ל דיסקין, הגרי"ז ועוד.

כמדומה שהפליאה לא על הלנת המת, אלא על שלא קברוהו מיד קודם חצות מוצ"ש, שאז ניצולים מחיבוט הקבר.
מקובלי ירושלים היו תמיד עושים מכך עסק, להיטמן לפני חצות.
ממי שאני זוכר שזכו לזאת;
רבי שלום בן רבי עובדיה הדאיה, ראש ישיבת בית אל
רבי שמואל דרזי ראש ישיבת ניות ברמה
רבי ראובן שרבאני ראש ישיבת יקירי ירושלים

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ה' יולי 27, 2017 5:41 pm

חשבתי פעם בדרך צחות למה קוראים ליעקב "יענקב", ע"ש הפסוק ויעקבני זה וכו'

דרופתקי דאורייתא

שומר-הגחלת כתב:
חלמישצור כתב:אין להשוות בין הלווית השניים. פטירת הראשל"צ עשתה רושם בכל היישוב דאז, והלוויתו הייתה המונית וכללית. לפי הדיווחים בעתונות כמוה לא ראתה ירושלים מאז פטירתו של הרב קוק. הלווית הרב כף החיים, אף שהשתתף בה קהל רב, היה הקהל בה בעיקר מעדות המזרח. פטירתו, כך נשמע, נבלעה למרבה הצער בתוך האבל הכללי.

שמעתי מעד ראיה [ר' משה חי שהרבאני ז"ל] בדיוק להיפך:
בהלויתו של בעל כף החיים היו הרוב אשכנזים חרדים תושבי מאה שערים, בית ישראל והסביבה] שידעו עליו ועל גדלותו. ואילו הספרדים היו עסוקים יותר בהלויה "הרשמית" של הראשון לציון. [כידוע היה הכה"ח מקושר עם הגרי"ח זוננפלד שכתב הסכמה לספרו, המהרי"ץ דושינסקיא, ר' אהרל'ה ראטה ועוד]. וראה באריכות על קשריו של הכה"ח עם גדולי דורו ועל תיאור מסע הלוית הכה"ח בהגדה של פסח -כף החיים שי"ל בשנת תשע"ו.

אכן כן,
וכך גם בדברי הגרי"ח סופר שליט"א בקובץ "תפארת חיים"

נוטר הכרמים

שמעתי פעם ממו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל שדיבר בהתפעלות על ההצלחה של ספר 'כף החיים' שהיה 'אשיינע מלקט' כלשונו, וחדר כל כך.
לענ"ד הסיבה המובהקת לכך היא ריבוי המנהגים ע"פ קבלה ועוד שמובאים כסדר.

דרופתקי דאורייתא

שומר-הגחלת כתב:
חלמישצור כתב:אין להשוות בין הלווית השניים. פטירת הראשל"צ עשתה רושם בכל היישוב דאז, והלוויתו הייתה המונית וכללית. לפי הדיווחים בעתונות כמוה לא ראתה ירושלים מאז פטירתו של הרב קוק. הלווית הרב כף החיים, אף שהשתתף בה קהל רב, היה הקהל בה בעיקר מעדות המזרח. פטירתו, כך נשמע, נבלעה למרבה הצער בתוך האבל הכללי.

שמעתי מעד ראיה [ר' משה חי שהרבאני ז"ל] בדיוק להיפך:
בהלויתו של בעל כף החיים היו הרוב אשכנזים חרדים תושבי מאה שערים, בית ישראל והסביבה] שידעו עליו ועל גדלותו. ואילו הספרדים היו עסוקים יותר בהלויה "הרשמית" של הראשון לציון. [כידוע היה הכה"ח מקושר עם הגרי"ח זוננפלד שכתב הסכמה לספרו, המהרי"ץ דושינסקיא, ר' אהרל'ה ראטה ועוד]. וראה באריכות על קשריו של הכה"ח עם גדולי דורו ועל תיאור מסע הלוית הכה"ח בהגדה של פסח -כף החיים שי"ל בשנת תשע"ו.

וראה עוד בעיתון קול ישראל המצו"ב (נדפס בהמבשר קהילות יום שלישי כ"ב סיון תשע"ט גליון 190) [והאם אפשר להשיג היכן שהוא את עיתון קול ישראל המקורי?]

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' יולי 07, 2019 11:27 am

היו עוד מקרים כאלו. היה בשבת י"ט תמוז תשי"ט לפני ששים שנה שבבקר השבת נפטר הרה"ר הגרי"א הרצוג זצ"ל וביצאתה נפטר הגרא"ז גרבוז זצ"ל.
אני זוכר (ומסתמא עוד מחכמי ורבני הפורום) את כ"ח תמוז תשמ"ו שיצאו מישיבת פוניבז' שני לוויות ביום אחד, של המשגיח הגר"ש פרידלנדר זצ"ל ושל האב"ד הגר"ש טנא זצ"ל.
מסתמא היו עוד מקרים דומים. יבואו היודעים ויכתבו.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' יולי 07, 2019 7:57 pm

יונת אלם כתב:היו עוד מקרים כאלו. היה בשבת י"ט תמוז תשי"ט לפני ששים שנה שבבקר השבת נפטר הרה"ר הגרי"א הרצוג זצ"ל וביצאתה נפטר הגרא"ז גרבוז זצ"ל.
אני זוכר (ומסתמא עוד מחכמי ורבני הפורום) את כ"ח תמוז תשמ"ו שיצאו מישיבת פוניבז' שני לוויות ביום אחד, של המשגיח הגר"ש פרידלנדר זצ"ל ושל האב"ד הגר"ש טנא זצ"ל.
מסתמא היו עוד מקרים דומים. יבואו היודעים ויכתבו.

איך אפשר שלא לזכור את אותו יום מר ונמהר. החידוש היה ששניהם היו מהנוף של ישיבת פוניבז'.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ב' יולי 22, 2019 8:34 am

מעיתון קול ישראל (המבשר קהילות).

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ב' יולי 22, 2019 1:08 pm

נוטר הכרמים כתב:
יונת אלם כתב:היו עוד מקרים כאלו. היה בשבת י"ט תמוז תשי"ט לפני ששים שנה שבבקר השבת נפטר הרה"ר הגרי"א הרצוג זצ"ל וביצאתה נפטר הגרא"ז גרבוז זצ"ל.
אני זוכר (ומסתמא עוד מחכמי ורבני הפורום) את כ"ח תמוז תשמ"ו שיצאו מישיבת פוניבז' שני לוויות ביום אחד, של המשגיח הגר"ש פרידלנדר זצ"ל ושל האב"ד הגר"ש טנא זצ"ל.
מסתמא היו עוד מקרים דומים. יבואו היודעים ויכתבו.

איך אפשר שלא לזכור את אותו יום מר ונמהר. החידוש היה ששניהם היו מהנוף של ישיבת פוניבז'.

אכן אי אפשר שלא לזכור.
הלווייתו של הגר"ח התקיימה בבוקר, ושל הגר"ש זצ"ל יצאה אחה"צ.
הגרש"ב ורנר זצ"ל ידידו הקרוב [ולימים מחותנו] של הגר"ש זצ"ל התייחס בפתיחת הספדו ל'לוקינו בכפליים'.
הוא פתח בדברי הגמרא חולין דף ז.ב.: "דם ניקוף מרצה כדם עולה. אמר רבא ובגודל ימין ובניקוף שני"

פורום אוצר החכמה

מי מחובר