כידוע שיטת היראים גבי שקיעה (סוף מצווה רעד') שמהזמן שהחמה מתחילה לעלות בעובי הרקיע, אז הכוכבים מתחילים לרדת דהיינו "למשול", ואז נקרא לילה. [וזהו זמן השקיעה הראשונה לכ"ע, לגאונים הוא תחילת ביה"ש, ולר"ת מזמן זה שלוש ורבע מיל הוא ביה"ש, ד' מיל הוא לילה]. ובין השמשות הוא שלושת רבעי מיל לפני מצב זה.
ומוכח ביראים שהשמש עולה למעלה בעובי הרקיע, וכפי שאומר להדיא לאורך הקטע, עיי"ש.
אלא שבמצווה נב' שיטת היראים שלא לשאוב בלילה כלל מים לאפיית המצות, משום שאז השמש יורדת אל מתחת לפני הקרקע ומחממת את המים, ומים שנשאבו בלילה אסורים עולמית, ואומר שם להדיא שפוסק כדעת חכמי אומות העולם [פסחים צד:] שבלילה השמש יורדת אל מתחת לקרקע ומחממת את המים, ומשו"ה מים שנשאבו בלילה פסולים לאפיית המצות.
וד"ז קשה מאוד, איפה השמש נמצאת בלילה לשיטת היראים. האם יורדת אל מתחת לקרקע [וכשיטת הגאונים, עיין במהר"ם אלשקר סצה'], או שעולה לעובי הרקיע?